הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר
 | |||||||||
| הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר, כמושל הכללי של אוסטרליה - 1946 | |||||||||
| לידה |
31 במרץ 1900 קוטג' יורק, בית סאנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 ביוני 1974 (בגיל 74) אחוזת ברנוול, נורת'האמפטונשייר, הממלכה המאוחדת | ||||||||
| שם מלא | הנרי ויליאם פרדריק אלברט | ||||||||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||||||||
| מקום קבורה | אחוזת הקבר המלכותית בוינדזור, אנגליה | ||||||||
| בת זוג | הנסיכה אליס, דוכסית גלוסטר | ||||||||
| שושלת בית וינדזור | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| השתייכות |
.svg){kind=small} הצבא הבריטי |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1919–1937 1939 – 1944 |
| דרגה |
 פילדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר (הנרי ויליאם פרדריק אלברט, באנגלית: Prince Henry, Duke of Gloucester; 31 במרץ 1900 – 10 ביוני 1974) היה איש צבא ובנם השלישי של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת והמלכה מרי.
עם עלייתו לכס המלוכה ב-1936 של אחיו ג'ורג' השישי, הוא מונה להיות העוצר האפשרי לנסיכה אליזבת (לימים, המלכה אליזבת השנייה). עקב כך הוא נדרש להישאר בתחומי הממלכה המאוחדת עד להגעתה של הנסיכה לבגרות במקרה שאביה ימות והיא תעלה לכס המלוכה כקטינה.
הנסיך הנרי שירת כאיש צבא רוב חייו. בין השנים 1945 – 1947 הוא שירת כמושל הכללי האחד עשר של אוסטרליה. במותו ב-1974 הוא היה היה האביר האחרון של מסדר פטריק ה"קדוש" והאחרון מבין ילדיהם של המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי שנותר בחיים.
ראשית חייו
הנסיך הנרי נולד בקוטג' יורק שבבית סאנדרינגהאם. אביו היה דוכס יורק (לימים, המלך ג'ורג' החמישי), הבכור מבין בניו של נסיך ויילס (מאוחר יותר המלך אדוארד השביעי) שהיו אז בחיים. אמו הייתה הנסיכה מרי מטק, בתם היחידה של פרנסיס, דוכס טק ושל הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'. ב-1898 הוציאה המלכה ויקטוריה, מכתב הרשאה שהעניק לילדיהם של הדוכס והדוכסית מיורק את התואר "הוד מעלתו/מעלתה המלכותית" (Royal Highness). לפיכך, עם לידתו נקרא הנסיך הוד מעלתו המלכותית, הנסיך הנרי מיורק.
ב-17 במאי 1900 הוא הוטבל בקפלה הפרטית בטירת וינדזור, על ידי רנדל דווידסון, בישוף וינצ'סטר. סנדקיו היו: המלכה ויקטוריה (סבתו הגדולה), וילהלם השני, קיסר גרמניה (בן דודתו של אביו), ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת (אחות סבו), דוכסית קמברלנד (אחות סבתו, נסיכת ויילס, שייצגה אותה בטקס ההטבלה), גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק (בן דודו של אביו), הנסיכה מוד מוויילס, (דודתו), הנסיך אלכסנדר מטק (דודו) ופילדמרשל פרדריק רוברטס.[1] בחוג משפחתו הוא כונה באופן בלתי רשמי בשם "הארי".[2]
הנסיך הנרי התחנך בבית הספר סנט פיטר ובאיטון קולג' החל מספטמבר 1913 ובמהלך מלחמת העולם הראשונה.
שירות צבאי
שלא כמו אחיו, התגייס הנסיך הנרי לצבא הבריטי במקום לצי המלכותי. הוא עבר את הכשרתו במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ב-1919. מאוחר יותר הוא שירת ברגימנט הרובאים המלכותי וברגימנט הפרשים המלכותי העשירי, לפני שפרש משירות פעיל ב-1937.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא הצטרף לחיל המשלוח הבריטי, והתמנה כקצין קישור ראשי ב-4 בספטמבר 1939.[3] הוא נפצע באופן קל ב-1940 כאשר הרכב בו נסע הותקף מהאוויר. באותה שנה הוא מונה לסגן מפקד הבריגדה המשוריינת ה-20. הוא קיבל דרגת פילדמרשל ב-1955 ודרגת מרשל של חיל האוויר המלכותי ב-1958.[4]
דוכס גלוסטר
ב-31 במרץ 1928 העניק לו אביו את התארים דוכס גלוסטר, רוזן אלסטר, וברון קלודן, שלושה תארים שקשרו אותו לשלוש ארצות הממלכה המאוחדת: אנגליה, צפון אירלנד וסקוטלנד.
