אמיר חצרוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר חצרוני
אמיר חצרוני
אמיר חצרוני
לידה 6 בפברואר 1968 (גיל: 56)
ישראלישראל תל אביב, ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק חוקר תקשורת ופובליציסט

אמיר חצרוני (נולד ב-6 בפברואר 1968) הוא פרופסור לתקשורת ופובליציסט ישראלי. זכה לפרסום, בין היתר, בשל סדרת התבטאויות מעוררות מחלוקת[1].

קריירה אקדמית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

חצרוני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, בקולנוע ובטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב ב-1993. בשנת 1999 השלים את לימודי הדוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת חנה אדוני ויעקב שמיר[2].

שימש כמרצה לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל בשנים 2000–2009, ומשנת 2009 באוניברסיטת אריאל, שם קיבל תואר פרופסורה שהוכר במל"ג יו"ש, אוניברסיטת ליברפול באנגליה ועוד שתי אוניברסיטאות בסין ואיסטנבול[3].

באוגוסט 2014 פוטר מאוניברסיטת אריאל אך הושב לעבודה באוקטובר 2014 בצו בית משפט[4]. לאחר מכן הוצא לחופשה ללא תשלום עד לסיום תהליך פיטוריו ב־30 בספטמבר 2015. בשנת 2016 החל ללמד באוניברסיטת קוץ' באיסטנבול[5][6], ממנה פוטר ב-2021.

מחקרים אקדמיים

מחקריו הראשונים עסקו בעיקר ביכולתם של פורמטים טלוויזיוניים גלובליים כמו שעשועוני טלוויזיה להתאים את עצמם לתרבות המקומית[7]. בהמשך חקר את השפעתם של תכנים טלוויזיוניים אלימים מעוררי מחלוקת על תפיסת המציאות של הצופים.

מחקרים אלו משתייכים לאסכולת "הבניית המציאות" או "אפקט הטיפוח" (Cultivation theory), אך חצרוני מעריך את השפעת הטלוויזיה כמוגבלת יותר מהגישה הרווחת באסכולה, גם כי הצפייה נעשית בדרך כלל ללא מעורבות גבוהה וגם כי עצם ההשפעה וכיוונה תלויים בגורמי רקע סוציו-דמוגרפיים ובמשתנים פסיכולוגיים[8]. מסקנה זו הביאה את חצרוני לאמץ גישה ביקורתית ביחס לרגולציה של שידורי טלוויזיה[9].

קריירה תקשורתית

בדצמבר 2013 פרסם בהוצאת ידיעות ספרים רומן בשם "פיצוחים"[10], סיפור התבגרות ריאליסטי על רקע ישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20, ובו סממנים אוטוביוגרפיים. הרומן לא זכה להצלחה מסחרית גדולה אך זכה לשבחי הביקורת[11].

בשנת 2015 הגיש את תוכנית פרשת השבוע עם רחלי רוטנר[12]. בשנת 2016 שיחק בסדרת הטלוויזיה המוקומנטרית מאת חנוך דאום, "מחשב מסלול מחדש". בשנת 2017 החל להופיע במופעי סטנד-אפ[13], וכן החל בשידורי טלוויזיה ברשת בתוכנית "שעת שירות"[14] של "חללית טי.וי", בשיתוף בני ציפר.

במאי 2020 הסרט "אמיר חצרוני: תיאור מקרה" (Amir Hetsroni | Case Study)[15], סרט תיעודי על חייו שיצר הפסיכולוג והבמאי השווייצרי-ישראלי ג'וזפֶּה (יוסי) שטרנגר, זכה בפרס "הסרט התיעודי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שווייץ (SIFF). מאוחר יותר באותה שנה השתתף 'תיאור מקרה' בפסטיבלים נוספים באירופה[16], בהם איטליה, אנגליה ואוסטריה, שם קטף גם את פרס העריכה הטובה ביותר[17]. הסרט צולם בשלהי 2016, כחודש לאחר מות אביו של אמיר, דוד חצרוני, ועוקב אחר תהליך האבל של חצרוני ואחר יחסיו עם שירין נופי, בת זוגו דאז[18][19][20]. את הסרט צילם אהרן טרייטל[21].

