הרמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

[1]הרמוןערבית: חרים حريم מהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים). תופעה זאת הייתה ידועה בכמה ממלכות בעת העתיקה. נשות ההרמון חיו בדרך כלל במסגרת ההרמון עצמו ולא הורשו לצאת לבדן מעבר לחומותיו. הגברים היחידים שעמם הן היו נפגשות, מלבד סריסים, היו המלך (או בעל ההרמון) אביהן ואחיהן. ידוע כי לבבלים ולפרסים הקדמונים היו הרמונות.

בביולוגיה משתמשים במילה הרמון כדי לתאר בעלי חיים המתקבצים בלהקות של נקבות תחת זכר שליט, כמו אצל האריה, אריות הים ופיל הים.

אטימולוגיה

המילה הרמון היא מילה יחידאית בתנ"ך המופיעה בפסוק בספר עמוס "וְהִשְׁלַכְתֶּ֥נָה הַהַרְמֹ֖ונָה".[2] משמעות המילה לא ברורה אבל ברור שהשלכה להרמון היא ענישה לנשות שומרון. על פי רוב הפרשנים מדובר בשם של מקום. [3] יש שראו בה מילה זהה למילה ארמון בהחלפת האותיות א' ו-ה'. יש שפירשו שמדובר בחלק הארמון המיועד לפילגשי המלך. פירוש זה נתקבע בעברית המודרנית כנראה בהשפעת המילה הלועזית Harem. מקור המילה מן השורש ה.ר.מ או לחלופין ח.ר.מ, שהקשרו בערבית (וכן בעברית) הוא של דבר אסור, מקודש או מרוחק, מה שאכן בא לידי ביטוי במגורי הנשים, שהיו נפרדים ומוצנעים משאר הארמון.

בתנ"ך

במגילת אסתר מתוארים אחדים מנוהלי ההרמון, "בית הנשים", של אחשוורוש, שעם המתגוררות בו נמנו ושתי ואסתר המלכה. האחראי על הרמונו של אחשוורוש היה הגי.

בימינו

בימינו ההרמונות נעלמים ברוב הארצות המוסלמיות, אף שעדיין יש עשירים ושליטים שיש להם הרמונות גדולים[דרוש מקור].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרוש מלבי"ם לפסוק בעמוס
  2. ^ ספר עמוס, פרק ד', פסוק ג'
  3. ^ על פי תרגום השבעים מדובר בארמניה. על פי פרשנים אחרים מדובר בשיבוש של החרמונה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31731939הרמון