איי.סי. פאואר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איי.סי. פאואר בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים החברה לישראל
תקופת הפעילות 2010[2][3]–הווה (כ־14 שנים)
חברת אם קנון הולדינגס (100%)
מיקום המטה סן איסידרו, לימה, פרו
מוצרים עיקריים תחנות כוח
הכנסות 1.37 מיליארד דולר (2014)
רווח תפעולי 191 מיליון דולר (2014)
רווח 234 מיליון דולר (2014)[1]
מנכ"ל חאבייר גרסיה בורגוס
 
www.icpower.com

איי.סי. פאואר בע"מ (IC Power Ltd) היא חברה העוסקת בייצור חשמל, ומחזיקה נכון ליולי 2015 בתחנות כוח ב-11 מדינות שונות[4][5].

החברה הוקמה בתחילת שנת 2010 בתור חברה בת של החברה לישראל, ומכאן שמה: "IC" - ראשי תיבות של החברה לישראל (Israel Corporation), ו-"Power" - שכן החברה עוסקת בהפעלת תחנות כוח (Power Stations). ב-7 בינואר 2015 הועברה הבעלות על החברה לחברת קנון הולדינגס, שפוצלה באותה עת מהחברה לישראל. בנובמבר 2017 מכרה קנון הולדינגס את כל פעילות החברה מחוץ לישראל (את כל החזקותיה בחברת "אינקיה") תמורת 1.3 מיליארד דולר[6].

היסטוריה

רקע

בחודש מאי 2007 זכו החברה לישראל וחברת ההשקעות ההודית "DS Constructions Ltd" במכרז לרכישת חברת "גלובלק אמריקה" (Globeleq Americas Ltd) - חברת החזקות שהחזיקה ב-9 חברות העוסקות בייצור ומכירת חשמל ב-8 מדינות באמריקה הלטינית, בהספק כולל של כ-2500 מגה ואט. חברת גלובלק אמריקה הייתה עד אז בבעלות ישירה של חברת גלובלק אינטרנשיונל (Globeleq International Ltd), ובבעלות עקיפה של קרן השקעות שהקימה ממשלת בריטניה לפיתוח עסקים בתחום ייצור והספקה של חשמל[7][8].

ב-18 ביוני 2007 הושלמה רכישת גלובלק אמריקה תמורת 543 מיליון דולר, והחברות שהוחזקו על ידי גלובלק אמריקה הועברו לחברת ההחזקות SLC Holdings Ltd (שזמן קצר לאחר מכן שונה שמה לאינקיה - Inkia Energy Ltd) הרשומה בברמודה, שהוקמה על ידי החברה לישראל במיוחד למטרה זו[9][10].

שתי החזקות מיעוט בחברות שהוחזקו על ידי גלובלק אמריקה הוצאו מהעסקה הסופית, ולפיכך העסקה הסופית כללה רק 7 חברות ב-6 מדינות שונות באמריקה הלטינית, בהספק כולל של כ-2200 מגה ואט[9][11].

מכיוון שחברת DS ההודית לא הצליחה עד לתאריך הרכישה להשיג את האישורים הנדרשים מהרשויות בהודו לביצוע הרכישה, הרכישה בוצעה במלואה על ידי החברה לישראל. בהתאם להסכם שחתמו שתי החברות מראש למקרה ש-DS לא תצליח להשיג את האישורים הנדרשים בזמן, ניתנה ל-DS אופציה לרכישת עד 50% ממניות חברת אינקיה עד ל-2 בספטמבר 2007[7]. חברת DS לא הצליחה להשיג את האישורים הנדרשים ולממש את האופציה עד לתאריך זה, ולפיכך האופציה פקעה, והחברה לישראל המשיכה להחזיק ב-100% ממניות חברת אינקיה[12][13].

