בעלי חיים אוכלי אדם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוכלי אדם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, דיוק, ויקיזציה, כפילויות, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח, דיוק, ויקיזציה, כפילויות, מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
איור של זאב טורף רועה צאן מ-1616. בטבע התנהגות זאת נדירה ביותר ממה שהיא מתוארת בתרבות.

בעלי חיים אוכלי אדם הם בעלי חיים אוכלי בשר אשר תוקפים והורגים בני אדם למזון, בד"כ לאחר ציד בדומה לציד של נטרפים אחרים. חלקם הקטן הם ציידים אקטיביים אחרי אנשים, אך רובם ינסו אנשים חלשים או פצועים שיתקלו בהם ויתמקדו בטרף אחר. המונח אינו כולל בעלי חיים שניזונים מחלקי גופות אנושיות כאוכלי נבלות או מבעלי חיים שיאכלו אנשים שהרגו שלא למטרת ציד. רבים מציידים אלה הם טורפי-על בבית גידולם.

בעוד בעבר אנשים נמצאו בתפריטם של טורפים רבים קיימים ונכחדים, כיום האדם אינו נמצא בתפריט של אף טורף גדול, כשהיוצא מהכלל הם מספר חתולים גדולים, אשר למדו לצוד אנשים ביעילות באזורים מסויימים כמו בהודו ועוד מדיונת מתפתחות, כשהדבר נדיר בהרבה במדינות מפותחות. מרבית האנשים שנטרפים כיום בידי בעלי חיים נגרמים כיום משני מיני התנינאים הגדולים ביותר: תנין הים ותנין היאור, אם כי גם כלבים מבוייתים לעיתים יטרפו אנשים חלשים. עם זאת מספר טריפות נגרמות עקב עימותים בין בני אדם לחיות בר, הגוררים חיות בר לקרבה לאדם, מה שמעלה את הסיכויים שיטרפו אנשים.

לפי גינס שיאי עולם (לשנת 1997), הטורף שהרג הכי הרבה אנשים היה טיגריס צ'מפוואט (אנ') מנפאל, אשר הרג 436 בני אדם למאכל עד שנורה ב-1907[1].

בתרבות

במספר תרבויות כמו ברומא העתיקה נהגו להוציא להורג על ידי חיות טורפות כמו אריות ונמרים (אנ'). עם זאת לרוב חיות טורפות ספגו יחס שלילי נרחב (למשל אצל זאבים וכרישים), הגדול בהרבה מכמות הטריפות בטבע והדבר הוחדר גם לתרבות באמצעות סיפורים ואזכורים שונים בתרבות. עם זאת יסוד הסיפורים נעוץ במספר מקרים אמיתיים. במספר דתות כמו ההינדואיזם נהגו לכבד מספר טורפים ואף להציע מנחות לאלים כמו לבונביבי (אנ'), כדי להימנע מהתקפות טיגריסים, אשר לטענתם מגולמים כרוחות של האל דאקשין ראי (אנ').

הדבר גם גורם לציד נרחב של הטורפים בידי ציידים שונים, שלעיתים נערצו וכן לירידת מספרם בטבע, מה שגרם נזק אקולוגי, מאחר שרבים מהם הם טורפי-על העוזרים לסביבה ומדללים את מספר הנטרפים. כיום יחס רשויות שונות לטריפות אנשים מותנה: מצד אחד הימנעות מציד נקמני (דבר אשר היה נהוג במספר שבטים) תוך התחשבות בשימור המין ומצד שני ציד והרג בידי ציידים של פריטים קטלניים הידועים בטריפות דרך קבע, כדי למנוע הישנות של טריפות בעתיד, כאשר חלק מהטורפים מלמדים את צאצאיהם או חבריהם לטרוף אנשים דרך קבע, בייחוד כשהוא קל יותר מציד של טרף אחר.

בתרבות הרווחת נפוצים גם מפלצות בדיוניות אוכלות אדם כמו ההחיה מז'בודן ועוד ואף צמחים אוכלי אדם (אנ').

