מרי מטק

מרי מטק
Mary of Teck
לידה	26 במאי 1867; ארמון קנסינגטון, לונדון, אנגליה
פטירה	24 במרץ 1953 (בגיל 85); בית מרלבורו, לונדון, אנגליה
שם מלא	ויקטוריה מרי אוגוסטה לואיז ; אולגה פאולין קלודין אגנס
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	טירת וינדזור
בן זוג	ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה ; בית וינדזור
תואר	מלכת הממלכה המאוחדת וקיסרית הודו
אב	פרנסיס, דוכס טק
אם	הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג'
צאצאים	אדוארד השמיני; ג'ורג' השישי; מרי, הנסיכה המלכותית; הנסיך הנרי, דוכס גלוסטר; הנסיך ג'ורג', דוכס קנט; הנסיך ג'ון
	6 במאי 1910 – 20 בינואר 1936; (25 שנים)
	6 במאי 1910 – 20 בינואר 1936; (25 שנים)

מרי מִטֶּק (באנגלית: Mary of Teck;‏ ויקטוריה מרי אוגוסטה לואיז אולגה פאולין קלודין אגנס) (26 במאי 1867 - 24 במרץ 1953), הייתה אשתו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת וקיסר הודו. למרות שעל פי ייחוסה הייתה מרי נסיכת טק בממלכת וירטמברג, היא נולדה וגדלה באנגליה. הוריה היו פרנסיס, דוכס טק, שהיה ממוצא גרמני, והנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג', בת למשפחת המלוכה הבריטית. באופן בלתי רשמי היא נקראה "מאי" (May), על שם החודש שבו נולדה. בגיל 24 היא התארסה עם הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, בנו הבכור של הנסיך מוויילס (לימים אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת), אך שישה שבועות לאחר ההכרזה על האירוסין נפטר הנסיך באופן בלתי צפוי מדלקת ריאות. בשנה שלאחר מכן היא אורסה לאחיו של אלברט ויקטור, ג'ורג', שלימים נעשה מלך. לפני שבעלה עלה לכס המלוכה היא נשאה בתארים דוכסית יורק, דוכסית קורנוול ונסיכת ויילס. כרעיית המלך החל משנת 1910, היא תמכה בבעלה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בתקופות כאשר היה חולה ובתקופת השינויים המדיניים שלאחר המלחמה ועליית הסוציאליזם והלאומיות. לאחר מותו של ג'ורג' ב-1936 היא הפכה להיות המלכה האם כאשר בנה הבכור אדוארד עלה לכס המלוכה, אך לדאבונה הוא התפטר מתפקידו בסופה של אותה שנה כדי שיוכל לשאת את ווליס סימפסון, שהייתה גרושה פעמיים. היא תמכה בבנה השני אלברט, שירש את כס המלכות מאחיו, עד למותו ב-1952 והלכה לעולמה שנה לאחר מכן במהלך תקופת מלוכתה של נכדתה אליזבת השנייה, עוד לפני שהתקיים טקס ההכתרה של זו האחרונה.

ראשית חייה

הנסיכה ויקטוריה מרי ("מאי") מטק נולדה ב-26 במאי 1867 בארמון קנזינגטון שבלונדון. אביה, הנסיך פרנסיס, הדוכס מטק, היה בנם של אלכסנדר, הדוכס מווירטמברג ושל הרוזנת קלודין רהדי פון קיש-רהדה. אמה, הנסיכה מרי אדלייד מקיימברידג', הייתה ילדתם השלישית ובתם הצעירה של הנסיך אדולפוס, דוכס קיימברידג', בנו השביעי של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, ושל הנסיכה אוגוסטה מהסן-קאסל.