בשנת 2009 חתמה החברה לישראל על עסקה לרכישת 80% ממניות חברת "או.פי.סי. רותם בע"מ" - חברה ישראלית שזכתה בשנת 2004 במכרז ממשלתי להקמת תחנת כוח של כ-400 מגה ואט במישור רותם. רצונה של החברה לישראל להיכנס לתחום ייצור החשמל בישראל, וכן הפעילות שכבר ניהלה בתחום ייצור החשמל באמצעות חברת הבת אינקיה, היו מהמניעים לביצוע הרכישה[14][15].

הקמתה של איי.סי. פאואר

בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה לישראל מיום 13 בינואר 2010, הוקמה בתחילת 2010 חברת איי.סי. פאואר בע"מ כחברה בת של החברה לישראל, במטרה לרכז את כלל הפעילות בתחום תחנות הכוח תחת מערך חברות אחד, דבר שיאפשר לנצל טוב יותר את היתרונות לגודל ואת מצבור הידע בנושא בקבוצה[2].

בסמוך לאחר הקמתה של איי.סי. פאואר, הוקמה חברת איי.סי. פאואר ישראל בע"מ כחברה בת שלה, בתור חברת החזקות שתרכז את כלל הפעילות בתחום ייצור החשמל בישראל.

אל חברת איי.סי. פאואר הועברה מלוא הבעלות על חברת אינקיה, ואל חברת איי.סי. פאואר ישראל הועברו מלוא המניות שבידי החברה לישראל (80%) בחברת או.פי.סי. רותם[16].

התפתחות החברה מאז הקמתה

עם הקמתה הייתה איי.סי. פאואר פעילה ב-7 מדינות: ישראל, פרו, בוליביה, אל סלוודור, הרפובליקה הדומיניקנית, פנמה וג'מייקה[17].

בשנת 2011 החלה החברה לפעול בצ'ילה, ובשנת 2014 החלה לפעול בניקרגואה, בקולומביה ובגואטמלה (ראו להלן: פעילות לפי מדינות).

בינואר 2015 הועברה הבעלות על איי.סי. פאואר מהחברה לישראל לחברת קנון הולדינגס שפוצלה מהחברה לישראל באותו זמן.

בחודש יוני 2015 פורסם כי חברת קנון הולדינגס מתכננת להנפיק את איי.סי. פאואר בבורסת ניו יורק, תוך גיוס של 400 מיליון דולר[18].

ב-2 ביולי 2017, שונה שמה של איי.סי. פאואר ישראל בע"מ לאו.פי.סי אנרגיה בע"מ[19]. ב-10 באוגוסט 2017 ביצעה או.פי.סי אנרגיה הנפקה ראשונה לציבור בבורסה בתל אביב[20], ונכון לשנת 2018 מחזיקה איי.סי. פאואר בכ-75% ממניותיה, כשהיתרה מוחזקת על ידי הציבור.

פעילות לפי מדינות

ישראל

בשנת 2009 חתמה החברה לישראל על עסקה לרכישת 80% ממניות חברת "או.פי.סי. רותם בע"מ" מחברת "עופר (החזקות אנרגיה) בע"מ" (הידועה גם כ-"עופר אנרגיה"). או.פי.סי. רותם הייתה בעלת הזכויות להקמת תחנת כוח של כ-400 מגה ואט במישור רותם, לאחר שזכתה בשנת 2004 במכרז שפורסם על ידי משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר. עסקת הרכישה הושלמה ב-2 בפברואר 2010 [14][15][21].

בשנת 2010 התחילה חברת או.פי.סי. רותם בבניית תחנת כוח במחזור משולב במישור רותם בעלת כוח ייצור של כ-440 מגה ואט, ובשנת 2013 הושלמה הבנייה והתחנה החלה לייצר ולספק חשמל. עם הקמתה, הייתה תחנת כוח זו תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל[22].

בחודש אוגוסט 2015 השלימה איי.סי. פאואר את רכישת חברת Advanced Integrated Energy - המחזיקה ברישיון להקמת תחנת כוח בסמוך למפעל של נייר חדרה בהספק של כ-120 מגה ואט, ומיועדת בין השאר לשמש את צורכי החשמל והקיטור של המפעל. לתחנת הכוח, לכשתוקם, צפויה להיות נצילות אנרגיה גבוהה, עקב שימוש בטכנולוגיית קוגנרציה[23][24].