דוגמאות לטורפים אוכלי אדם

יונקים

חתוליים

ערך מורחב – תקיפת טיגריס
ערך מורחב – תקיפת נמר
נמר אוכל אדם מהודו שנורה בידי הצייד ג'ים קוברט.
פרט של לביאה אוכלת אדם שניצודה לאחר חיסול שיטתי של עובדי רכבת בין קניה לאוגנדה.
  • טיגריס – הטיגריס הוא החתול הגדול ביותר בעולם ומהקטלניים ביותר. כ-1,000 בני אדם נטרפו מדי שנה על ידי טיגריסים עד לתחילת המאה ה-20[דרוש מקור] כיום התמעטו התקיפות כתוצאה מהגנה טובה יותר על בני אדם אך גם ובעיקר עקב התמעטות אוכלוסיית הטיגריסים.
  • אריה – כמו הטיגריסים, האריות טורפים אנשים לעיתים קרובות כשהם חלשים מכדי להצליח לצוד טרף אחר, לעיתים על סף גוויעה ברעב. עם זאת הם לא בררנים ויצודו אנשים בהם הם נתקלים וחלקם מהאריות היו במצב בריא. הטריפות הקטלניות ביותר היו של שני פרטים של אריות צאבו, אשר טרפו כ-130 עובדים של הרכבת שבין קניה לאוגנדה, עד שלבסוף נורו בידי הצייד ג'ון פטרסון.
  • נמר – נמרים גדולי מימדים יטרפו אנשים בתדירות משתנה, אך בניגוד לאריות וטיגריסים אינם טורפים אנשים בעודם חלשים. מרבית הטריפות נרשמו בהודו וסביבתה.
  • פומה – תקיפות של פומה יותר נדירות מחתולים אחרים, אך עדיין מתרחשות באזורים בהם הפומה התרגלה לחיות בקרבת בני אדם ולהתבסס על חיות מחמד כטרף, מה שמעודד אותה לצוד אנשים חלשים. עם זאת הפומות אינם רואות באדם טרף טבעי.
  • יגואר – יגוארים לא תוקפים לרוב אנשים בטבע, אם כי עדויות מראות שהמצב היה שונה לפני הגעת הספרדים לאמריקה ועדיין נרשמו מספר תקריות של טריפות יגוארים [2]. מספר חוקרים טוענים שהתקיפות עלולות לעלות אם יתמעטו מספר הקפיברות בטבע, מה שיפנה את היגוארים להתקרב ליישובי האדם.

כלבים

ערך מורחב – תקיפת זאב
ערך מורחב – נשיכת כלב
ערך מורחב – תקיפת דינגו
  • זאב – זאבים לא טורפים אנשים לעיתים קרובות, אך להקות גדולות ורעבות מספיק ינסו לתקוף עוברי אורח בודדים. לעיתים זאבים רעבים ינסו לצוד ילדים ואנשים חלשים, דבר הקורה בעיקר בהודו. גם כלבי בית נטושים שהופכים לפראיים עשויים לטרוף אנשים, אם כי הדבר נדיר ביחס לכמות התקיפות של כלבים. כך גם אצל הדינגו, כלב הבר האוסטרלי. ידועים 3 מקרים מאומתים של אנשים שנטרפו בידי דינגו, ביניהם עזריה צ'מברלין.
  • קויוט – קויוטים רגילים כמעט ולא תוקפים אנשים למאכל, למעט ילדים קטני קומה. קויוטים מזרחיים נוצרו מהכלאה של קויוטים עם זאבים והם תוקפניים יחסית. למרות זאת קויוטים טרפו אנשים בהצלחה רק בשני מקרים מאומתים.
  • תן – אף שלרוב התנים נמנעים מקרבה לאדם ידועה מקרה בו נטרף ילד בן 9 בהודו בידי להקת של 7 תנים זהובים וגופתו נמצאה אכולה.

דובים

ערך מורחב – תקיפות דובים
דוב לבן בצ'רצ'יל. דובים לבנים הם טורפי-על הרואים באדם טרף ויתקפו בקלות יותר מדובים אחרים.

רוב הדובים הם לא טורפי אדם טבעיים, לבד מהדוב הלבן. דובים לבנים הם טורפי-על אגרסיבים שינסו לאכול כל טרף אפשרי בסביבתם, לרבות אנשים וידועים מספר מקרי טריפות שלהם, מה שגובר גם בעת שדובים רבים סובלים מתת-תזונה עם התחממות האקלים. גם דובים אחרים ידועים בטריפת או ציד של אנשים למאכל. דוב גריזלי מהרי הרוקי נתפס כשבבטנו שרידי אדם ובגדים, מה שגרם להריגתו. תקריות של טריפות דובים חומים התרחשו בין השאר באלסקה, סיביר וביפן, שם התרחשה סדרת תקיפות של דוב חום אוסורי (אנ'), בהם נהרגו מעל 7 אנשים. גם דובים שחורים אמריקאים ואסייתים ידועים בטריפת אנשים, כשלמעשה מרבית התקיפות שלהם נובעות מציד. לעומת זאת הדוב השפתני האגרסיבי, רק לעיתים נדירות מחפש לטרוף אנשים, אף שאכל גופות של אנשים שנהרגו.

