הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל
.jpg) | |||||||
| הנסיך אלברט ויקטור, 1891 | |||||||
| לידה |
8 בינואר 1864 בית פרוגמור, וינדזור, ברקשייר, הממלכה המאוחדת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בינואר 1892 (בגיל 28) בית סאנדרינגהאם, נורפוק, הממלכה המאוחדת | ||||||
| שם מלא | הנסיך אלברט ויקטור כריסטיאן אדוארד, דוכס קלרנס ואייבונדייל | ||||||
| מדינה | הממלכה המאוחדת | ||||||
| שושלת בית סקסה-קובורג-גותה | |||||||
| |||||||
הנסיך אלברט ויקטור (באנגלית: Prince Albert Victor; ינואר 1864 - ינואר 1892), דוכס קלרנס ואייבונדייל, היה בנם הבכור של אדוארד, נסיך ויילס (לימים המלך אדוארד השביעי) ושל אלכסנדרה, נסיכת ויילס (לימים המלכה הרעיה אלכסנדרה).
בצעירותו כונה הנסיך אלברט בכינוי "אדי" - כינוי שדבק בו במשך כל חייו. אלברט ויקטור היה מאורס למרי מטק אולם בשל מותו משפעת, נישאה מרי לאחיו ג'ורג' (לימים המלך ג'ורג' החמישי).
לאורך כל חייו נפוצו שמועות שקר רבות על שפיותו והתנהגותו. היו שטענו שהנסיך אלברט היה בעצם ג'ק המרטש.[1]
קורות חיים
אלברט ויקטור כריסטיאן אדוארד נולד כפג ב-8 בינואר 1864 בבית פרוגמור בווינדזור שבברקשייר. אלברט ויקטור היה בנם הבכור של אלברט אדוארד, נסיך ויילס ושל אלכסנדרה מדנמרק, והיה נכדה של המלכה ויקטוריה. אלברט ויקטור נקרא על שם בעלה המנוח של ויקטוריה, הנסיך אלברט מסקסה קוברוג גותה, אבל זכה לכינוי "אדי" בקרב בני משפחתו. בשל היותו בנו של יורש העצר, הוא זכה לתואר "הנסיך אלברט ויקטור מוויילס" מרגע לידתו.
השכלה
כאשר אלברט ויקטור היה בן 17 חודשים נולד אחיו ג'ורג' (ב-3 ביוני 1865) בשל סמיכות הגילאים ביניהם הוחלט ששני האחים יתחנכו יחדיו, ובשנת 1871 מינתה המלכה את ג'ון ניל דלטון כחונך וכמורה פרטי של שני הנסיכים. הנסיכים למדו לימודים אקדמיים וכן קיבלו השכלה צבאית. דלטון סבר שאלברט ויקטור היה איטי בלימודיו (וככל הנראה היו לו ליקויי למידה או אפילפסיה קלה שהשפיעה על לימודיו. סר הנרי פונסונבי סבר שלנסיך יש ליקויי שמיעה, כפי שהיה לאימו, ולכן הוא התקשה בלימודיו).
אבי הנסיכים שקל להפריד את לימודיהם המשותפים, אולם דלטון סבר שג'ורג' מקדם את לימודי אחיו ולכן המליץ נגד ההפרדה. בשנת 1877 נשלחו שני הנסיכים להתאמן על אוניית הצי המלכותי הבריטי "הנסיך מוויילס", אולם בשל מחלתו של הנסיך אלברט ויקטור, החלו הנסיכים את אימוניהם חודשיים לאחר יתר החניכים.