פרו

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה בשתי חברות בפרו: אדחל (Edegel)‏ (14.4%) וקלפה (Kallpa Generacion)‏ (100%). אדחל היא חברת החשמל הגדולה בפרו ונסחרת בבורסת לימה, וקלפה הייתה באותה עת חברה המפיקה חשמל מטורבינת גז במתקן הממוקם בעיר צ'ילקה (Chilca)[11].

אדחל

בשנת 2010 הגדילה אינקיה את החזקותיה באדחל מ-14.4% ל-21.1%[25], ובשנת 2014 מכרה החברה את החזקותיה באדחל תמורת 413 מיליון דולר, ורשמה רווח של 88 מיליון דולר בעקבות המכירה[26].

קלפה, CdA ו-Samay

בשנת 2009 הושלמה הקמת טורבינת גז נוספת במתקן של קלפה, ובשנת 2010 הושלמה הקמת טורבינה שלישית. עם תום הקמתן של שתי טורבינות אלו, עלה כושר הייצור במתקן מכ-184 לכ-560 מגה ואט. כמו כן ירד שיעור החזקתה של אינקיה בקלפה ל-74.9%, עקב התקשרות עם משקיע מקומי שקנה 25.1% ממניות החברה תמורת כ-73 מיליון דולר[17].

בשנת 2011 העבירה קלפה את זכויותיה בהקמת תחנת כוח הידרואלקטרית לחברה חדשה שנוצרה במיוחד לשם כך - Cerro del Águila ‏(CdA). יחד עם הזכות על הפרויקט הועבר ההסכם הנלווה אליו למכירת חשמל ל-15 שנים, וכן זכתה חברת CdA במכרז נוסף להספקת חשמל ל-10 שנים[27]. תחנת הכוח ההידרואלקטרית תפיק כ-510 מגה ואט, והקמתה צפויה להסתיים במהלך שנת 2016[28][29].

בשנת 2012 השלימה החברה הקמת טורבינה רביעית באתר הייצור של קלפה, טורבינה הפועלת לפי עיקרון של מחזור משולב עם שלוש הטורבינות האחרות. בכך הגיע המתקן בקלפה להספק של כ-857 מגה ואט (כשסך צריכת החשמל בפרו באותה עת הייתה כ-5,500 מגה ואט) - והפך לאתר ייצור החשמל הבודד הגדול ביותר בפרו[30][29][31].

ב-29 בנובמבר 2013 זכתה Samay, חברה נכדה של איי.סי. פאואר שהוקמה ב-2013, במכרז של ממשלת פרו להקמת תחנת כוח עם יכולת ייצור של 590 מגה ואט, שתשמש כתחנת גיבוי, בעלות מוערכת של כ-380 מיליון דולר. התחנה צפויה לקום במחצית שנת 2016. המכרז היה אחד משני מכרזים שפרסמה ממשלת פרו, כאשר המתמודדים במכרז יכלו לזכות רק באחד משני המכרזים. Samay זכתה במכרז עבור האתר הסמוך לעיר מולנדו(אנ') שבאזור ארקיפה(אנ'). משך ההסכם להפעלת תחנת הכוח עליו חתמה החברה עם ממשלת פרו הוא 20 שנה, והיקפו - כמיליארד דולר[28][29].

בחודש אפריל 2014 השלימה קלפה את רכישת תחנת הכוח Las Flores הממוקמת גם היא בעיר צ'ילקה, בסמוך לאתר של קלפה, ובכך הגדילה את ההספק של קלפה מ-870 מגה ואט ל-1,063 מגה ואט[32][33].

