אלכסנדר הור-רות'בן, ארל גאורי הראשון
 | |||||||||||||||
| לידה |
6 ביולי 1872 וינדזור, מחוז ברקשייר, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1955 (בגיל 82) שיפטון מוין, גלוסטרשייר, הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||
| שם מלא | אלכסנדר גור ארקרייט הור-רות'בן, ארל גאורי הראשון | ||||||||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||||||||
| מפלגה | ללא שיוך פוליטי | ||||||||||||||
| בת זוג | זארה פולוק | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
בריגדיר גנרל אלכסנדר גור ארקרייט הור-רות'בן, ארל גאורי הראשון (באנגלית: Alexander Gore Arkwright Hore-Ruthven, 1st Earl of Gowrie; 6 ביולי 1872 – 2 במאי 1955) היה איש צבא ומושל קולוניאלי בריטי והמושל הכללי העשירי של אוסטרליה. בתפקיד זה הוא שירת 9 שנים ו-7 שנים, יותר מכל המושלים הכלליים של אוסטרליה. לפני מינויו לתפקיד זה הוא שירת כקצין בצבא הבריטי במסגרת זו עוטר בצלב ויקטוריה, העיטור הצבאי הגבוה והיוקרתי ביותר שמוענק על גבורה לנוכח פני האויב בצבאות בריטניה וחבר העמים.
ראשית חייו
אלכסנדר הור-רות'בן נולד בעיר וינדזור שבמחוז ברקשייר, אנגליה, כבנם השני של וולטר הור-רות'בן, לורד רות'בן התשיעי, ושל ליידי קרוליין אנסלי גור, בתו של פיליפ גור, ארל אראן הרביעי. לאחר שבשנים 1884 – 1885 הוא למד בבית הספר וינסטון בוינצ'סטר כתלמיד פנימיה, הוא בילה את רוב שנות חינוכו באיטון קולג' ולאחר מכן בקולג' השירות האימפריאלי בהייליברי, שם הוא למד עד 1888, כאשר הוא הפסיק את לימודיו עקב בעיות ראיה ונשלח לעבוד על ידי הוריו. עבודתו הראשונה הייתה כפקיד במשרדו של סוחר תה בגלאזגו ולאחר מכן הוא נסע להודו כדי לעבוד במטע תה באסאם. ב-1892, עקב מחלת המלריה שלקה בה, הוא שב לאנגליה.
קריירה צבאית
ב-19 באוקטובר 1889 קיבל הור-רות'בן מינוי של לוטננט משנה ברגימנט הפרשים של לנרקשייר.[1] לאחר שובו לאנגליה ב-1892 הוא הצטרף לצבא הסדיר. לאחר תום אימוניו בקולג' צבאי הוא הוסמך ב-27 באפריל 1893 כלוטננט בגדוד השלישי של רגימנט חיל הרגלים הקל של היילנד[2] וב-18 בנובמבר 1896 הוא הועלה לדרגת קפטן.[3] במלחמה המהדית בסודאן הוא צוין לשבח על ידי מפקדיו.[4] לאחר מכן, ב-22 בספטמבר 1898 בפעולה צבאית באל-קדריף גילה הור-רות'בן גבורה שבעטיו עוטר בצלב ויקטוריה. בנימוקי ההחלטה להעניק לו את העיטור נכתב:
המלכה שמחה לציין בשמחה את כוונתה להעניק את עיטור צלב ויקטוריה לקצין המוזכר מטה, שעניינו הוגש לאישור הוד מלכותה, עבור גבורתו הבולטת לעין במהלך הקרב בקרדיף ב-22 בספטמבר 1898 כפי שמתועד להלן:
ב-22 בספטמבר 1898, קפטן הור-רות'בן, בראותו קצין מצרי שוכב פצוע במרחק 50 יארדים מקו ההתקדמות של האויב, שירה ותקף, הוא הרים אותו ונשא אותו לכוחות הגדוד המצרי ה-16. הוא הניח את הפצוע פעמיים או שלוש והשיב באש כלפי התוקפים שרדפו אחריו. אם היה הקצין הפצוע מושאר במקום בו הוא נפצע, הוא היה מת באופן וודאי.[5]
במאי 1899 הוענק להור-רות'בן גם עיטור מסדר אוסמאני, דרגה רביעית על ידי סולטאן האימפריה העות'מאנית, עבדול חמיד השני, על שירותו בסודאן.[6] ב-17 במאי הוא קיבל מינוי קבוע כלוטננט משנה ברגימנט קמרון היילנדרס של המלכה (מינוי שהיה כרוך בירידה בשתי דרגות).[7] בסוף נובמבר הוא היה חלק מכוח שלקח חלק בקרב שהוביל לתבוסתו של החליפה. ב-14 בדצמבר 1900 הוא הועלה לדרגת ממלא מקום לוטננט,[8] השתתף במערכה בסומלילנד הבריטית וב-16 באפריל 1904 הוא קודם לדרגת קבע של לוטננט.[9]
ב-1905 מונה הור-רות'בן להיות שלישו הצבאי של הלורד דדלי, הלורד לוטננט של אירלנד. ב-1908 הוא הוצב במשמר הפרשים הראשון, הוא קודם להיות ממלא מקום קפטן ב-11 באפריל, ובכך חזר לדרגתו הקודמת לאחר 9 שנים.[10] באותה שנה מונה דדלי להיות המושל הכללי של אוסטרליה והור-רות'בן הצטרף אליו כמזכירו הצבאי. באותה שנה הוא נשא לאישה את זארה פולוק. השניים הולידו שני בנים, שאחד מהם מת בינקותו. ב-1910 הוא סיים את שירותו באוסטרליה ועבר לשרת בהודו.
