אוחיל יום יום אשתאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוחיל יום יום אשתאה

אוֹחִיל יוֹם יוֹם אֶשְׁתָּאֶה, תָּמִיד עֵינִי צוֹפִיָּה, אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה, אַדְמַת קֹדֶשׁ טִבֶּרְיָה.

נָעֲמָה יְשִׁיבָתָהּ, גַּם טוֹבָה רְאִיָּתָהּ, יָם כִּנֶּרֶת חוֹמָתָהּ, שָׁם הָעִיר הָבְּנוּיָה.

יְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, נָחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, בְּתוֹכָהּ קְבוּרָתָם, כֻּלָּם בְּנֵי עֲלִיָּה.

דֶּרֶךְ הָהָר יִתְבּוֹנָן, קֶבֶר רַבָּן יוֹחָנָן, בֵּן זַכַּאי שָׁם יִתְלוֹנָן, יָחִיד בְּדוֹרוֹ הָיָה.

וַחֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים, צַדִּיקִים וַחֲסִידִים, מִזָּהָב נֶחֱמָדִים, מוֹנֶה שְׁבָחָן הָיָה.

דִּמָּה אֶחָד לְבוֹר סִיד, טִפָּה אַחַת לֹא יַפְסִיד, וְלַחֲבֵרוֹ קָרָא חָסִיד, וְחַד דְּחִיל חוֹבַיָּא[1].

בָּם חָכָם בְּעֹז גִּבֵּר, כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, אַשְׁרֵי יָלְדָה עַל מַשְׁבֵּר, אֶת בְּנוֹ שֶׁל חֲנַנְיָה.

רֹאשׁ הָהָר שָׁם מַצֵּבָה, קֶבֶר רַבִּי עֲקִיבָא, עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אֶלֶף תַּלְמִידַיָּא.

אַשְׁרֵי הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו, לִרְאוֹת שָׁם נֶגֶד פָּנָיו, רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו, יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה.

הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל, הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל, רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל, אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא.

רַבִּי יוֹחָנָן חָנָה, שָׁם יַחַד עִם רַב הוּנָא, וְעִמָּהֶם רַב כָּהֲנָא, וְגַם רַבִּי יִרְמִיָּה.

נִקְבַּר בְּתוֹכָהּ טָמוּן, רַבִּי מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן, הוּא מְפָרֵשׁ דַּת אָמוֹן, וְרַב עַל כָּל חַכִּימַיָּא.

בְּרָם זָכוּר לְטוֹבָה, הָרַב נֵיהוּ רַבָּא, עֵץ חַיִּים שַׂר הַצָּבָא, מִמִּשְׁפַּחַת אַבּוּלְעַפְיָא.

נֵזֶר קֹדֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ, אֵלָיו גּוֹיִים יִדְרוֹשׁוּ, מִפִּיו תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ, מִצַּפְרָא וְעַד פַּנְיָא.

חֲסִין יָ-הּ אֵין כָּמוֹהוּ, אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, בְּהֶבֶל רוּחַ פִּיהוּ, רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ.

חִדֵּשׁ הָעִיר שִׁכְלְלָהּ, חוֹמָתָהּ וְגַם חֵילָהּ, בֵּית מִדְרָשׁוֹ כִּלְכְּלָהּ, כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הָיָה.

זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִחְיֶה, בְּקִנְיַן הַגּוּף יִהְיֶה, בִּרְכַּת הֶדְיוֹט אַל תִּהְיֶה, קַלָּה וְגַם בְּזוּיָה.

קוֹל זִמְרַת רְנָנַי, אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹנַי, יִהְיוּ לִפְנֵי ה', כְּמוֹ סֹלֶת נְקִיָּה.

אוחיל יום יום אשתאה הוא פיוט שנכתב במאה ה-18 על ידי רבי דוד בן חסין ועוסק בשבחה של העיר טבריה, שם המחבר נרמז באקרוסטיכון אני דוד בר אהרן בן חסין חזק.

לשיר נכתבו בהמשך גרסאות נוספות העוסקות בעניינים שונים.

