ויליאם וורד, ארל דדלי השני
לידה |
25 במאי 1867 לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 ביוני 1932 (בגיל 65) לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
שם מלא | ויליאם המבל וורד, ארל דדלי השני | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית | ||||||
בת זוג |
רייצ'ל גרני (1920-1891) גרטי מילר (1932-1924) | ||||||
| |||||||
|
ויליאם המבל וורד, ארל דדלי השני (באנגלית: William Humble Ward, 2nd Earl of Dudley; 25 במאי 1867 – 29 ביוני 1932) היה מדינאי שמרן בריטי. הוא היה הלורד לוטננט של אירלנד בין השנים 1902 – 1905 והמושל הכללי הרביעי של אוסטרליה בין השנים 1908 – 1911.
נעוריו ובחרותו
דדלי נולד בלונדון כבנם של ויליאם וורד, ארל דדלי הראשון ושל ג'ורג'ינה, בתו של סר תומאס מונקריף. הוא התחנך באיטון קולג'. אביו מת ב-1885 והוריש לו שטח אדמת מחצבים של 30,000 אקר (120 קמ"ר) בסטאפורדשייר ובווסטרשייר, מאתיים מכרות פחם וברזל, כמה מפעלי ברזל, הון עצום ותואר אצולה. הוא ביקר באוסטרליה ב-1886 – 1887 כחלק משיט יאכטות. הוא היה חלק מהחוג החברתי של הנסיך מויילס (לימים, המלך אדוארד השביעי), שנכח בחתונתו של דדלי עם רייצ'ל גרני ב-1891. בין השנים 1895 – 1896 הוא היה ראש עיריית דדלי.
שירות צבאי
ב-1885 קיבל דדלי דרגת מייג'ור ברגימנט הפרשים המלכותי של ווסטרשייר. בראשית שנת 1900, עם פרוץ מלחמת הבורים, הוא סופח כעוזר השליש הראשי של רגימנט הפרשים האימפריאלי[1][2] ונסע לדרום אפריקה בסוף חודש ינואר אותה השנה. הוא לקח חלק בקרבות במדינת אורנג' החופשית בחודשים פברואר-מאי 1900. בחודשים מאי-יוני אותה שנה הוא לקח חלק בקרבות בטרנסוואל. לאחר מכן הוא שב לבריטניה ובין החודשים יולי-נובמבר 1900 הוא לקח חלק בפעולות הדיכוי של המרידות האיריות בבלפסט.
ב-1913 השתכנע לורד דדלי, שקיבל את הפיקוד על רגימנט הפרשים בנובמבר אותה שנה, כי צפויה מלחמה באירופה והקים סגל קבוע לאימון חיילי הרגימנט ברובאות. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, סופח הרגימנט לבריגדת הפרשים הראשונה של דרום מידלנד בפיקודו של בריגדיר וויגין. הבריגדה נשלחה למצרים ובאפריל 1915 הוצבה ליד אלכסנדריה. הבריגדה לא השתתפה בקרבות עד שהיא הצטוותה להתכונן ללחימה כחיל רגלים באוגוסט. באותה תקופה נשלחו חיילי הבריגדה לקחת חלק במערכת גליפולי. הרגימנט היה כוח סיוע לכוחות אנזא"ק בניסיונם להבקיע את ההגנה הטורקית. התקפה זו נכשלה ובינואר 1916 הכוח פונה משם. לורד דדלי כבר עזב את האזור ב-1915 ונשלח לפקד על כוח באי למנוס. ב-1916 הא סופח למפקדת הדיוויזיה ה-40. עם סיום שירותו הצבאי באותה שנה הוא נשא דרגת לוטננט קולונל.
קריירה פוליטית
בין השנים 1895 – 1902 היה הלורד דדלי חבר בית הלורדים מטעם המפלגה השמרנית ובמסגרת ממשלתו של הלורד סולסברי הוא שימש כמזכיר הפרלמנטרי למועצת הסחר. מיד לאחר מכן הוא הצטרף למועצה המלכותית ומונה להיות הלורד לוטננט של אירלנד, תפקיד בו הוא הפגין פזרנות, אך גם יכולת מנהלית ופוליטית. הוא הונצח בספרו של ג'יימס ג'ויס, יוליסס.
המושל הכללי של אוסטרליה
כחבר המפלגה השמרנית, לא יכול היה דדלי לצפות למינוי מטעם ממשלת המפלגה הליברלית שעלתה לשלטון ב-1905, אך המלך אדוארד השביעי הפעיל לחץ על ראש הממשלה, סר הנרי קמפבל-באנרמן, להציע לדדלי את תפקיד המושל הכללי של אוסטרליה. קמפבל-באנרמן הסכים, מאחר שלא היה כל מועמד מתאים משורות הליברלים. דדלי הגיע לסידני ב-9 בספטמבר 1908 ועד מהרה רכש תדמית זוהרת ופזרנית שלא התקבלה בברכה על ידי אוסטרלים רבים, במיוחד חברי מפלגת הלייבור האוסטרלית והעיתונות הרדיקלית דוגמת העיתון The Bulletin. זמן קצר לאחר הגעתו, הוא מצא עצמו משביע את ממשלת הלייבור בראשותו של אנדרו פישר.
עד מהרה מצא עצמו דדלי במרכזה של מחלוקת נוספת. חלק מהמדיניות של ממשלת הלייבור הייתה הקמתו של צי אוסטרלי עצמאי. האופוזיציה של המפלגה הליברלית, מאידך, תמכה במסע ההתרמה למימון בניית הספינות לצי החדש. כאשר נשא דדלי נאום תמיכה במסע ההתרמה, הוא מצא עצמו מעורב בפוליטיקה מפלגתית וגרם למתיחות ביחסיו עם פישר. ב-1909 התפטרה ממשלת המיעוט של פישר ודדלי סירב לבקשתו להקדים את הבחירות. הליברלים שבו לשלטון בראשותו של דיקין, ובכך נפתרו התלבטויותיו של דדלי. אך למרות שפישר נזהר שלא למתוח ביקורת בפומבי על דדלי, זכה המושל הכללי במוניטין של מתנגד ללייבור, ובכך זכה לחוסר פופולריות בקרב מחצית ציבור הבוחרים האוסטרלי.
באפריל 1910 נחלה מפלגת הלייבור ניצחון סוחף בבחירות ופישר שב לראשות הממשלה. היחסים בין המושל הכללי לבין ראש שממשלה שבו עד מהרה להיות צוננים. התעקשותו של דדלי להחזיק שני בתי מושל בעלות כספית גבוהה, בסידני ובמלבורן, לקיים מסעות ראוותניים ברחבי הארץ ולהחזיק יאכטה להקפת אוסטרליה, הרתיחו את פישר, שהיה סוציאליסט סקוטי חסכן. באוקטובר 1910, הכיר דדלי בכך שהמשך כהונתו בלתי אפשרי וביקש להשתחרר מתפקידו. ב-31 ביולי 1911 הוא עזב את אוסטרליה מבלי שהתקיים שום טקס פרידה רשמי לכבודו. דיקין כתב עליו: "שאיפתו הייתה גבוהה אך האינטרסים שלו היו קצרי ימים... הוא לא עשה דבר חשוב ממש, שום דבר יסודי, שום דבר עקבי... הוא נותר... בלתי משפיע לחלוטין ודמות בלתי אהודה לחלוטין".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
המושלים הכלליים של אוסטרליה | ||
---|---|---|
|
25536957ויליאם וורד, ארל דדלי השני