בוליביה

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה בחברת COBEE ‏(100%) הרשומה בקנדה ופועלת בבוליביה. החברה מפעילה 14 מתקנים הידרו-אלקטריים הממוקמים בעמקי זונגו (Zongo) ומיגיאס (Miguillas) בהספק כולל של 209 מגה ואט, וכן שתי טורבינות גז במחזור פתוח הממוקמות באל אלטו, בהספק כולל של כ-18 מגה ואט. הזיכיונות שהיו בידי החברה איפשרו לה לבנות תחנות הידרו-אלקטריות נוספות באותם עמקים, אך מאז רכישתה של COBEE על ידי אינקיה ב-2007 ונכון לסוף 2014, החברה טרם הקימה או רכשה תחנות כוח נוספות[34][35][36].

פעילות החברה בייצור וחלוקת חשמל הייתה מבוססת בתחילה על זיכיון שניתן לה מהממשלה ב-1990 למשך 40 שנה. עקב שינוי בחוקי בוליביה בתחום החשמל, הפסיקה החברה לפעול במסגרת הזיכיון והחלה לפעול במסגרת רישיון זמני בדצמבר 2010, ומאז (נכון לסוף 2014) היא ממשיכה לפעול במסגרת רישיון זמני ואין להנהלת החברה ודאות לגבי קבלת רישיון קבוע בעתיד[37].

בשנת 2010 הלאימה ממשלת בוליביה 3 חברות לייצור חשמל שהיו בעבר בבעלות המדינה, וכן 4 חברות להולכת חשמל שאחת מהן הייתה בעבר בבעלות המדינה, והשלוש האחרות הן חברות פרטיות שמעולם לא היו בבעלות ממשלתית. עקב פעולות אלו ועקב התבטאותו של נשיא בוליביה איבו מוראלס על כוונתו לפקח על משק החשמל ולהחזיר חברות שעברו בעבר הפרטה לשליטת הממשלה, הביעה החברה לישראל בדוחותיה לשנים 2010-2014 חשש מאפשרות של המשך מהלכי ההלאמה, וכן חשש שהלאמה זו אם תתרחש לא תפוצה כלל או לא תפוצה כיאות על ידי הממשלה[38].

אל סלוודור

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה בחברת Nejapa ‏(71%), חברה הרשומה בדלאוור, ארצות הברית ומפעילה מתקן לייצור חשמל באל סלוודור הפועל על מזוט. במתקן 27 גנרטורים בעלי הספק כולל של כ-144 מגה ואט, המהווים כ-12% מהספק החשמל הכולל של אל סלוודור נכון לשנת 2013. חברת Nejapa נוהלה ומנוהלת על ידי חברת Cenergica, חברה בבעלות מלאה של אינקיה המחזיקה גם במסוף דלקים בנמל Acajutla, וכן עוסקת בייבוא וייצוא של חשמל.

בינואר 2015 רכשה אינקיה את שארית 29% ההחזקות בחברת Nejapa, ומאז החברה נמצאת בבעלותה המלאה[39].

הרפובליקה הדומיניקנית

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה בחברת Compania Electrical de Puerto Plata ‏(CEPP)‏ (96.7%), חברה המחזיקה במתקן לייצור חשמל בעיר פוארטו פלאטה. המתקן כולל 12 גנרטורים הפועלים על מזוט, בעלי הספק כולל של כ-66 מגה ואט.

בשנת 2013 רכשה CEPP את Estrella De Norte, תחנת כוח המותקנת על אסדה בעלת יכולת ייצור של כ-37 מגה ואט, במטרה לצרף את האסדה למתקן בפוארטו פלאטה. עם זאת ב-2014, עקב זכיית איי.סי. פאואר במכרז בפנמה, החליטה החברה להעביר את האסדה מהרפובליקה הדומיניקנית לפנמה[39].

פנמה

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה ב-21.2% מחברת Pedregal, המחזיקה בתחנת כוח בעיר פאקורה (Pacora) המכילה 3 גנרטורים הפועלים על מזוט, בהספק כולל של כ-55 מגה ואט. על אף שלאינקיה החזקות מיעוט בלבד בחברה, היא מנוהלת בפועל על ידי חברה בת בבעלות מלאה של אינקיה.