ב-2 באפריל 1915 הועבר הור-רות'בן לשרת במשמר הוולשי וקודם לדרגת מייג'ור.[11] ב-18 בינואר הוא מונה להיות קצין מטה כללי (GSO) עם דרגה זמנית של לוטננט קולונל. עוד קודם לכן, ב-1 בינואר 1919 הוא עוטר באות השירות המצוין בעקבות האירוע הבא:
הוא פיקד על הבריגדה שלו באבירות הראויה לציון ועם שיקול דעת במהלך קרבות איפר בין ה-28 בספטמבר לבין ה-27 באוקטובר 1918. נוכחותו ותפקודו ברגעים הקריטיים של הלחימה היו בעלות ערך מכריע, במיוחד במהלך מתקפת הנגד החזקה של האויב. ב-20 באוקטובר, בסנט לואי, הוא התקדם יחד עם הכוחות התוקפים במהלך מפנה חשוב בקרב ושימש השראה עבורם במאמץ הסופי, שבעקבותיו הושג הישג מכריע בקרב.[12]
ב-15 באוקטובר 1917 קודם הור-רות'בון לדרגה קבועה של לוטננט קולונל[13] וב-26 בדצמבר מונה להיות קצין מטה בדרגה זמנית של בריגדיר גנרל.[14] ב-1 בינואר 1918 הוענק לו תואר עמית מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש".[15][16] ב-2 באפריל 1919 הוענק לו אות השירות המצוין פעם נוספת[17] וב-3 ביוני אותה שנה הוענק לו תואר עמית מסדר האמבט.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת הור-רות'בן בצרפת ובגליפולי, שם הוא נפצע קשה[18] וצוין לשבח חמש פעמים. הוא סיים את המלחמה בדרגת בריגדיר גנרל ופיקד על כוחות הצבא הבריטי בגרמניה בין השנים 1919 – 1920. ב-14 בדצמבר 1920 הוא מונה להיות מפקד הרגימנט, עם דרגה זמנית של קולונל[19][20] וב-5 ביולי 1922 הוא קיבל מינוי קבוע של קולונל.[21] לאחר מכן הוא מילא שורה של תפקידים בצבא וב-1 באוקטובר 1924 הוא קיבל פיקוד על בריגדה וקודם לדרגת בריגדיר גנרל.[22] ב-24 בינואר 1928 הוענק לו תואר אביר מפקד של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" וב-14 במאי אותה שנה הוא מונה להיות מושל אוסטרליה הדרומית.