לפני נישואיו, שאיפתו הגדולה ביותר של הנרי הייתה לפקד ביום מן הימים על הרגימנט שלו, רגימנט הפרשים המלכותי העשירי, או לכל הפחות לבלות זמן רב ככל האפשר בשירות צבאי. למרות שהוא היה קצין מוכשר, כבנו של המלך נמנע ממנו להצטרף לרגימנט בפעילותו מעבר לים, ופירוש הדבר היה שהוא התקבל כזר בקרב חבריו לקצונה. לתסכולו הרב נוספה העובדה שעליו היה למלא תפקידים מלכותיים שהוטלו עליו על ידי אביו.
ב-1929 הוא נסע ליפן כדי להעניק לקיסר הירוהיטו את תואר אביר מסדר הבירית, ושנה מאוחר יותר הוא נכח בטקס ההכתרה של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה באדיס אבבה. ב-1934 העניק לו אביו (כמלך אירלנד) את תואר אביר מסדר פטריק ה"קדוש". באותה שנה הוא נסע לביקור באוסטרליה ובניו זילנד, שם הוא התקבל על ידי הציבור בהתלהבות ראויה לציון.
חיי משפחה
לאחר שובו מהביקור באוסטרליה ובניו זילנד, ובלחץ הוריו, החליט הנסיך הנרי כי הגיע הזמן להתמסד והציע נישואים לאליס קריסטבל מונטגיו דאגלס סקוט, אחותו של אחד מחבריו הטובים ביותר של הנרי, לורד ויליאם מונטגיו דאגלס סקוט. שנים רבות לאחר מכן סיפרה הנסיכה כי הצעת הנישואים לא הייתה רומנטית, שכן "זאת לא הייתה דרכו". תחת זאת, הוא רק "מלמל זאת כאשר טיילנו יחד". השניים נישאו ב-6 בנובמבר 1935. טקס הנישואים תוכנן מלכתחילה להיערך במנזר וסטמינסטר, אך הועבר לקפלה המלכותית בארמון סנט ג'יימס, הצנועה יותר, עקב מותו של אביה של אליס, זמן קצר לפני החתונה. לאחר החתונה הוענק לאליס התואר דוכסית גלוסטר. לזוג נולדו שני בנים: הנסיך ויליאם מגלוסטר (1972-1941) והנסיך ריצ'רד, דוכס גלוסטר (נולד: 1944).
הנרי ואליס התגוררו בתחילה בביתן המלכותי באלדרשוט, ליד המחנה של הרגימנט בו שירת הנסיך. בזיכרונותיה סיפרה הדוכסית: "הייתה זו בקתה פשוטה מאוד, והדבר המלכותי היחידי בה הייתה נוכחותו של בעלי". לאחר מות אביו, הקדיש הנרי את חלק הארי של ירושתו ברכישת אחוזת ברנוול. היה זה בית כפר גדול בנורת'האמפטונשייר שהיה שייך לאבותיה של אשתו. כביתם בלונדון ניתן להם בית יורק בארמון סנט ג'יימס.
המושל הכללי של אוסטרליה
בסוף שנת 1944 מונה הנסיך הנרי באופן בלתי צפוי לתפקיד המושל הכללי של אוסטרליה. התפקיד הוצע קודם לכן לאחיו הצעיר, הנסיך ג'ורג', דוכס קנט, אך זה נהרג בהתרסקות מטוס בסקוטלנד. ככלל, נקטה מפלגת הלייבור האוסטרלית בראשותו של ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון קרטין, במדיניות של מינוי אזרחים אוסטרלים לתפקיד המושל הכללי. בנסיבות המלחמה החליט קרטין שלמינוי מושל כללי מקרב חברי בית המלוכה יהיו שלושה יתרונות: חיזוק המחויבות של בריטניה להגנת אוסטרליה, אישור מעמדה של אוסטרליה כמדינה שאינו כפופה לארצות הברית ובסופו של דבר הייתה זו בחירה נייטרלית מבחינה פוליטית, שזכתה לברכתה של האופוזיציה.