בשנת 2014 זכתה חברה בת חדשה של איי.סי. פאואר בשם Kanan ‏(100%) בחוזה לאספקת 86 מגה ואט לחברות הולכה בפנמה לתקופה של חמש שנים. החשמל יופק משתי אסדות - האחת שנקנתה מחברת PQP (חברת הבת של אינקיה בגואטמלה) (בעלת כושר ייצור של 55 מגה ואט), והשנייה שנקנתה על ידי CEPP ברפובליקה הדומיניקנית (בעלת כושר ייצור של 37 מגה ואט), ולאחר הזכייה בחוזה הוחלט להעבירה ל-Kanan[39].

ג'מייקה

עם הקמתה של אינקיה, החזיקה החברה ב-15.6% מחברת Jamaica Private Power Company ‏(JPPC), תחנת כוח הממוקמת בקינגסטון ופועלת על מזוט, ובעלת הספק של כ-60 מגה ואט. בחודש מאי 2014 השלימה איי.סי. פאואר את רכישת חברת AEI Jamaica, שהחזיקה ביתרת 84.4% הבעלות על JPPC, ובכך הגדילה את החזקתה ב-JPPC ל-100%[39].

צ'ילה

בדצמבר 2011 רכשה איי.סי. פאואר יחד עם שותף מקומי את חברת Central Cardones הפועלת בצ'ילה, כך שאיי.סי. פאואר החזיקה בתום הרכישה ב-86.6% מהבעלות על החברה. החברה הנרכשת החזיקה תחנת כוח הממוקמת ב-COPIAPO, הפועלת על טורבינת גז במחזור פתוח ומופעלת על סולר, בהספק של כ-155 מגה ואט. התחנה משמשת בעיקר לגיבוי.

באוקטובר 2013 רכשה איי.סי. פאואר את מלוא הבעלות על חברת Central Colmito, המחזיקה בתחנת כוח דו-דלקית הפועלת במחזור פתוח ובעלת הספק של כ-58 מגה ואט, וממוקמת במרחק של כ-100 ק"מ מבירת צ'ילה. גם תחנה זו משמשת כתחנת גיבוי.

כמו כן באוקטובר 2013 רכשה חברת Cerro El Plomo, חברה נכדה של איי.סי. פאואר, מגרש בשטח של 1,530 דונם במחוז Limache לצורך הקמת תחנת כוח חדשה בעתיד[39][40][41].

ניקרגואה

ב-12 במרץ 2014 נכנסה איי.סי. פאואר לראשונה לניקרגואה, כשחברת אינקיה השלימה רכישת חברת AEI Nicaragua Holdings, המחזיקה ברוב הבעלות ב-3 חברות לייצור חשמל הפועלות במדינה: חברת Amayo המפעילה טורבינות רוח, חברת Corinto המחזיקה באסדת חשמל הפועלת על מזוט, וחברת Tipitapa המפעילה גם היא תחנת כוח הפועלת על מזוט. שלוש החברות יחד הן בעלות הספק כולל של כ-185 מגה ואט[42][43].

קולומביה

בחודש מרץ 2014 הודיעה החברה על רכישת 60% מהבעלות על חברת Supertroil הפועלת בקולומביה, ועוסקת בייצור חשמל מגז טבעי ובדחיסת וחלוקת גז טבעי[43][33].

גואטמלה

ב-21 בספטמבר 2014 השלימה החברה את רכישת מלוא הבעלות בחברת AEI Guatemala - המחזיקה בחברת Puerto Querzal Power ‏(PQP), המפעילה בגואטמלה תחנת כוח המורכבת מ-3 אסדות חשמל המופעלות על מזוט, בהספק כולל של 234 מגה ואט. אחת משלוש האסדות (בעלת הספק של 55 מגה ואט) הועברה לחברת Kanan (חברה בת של איי.סי. פאואר הפועלת בפנמה). תחנת הכוח שנרכשה מייצאת חשמל לאל סלוודור ולהונדורס[43][44].