צבועים

צבוע נקוד. לעיתים צבועים יצודו אנשים חלשים ההולכים לבד.

שני מיני הצבועיים הגדולים ביותר יכולים לצוד ילדים או אנשים חלשים ובודדים: צבוע נקוד וצבוע מפוספס. ייתכן שמספר מלחמות אזרחים במספר מדינות באפריקה, הובילו לעליית התקיפות מאחר שהצבועים התרגלו לאכילת גופות של הרוגים ולרכוש טעם לבשר אדם, אף שהצבועים מתפקדים גם כטורפים פעילים אפורטוניסטים. ידוע במיוחד מקרה מ-2003 על הבהמה הרצחנית ממלאווי (אנ'), בו צבוע מנומר הרג לפחות 3 אנשים ופצע עוד 16, עד שנורה.

קטלנים

לרוב קטלנים אינם טורפים אנשים כטרף, אך קרו מספר תקיפות הן בשבי והן בטבע שעשויים להיות לציד פעיל, ייתכן כבלבול עם טרף אחר כמו כלבי ים. מרבית התקיפות מתרחשות בשבי (מעולם לא תועד קטלן טורף אדם בטבע) וייתכן שהן קורות מתנאי לחץ ולא מציד.

חזירים

חזירי בר וחזירי בית שהתפראו יכולים להפוך לטורפים של אנשים איטיים, בייחוד באזורים בהם אוכלוסייתם גדולה מאוד כשהם תוקפים בלהקה או לצד איכרים לא זהירים כשמרבית התקריות מתרחשות בארצות הברית ובהודו. עם זאת חזירים הם אוכלי כל והם תוקפים רק במקרים נדירים וגם אז התקיפות לרוב אינם לציד.

חולדות

לעיתים להקות חולדות גדולות במיוחד יכולות לתקוף אנשים חלשים שאינם יכולים להימלט. נרשמו תקריות נדירות של טריפות אנשים שיכורים בידי חולדות בצרפת ובמיורקה.

פרימטים

אף שמספר פרימטים תקפו ולעיתים אף הרגו אנשים הם אינם רואים באדם טרף. מין הפרימט הלא-אנושי היחיד שידוע בטריפת ילדים הוא שימפנזה מצוי, כאשר פרטים גדולים ופראיים במיוחד טרפו ילדים ותינוקות מכפרים סמוכים.

זוחלים

תנינאים

ערך מורחב – תקיפת תנין
תנין הים - גדול הזוחלים שהוא טורף-על מסוכן, הרואה באדם טרף.
תמרור אזהרה מקרבה לתנינים.

התנינים הם הטורפים התוקפניים והקטלניים ביותר לבני אדם כיום ורבים מהם רואים באדם טרף טבעי וחלש. המין הקטלני ביותר הוא תנין היאור ההורג אנשים רבים לאורך אפריקה שמדרום לסהרה וכן תנין הים הגדול והאגרסיבי. טורפים נוספים שכיחים פחות הם תנין הביצות, תנין אמריקני ואליגטור אמריקני, אם כי כמעט כל מיני התנינאים ינסו לצוד אנשים בהזדמנויות הנכונות.

תניני היאור תוקפים מדי שנה באפריקה בין 275 ל-745 בני אדם וכ-63% מהתקיפות מסתיימות במוות[3], כך שבממוצע כ-300 בני אדם נהרגים כל שנה בידי תניני יאור. התנין גוסטב, תנין יאור זקן באורך של למעלה מ-6 מטרים, התפרסם עקב אגדה לפיה טרף 300 בני אדם. באוסטרליה ודרום-מזרח אסיה תנין הים אחראי לכמה עשרות תקיפות בשנה, מהן כמחצית מסתיימות במוות.הסיבה למיעוט התקיפות הוא שהתושבים המקומיים יודעים להיזהר מתנין הים ולשמור מרחק בטוח ממנו, בין השאר בזכות קיומן של תשתיות מים מוסדרות (בניגוד למצב בחלקים נרחבים באפריקה, בה התושבים חולקים את מקורות המים עם תנינים), נוסף על העובדה שהתנין שוחה גם הרחק מהחופים. בארצות הברית התקיפות נגרמות בעיקר בידי אליגטור אמריקני, אשר צד לעיתים ילדים ואנשים חלשים ממארב. אליגטורים גדולים ינסו לתקוף גם גברים בוגרים, אך התקיפות נדירות.