בשנת 1879 הוחלט לשלוח את הנסיכים לשירות של שלוש שנים באוניית הצי אה"מ באקשאנט, וביום הולדתו ה-16 קיבל הנסיך אלברט ויקטור דרגת קצין זוטר בספינה ("midshipman"). הנסיכים הפליגו ברחבי האימפריה הבריטית וביקרו בקנדה, באיי פוקלנד, בדרום אפריקה, באוסטרליה, בפיג'י, בסינגפור, בציילון, בעדן, במצרים, בארץ ישראל, ביוון וביפן (בה כל אחד מהם עשה קעקוע). במהלך ביקורם בארץ ישראל, הם חגגו את ליל הסדר של שנת 1882 בירושלים בביתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'יל[1][2].
שני הנסיכים שבו לממלכה המאוחדת בהיותו של אלברט ויקטור בן 18. בשנת 1883 הופרדו הנסיכים. ג'ורג' נותר בצי, ואלברט ויקטור נשלח לטריניטי קולג' שבקיימברידג'. ג'יימס קנת' סטפן מונה לחונך הפרטי של הנסיך, והם התגוררו במרבית הזמן בבית סאנדרינגהאם (דלטון המשיך לחנוך את הנסיך גם בתקופה זו). סטפן היה ידוע כשונא נשים. בהיותו בקיימברידג' הפגין הנסיך עניין מועט בלימודיו, ומאחר שקיבל פטור ממרבית בחינותיו, לא השקיע בלימודיו. מוריו תיארו אותו כלומד באמצעות הקשבה, ולא לומד מקריאה או כתיבה (עובדה המחזקת את הסברה שהיו לו ליקויי למידה).
באוגוסט 1884 נסע הנסיך אלברט ויקטור לאוניברסיטת היידלברג על מנת ללמוד גרמנית.
בשנת 1885 עזב הנסיך את קיימברידג' לאחר ששירת בגדוד האוניברסיטאי השני של קיימברידג', והחל לשרת כקצין בגדוד ההוסארים העשירי.
במרץ 1887 נשלח אלברט ויקטור להאונסלו שם זכה לדרגת קפטן (סרן). במהלך שירותו ערך ביקורים רשמיים באירלנד ובגיברלטר וכן חנך את גשר האמרסמית'.
הביקור בהודו
באוקטובר 1889 יצא הנסיך אלברט ויקטור לסיור בהודו שהייתה אז חלק מהאימפריה הבריטית. העיתונות הזרה העלתה השערה לפיה סיור זה נועד למעשה להבריח את הנסיך מהמדינה למקרה שבפרשת רחוב קליבלנד יוזכר שמו של הנסיך[3], אולם בשמועות אלה לא היה ממש, מאחר שהסיור תוכנן קודם לפרסום הפרשה.
הנסיך ביקר בהיידראבאד, שהה בחג המולד במאנדליי ובראש השנה של 1890 שהה בכלכותה. מרבית המסע נערך ברכבות, אולם באירועים טקסיים הובל הנסיך ברכיבה על גבי פילים.
במהלך ביקור זה פגש הנסיך אלברט ויקטור את הגברת מרג'רי האדון, רעייתו של המהנדס האזרחי הנרי האדון. לאחר מותו של הנסיך שבה מרג'ורי לאנגליה וטענה כי בנה, קלרנס האדון, הוא למעשה בנו של הנסיך. משטרת לונדון חקרה את הפרשה והגיעה למסקנה כי אין עדויות לתמיכה בטענותיה, אף שהנסיך הודה כי קיים איתה קשרי ידידות, הוא הכחיש כל קשר לאבהות[4]. קלרנס, בבגרותו, פרסם בארצות הברית ספר בשם "דודי, ג'ורג' החמישי", שבו הוא טען שנולד בלונדון בספטמבר 1890, כתשעה חודשים לאחר הפגישה בין אלברט ויקטור לאמו. בשנת 1933 הוא הואשם בסחיטה של בית המלוכה, ונטען שדרש מבית המלוכה כספים על מנת לקנות את שתיקתו. במהלך המשפט הובאו ראיות שנולד בשנת 1887 ולא כפי שטען בספרו, והוא הורשע בסחיטה. עונשו כלל מאסר על תנאי ובלבד שלא יחזור על הטענות שהוא בנו של הנסיך אלברט. קלרנס הפר את התנאי ונאסר לשנה.