בינואר 2016 השלימה החברה את רכישת מלוא הבעלות בחברת Energuate המחזיקה בלמעלה מ-90% בשתי חברות חלוקת חשמל הפועלות בגוואטמלה[45][46].

החזקות

מבנה החזקות החברה כפי שמתואר להלן נכון ליום 31.12.14.[47]

כמו כן המבנה מתאר את ההחזקות הישירות והעקיפות של חברת אינקיה בחברות יצרניות, ואינו מתאר את כל חברות ההחזקות שדרכן מחזיקה אינקיה בחברות אלו.

ההחזקות בישראל מוחזקות דרך חברת הבת איי.סי. פאואר ישראל (100%), וההחזקות בכל שאר המדינות הן דרך חברת הבת אינקיה (100%).

ישראל או.פי.סי רותם (80%)
פרו Kallpa ‏(74.9%)
Samay ‏(74.9%)
Cerro del Águila‏ (CdA) ‏(74.9%)
בוליביה COBEE ‏(100%)
צ'ילה Central Cardones ‏(86.6%)
Central Colmito ‏(100%)
אל סלוודור Nejapa ‏(100%)
Cenergica ‏(100%)
הרפובליקה הדומיניקנית CEPP ‏(96.7%)
ג'מייקה JPPC ‏(100%)
ניקרגואה Consorcio Eolico Amayo ‏(61.35%)
Corinto ‏(64.58%)
Tipitapa ‏(64.58%)
קולומביה Supertroil ‏(60%)
גואטמלה PQP ‏(100%)
Energuate ‏(100%) (נרכשה בינואר 2016)
פנמה Pedregal ‏(21.2%)
Kanan ‏(100%)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמוד 467, באתר הבורסה
  2. ^ 2.0 2.1 החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2009, עמודים 13-14 ועמוד 309, באתר הבורסה
  3. ^ לעיתים במאמרים שמתפרסמים בעיתונות נכתב כי איי.סי. פאואר הוקמה ב-2007 (ראו לדוגמה כאן כאן וכאן). זוהי קביעה לא מדויקת; החברה לישראל אמנם נכנסה לשוק ייצור החשמל והקימה את אינקיה (המהווה את עיקר הפעילות של איי.סי. פאואר) כבר ב-2007, אך איי.סי. פאואר עצמה הוקמה רק בראשית 2010.
  4. ^ במדינות: ישראל, פרו, בוליביה, צ'ילה, קולומביה, פנמה, ניקרגואה, אל סלוודור, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקנית וג'מייקה
  5. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמוד 346 (טבלה), באתר הבורסה
  6. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, השקעה של 200 מיליון דולר נהפכה בתוך עשור לנכסים בשווי 1.8 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2017
  7. ^ 7.0 7.1 תרכוש במשותף חברות לתחנות כוח באמריקה הלטינית, באתר הבורסה
  8. ^ פרטים בקשר עם גלובלק אמריקה חברה נרכשת, באתר הבורסה
  9. ^ 9.0 9.1 השלימה רכישת גלובלק אמריקה ב-543 מיליון $, באתר הבורסה
  10. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2007, עמוד 5, באתר הבורסה
  11. ^ 11.0 11.1 החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2007, עמוד 5 ועמוד 226, באתר הבורסה
  12. ^ אופציה לרכישת 50% באינקיה לחברה הודית פקעה מבלי שמומשה, באתר הבורסה
  13. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2007, עמוד 11, באתר הבורסה
  14. ^ 14.0 14.1 שוקלת רכישת 80% באו.פי.סי. שמצויה בהסכם להקמת תחנות כוח, באתר הבורסה
  15. ^ 15.0 15.1 תרכוש 80% באו.פי.סי (תחנת מישור רותם) מעופר אנרגיה, באתר הבורסה
  16. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2010, עמוד 333, באתר הבורסה
  17. ^ 17.0 17.1 החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2009, עמודים 309-313, באתר הבורסה
  18. ^ גולן חזני, עידן עופר ינפיק את איי.סי פאואר בניו יורק, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2015
  19. ^ תעודת שינוי שם של חברה, באתר הבורסה
  20. ^ הודעה על תוצאות הנפקה על-פי תשקיף להשלמה והודעה משלימה, באתר הבורסה
  21. ^ הושלמה העסקה לרכישת 80% מאו.פי.סי - המשך דיווחים, באתר הבורסה
  22. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2013, עמודים 356 וכן 370-371, באתר הבורסה