מרי הוטבלה בקפלה המלכותית שבארמון קנזינגטון ב-27 ביולי 1867 על ידי הארכיבישוף מקנטרברי ושלושת סנדקיה היו המלכה ויקטוריה, הנסיך מוויילס (לימים אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת וחמיה לעתיד של מרי) והנסיכה אוגוסטה, הדוכסית מקיימברידג'. לפני שהיא הוכתרה כמלכה היא הייתה ידועה בקרב בני משפחתה, חבריה ובציבור בשם הבלתי רשמי "מאי", על שם החודש שבו נולדה.

חינוכה היה "עליז אך קפדן". היא הייתה הבכורה מבין ארבעה ילדים והבת היחידה. היא למדה להפעיל את שיקול דעתה ואת תקיפותה הטבעית בפתרון המריבות הקטנוניות של אחיה הקטנים. הילדים שיחקו עם בני דודיהם, בניו של הנסיך מוויילס, שהיו בגילם. מרי חונכה בבית על ידי אמה ועל ידי אומנת, כפי שחונכו אחיה עד אשר נשלחו ללמוד בפנימיות. הדוכסית מטק בילתה חלק רב מזמנה בחברת ילדיה, שלא כמו רבות מחברותיה למעמד באותה תקופה והעסיקה את מרי במשימות צדקה שונות כמו ביקור במשכנות עוני.

אף על פי שאמה הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' השלישי, מרי הייתה חברה זוטרה במשפחת המלוכה הבריטית. אביה, הדוכס מטק, לא היה בעל נחלה או הון והוא נשא את התואר המלכותי נמוך הדרגה של "הוד מעלתו" בשל העובדה שנישואיהם של הוריו היו נישואים מורגנטיים. יחד עם זאת, הדוכסית מטק קיבלה קצבה שנתית של 5000 ליש"ט, בנוסף לקצבה שנתית של 4000 ליש"ט שקיבלה מאמה, הדוכסית מקיימברידג'. למרות זאת, מצבה הכלכלי של המשפחה היה לא טוב והם חיו מחוץ לאנגליה החל משנת 1883 כדי לחסוך בהוצאות. בני משפחת טק עברו במקומות שונים באירופה וביקרו את בני משפחתם. זמן מה הם שהו בפירנצה ומרי נהנתה מהביקורים בגלריות לאומנות, במוזיאונים ובכנסיות.

ב-1885 שבה המשפחה ללונדון והשתכנה בווייט לודג' (White Lodge) שבפארק ריצ'מונד. מרי בת ה-18 הייתה קרובה מאוד לאמה, תפקדה כמזכירתה הבלתי רשמית וסייעה לה בארגון האירועים החברתיים. כמו כן היא הייתה מקורבת לדודתה, הנסיכה אוגוסטה מקיימברידג' והן התכתבו על בסיס שבועי. במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיכה ההתכתבות דרך מרגרט, נסיכת קונוט, נסיכת הכתר של שוודיה שהעבירה את המכתבים ממרי שהייתה בבריטניה לדודתה שהתגוררה בגרמניה עד למותה ב-1916.

אירוסין

בדצמבר 1891 התארסה מרי לבנו של בן דודה מדרגה שנייה, הנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, בנו הבכור של מי שהיה אז נסיך ויילס ולימים מלך כאדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת. הבחירה במרי ככלה לנסיך מיוחסת לחיבתה של המלכה ויקטוריה כלפיה ולאישיותה הרצינית ותחושת המחויבות שלה. אך שישה שבועות לאחר ההכרזה על האירוסין, מת אלברט ויקטור כתוצאה מדלקת ריאות שלקה בה במסגרת מגפה שפשטה בבריטניה בחורף 1891–1892.

אחיו של אלברט ויקטור, הנסיך ג'ורג', הדוכס מיורק, היה כעת השני בתור לכס המלוכה. השניים התקרבו זה לזו במהלך תקופת האבל המשותפת והמלכה ויקטוריה עדיין חיבבה את מרי וראתה בה מועמדת ראויה להינשא למלך העתידי. במאי 1893 הציע ג'ורג' נישואין למרי ונענה על ידה בחיוב.

