פג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.

תינוק פג

פג הוא תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 של ההיריון. לידה רגילה מתרחשת לרוב סביב השבוע ה-40 של ההיריון.

משום שהלידה מתבצעת לפני הזמן, ולפני סיום מוחלט של התפתחות המערכות בגופו של התינוק ובפרט מערכת החיסון, הפג רגיש יותר למחלות וסיכונים בריאותיים, למשל: שיתוק מוחין, בעיות במערכת הנשימה, בעיות עיכול, פיגור שכלי, בעיות ראייה (כמו למשל, רטינופתיה של פגות) ובעיות שמיעה, וכן צהבת וזיהומים שונים.

אף על פי שידועים מספר גורמים היכולים להביא להולדת פג (ראו להלן), לא ידועים הגורמים לכמעט חצי מלידות הפגים.

בעקבות ההתקדמות הגדולה בהבנת הבעיות בפג כמו פיתוח טכנולוגי, אחוז תמותת הפגים ירד משמעותית. עם זאת, אחוז הפגים הנולדים גדל.[דרוש מקור]

בישראל, כעשרה אחוז מכל הנולדים הם פגים - 15,000 פגים מתוך 150,000 לידות בשנה, בממוצע.[דרוש מקור]

גורמי סיכון

חלק מגורמי הסיכון ללידת פגים:

טיפול

לאחר הלידה מובא הפג למחלקה מיוחדת בבית החולים, מחלקת פגים, בהם מקבלים הפגים טיפול הייחודי לפי מצבם. במחלקה נשמרים חלק מהתינוקות באינקובטורים, מעין עריסה סגורה שתפקידה הוא לדמות ככל שניתן את סביבת ההתפתחות הטבעית של התינוק בבטן אמו, ובכך לתרום לגדילתו ולחיזוקו.

באינקובטור ניתן לקבוע את הטמפרטורה, וכן הוא מהווה סביבה היגיינית ונקייה מחיידקים, למניעת זיהומים. במקרים מסוימים מסופק לתינוק באינקובטור גם חמצן, אם התינוק אינו מסוגל לנשום בעצמו.

ישנן שתי דרכי טיפול עיקריות בלידה מוקדמת: השהייה של הלידה עד כמה שניתן, או היערכות ללידת התינוק לפני הזמן, כפג. משתמשים בשתי הטקטיקות גם יחד. בדרך כלל מנסים הרופאים לעכב את הלידה ככל שניתן, להיערך ללידת הפג ולדאוג שסיכויי הישרדותו יהיו גבוהים.

עיכוב הלידה המוקדמת הוא האפשרות המועדפת. כך נותנים לעובר את מירב הזמן 'להתכונן', ולמערכות גופו להתפתח בטרם יציאתו לעולם. ישנן מספר שיטות שבהם משתמשים כדי לעכב את הלידה: האחת היא מנוחה מוחלטת של האם, בלי לצאת מהמיטה ובלי לזוז (שמירת היריון). כמו כן, שכיבה על הצד, במצב אופקי מפחיתה את הלחץ על צוואר הרחם. כשיורד הלחץ על הרחם יש פחות התכווצויות רחם. כמו כן, תזונה מתאימה ובעיקר הוספת מים חשובה מאוד; התייבשות גורמת להתכווצויות ברחם. בנוסף, ישנן מספר תרופות נגד התכווצויות הרחם (לדוגמה- מגנזיום).

לא תמיד ניתן לעכב לידה מוקדמת. במקרים שבהם הלידה מתבצעת מוקדם מאוד, עלול לקרות מצב שבו מערכת הנשימה או מערכת העיכול של התינוק עדיין לא התפתחה; במקרים כאלה מקבל התינוק באינקובטור אספקת חמצן ומזון לתוך הווריד, בהתאם לצרכיו.

היבטים מוסריים

גיל הלידה המוקדם ביותר שבו יכול הוולד לשרוד תלוי בגבול יכולת הקיום, ממתי העובר אינו זקוק להיות ברחם אימו כדי לשרוד. בדרך כלל מתייחסים במחלקת הטיפול בפגים לתינוק שנולד בשבוע ה-24 לפחות, במשקל 400-500 גרמים, כבעל יכולת לשרוד. מתחת לזה סיכויי ההישרדות הם קטנים.

ליציאת התינוק לעולם בגיל מוקדם כל כך יש השלכות לעתידו גם אם הוא שורד. מערכות גופו של התינוק אינן מפותחות כראוי, והסיכון לסיבוכים לטווח קצר וארוך גדל ככל שהתינוק נולד בשבוע מוקדם יותר ובמשקל קטן יותר.

מסיבות אלה ישנם ויכוחים מוסריים רבים לגבי טיפול בפגים שנולדו בשבועות מוקדמים. ישנם הטוענים שאין טעם לטפל בפג שנולד מוקדם מדי והסיכון לסיבוכים קשים גדול, משום שהוא סובל סבל מיותר, וגם אם ישרוד, סביר שימשיך להרגיש את השלכות הלידה המוקדמת כל חייו, ולכן הם תומכים באי-הנשמת התינוק במקרים שבהם סיכויי ההישרדות קטנים.

מאידך, אנשים התומכים בטיפול בפגים בכל מצב טוענים שצריך לעשות הכול כדי להציל את חייו של התינוק, ושסבל עתידי או סבל בזמן מסוים הם כאין וכאפס לעומת הישרדותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פג בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23321772פג