ביקורו של הנסיך הנרי באוסטרליה ב-1934 היה מוצלח. בשל ביישנותו, הוא נראה לעיתים כנוקשה ופורמלי, אך יחד עם הדוכסית הוא ביקר ברחבי אוסטרליה כשהוא משתמש במטוסו האישי. לאחר מותו של קרטין ב-1945, מינה הדוכס את פרנק פורד כמחליפו.
הנסיך הנרי עזב את אוסטרליה ב-1947 לאחר שנתיים בתפקיד, עקב הצורך לתפקד כיועץ המדינה במהלך ביקורם של המלך ג'ורג' השישי ושל הנסיכות אליזבת ומרגרט בדרום אפריקה. כמתנת פרידה הוא העניק את מטוסו לשימושה של ממשלת אוסטרליה ושל עמה.
שנותיו האחרונות
הנסיך הנרי נכח בטקס ההכתרה של אחייניתו, אליזבת השנייה ב-1953. הדוכס והדוכסית מילאו כמה תפקידים מלכותיים, כולל כמה ביקורים מחוץ לבריטניה.
בשנותיו האחרונות התדרדר מצבו הבריאותי של הדוכס והוא סבל משורה של אירועים מוחיים. עקב כך לא התאפשר לו להיות נוכח בהלוויתו של אחיו, דוכס וינדזור ב-1972. באותה שנה נהרג בנו הבכור, הנסיך ויליאם, בתאונת מטוס. הדוכס היה במצב בריאותי כה קשה, עד כי הדוכסית התלבטה אם להודיע לו על הבשורה.
הנסיך הנרי היה האחרון מבין ילדיהם של המלך ג'ורג' החמישי ושל מרי מטק שנותר בחיים. הוא מת ב-10 ביוני 1974 ונקבר באחוזת הקבר המלכותית בוינדזור. בנו השני, הנסיך ריצ'רד, דוכס גלוסטר, ירש את תוארו. הדוכסית קיבלה אישור מהמלכה אליזבת לשאת את התואר הנסיכה אליס, דוכסית גלוסטר, כדי להבדילה מאשתו של ריצ'רד. היא הלכה לעולמה ב-2004, פחות מחודשיים לפני יום הולדתה ה-103, והאריכה ימים יותר מכל בני משפחת המלוכה מאז ומתמיד.[5]
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Yvonne's Royalty Home Page – Royal Christenings
- ^ http://trove.nla.gov.au/ndp/del/article/50561785
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 34675. p. 6174. 8 September 1939. Retrieved 21 May 2018.
- ^ The London Gazette: (Supplement) no. 41409. p. 3561. 3 June 1958. Retrieved 20 November 2008.
- ^ "Princess Alice, Duchess of Gloucester, Later years and death". The Official Website of the British Monarchy. The Royal Household. 2008.
| דוכסי גלוסטר | ||
|---|---|---|
| בית פלנטג'נט | תומאס מוודסטוק (1385–1397) • המפרי (1414–1447) • ריצ'רד (1461–1483) | |
| בית סטיוארט | הנרי סטיוארט (1659–1660) | |
| בית הנובר | הנסיך ויליאם הנרי (1764–1805) • הנסיך ויליאם פרדריק (1805–1834) | |
| בית וינדזור | הנסיך הנרי (1928–1974) • הנסיך ריצ'רד (מ-1974) | |
| המושלים הכלליים של אוסטרליה | ||
|---|---|---|
|
.svg){kind=small}
25689836הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר
- דוכסי גלוסטר
- בית וינדזור: אישים
- המושלים הכלליים של אוסטרליה
- מרשלים בחיל האוויר המלכותי
- קצינים בריטים במלחמת העולם השנייה
- בוגרי המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט
- מסדר ג'ון ה"קדוש"
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול
- אבירים וגבירות של מסדר פטריק ה"קדוש"
- אבירים וגבירות של מסדר הדרדר
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות מלכותיים
- מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- אבירי מסדר הפיל
- אבירי מסדר מלטה
- ילידי 1900
- נפטרים ב-1974
- בוגרי איטון קולג'
- חברי המועצה המלכותית