הדוכסית מיורק

מרי והנסיך ג'ורג' נישאו בלונדון ב-6 ביולי 1893 בקפלה המלכותית בארמון סנט ג'יימס ולרגל חתונתה הוענקו להם התארים דוכס יורק ודוכסית יורק. הם התגוררו בקוטג' יורק בבית סאנדרינגהאם שבמחוז נורפוק ובארמון סנט גיימס. קוטג' יורק היה בית צנוע לבני מלוכה, אך הוא היה המועדף על ג'ורג', שאהב לחיות חיים פשוטים יחסית. הם הביאו לעולם שישה ילדים: אדוארד, אלברט, מרי, הנרי, ג'ורג' וג'ון.

הדוכסית אהבה את ילדיה, אך השאירה אותם תחת השגחתה של אומנת, כפי שהיה נהוג במשפחות המעמד העליון באותה תקופה. האומנת הראשונה פוטרה בשל התחצפות והשנייה בשל התעללות בילדים. זו האחרונה נהגה לצבוט את אדוארד ואת אלברט בכל עת שהם היו מועברים לידיהם של הוריהם, כדי שיתחילו לבכות ואז הם היו מוחזרים במהירות לידיה. כאשר הדבר נתגלה, היא הוחלפה על ידי עוזרתה האהובה, שרלוט ביל (Charlotte Bill).

לעיתים נראתה מרי כאם מרוחקת. בתחילה היא לא הצליחה להבחין בהתעללות של האומנת באדוארד ובאלברט ובבן הצעיר ג'ון, ששוכן בבית כפרי בבית סאנדרינגהאם בהשגחתה של שרלוט ביל, ככל הנראה כדי להסתיר מהציבור את העובדה שהיה חולה באפילפסיה. יחד עם זאת, למרות התדמית הקפדנית שנודעה לה בציבור, הייתה מרי אם אכפתית במובנים רבים. היא חשפה את צדדיה הנהנתנים לילדיה ולימדה אותם היסטוריה ומוזיקה.

בתור הדוכס והדוכסית מיורק ביצעו ג'ורג' ומרי מגוון של תפקידים ציבוריים. ב-1897 נעשתה מרי הפטרונית של גילדת החייטים של לונדון, תפקיד שקיבלה בירושה מאמה. שמה של הגילדה, שנוסדה בלונדון ב-1882, שונה מאוחר יותר כמה פעמים, ובין השנים 1914 עד 2010 הוא נקרא על שם מרי.

ב-22 בינואר 1901 מתה המלכה ויקטוריה וחמיה של מרי ירש את הכתר כאדוארד השביעי. במשך שמונה חודשים בילו ג'ורג' ומרי בסיור ברחבי האימפריה הבריטית. הם ביקרו בגיברלטר, במלטה, במצרים, בציילון, בסינגפור, באוסטרליה, בניו זילנד, במאוריציוס, בדרום אפריקה ובקנדה. אף אישיות במשפחה המלכותית לא ביצעה סיור רחב היקף ושאפתני שכזה קודם לכן. ערב נסיעתם פרצה מרי בבכי מהמחשבה שעליה להשאיר את ילדיה בהשגחתם של סביהם לפרק זמן ארוך כל כך.