  23. ^ ‏ICP - בת, בהסכם לרכישת אנרגיה מנייר חדרה, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
    השלימה רכישת חברת AIE, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  24. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, נייר חדרה מכרה לאיי.סי. פאואר רישיון להקמת תחנת כוח תמורת 60 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 8 ביוהי 2015
  25. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2010, עמודים 341, באתר הבורסה
  26. ^ הושלמה מכירת אחזקות IC POWER בEDEGEL ב-413 מיליון $, באתר הבורסה
  27. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2011, עמודים 362-364, באתר הבורסה
  28. ^ 28.0 28.1 החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2013, עמודים 364-367, באתר הבורסה
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 איי סי פאואר חתמה על הסכם להקמת תחנת כוח בפרו בהיקף של מיליארד דולר, באתר "ספונסר", 1 בדצמבר 2013
  30. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2012, עמוד 321 ועמוד 327, באתר הבורסה
  31. ^ איי סי פאואר זכתה במכרז להקמת תחנת כוח בפרו בגודל של 590 מגוואט, באתר "פאנדר", 3 בדצמבר 2013
  32. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמודים 329, באתר הבורסה
  33. ^ 33.0 33.1 איי.סי פאואר מקבוצת החברה לישראל ממשיכה להתרחב בדרום אמריקה: נכנסת לראשונה לקולומביה, באתר "פאנדר", 5 באפריל 2014
  34. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2007, עמוד 226, באתר הבורסה
  35. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2009, עמוד 315, באתר הבורסה
  36. ^ פירוט מלא של מתקני COBEE, ‏החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמוד 332, באתר הבורסה
  37. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2010, עמוד 342, באתר הבורסה
  38. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמודים 346-347, באתר הבורסה
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 על פי דוחותיה השנתיים של החברה לישראל לשנים 2007-2014
  40. ^ החברה לישראל רכשה תחנת כוח בצ'ילה בכ-30 מיליון דולר, באתר "תשתיות", 15 בספטמבר 2013
  41. ^ איי.סי פאואר של ח"ל רכשה תחנת כוח שנייה בצ'ילה, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2013
  42. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2013, עמודים 369-370, באתר הבורסה
  43. ^ 43.0 43.1 43.2 החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמודים 325 וכן 334-335, באתר הבורסה
  44. ^ איי.סי פאואר של חברה לישראל רכשה תחנת כוח בגואטמלה ב-30 מיליון דולר, באתר "ספונסר", 21 בספטמבר 2014
  45. ^ ‏IC POWER השלימה רכישת חברת ENERGUATE הפועלת בגואטמלה, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  46. ^ כתב כלכליסט, איי.סי פאואר רוכשת פעילות חשמל בגואטמלה תמורת 299.5 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2015
  47. ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2014, עמוד 328, באתר הבורסה


קנון הולדינגס
החזקות נוכחיות צים (32%) • קורוס אוטו (24%) • איי.סי. פאואר (100%) • או.פי.סי אנרגיה (75%)
החזקות בעבר טאואר סמיקונדקטור (39%)
החברה לישראל
החזקות נוכחיות כימיקלים לישראל (46%) • AKVA Group ASA (נו')
החזקות בעבר צים (98%) • טאואר סמיקונדקטור (39%) • קורוס אוטו (50%) • איי.סי. פאואר (100%) • בתי זיקוק לנפט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33886918איי.סי. פאואר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איי.סי._פאואר&oldid=2053422"