נחשים

נחשי ענק יכולים לטרוף ילדים קטנים ויכולים אף לצוד ולטרוף בהצלחה אדם בוגר. הגדולים בנחשים: אנקונדה כהה, פיתון מרושת וכן המינים פיתון סלעים אפריקני, פיתון השיחים ופיתון בורמזי, אשר במקרה אחד בלע בשלמותה אישה אינדונזית[4] יצודו בהצלחה אנשים קטני מימדים, אשר לעיתים התגלו מבעד לבטנם. עם זאת אפילו נחשים גדולים מאוד יתקשו לבלוע אדם בוגר, מאחר שכלוב הצלעות שלו רחב מדי להיכנס לגופם והם אינם יכולים לבתר אותו לפני הבליעה, כך שתמיד מדובר במקרים נדירים הקורים בטבע ובשבי.

לטאות

דרקון קומודו, הלטאה היחידה בעולם שטרפה אנשים, אם כי לרוב תימנע מציד אקטיבי.

מכל הלטאות בעולם רק אחת מסוגלת לטרוף אנשים – כוח ענק או "דרקון הקומודו" מאינדונזיה. עם זאת הלטאה איטית ואינה מחפשת אנשים כטרף. מרבית התקיפות אפילו לא מסתיימים בטריפה מוצלחת, אלא רק בפציעה קשה של האנשים וההצלחה נובעת לרוב על אנשים שאבדו. מחקר מ-1974 עד 2012 מציג 5 מקרי טריפה של בני אדם בידי הכוח, לאחר תקיפה של 24 אנשים[5].

עופות

רק מעט עופות יטרפו אנשים, כשהעופות היחיד שידועים בוודאות כטורפי אנשים הם: עיט לוחם ועיט כתר אפריקני, כשהראשון צד ילד בהצלחה והשני ידוע על מתקפה על תינוק, בה העיט נהרג בידי אנשים מתגוננים ועדיין נמצאו עצמות אנושיות בקינו. מסופר שגם עיטים זהובים או הרפיות צללו לטרוף ילדים, אך הדבר לא הוכח בוודאות.

דגי סחוס

ערך מורחב – תקיפות כרישים
כריש ארך-גף, כריש הידוע בציד ניצולי ספינות ממלחמת העולם הראשונה והשנייה.

מספר כרישים תוקפים אנשים וידועים לשמצה בכך, כשארבעת המינים הקטלניים ביותר הם עמלץ לבן, כריש טיגריסי, כריש שורי וכריש ארך-גף, אשר נודע כטורף ניצולי ספינות בשתי מלחמות העולם. עם זאת בניגוד לאמונה הפופולרית, שזכתה לייצוג נרחב בתרבות, רוב הכרישים נמנעים מקרבה לאדם ותקיפות כרישים רבות מיוחסות לסקרנות טבעית של כרישים גדולים, להתקפי זלילה וכן לטעות בזיהוי עם טרף אחר כמו כלבי ים. עדיין במספר תקריות כרישים אכלו בשר אנושי, בין השאר של ניצולי ספינות.

דגי גרם

דגי גרם החשודים כטורפי אדם כוללים שפמנונאים ענקיים כמו שפמנון תניני ענק, החשוד בציד אנשים בנהר קורי שבנפאל ועוד כמה מינים גדולים כמו שפמנון ויילס, פיראיבה ושפמנון חד זנב, אשר ניזונו מגופות אנושיות.

להקות של פיראניות מנהר האמזונאס יכולות לתקוף אנשים, אך מספר ההרוגים מהם קטן.

מבין הדקריים ידועים שני מינים שאולי ניסו לתקוף צוללנים למאכל (אך מעולם לא נתפסו בציד פעיל): דקר ענקי ודקר גוליית אטלנטי.

רכיכות

סילוניות

המין דיונון הומבולדט הוא האגרסיבי ביותר מבין הסילוניות. אף שמעולם לא תועד ציד דיונונים גדולים ניסו להתקיף צוללנים ולמשוך אותם איתם ולפי סיפורי מלחים כבר נטרפו מספר אנשים בידיהם. תקיפות דומות ייתכן שקרו עם דיונון ענק, אך גם הם לא הוכחו.

ראו גם

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35830306בעלי חיים אוכלי אדם