נסיכת ויילס

ב-9 בנובמבר 1901, תשעה ימים לאחר שובם לבריטניה, ביום הולדתו השישים של המלך, הוכתר ג'ורג' כנסיך ויילס. המשפחה העבירה את מעונה שבלונדון מארמון סנט ג'יימס לבית מרלבורו. כנסיכת ויילס התלוותה מרי לג'ורג' בנסיעותיו לאוסטרו-הונגריה ולוירטמברג. בשנה שלאחר מכן היא ילדה את בנה האחרון, ג'ון. הלידה הייתה קשה ואף על פי שמרי התאוששה במהירות, הרך הנולד סבל מקשיי נשימה. באוקטובר 1905 יצאו הנסיך והנסיכה לסיור נוסף של שמונה חודשים. הפעם להודו. הילדים הושארו גם הפעם בהשגחת סביהם. מרי וג'ורג' עברו דרך מצרים בדרכם הלוך ובדרכם חזור ובדרך חזרה עצרו ביוון. מיד לאחר שובם מהסיור הם נסעו לספרד כדי להשתתף בטקס נישואיהם של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד ושל ויקטוריה יוג'יני נסיכת בטנבורג שניצלו מניסיון התנקשות בשובם מחתונתם. שבוע לאחר שובם לבריטניה נסעו ג'ורג' ומרי לנורווגיה כדי להשתתף בטקס ההכתרה של גיסו ואחותו של ג'ורג', הוקון השביעי, מלך נורווגיה והנסיכה מוד מוויילס.

מלכה רעייה

ב-6 במאי 1910 מת המלך אדוארד השביעי ובן זוגה של מרי הוכתר למלך - ג'ורג' החמישי. כתוצאה מכך הפכה מרי להיות "מלכה רעייה" (Queen consort). כאשר היא נשאלה על ידי בעלה באיזה משני שמותיה הרשמיים, ויקטוריה מרי, היא מעדיפה להיקרא, היא בחרה בשם מרי כדי לא להיקרא בשמה של סבתו של בעלה, המלכה ויקטוריה. מרי וג'ורג' הוכתרו במנזר וסטמינסטר ב-22 ביוני 1911. בהמשך אותה שנה נסע הזוג המלכותי להודו כדי להשתתף בדורבר דלהי ב-12 בדצמבר. הם סיירו ברחבי תת-היבשת ושבו לבריטניה בפברואר. היותה של מרי המלכה הרעיה הכניסה אותה לעימותים עם חמותה אלכסנדרה. אף על פי שהשתיים היו ביחסי ידידות, הייתה אלכסנדרה עקשנית. היא דרשה בכורה על פני מרי בהלווייתו של בעלה, התמהמהה לפנות את ארמון בקינגהאם ושמרה כמה מהתכשיטים המלכותיים שהיא הייתה אמורה להעביר למלכה החדשה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הנהיגה מרי משטר צנע וקיצוב מזון בארמון וביקרה פצועים בבתי החולים. לאחר שלוש שנות מלחמה כנגד גרמניה, ועם התגברות הרגשות האנטי-גרמניים בבריטניה, נתקלה המשפחה המלכותית של רוסיה בסירוב לקבל מקלט בבריטניה עקב כך שרעייתו של הצאר הייתה נסיכה גרמנית. החדשות על הדחת הצאר הגבירו את קולותיהם של אלה ששאפו להחליף את המשטר בבריטניה לרפובליקני. לאחר שהרפובליקנים ניצלו את מוצאה הגרמני של משפחת המלוכה כטיעון להדחתה, וויתר המלך על תאריו הגרמניים ושינה את שמו של בית המלוכה מהשם הגרמני בית סקסה-קובורג-גותה לשם האנגלי בית וינדזור. משפחות נוספות המקורבות לבית המלוכה גם הן שינו את שמן. לדוגמה, משפחת באטנברג שינתה את שמה למאונטבאטן. קרובי משפחתה של מרי גם הם זנחו את שמם הגרמני ואימצו את שם המשפחה קיימברידג'. המלחמה הסתיימה ב-1918 בתבוסתה של גרמניה ובהדחתו והגלייתו של וילהלם השני, קיסר גרמניה.