בספטמבר 2021 החל חצרוני לשדר שעה שבועית בגוף התקשורת המקוון "אונליין TV"[22]. באוקטובר השתתף בסרטו של נאור ציון, "האחים חרירה 2"[23].

דעות ומחלוקות

חצרוני פרסם מאמרים בעיתונים שונים וכן הירבה להביע את דעותיו באמצעות חשבון הפייסבוק שלו. בין השאר התבטא בחריפות נגד הבאת ילדים לעולם כשהמצב הכלכלי אינו מאפשר זאת[24], נגד חוק השבות וזהותה היהודית של מדינת ישראל, נגד גיוס לצה"ל וייבוא כלות ונשים לישראל[25] ובנוגע לרמתן הנמוכה, לטענתו, של המכללות האקדמיות[26].

מגדר וזכויות נשים

בשנת 2014 בעקבות תגובה לא ראויה לנשים שכתבו על תקיפות שעברו בחייהן, החליטה אוניברסיטת אריאל בשומרון לפטרו[27].

דעות מדיניות

ב-2010 פרסם מאמר שכותרתו "כן לכיבוש - כאשר הוא משתלם", בהתייחס לשליטה הישראלית ברוב שטחי יהודה ושומרון[28]. באותה רוח, ב-2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, ביטא חצרוני עמדות ניציות וקרא לכיבוש רצועת עזה.[דרוש מקור]

בשנת 2015, למחרת הבחירות לכנסת העשרים, פרסם סטטוס בפייסבוק המאשים את חוק השבות בשלטון הימין בישראל:

אם לא היינו פותחים את הרגליים ללא סלקציה לכל מיני יהודים, וספק יהודים, וחצי יהודים ממדינות ליגה ג' [...] בוז'י היה לוקח את הבחירות בהליכה. [...] אמנם בלי עולים, הערבים היו מקבלים יותר מנדטים, אבל עדיף מיעוט גדול של אחמד טיבי על רוב של מירי רגב[29].

בעקבות זאת הוזמן עם אשת התקשורת אמירה בוזגלו לפאנל בתוכנית יום חדש, שם טען שחוק השבות הוא חוק גזעני. הוא עורר סערה תקשורתית כשבתגובה להאשמתה של בוזגלו בהיותו "פאשיסט, גזען, ועלוב נפש", אמר כי: ”שום דבר רע לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו, ונרקבים שמה”. לאחר תגובתה של בוזגלו, "ההבדל בינך ובין היטלר, אני לא רואה אותו כרגע" ו"מי נתן לך בכלל ללמד באקדמיה", השיב: ”אני את הפרופסורה שלי קיבלתי ביושר”, ”לא למדתי כמוך במכללה ליגה ז'”. בשלב זה אמר לו מנחה התוכנית, יואב לימור, שמעולם לא התבייש כפי שהתבייש ב"ערימת ההבלים שיוצאת לך מהפה" ושמבחינתו הראיון עמו הסתיים[30].

ביום ירושלים, ה-17 במאי 2015, פורסם ריאיון עם חצרוני, ובו הודיע שבעקבות "הרדיפה של האקדמיה והתקשורת נגדו", בכוונתו לשמש פה למבקשים להחרים את המדינה, ולהכפיש את שמה, בעת שעזב את המדינה לדנמרק[31].

לאחר מות הוריו, אמו ב-2011 ואביו ב-2016, בחר חצרוני לחקוק על מצבותיהם מסרים פרובוקטיביים[32].