מושל אוסטרליה הדרומית
הור-רות'בן הגיע לאדלייד במאי 1928. הוא נכנס לתפקידו בהתלהבות,, ביקר באזורים רבים במדינה כשהוא משתמש במטוס דה הבילנד שהיה בבעלות שלישו הצבאי, יו גרוסונור.[23] יחד עם אשתו, הוא היה תומך נלהב של תנועת הצופים. ליידי הור-רות'בן הייתה גם נשיאת ארגון הצלב האדום של אוסטרליה הדרומית.[24]
בנאומו ביום אנזא"ק ב-1930, מתח הור-רות'בן ביקורת על השביתות שקיימו האיגודים המקצועיים, שגרמו לקשיים לחיילים משוחררים. בתגובה, הוא זכה לגינוי ממועצת העובדים של אוסטרליה הדרומית.[24]
במהלך כהונתו כמושל אוסטרליה הדרומית התחולל השפל הגדול, שגרם למצב קשה במדינה. ממשלתו של ליונל היל, שנבחרה על בסיס ההבטחה להביא "עתיד מוזהב", ספגה ביקורת קשה כאשר המציאות הכלכלית אילצה אותה לנקוט בצעדי צנע. הור-רות'בן תמך בהיל כאשר זה ספג את הביקורת מצדה של מפלגת הלייבור. בנאומיו הוא ביטא לעיתים קרובות את אמונתו שראש הממשלה צריך "להתעלות מעל המפלגה". את נחישותו של היל במהלך המשבר ניתן לזקוף לזכותו של הור-רות'בן. תפקודו בזמן המשבר הייתה שיקול מכריע בהחלטה למנותו כמושל ניו סאות' ויילס.[24]
מושל ניו סאות' ויילס
באפריל 1934 הסתיימה תקופת כהונתו של הור-רות'בן כמושל אוסטרליה הדרומית והוא שב לאנגליה. זמן קצר לאחר מכן הוא מונה להיות מושל ניו סאות' ויילס ועל פי הצעתו של ראש ממשלת אוסטרליה, ג'וזף ליונס, הוענק לו התואר ברון גאורי. הוא הגיע לסידני ב-21 בפברואר 1935. באותה עת כבר החליט המלך ג'ורג' החמישי למנותו לתפקיד המושל הכללי של אוסטרליה. ב-20 בדצמבר 1935 הוענק לו תואר אביר מפואר של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש".
המושל הכללי של אוסטרליה
עם עברו הצבאי ועם ניסיונו, נראה היה גאורי כבחירה הברורה לרשת את סר אייזק אייזקס כשזה פרש בתפקידו כמושל הכללי ב-1936. על פי הנוהג שהשתרש כבר, הוצעו לראש הממשלה ג'וזף ליונס כמה אלטרנטיבות. אך לליונס לא היו כוונות להמליץ על אוסטרלי נוסף לתפקיד. באותה תקופה נטו ראשי הממשלה מטעם קואליציית האנטי-לייבור להמליץ על בריטים לתפקיד. על פי חוקת אוסטרליה, מונה גאורי על ידי המלך ג'ורג' החמישי, שמת ב-20 בינואר 1936, שלושה ימים לפני שגאורי הושבע לתפקיד. לפיכך, הוא למעשה החל את כהונתו בתקופת מלכותו של אדוארד השמיני.
במהלך כהונתו כמושל כללי, היה גאורי דמות אהודה, אם כי לא מתבלטת במיוחד, בציבוריות האוסטרלית. הימים בהם למושלים הכלליים היה כוח משמעותי, או שהיה להם חלק במגעים בין ממשלות אוסטרליה ובריטניה, חלפו להם, אך גאורי קבע תקדים ב-1938, כאשר הוא ביקר באיי הודו המזרחית ההולנדים, בהזמנתם של השלטונות הקולוניאליים המקומיים. הייתה זו הפעם הראשונה בה ייצג המושל הכללי את אוסטרליה בביקור ממלכתי.
באפריל 1939 מת ליונס באופן פתאומי וגאורי מינה את סר ארל פייג', מנהיג מפלגת הכפר, במקומו, עד אשר מפלגת אוסטרליה המאוחדת תוכל לבחור מנהיג חדש. נסיבות אלו היו היחידות בהן למושל הכללי היה עדיין שיקול דעת.