חודשיים לאחר תום המלחמה מת בנם הצעיר של ג'ורג' ומרי, ג'ון, בגיל 13. ביומניה ובמכתביה שפורסמו לאחר מותה תיארה מרי את ההלם והצער: "ג'וני הקטן והמסכן שלנו הלך לעולמו באופן פתאומי... השבר הראשון במעגל המשפחתי קשה מנשוא, אך האנשים היו כה חביבים וסימפתיים כלפינו וזה עזר לנו מאוד". בהמשך תקופת מלוכתו של בעלה הייתה מרי למשענת חזקה עבורו. היא סייעה לו בכתיבת נאומיו וניצלה את הידע הנרחב שלה בהיסטוריה ובתולדות בית המלוכה כדי לייעץ לו בהחלטות הנוגעות למעמדו. המלך העריך מאוד את תבונתה, את חוכמתה ואת שיפוטה. היא שמרה על שלוות נפש בכל פעילותה הציבורית בשנים שלאחר המלחמה, תקופה שהתאפיינה בתסיסה אזרחית וחברתית ובמאבקן של אירלנד ושל הודו על עצמאותן.

בסוף שנות העשרים נעשה ג'ורג' חולה יותר ויותר. הוא סבל מבעיות בריאותיו שהוחמרו עקב היותו מעשן כבד. מרי הקדישה תשומת לב רבה לטיפול בו. לאחר שהמלך החלים ממחלה בשנת 1928, נשאל אחד מרופאיו מי הציל את חיי המלך והוא השיב ללא היסוס שהייתה זאת המלכה. ב-1935 ציינו ג'ורג' ומרי חצי יובל להמלכתם, עם חגיגות שנערכו בכל רחבי האימפריה. בנאום שנשא לכבוד האירוע, התייחס המלך באופן פומבי לרעייתו. ההנחיה שהעביר לכותב הנאומים שלו הייתה שהפסקה על המלכה תהייה הפסקה המסכמת של הנאום.

המלכה האם

ב-20 בינואר 1936 מת ג'ורג' החמישי לאחר שרופאו האישי נתן לו זריקות של מורפין וקוקאין כדי להחיש את מותו ולקצר את סבלו. בנם הבכור של מרי וג'ורג', אדוארד, ירש את כתרו של אביו כאדוארד השמיני. כעת הייתה מרי רשמית המלכה האם, אף על פי שהיא לא השתמשה מעולם בתואר זה ובמקום זאת היא הייתה מכונה "הוד מלכותה, המלכה מרי" (Her Majesty Queen Mary).

באותה שנה גרם אדוארד למשבר תחוקתי לאחר שהודיע על רצונו לשאת לאישה את ווליס סימפסון האמריקנית שהייתה גרושה פעמיים. מרי הסתייגה ממוסד הגירושין, שהיה מנוגד לרוח הכנסייה האנגליקנית וסברה שסימפסון לחלוטין לא מתאימה להיות רעיית המלך. לאחר שנועץ אדוארד עם ראש ממשלת בריטניה סטנלי בולדווין ועם ראשי הממשלות של הדומיניונים והבין שהוא לא יכול להישאר על כסאו בעודו נשוי לווליס סימפסון, הוא החליט להתפטר מתפקידו. אף על פי שמרי תמכה בבנה, היא לא יכלה להבין מדוע הוא זונח את חובותיו המלכותיים לטובת רגשותיו האישיים. סימפסון הוצגה בפני ג'ורג' החמישי ומרי בחצר המלכות, אך בהמשך סירבה מרי לפגוש אותה הן בפומבי והן באופן פרטי. היא ראתה בכך דרך לתמוך בבנה השני ג'ורג' השישי שירש את כסאו של אחיו לאחר ההתפטרות. אהבתה לאדוארד לא פחתה, אך היא מעולם לא הפסיקה להביע את חוסר שביעות רצונה מצעדיו.

מרי הייתה מעורבת בגידולן של נכדותיה אליזבת ומרגרט ונהגה לקחתן עמה לפעילויות שונות בלונדון ולביקורים במוזיאונים ובגלריות לאומנות.