בשובו מהודו, ב-24 במאי 1890 קיבל אלברט ויקטור את התארים דוכס קלרנס ואייבונדייל, ורוזן את'לון.
האירוסין להלנה מאורליאן
בשנת 1889 נבדקה האפשרות של אירוסים בין הנסיך אלברט ויקטור לבין הנסיכה אלכסנדרה, נסיכת הסן, אולם הנסיכה סירבה להצעה (והיא נישאה לבסוף לצאר ניקולאי השני בשנת 1894). בשנת 1890 נבדקה האפשרות של אירוסים עם הלן, נסיכת אורליאן, בתו של פיליפ, רוזן פריז, ונינתו של לואי פיליפ, מלך צרפת. המלכה ויקטוריה התנגדה לאפשרות זו בשל היות הלן קתולית, והציעה במקומה את מרגרטה, נסיכת פרוסיה כאלטרנטיבה[5], אולם אלברט ויקטור התאהב בהלן ושכנע את המלכה ויקטוריה להסכים לאירוסים, ואף הציע לוותר על מקומו בסדר הירושה לכתר הבריטי על מנת שיכול יהיה להינשא לה[6]. לצערם של בני הזוג, סירב אביה של הלן להסכים לאירוסים. הלן פנתה לאפיפיור לאו ה-13 בתקווה שישכנע את אביה, אולם הלה צידד באביה.
מחלתו של הנסיך
באמצע שנת 1890 חלה הנסיך. רופאיו התייחסו למחלה כאל "חום" או "צינית".
מרי מטק
בשנת 1891 התיידד הנסיך אלברט ויקטור עם הנסיכה מרי מטק, ונשקלו אירוסים בין הנסיך לבין הנסיכה. המלכה ויקטוריה תמכה באירוסים אלה, וב-3 בדצמבר 1891 הציע הנסיך אלברט ויקטור נישואים לנסיכה מרי מטק בלוטון הו. החתונה נקבעה ל-27 בפברואר 1892.
מותו של הנסיך אלברט
במהלך ההכנות לחתונה חלה הנסיך אלברט ויקטור בשפעת (בשנים 1889–1892 הייתה פנדמיה (מגפת שפעת עולמית) שכונתה "השפעת הרוסית"). השפעת התפתחה לדלקת ריאות והנסיך נפטר בבית סאנדרינגהאם שבנורפוק ב-14 בינואר 1892, שבוע לאחר יום הולדתו ה-28.
בעקבות מותו של הנסיך אלברט ויקטור, תפס ג'ורג' את מקומו בסדר הירושה לכתר הבריטי ולימים הוכתר כמלך ג'ורג' החמישי בשנת 1910. במהלך תום תקופת האבל, שבו ניחמו מרי מטק וג'ורג' אחד את השנייה, הם התיידדו ולימים הם נישאו.
אמו, הנסיכה אלכסנדרה, לא התאוששה ממותו, והורתה שלא יוצאו חפציו של הנסיך אלברט ויקטור מחדרו. מורהו של אלברט ויקטור, ג'יימס קנת' סטפן, הפסיק לאכול בעקבות מותו, ונפטר אף הוא זמן קצר לאחר מותו של הנסיך.
תאוריות קשר רבות משערות שהנסיך נפטר מהרעלה, וישנה תאוריה לפיה אף נרצח בהוראת לורד רנדולף צ'רצ'יל.
הנסיך נקבר בקפלת הזיכרון לנסיך אלברט, בסמוך לקפלת ג'ורג' ה"קדוש" בטירת וינדזור. מצבתו עוצבה על ידי אלפרד גילברט בסגנון אר-נובו. המצבה מציגה את דמותו של הנסיך לבוש מדי הוסאר, שלראשו כורע מלאך האוחז בידו כתר[7].
