השמנת יתר בקרב ילדים

השמנת יתר בקרב ילדים (Childhood Obesity) היא תופעה שנמצאת במגמת עלייה בעיקר בעולם המערבי, שם היא הפכה לשכיחה ביותר מבין הבעיות הרפואיות המוכרות בתרבות מערבית. השמנה מוגדרת כמצב גופני, שבו יש הצטברות עודפת של שומן בגוף, שעלולה לגרום לפגיעה בבריאות. העלייה בהשמנה כתופעה חברתית נובעת משינויים בתזונה ובדפוסי הפעילות הגופנית.

המדד המקובל להשמנה על ידי גורמי בריאות הוא מדד מסת גוף או BMI. ילד בעל עודף משקל הוא ילד שה-BMI שלו יהיה מעל 85% בסרגל קבוע מראש (עקומי ה–CDC) של המשקל  ביחס לגיל ולמין של הילד. ילד שמן יהיה מעל 95% בסרגל (דובנוברז, קונסטנטיני, 2009).

גורמים לשינויים בתפיסת השמנת יתר בעת הנוכחית

בתרבות שהתקיימה טרם המאה ה-21 ^{[דרושה הבהרה]}, השתרשה סלידה והסתייגות מן השמנת יתר על כל סוגיה. בעבר, טרם המאה ה-21, מחזה של ילד הסובל מהשמנת יתר, היה נדיר ואף הוגדר כחריג. הרפואה בעולם המערבי התקדמה רבות בעת האחרונה, אך במקביל אליה, נותרה השמנת היתר כעומדת בעינה. ישנם גורמים אשר השפיעו באופן מהותי על השינויים בתפיסות בעת הנוכחית וטרם המאה ה-21. ^{[דרוש מקור]}

גורמים להשמנת יתר

שינוי בצריכת המזון: בעידן המודרני ניתן לראות כי התעסוקה סביב צריכת המזון המהיר (הרווי שומן) והשתייה המתוקה, הפכו לדבר מרכזי בחיי הילדים ואף נכנסו לעולם הטלוויזיוני מבעד לפרסומות המעודדות צריכת מזון מהיר, ומגדירות את המזון הבריא כמותרות לבעלי זמן פנוי.

חברתי: הילדים בעולם המודרני עסוקים בפעילות שאינה מצריכה אינטראקציה חברתית או יציאה מעבר לקירות הבית, בשונה מן העבר, בו התקיימה פעילות סביב הפן החברתי שהתרחשה מחוץ לגבולות הבית.

אורח החיים: אורח החיים כיום מתנהל בצורה סטטית ואינו משלב פעילויות המצריכות הזזת הגוף או פעילות ספורטיבית. נוסף על כך, מסגרת הארוחות המשפחתיות שהייתה בעבר מדורת השבט בכל בית אב - מתמעטת, דבר המשפיע בהכרח על סדר ארוחות היום בקרב ילדים ונוער.

גורם גנטי: במחקרים מסוימים אותר כי נשים שסבלו מהשמנת יתר הולידו תינוקות שסבלו אף הם מאותן הפרעות מטבוליות. נמצא כי אמהות שצרכו תזונה שעשירה בסוכר ובשומנים, נשאו בגופן ביציות עם מיטוכונדריה שהכילה את הבעיות המטבוליות שהובילו אותן להשמנת יתר. בשל כך, הילד שנולד להן הפך גם הוא לסובל מעודף משקל.

זיהוי ילד הסובל מהשמנת יתר

הדרך הנפוצה ביותר לזיהוי משקל יתר היא מדידת מסת גוף (BMI). "ילד בעל עודף משקל (Overweight) הוא זה שערך BMI שלו מעל אחוזון 85 לגיל ולמין על פי עקומי ה–CDC, וילד שמן (Obese) הוא זה אשר ערך BMI שלו מעל אחוזון 95 לגיל ולמין על פי עקומי הCDC".

השמנת יתר מזוהה כמצב של שומן עודף בגוף המתבטא במשקל רב מעבר למשקל הדרוש לילד מצב זה נוצר כאשר הילד אוכל מעבר למה שגופו דורש בצרכי היום יום שלו .

השלכות קליניות

ילד הסובל מהשמנת יתר חשוף יותר לחולי ובעיות רפואיות לעומת ילד הנמצא במשקל תקין. נתון זה מתאפיין בעיקר בין הגילאים 7–11. במאמר "השמנת ילדים: גורמי סיכון, תחלואה נלווית ושימוש בשירותים. חקר מדיניות הבריאות", ניתן לראות כי מעל 60% בקרב ילדים הסובלים מהשמנת יתר, סובלים מתחלואות, לעומת 46% מהילדים שמשקלם היה תקין לגילם. המחלות הנפוצות ביותר כתוצאה מהשמנת יתר הן: קצרת (אסתמה), בעיות עור (דרמטולוגיה), מחלות מערכת העיכול (גסטרואנטרולוגיה), אורתופדיה ובעיות בתחום הפסיכו-סוציאלי, לחץ דם גבוה, סכרת והתפתחות מחלות לב.