כישוריו הפוליטיים של גאורי עמדו למבחן שוב לאחר הבחירות של 1940, שבעקבותיהם נותר ראש הממשלה מטעם מפלגת אוסטרליה המאוחדת, רוברט מנזייס, תלוי בקולותיהם של שני חברי פרלמנט עצמאיים כדי להישאר בשלטון. כאשר הדיחה מפלגת אוסטרליה המאוחדת את מנזייס מכס מנהיגות המפלגה, היא נקלעה למשבר מנהיגותי, כך שמנהיג מפלגת הכפר, ארתור פאדן, מונה להיות ראש הממשלה, למרות שמפלגת אוסטרליה המאוחדת הייתה השותפה הבכירה בקואליציה. בכל אופן, שני חברי הפרלמנט העצמאיים זעמו על היחס שמנזייס זכה לו והם הצטרפו למפלגת הלייבור בהצבעה על התקציב שהגישה ממשלת פאדן והממשלה נפלה. גאורי סירב לפזר את הפרלמנט שבאותה עת מלאה שנה בלבד לבחירתו, במיוחד על רקע המצב הבינלאומי הרגיש. בכל אופן, הוא לא ראה אפשרות אחרת אם מנהיג הלייבור, ג'ון קרטין, לא יקבל מספיק תמיכה בפרלמנט. הוא זימן את שני חברי הפרלמנט העצמאיים למעונו ודחק בהם לתמוך בקרטין במידה והוא יטיל עליו להרכיב את הממשלה החדשה. העצמאיים הסכימו וקרטין מונה להיות ראש הממשלה. לאחר תקופה קצה של אי נוחות שנבעה מהניגודים בין המושל הכללי האריסטוקרט לבין מנהיג מפלגת הלייבור, החלו היחסים בין השניים לעלות על מסלול של שיתוף פעולה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ראה גאורי את חובתו לתמוך בממשלה ובאימפריה הבריטית וכן בכוחות הלוחמים. ב-1943 הוא קיים סיור בן ארבעה שבועות אצל הכוחות הלוחמים בצפון אוסטרליה ובגינאה החדשה. זמן קצר לפני סיור זה, קיבלו גאורי ואשתו את הבשורה המרה על נפילת בנם היחיד, פטריק, במערכה בצפון אפריקה. גאורי חנך באופן רשמי את אנדרטת המלחמה של אוסטרליה ב-11 בנובמבר 1941.
שנותיו האחרונות
_medals_crop.JPG)
תקופת כהונתו של גאורי כמושל הכללי הסתיימה בספטמבר 1944, כאשר הוא שב לבריטניה והוענק לו התואר ויקונט רות'בן מקנברה וארל גאורי והוא מונה להיות סגן המושל של טירת וינדזור. הלורד גאורי מת במאי 1955 בביתו שבמחוז גלוסטרשייר. הוא היה המושל הכללי היחיד של אוסטרליה שכיהן בתקופת ממשלותיהם של חמישה ראשי ממשלה, אם כי שניים מהם כיהנו תקופות קצרות.
בונה חופשי
גאורי היה חבר בבונים החופשיים עוד בהיותו בן 21 וכיהן בשורה של תפקידים, כולל הנשיא הגדול של הלשכות הגדולות של אוסטרליה הדרומית, כאשר כיהן כמושל המדינה ושל ניו סאות' ויילס כאשר כיהן כמושל המדינה וכמושל הכללי. על שמו קרויה עד היום הלשכה הגדולה של קנברה.[25]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The London Gazette: no. 25985. p. 5505. 18 October 1889. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 26398. p. 2618. 5 May 1893. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 26795. p. 6277. 17 November 1896. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27031. p. 7969. 9 December 1898. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27057. p. 1254. 28 February 1899. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27079. p. 3031. 12 May 1899. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27080. p. 3104. 16 May 1899. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27266. p. 313. 15 January 1901. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 27673. p. 2842. 3 May 1904. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 28161. p. 5424. 24 July 1908. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 29117. p. 3226. 30 March 1915. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 31680. p. 15281. 9 December 1919. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 30444. p. 13452. 21 December 1917. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 30511. p. 1714. 5 February 1918. Retrieved 3 February 2015.
- ^ "It's an Honour – Honours – Search Australian Honours". Itsanhonour.gov.au. 8 March 1918. Archived from the original on 29 June 2011. Retrieved 23 July 2011.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 30563. p. 2971. 5 March 1918. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 31266. p. 4316. 1 April 1919. Retrieved 3 February 2015.
- ^ Lundy, Darryl. "Person Page 6166". thePeerage.com. Retrieved 23 July 2011.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 32211. p. 847. 28 January 1921. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 32245. p. 1771. 1 March. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 32726. p. 5034. 4 July 1922. Retrieved 3 February 2015.
- ^ The London Gazette: no. 32982. p. 7433. 14 October 19224. Retrieved 3 February 2015.
- ^ Neil Follett (7 July 2011). "Gertrude 'Mac' McKenzie: Forgotten aviation pioneer honoured". Australian Flying. Retrieved 25 April 2013.
- ^ 24.0 24.1 24.2 Chris Cunneen and Deirdre Morris. "Gowrie, first Earl of (1872–1955)". Australian Dictionary of Biography, National Centre of Biography, Australian National University. Retrieved 25 April 2013.
- ^ VICE REGAL GRAND MASTERS - WHO AND WHY?
| המושלים הכלליים של אוסטרליה | ||
|---|---|---|
|
.svg){kind=small}
25530242אלכסנדר הור-רות'בן, ארל גאורי הראשון