ב-2 במאי 2022, במהלך שידור מיוחד של ערוץ אונליין TV מאשדוד לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נער הטיח כיסא בפניו, לאחר שהתבטא כי אינו עומד בצפירה[33]. בעקבות האירוע השידור הופסק וחצרוני פונה על ידי מגן דוד אדום לבית החולים אסותא באשדוד. בשעה שקיבל טיפול רפואי, אמר למתנדבת מד"א שטיפלה בו כי "כל החיים שלי אני אגיד שאתם צריכים לחזור למרוקו. זו דעתי ואני אגיד אותה כל חיי"[34]. לאחר מכן הגיש תלונה במשטרה. במאמר תגובה שפרסם לאחר מכן באתר אייס, סיפר חצרוני כי נוסף על מעשה התקיפה, הוטחו לעברו קללות, רוססו גז פלפל וחומרי ניקוי, וזגוגיות מכוניתו נופצו[35]. האירוע גרר גינויים מצד ידוענים ואנשי תקשורת סיון כהן,"הצל", יבגני זרובינסקי ואיתי שכטר[36][37][38][39]. וידאו של התקרית, בו נראה חצרוני ההלום חובק את המגיש קובי סוויסה, הפך ויראלי וגרר אחריו מחוות רבות באינטרנט ואף מחוצה לו, כולל חיקוי בתוכנית "ארץ נהדרת".

תביעת פייסבוק

באפריל 2018 סגרה פייסבוק את הפרופיל שלו שמנה עשרות אלפי עוקבים בטענה שהפיץ דברי שטנה. חצרוני תבע את חברת פייסבוק בדרישה להשיב לו את הפרופיל ולפצותו במיליון שקלים[40][41][42]. בינואר 2021 בית המשפט החליט לדחות את התביעה של חצרוני והוא חויב בהוצאות משפט על סך 30 אלף שקלים[43]. באפריל 2021 הגיש חצרוני תביעה כנגד "טיקטוק" עקב סגירת החשבון שלו[44].

עימותים עם מוסדות אקדמיים

חצרוני תבע את המכללה האקדמית עמק יזרעאל, שביקשה לפטרו, והמקרה הוכרע בפשרה[45]. באפריל 2014 זומן חצרוני לשימוע לפני פיטורים מאוניברסיטת אריאל על רקע התבטאויותיו, אך בית הדין לעבודה פסק כי לא ניתן לפטרו בהליך מנהלי ויש צורך בדיון בוועדת המשמעת של האוניברסיטה[46]. באוגוסט 2014 קיבל חצרוני הודעת פיטורים מהאוניברסיטה, וערער עליה בפני ועדת ערעורים[47]. האוניברסיטה טענה שהפיטורים הם על רקע התבטאויות פוגעניות נגד אוכלוסיות רבות וביניהן נשים. כמו כן זלזל במקצוע מדעי התקשורת אותו לימד וכינה אותו "מדעי הכלום"[48]. ביוני פוטר חצרוני מהאוניברסיטה ללא הודעה מוקדמת ובתואנה להתנהגות בלתי הולמת, וכי גרם נזק לדירת הפקולטה בכך שהותיר את החלון פתוח. בעקבות זאת, הודיע חצרוני על כוונתו לעזוב את האקדמיה מאחר שאין בה מקום לבעלי דעות הטרודוקסיות[49].

חיים אישיים

חצרוני נולד בתל אביב, בן יחיד לסימה (לבית קולקר) ודוד חצרוני (במקור שצגובסקי)[5]. את שירותו הצבאי עשה בכתב העת "במחנה גדנ"ע".

חצרוני מתגורר בכרמי יוסף לסירוגין מאז 1998. במאי 2015 עזב את ישראל ועבר להתגורר בקופנהגן שבדנמרק, לאחר מכן עבר לגור בסין[50], ולאחר מכן שב לביתו בכרמי יוסף.