קיימים גם סיבוכי נשימה, סיבוכי עיכול, נזקי לכבד, נזקי בשלד, ובשרירים, הפרעות בגדילת, סוכרת, פגיע במערכת החיסון והורמונלית. יש גם נזקים נפשיים כמות ערכת עצמית נמוכה, בידוד חברתי, הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות, בין היתר.

השלכות בעתיד

השמנת יתר ועודף משקל בקרב ילדים ובני נוער נחשבים היום למגמה כלל עולמית המתפשטת במהירות. חשוב לטפל בנושא למען העתיד מכיוון שהשמנת יתר בקרב ילדים גורמת לכך שתוחלת החיים תרד ומחלות תחלנה להופיע בגיל צעיר יותר.

מתוך מאמר "ממצאי מעקב" (משרד הבריאות,2015) נראה כי בעקבות העלייה וההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, חלה גם עלייה בשיעור ובחומרה של המחלות הקשורות להשמנה שבעבר היו נפוצות רק בקרב מבוגרים בגיל העמידה, כמו: סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה, מחלות לב, רמות שומנים גבוהות בדם, כבד שומני עמידות לאינסולין, תסמונת דום נשימה בשינה, תחלואה פסיכולוגית, לחץ גולגולתי מוגבר ובעיות אורתופדיות, בעיקר בצוואר הירך ובברכיים.

הגורמים להשמנת יתר בקרב ילדים

ישנם מספר גורמים המשפיעים על עלייה בצריכת המזון, ובהכרח גם על הוצאת האנרגיה. בין הגורמים ניתן למנות את ההשפעות המוזכרות לעיל:

משקל האם והעובר בזמן ההיריון משפיעים על המשקל בילדות וצריכת המזון.

שונות בין בני האדם: צריכת מכסת אנרגיה משתנה מאדם לאדם וכן תהליך חילוף החומרים, לכן צריכת מזון דומה תשפיע באופן שונה על כל אדם ואף עלולה לגרום להשמנת יתר בקרב חלק מהאוכלוסייה.

הרגלי האכילה- עברו תמורות משמעותיות כפי שצוין לעיל (ראה "שינוי בצריכת המזון") והן משמשות כגורם משמעותי בצריכת הקלוריות הנחוצות לתפקוד האדם. אדם אשר צורך תזונה עשירה בקלוריות, אך חפה מרכיבים תזונתיים חיוניים לתפקודו, יוצר למעשה עלייה משמעותית בצריכת שומנים. עלייה בצריכת שומנים יכולה להיגרם באמצעות אכילת מזון מהיר, מזון מוכן, חטיפים, מזון מומתק ושתייה ממותקת (כל אלו רווים בשומן וקלוריות עודפות).

פעילות גופנית: פעילות ספורטיבית דלה תורמת להשמנה, הסיבה המרכזית לכך, היא חוסר איזון בין הכנסת אנרגיה להוצאתה. אחת הסיבות לגידול בשיעור הילדים הסובלים מבעיות ההשמנה היא השינוי באורח החיים בשנים האחרונות. ילדים מבלים היום זמן רב מול הטלוויזיה ומסכי המחשב ועוסקים פחות בפעילות גופנית ובפעילות מחוץ לבית.

גורם נפשי: ניתן לראות כי ילדים צעירים מושפעים מסביבתם הן בבית הספר והן מהתא המשפחתי. מצבם הנפשי מושפע מתהליכים ומצבים חברתיים המתרחשים בסביבתם.

בנוסף לגורמים המרכזיים האלו קיים חוסר מודעות בחברה לעוצמת הבעיה ומכך חוסר טיפול בנושא הזה.

השלכות חברתיות על ילד הלוקה בהשמנת יתר

השאיפה לאידיאל יופי נשגב ובלתי מושג, הפך נדבך מרכזי המוביל את השיח החברתי בחברה הישראלית. כתוצאה מכך כיום, האובייקט המרכזי לסיווג הילד הוא משקלו, ולא אישיותו. נוצר פער בין האידיאל בחברה לגוף רזה וחטוב, לבין העלייה במשקל.