ג'ק המרטש
ערך מורחב – חשודים כג'ק המרטש
הטענה לפיה הנסיך אלברט ויקטור היה ג'ק המרטש הופיעה לראשונה בשנת 1962.
מרבית ההיסטוריונים סבורים כי מדובר באגדה אורבנית, ולנסיך לא הייתה כל הזדמנות לבצע את הרציחות, כך, לדוגמה, ב-30 בספטמבר 1888, מועד רציחתן של אליזבת סטרייד ושל קצרין אדווז, הנסיך אלברט ויקטור שהה בטירת בלמורל שבסקוטלנד, בנוכחות המלכה ויקטוריה, ועל כן אין מחלוקת שלא יכול היה לבצע רציחות אלה.
תארים
הנסיך אלברט ויקטור נשא את התואר "הוד מעלתו, הנסיך אלברט ויקטור מוויילס" ("His Royal Highness Prince Albert Victor of Wales") מלידתו עד ה-24 במאי 1890 עת קיבל את התואר דוכס קלרנס ואייבונדייל אותו נשא עד מותו.
תוארו המלא במותו היה: "רב-סרן, הוד מעלתו המלכותי, הנסיך אלברט ויקטור כריסטיאן אדוארד מוויילס, דוכס קלרנס ואייבונדייל, רוזן את'לון, האביר המלכותי של המסדר הנאצל ביותר של הבירית, האביר של המסדר המהולל ביותר של פטריק ה"קדוש", עוזר אישי של המלכה"[8].
בין היתר קיבל הנסיך את התארים הבאים:
- אביר מסדר הבירית (3 בספטמבר 1883)
- אביר מסדר פטריק ה"קדוש" (28 ביוני 1887)
- עוזר אישי של המלכה (1887)
- דוקטור למשפטים מאוניברסיטת דבלין (1887)
- דוקטור למשפטים מאוניברסיטת קיימברידג' (1888)
- אביר מסדר הארי של הולנד
- אביר מסדר המגדל והחרב (פורטוגל)
- אביר מסדר קרלוס השני ופרנאנדו ה"קדוש" (ספרד)
- אביר מסדר האוסמאנלי (טורקיה)
- אביר מסדר הכוכב (רומניה)
- אביר מסדר ההודעה ה"קדוש"ה (איטליה)
- אביר מסדר הצלב הדרומי (ברזיל)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הנסיך אלברט ויקטור |
- אנדרו וילקולהם, הסקנדל ברחוב קליבלנד
- "המונרכים שלא היו לנו: הנסיך אלברט ויקטור (1864–1892) בערוץ 4 הבריטי
- "הקפלה לזכר אלברט" בקפלת ג'ורג' ה"קדוש" שבטירת וינדזור
- הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ יוסף ענטבי, בתוך מגנזי ירושלים, חוברת טו
- ^ פנחס מרדכי גראייבסקי, נסיכי אנגליה בירושלים
- ^ "הניו יורק טיימס", 10 בנובמבר 1889.
- ^ פיטר דיי וג'ון אנגואוד תומאס, "גילוי הטיוח המלכותי", הסאנדיי טיימס, 27 בנובמבר 2005.
- ^ מכתבה של המלכה ויקטוריה לאלברט ויקטור מיום 19 במאי 1890.
- ^ לאור חוק ההסדר 1701 לא יכול יורש העצר הבריטי להינשא לקתולית.
- ^ תיאור קפלת אלברט
- ^ Major His Royal Highness Prince Albert Victor Christian Edward of Wales, Duke of Clarence and Avondale, Earl of Athlone, Royal Knight of the Most Noble Order of the Garter, Knight of the Most Illustrious Order of Saint Patrick, Personal Aide-de-Camp to the Queen
| דוכסי קלרנס | |
|---|---|
|
הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל28273424