בין השנים 2015–2017 ניהל מערכת יחסים מורכבת ומתוקשרת עם עו"ד שירין נופי, ערבייה נוצרית ישראלית[51]. בשנים 2019–2021 ניהל מערכת יחסים עם נבסל סונגר בטורקיה. חצרוני העיד על עצמו במספר ראיונות כי הוא מזדהה כאל-הורי וסולד מילדים[52].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד אמיר חצרוני, גם לליצנים מגיע חופש ביטוי, באתר הארץ, 28 באפריל 2018
  2. ^ תיאור התזה, באתר האוניברסיטה העברית
  3. ^ ראש בראש פרופסור אמיר חצרוני מול ד"ר מיכאל בן ארי
  4. ^ אבירם זינו, ‏בית הדין לעבודה ביטל את פיטורי פרופ' אמיר חצרוני, באתר מעריב השבוע, 7 באוקטובר 2014
  5. ^ 5.0 5.1 אתר למנויים בלבד מורן שריר, החיים והמוות של פרופ' אמיר חצרוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
  6. ^ הדף של חצרוני באתר הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת קוץ'
  7. ^ Amir Hetsroni (2004). "The Millionaire Project: A Cross-Cultural Analysis of Quiz Shows From the United States, Russia, Poland, Norway, Finland, Israel, and Saudi Arabia". Mass Communication and Society (באנגלית). 7 (2): 133–156. doi:10.1207/s15327825mcs0702_1.
  8. ^ Amir Hetsroni & Hila Lowenstein (2013). "Cultivation and Counter Cultivation: Does Religiosity Shape the Relationship between Television Viewing and Estimates of Crime Prevalence and Assessment of Victimization Likelihood?". Psychological Reports (באנגלית). 112 (1): 303–324. doi:10.2466/16.07.17.PR0.112.1.303-324.
  9. ^ אמיר חצרוני, 10 מכות הרגולציה של התקשורת בישראל, באתר מקור ראשון, ‏אפריל 2010
  10. ^ פרופסור חצרוני ופיצוחים בערוץ 2, סרטון באתר יוטיוב
  11. ^ דוד רוזנטל‏, "פיצוחים" של אמיר חצרוני מתענג על האייטיז בישראל, באתר וואלה!‏, 17 בדצמבר 2013
    אבישי עברי, ביקורת ספר: אמיר חצרוני, פיצוחים, באתר מידה, 6 בדצמבר, 2013
  12. ^ רחלי רוטנר, אמיר חצרוני‏, עגלה ריקה, באתר וואלה!‏, 16 באוגוסט 2015
  13. ^ אורלי וגיא מראיינים את חצרוני על סטנדאפיסטיותו בשנת 2016, ערוץ 10
  14. ^ ציפר וחצרוני הם זוג טלוויזיוני שכיף להזדעזע ממנו באתר הארץ
  15. ^ "Amir Hetsroni: Case Study", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  16. ^ Amir-Film.com, פורטל הסרט הרשמי (אנגלית), ‏דצמבר 2020
  17. ^ AIFF 2020 Official Selection, ‏31 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  18. ^ יעקב בר-און, ‏"מלא בהצגות": האם הסרט החדש על אמיר חצרוני שופך אור על אישיותו, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2020
  19. ^ Award Winners 2020, ‏מאי 2020
  20. ^ רז ישראלי, פסטיבל בשווייץ: פרס לסרט על אמיר חצרוני, באתר www.israelhayom.co.il, כתבה על הסרט, על הבמאי ועל הזכייה בפסטיבל, ‏30.05.2020
  21. ^ דף הסרט ב-FilmFreeway, ‏1 ביוני 2020
  22. ^ מספר שידורים, באתר Facebook
  23. ^ האחים חרירה 2, סרטון באתר יוטיוב
  24. ^ אמיר חצרוני, תפסיקו ללדת ילדים עניים, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2009
  25. ^ אמיר חצרוני, כלות להשגה. פמיניסטיות ואלי ישי באותה הסירה, באתר ynet, 24 במרץ 2012
  26. ^ אמיר חצרוני, מי צריך מכללות?, באתר ynet, 17 באוקטובר 2006
  27. ^ רעות וילף, פרופ אמיר חצרוני פוטר מאוניברסיטת אריאל, באתר nrg‏, 28 באוגוסט 2014