במהלך מלחמת העולם השנייה סבר ג'ורג' השישי כי על אמו להתפנות מלונדון. באי רצון היא התפנתה לבית בדמינטון שבמחוז גלוסטרשייר יחד עם אחייניתה מרי. חפציה האישיים הועברו מלונדון ב-70 ארגזי מטען. משם יצאה מרי לביקורים במחנות צבא ובבתי חרושת וניהלה פעילויות לאיסוף גרוטאות מתכת כחלק מתרומתה למאמץ המלחמתי. היא נהגה להציע טרמפים לחיילים שראתה בדרכים במהלך נסיעותיה. ב-1942 נהרג בנה הצעיר הנסיך ג'ורג', דוכס קנט בתאונה אווירית בעת שירותו הצבאי. מרי שבה לבית מרלבורו ביוני 1945 לאחר שהמלחמה הסתיימה.

מרי הייתה אספנית של חפצים ותמונות עם הקשר מלכותי. היא שילמה מחירים גבוהים כדי לרכוש יהלומים מעזבונה של מריה פיודורובנה, קיסרית רוסיה. ב-1924 יצר הארכיטקט המפורסם סר אדווין לוטיינס (Edwin Lutyens) את בית הבובות של המלכה מרי כדי לשכן את אוסף המיניאטורות שלה. מדי פעם הושמעה כלפיה ביקורת ציבורית על היקף האספנות שלה. בכמה הזדמנויות היא הביעה באוזני אנשים שהתארחה אצלם כי חפצים מסוימים שהיו ברשותם מוצאים מאוד חן בעיניה, מתוך תקווה שהם יסכימו לתרום לה אותם. הידע הנרחב שלה סייע לזהות חפצים ויצירות אומנות של האוסף המלכותי שהגיע לידיים אחרות בדרך לא ישרה. המשפחה המלכותית השאילה חפצים רבים במהלך הדורות וברגע שמרי זיהתה חפץ השייך למשפחה שלא הוחזר היא פנתה מיד למחזיק בו כדי שיחזירו.

ב-1952 מת ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת, השלישי מבניה שמרי שיכלה. נכדתה הבכורה הנסיכה אליזבת עלתה לכס המלוכה כאליזבת השנייה. באותה עת היו בממלכה שלוש מלכות: מרי, כלתה אליזבת בווס-ליון, אלמנתו של ג'ורג' השישי והמלכה אליזבת השנייה. מרי הלכה לעולמה בשנה שלאחר מכן עקב סרטן הריאה ב-24 במרץ 1953 בגיל 85, עשרה שבועות לפני טקס ההכתרה של נכדתה. על ערש דווי ביקשה מרי שהטקס לא יידחה בשל מותה. ארונה הוצב בארמון וסטמינסטר ורבים עברו על פניו. היא נקברה לצד בעלה בספינה של קפלת סנט ג'ורג' בטירת וינדזור.

הנצחתה

על שמה של מרי נקראו ספינות הנוסעים קווין מרי וקווין מרי 2 וספינת הקרב של הצי המלכותי אה"מ קווין מרי, שטובעה בקרב יוטלנד ב-1916. כמו כן נקראו על שמה קולג' באוניברסיטת לונדון, בית חולים בהונג קונג, הפסגה הגבוהה ביותר באי טריסטן דה קונה וארץ המלכה מרי שבאנטארקטיקה.

תאריה

26 במאי 1867 – 6 ביולי 1893: הוד מעלתה, הנסיכה ויקטוריה מרי מטק
6 ביולי 1893 – 22 בינואר 1901: הוד מעלתה המלכותית, הדוכסית מיורק
22 בינואר 1901 – 9 בנובמבר 1901: הוד מעלתה המלכותית, דוכסית קורנוול ויורק
9 בנובמבר 1901 – 6 במאי 1910: הוד מעלתה המלכותית, נסיכת ויילס
6 במאי 1910 – 20 בינואר 1936: הוד מלכותה, המלכה (בהודו: הוד מלכותה, המלכה הקיסרית)
20 בינואר 1936 – 24 במרץ 1953: הוד מלכותה המלכה מרי