בעיות פסיכולוגיות: דימוי עצמי של הילד בגיל ילדות וההתבגרות חשוב להתפתחות תקינה וחיוני להגשמה עצמית הן בתחום החברתי, הלימודי וכדומה. אי עמידה באידיאל היופי החברתי, גורם לכך שדימויו העצמי של הילד נפגע, דבר המונע את התפתחותו ואמונתו ביכולותיו. ניתן למנות בקרב הבעיות הפסיכולוגיות את המצבים הבאים: אובדן - מצבם הנפשי הרעוע ומחסור בתחושת משמעות בעולם הדוגל ביופי ורזון, מוביל ילדים בעלי עודף משקל לסבול מדיכאון והסתגרות, העלולים לגרום לנטייה אבדנית. הפרעות אכילה - במקביל להפרעות האכילה המופיעות בתת-תזונה, ישנן הפרעות אכילה המופיעות בהשמנת יתר. ההפרעה המאפיינת השמנת יתר הא "תסמונת של התקפי אכילה" המתבטאת בהתקפי אכילה בלתי נשלטים, שאינם מלווים בהקאות (בניגוד לאנורקסיה ובולמיה נרבוזה). הפרעה זו נובעת עקב צורך בגורמי הגנה אישיים המופיעים כתגובה לסימפטום הדיכאון.

חברתי: קשרים חברתיים בגיל הילדות וההתבגרות נבנים בעיקר על בסיס דימויו העצמי של הילד. דימוי עצמי נמוך עלול לנבוע מיחס ותגובות החברה ביחס למראהו החיצוני של הילד, שאינו עומד בקריטריון הרזון והיופי של החברה, המוביל לכדי הימנעות מיצירת קשרים חברתיים והתבודדות, בידוד זה תורם לירידת ביטחונו העצמי של הסובל. נוסף על כך, ילדים ומתבגרים הסובלים מהשמנת יתר, נמנעים מביצוע פעילות גופנית עקב חשש מתגובות הסביבה.

דרכי התמודדות

הטיפול בהשמנת יתר משמעותי עבור הילד וחיוני לשיפור ביטחונו העצמי ולהפחתת הסיכון לתחלואה עתידית. בבואנו לטפל בבעיה זו, חשוב לזכור כי הבעיה בעלת טיפול ארוך טווח, דורשת השקעה, התמדה והתמודדות עמה בהדרגתיות. מומלץ כי תהליך מסוג זה יבוצע בהצבת יעדים, מטרות המותאמות אישית לילד בהתאם ליכולותיו וצרכיו.

ישנם מישורים שונים שנחוצים להצלחת התהליך. סיוע הסביבה בהתמודדות: התמודדות הממשל על כל אגפיו עם תופעת השמנת היתר, מחייבת התפרשות על מגוון תחומים, הכוללים בין היתר מיסוי על מזון מהיר, והורדת מחירים במזון הבריא. בנוסף, יש להפעיל צנזורה על פרסומות המעודדות קניית מזון מהיר, וכן בקרה ועל חברות המוכרות מזון מהיר. אחריות אישית-ידיעתו ומוכנותו של הילד הן השלבים הראשונים בפתרון הבעיה. אם הילד מסרב לשתף פעולה ומביע חוסר עניין בשינוי, הוא עלול להיכשל בתהליך ההתמודדות. שלושת הדברים המרכזיים המופיעים במישור זה הם: הקניית הרגלי אכילה נכונים (הפחתה באכילת מזון עתיר שומן, ובשתייה מתוקה). שילוב פעילות גופנית בהתמדה (הוספת פעילויות המחייבות תנועתיות ). שינוי חשיבתי שעיקרו התמדה במחויבות לתזונה ופעילות הגופנית. בנוסף לשלושת המצוינים לעיל, מומלץ לשלב אכילת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ולהעלות את צריכת הירקות.

דרך רפואית כחלק מדרכי ההתמודדות - כאשר הדרכים שצוינו אינן צולחות ניתן להגיע למעקב במרפאות ראשוניות לצורך התמודדות ומזעור השמנת היתר בקרב ילדים ובמקביל פגישה אצל דיאטנית לקבלת תפריט.

אכילה איטית יותר ודאגה שהארוחה תימשך יותר זמן לא על ידי האטה בקצב האכילה מגבירה את תחושת השובע, ניתן לעשות זאת על ידי שילוב שתייה בזמן האוכל הנחת כלי האכילה בצד בזמן הלעיסה (שטרן קטיעי, 2010).