  28. ^ אמיר חצרוני, כן לכיבוש - כאשר הוא משתלם, באתר מקור ראשון, ‏מאי 2010
  29. ^ השדר הפוגעני בפייסבוק לאחר הבחירות
  30. ^ מעריב אונליין, ‏אמיר חצרוני השתלח באמירה בוזגלו - וסולק מאולפן "הבוקר של קשת", באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2015
  31. ^ שירות גלובס, ‏פרופ' חצרוני: "אהיה השגריר הכי טוב של החרם על ישראל", באתר גלובס, 17 במאי 2015
  32. ^ אתר למנויים בלבד מורן שריר, החיים והמוות של פרופ' אמיר חצרוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
  33. ^ יניר יגנה ויואב איתיאל‏, "תקיפה פוליטית": בזמן שידור ברשת - פרופ' אמיר חצרוני נפגע ע"י כיסא, באתר וואלה!‏, 2 במאי 2022
  34. ^ גיל משעלי, ‏אירוע אלים בשידור חי: אמיר חצרוני הותקף בכיסא שנזרק על ראשו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 במאי 2022‏
  35. ^ פרופ' אמיר חצרוני, אמיר חצרוני לזורק הכיסא: "אתה לא גיבור", באתר אייס, 5 במאי 2022
  36. ^ יוסי דלאל, ‏"מה אנחנו, חיות?": כך הגיבו הסלבס לאירוע התקיפה של אמיר חצרוני, באתר ישראל היום, 3 במאי 2022
  37. ^ מערכת ice, אמיר חצרוני מקבל הגנה מהצל: "מה אנחנו חיות?", באתר אייס, 3 במאי 2022
  38. ^ מערכת ice, סיון כהן על אמיר חצרוני: "פרובוקטור מיותר", באתר אייס, 3 במאי 2022
  39. ^ לירון שרון, ‏‏איתי שכטר רותח: "שא-לוהים ישלם לך, אתה האפס הכי גדול", באתר ספורט1, 6 במאי 2022
  40. ^ דורי בן ישראל, פרופ' אמיר חצרוני תובע את פייסבוק, ‏20 במאי 2018
  41. ^ אהוד קינן, ‏פייסבוק: הסרנו לחצרוני 91 אמירות שטנה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באוגוסט 2018‏
  42. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏אמיר חצרוני תובע מיליון שקל מפייסבוק: חסמו את חשבוני, באתר גלובס, 21 במאי 2018
  43. ^ אבישי גרינצייג, ‏אמיר חצרוני הפסיד בתביעה נגד פייסבוק; ישלם 30 אלף שקל הוצאות, באתר גלובס, 11 בינואר 2021
  44. ^ אתר למנויים בלבד עודד ירון, חצרוני פרסם סרטונים נגד ירין שרף וטיקטוק חסמה אותו; עכשיו הוא תובע, באתר הארץ, 29 באפריל 2021
  45. ^ גיא לשם, בית דין לעבודה מנע פיטורי מרצה שביקר את הרמה האקדמית במכללות, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2007
  46. ^ ירדן סקופ, חצרוני יעמוד בפני ועדת משמעת ולא יפוטר בניגוד לתקנון הסגל, באתר הארץ, 27 במאי 2014
  47. ^ רויטל בלומנפלד‏, פרופ' חצרוני פוטר מאריאל: "רודפים אותי בשל דעותיי", באתר וואלה!‏, 28 באוגוסט 2014
  48. ^ חן מענית, ‏אונ' אריאל: פיטורי פרופ' חצרוני - בשל התבטאויות מזלזלות, באתר גלובס, 27 באפריל 2014
  49. ^ David Matthews, Turkish university axes Israeli scholar who told students to flee, Times Higher Education, June 22, 2021
  50. ^ רועי גולדנברג, ‏תוכנית חדשה: כך מצא את עצמו אמיר חצרוני בכלא, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2015
  51. ^ סרטון מ-2017 בדף הפייסבוק של אמיר חצרוני
  52. ^ שגיא בן נון‏, להיות אמיר חצרוני: מה מסתתר בראשו של האדם שהסעיר את המדינה?, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2015
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37415078אמיר חצרוני

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אמיר_חצרוני&oldid=2443539"