תפקיד ההורה בהשמנת היתר של הילד

טיפול בהשמנה מתחיל במודעותו האישית של הילד, חשיבות תמיכת ההורים והירתמותם לעניין, משפיע לחיוב על התקדמות הילד בתהליך. כאשר אין לילד תא משפחתי תומך, כולל מוכנות לשינוי בהרגלי אכילה משפחתיים, עלול הילד להיכשל בתהליך. תפקיד מרכזי נתון למשפחה בהצלחת התהליך של הילד. דרכי הפעולה המומלצות: הקניית הרגלי אכילה נכונים ובריאים באמצעות קניית מזון בריא, נטול שומן רווי ומומתק (אך לא למנוע לחלוטין מהילד מזון מתוק), קביעת סדר לארוחות משותפות בזמנים קבועים יחדיו כמשפחה.

תפקידם של ההורים ושל הסביבה המשפחתית יכול להשפיע מאוד על מניעת התופעה של השמנת יתר בקרב ילדים וטיפול בה. הורים יכולים לטפל בתופעה זו באמצעות שיטות כמו הגבלת "זמן מסך" שבה הם יכולים לקבוע לילדים שעות שבהן מותר להם להיות מול מסך.

מומלץ גם שההורים יחתרו לשמש דוגמה אישית להרגלי אכילה נכונה, ועם זאת ישאירו בידי הילדים את השליטה על מה הם אוכלים, כך שגם תהיה מודעות לתזונה נכונה וגם חופש בבחירה.

תפקיד מערכת החינוך במיגורה של השמנת יתר בקרב ילדים

ברוב שעות היום, נמצא הילד במסגרות חינוך שלהן היכולת לקדם אורח חיים בריא. חשוב שבתי הספר יאמצו כללים מקיפים המשלבים בתוכניות הלימוד ושגרת בית הספר, את נושא השמירה על הבריאות. בית הספר צריך להקפיד על היותו דוגמה ומופת לשמירה על בריאות ותזונה נכונה, על מנת לפתח דור הדוגל באורח חיים בריא. אחת מן הדרכים היא הגבלת מכירה של מזונות רווי שומן ובנוסף, איסור הכנסת מכונות ממכר של שתייה ומזון ממותקים.

השמנת יתר היא חוסר מאזן בין צריכת והוצאת אנרגיה מהגוף. ניתן לזהות השמנת יתר לפי מדידת מסת הגוף (BMI). בשנים האחרונות נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות השמנת יתר, עקב השינויים הרבים שהביאה איתה המאה ה-21 כגון: שינוי בצריכת המזון, יחסי החברה לילד המצוי בהשמנת יתר ואורח החיים. תופעה זו תלויה במספר גורמים: שונות בני האדם, הרגלי אכילה, פעילות גופנית ונפשית. ניתן לראות כי השפעתה על מספר תחומים ניכר באופן בולט, בין היתר ניתן למנות: תחום רפואי, פסיכולוגי וחברתי. על מנת להתמודד עם מגפה זו, יש לקחת בחשבון צורך בשינוי או תיקון בקטגוריות אשר להלן: הרגלי אכילה, אורח חיים ופעילות גופנית. גורמים מסוימים יכולים לסייע לילד בירידה במשקל: הן המשפחה, המוסד החינוכי והחברה כולה. יש להתייחס לכך שמניעה מוחלטת של מזון לא בריא, עלולה לגרום לתוצאות שליליות ואף מסוכנות עבור הילד. לסיכום, השמנת היתר ניתנת לשינוי לרוב, ותלויה במגוון גורמים אשר ניתן לשנותם.

חינוך תזונתי בישראל למניעת השמנת יתר

תוכנית חינוך תזונתי למניעת השמנת יתר, המסייעת בביצוע החלטות מושכלות בנוגע למזון הנצרך ומעודדת אורח חיים בריא, תוך מתן דגש על בישול ותזונה מאוזנת והקפדה על התעמלות וכושר אינה נכללת במערך שיעורי תוכנית הליבה במשרד החינוך. אולם החל משנת 2009 אושרה תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) לשיעורי תזונה מעשיים בשם "אוכלים בריא", המועברת בעשרות מוסדות חינוכיים ברחבי ישראל, גנים, בתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים.

השפעת הסביבה

הסביבה היא גורם המשפיע על ילדים בעלי השמנת יתר, למשל המדיה.

ניתן לעודד פרסומות עם דמויות חיוניות לחיקוי בנושא צריכת מזון בריא.

התקשורת, יכולה להשפיע על ידי הגבלת פרסום מזון בעל ערך תזונתי נמוך בשעות ציפייה של ילדים בטלוויזיה . אם זאת על פי המאמר "מניעת וטיפול בהשמנת" (לב,רוזנברג ושוחט.2011), לאחר שנים של דיונים במשרד התמ"ת, שבמהלכם התנגדו יצרני המזון לחקיקה, שמטרתה להגביל את הפרסום של מוצרי מזון משמינים וטענו כי היא פוגעת בחופש הביטוי ובשוק החופשי, עצר משרד התמ"ת את תהליכי החקיקה בתחום זה ובמקומם החל בעבודת מטה ל"הסדרה עצמית" באמצעות הכנת קוד אתי לפרסום מוצרי מזון באמצעי התקשורת. מכאן שחלפו שנים מאז החל משרד התמ"ת לעסוק בנושא,הצרכנים, ובמיוחד הילדים, מושפעים ביתר קלוריות מפרסומות, עדיין אינם מוגנים בחוק מפני פרסום של מוצרי מזון משמינים, שלא כמקובל במדינות רבות בעולם.

מחקרים

לפי מחקרים כיום כ-18 מיליון ילדים צעירים מגיל חמש סובלים מעודף משקל. ילדים מבלים שעות רבות יותר מאשר בעבר בצפייה בטלוויזיה, מול המחשב, בשל כך הם גם נחשפים לפרסומות למזון, בייחוד למזון עתיר שומנים, וצורכים מזון כזה בכמויות גדולות יותר מאשר בעבר. מתוך 15 מדינות שהשתתפו במחקר נמצא כי הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם מדורגים במקום השלישי בממוצע בדירוג ההשמנה של מדינות המערב. על פי נתוני שפרס ארגון OECD ב"2010, בשנת 2007 סבלו %26 מהילדים בני חמש עד שבע בישראל מעוד משקל והשמנת יתר.

ישראל נמנית בין עשר המדינות המובילות בעליית שיעורי ההשמנה בעולם.

מנתוני האגודה למען שירותי בריאות הציבור  לשנים 2007-9 עולה כי 14.5% מהתלמידים בכיתות א'-ט' סובלים מעודף משקל, ו8% נוספים סובלים מהשמנת יתר. ב-10%-20% מהפעוטות השמנים יוותרו ילדים שמנים, כ-40% מהילדים השמנים יעשו מתבגרים שמנים, וכ-75%-80% מהנערים שמנים יהיו מבוגרים שמנים.

ביבליוגרפיה

• אפטר א', הטב י', ויצמן א' וטיאנו ש' (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. תל אביב: דיונון.
• בן דוד, י' (2009), קטנים אבל שמנים. רפואת ילדים, 10, 7-9
• ברץ, ל', קס א' (2007). מדף הספרים - אויב או ידיד? רעננה: מכון מופ"ת.
• דובנוב - רז, ג', בארי, א' וקונסטנטיני, נ' (2009). השמנת ילדים - הגדרה, מניעה וטיפול. הרפואה, 148 (12), 831-836
• טסלר, ר', בראון –אפל, א' והראל-פיש, י' (2014). תפיסת קידום בריאות בקרב מנהלי בתי הספר בישראל. קידום בריאות בישראל, 5, 4-12
• שליטין, ש' (2010). השמנה בילדים: שכיחות התופעה והשלכותיה. רפואת ילדים, 74, 39-44
• בן דוד ליוי, מ', (2014). השמנת יתר בקרב ילדים. להיות משפחה
• גרוס ר', אשכנזי י', חמו ב', בן שוהם א', דורון ד', נחשון י' (2011). השמנת ילדים: גורמי סיכון, תחלואה נלווית ושימוש בשירותים. חקר מדיניות הבריאות
• ד"ר פלורנטין דניאל- מדינת ישראל -משרד החינוך: הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם!האם גם מערכת החינוך עשויה לסייע בצמצום סכנת מגפת השמנת היתר?
• ד"ר רבינוביץ דינה; כמעט כל מה שרציתם לדעת על השמנת יתר ; הספרייה הווירטואלית של מטח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• לב, רוזנברג ושוחט (2011). התנהגויות בריאות
• מי-עמי (2004). הרגלי אכילה של ילדים ובני נוער
• מתוך אתר משרד הבריאות (2015). ממצאי מעקב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא השמנת יתר בקרב ילדים בוויקישיתוף

• מירב דוסטר, "איסור מכירת ממתקים בבית הספר לא יפתור את מגפת ההשמנה", באתר Mako ב-30 אוגוסט 2018

• מיכל גילאון, השמנת יתר: איך אפשר למנוע אותה?, באתר שירותי בריאות כללית
• טלי סיני‏, הורים, קחו אחריות על המשקל של הילדים, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2014
• אמירה לם, מותק, הילדים יתכווצו, באתר "ידיעות אחרונות", 8 ביוני 2017

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27478173השמנת יתר בקרב ילדים