אודות

את הפיוט כתב רבי דוד בר חסין מגדולי הפייטנים של יהודי מרוקו, הוא רמז את שמו באקרוסטיכון בתחילת בתי הפיוט. פיוט זה הינו אחד מתוך מאות פיוטים שכתב המחבר ונדפסו לאחר פטירתו בספר שירה שיצא לאור באמשטרדם בשנת ה'תקס"ו בשם 'תהילה לדוד' שמאוחר יותר הודפסו שלושה מהדורות כשאחת מהן היא 'פיוט להבדלה'. פיוט זה לצידו של הפיוט 'לכבוד חמדת לבבי' התפרסמו ביותר וכבר בחיי המחבר זכו לתפוצה גדולה.

הפיוט פותח בשבח העיר טבריה, הכנרת והנוף. בהמשך מתאר את הצדיקים הקבורים בה ומדבר במעלתם, מתחיל בתנאים, עובר אל האמוראים ומזכיר את הרמב"ם, ולסיום מתאר את תקופת התחדשות העיר בימי רבי חיים אבולעפיה.

השיר הפך לפופולרי בכל קהילות המזרח, הולחנו לו מספר לחנים, והוא חדר לכל ספרי השירה של הקהילות השונות[2]. לחניו משמשים לפיוטים רבים הבנויים במשקל זהה. כיום, מקובל לשיר בעיקר את חלקו הראשון של השיר. והוא נכנס מטעם משרד החינוך לתכנית לימודים בתרבות יהודית ישראלית לכיתות ה' בבתי ספר ממלכתיים[3]. בעדת התוניסאים נוהגים לפייט בשמחת תורה בכל הקפה פיוט אחד, ובהקפה שלישית נהגו לפייט 'אוחיל יום יום אשתאה'[4].

פירוש לפיוט נכתב על ידי הרב בן ציון מוצפי בספרו 'תורה מציון'[5]. כן נמצא פירוש באתר הספריה הלאומית[6].

עם השנים נכתבו לשיר גרסאות שונות העוסקות בשבחן של ערים נוספות, רבנים נוספים ועניינים שונים כדלהלן.

גרסאות נוספות

ירושלים

בעקבות הרעב ששרר בירושלים בשנת ה'תר"ל, 1870 יצא רבי אליהו בכור חזן לארצות שונות כשד"ר, במטרה לגייס תמיכה מנדיבים, בשנת ה'תרל"ב, 1872 שהה במהלך שליחותו במרוקו שם חיבר גרסה חדשה לפיוט 'אוחיל יום יום אשתאה' - שיר שבח וגעגועים לירושלים. הפיוט פותח באותן המילים כמו הפיוט המקורי ושומר על אותם המשקלים, אך האקרוסטיכון שונה לשם המחבר אנכי אליהו חזן חזק. כיום פיוט זה מושר בקרב קהילת יהודי מרוקו ואף נכנס לשירת הבקשות ומושר בשבת פרשת בא, ולעיתים מושר גם ביום ירושלים ואירועים נוספים[7].

חברון

רבי משה סתהון מרבני חלב כתב פיוט במשקל ובלחן 'אוחיל יום יום' בשבח העיר חברון כשהוא חותם את שמו באקרוסטיכון אני משה בן רבי יוסף סתהון חזק[8].

שכם

הלל אליהו ליברמן, יליד ארצות הברית שעלה ארצה והתגורר באלון מורה הרגיש קשר מיוחד לקבר יוסף בשכם ואף נרצח על ידי פלסטינאים בנסיונו להגן על קבר יוסף[9], כתב את הפיוט 'שירת שכם' בשבח העיר שכם הפותח במילות הפיוט 'אוחיל יום יום אשתאה' ושומר על המשקלים המקוריים[10].

סנהדרין

יליד העיר טבריה רבי צבי עידאן כתב שיר בענין הסנהדרין שתקום בקרוב מטבריה תוך שימוש בפתיחת השיר 'אוחיל יום יום', במבנה השיר ובלחנו[11].

רמח"ל

הרב מרדכי שריקי העוסק בתורת הרמח"ל כתב בתים חדשים לפיוט העוסקים בשבחו של הרמח"ל הקבור בטבריה (על פי המסורת המקובלת) אך לא הוזכר בשיר המקורי[12].

קישורים חיצוניים

אודות;

ביצועים;

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ח'.
  2. ^ הקדמת 'תהילה לדוד' עמוד 47 מהדורת לוד ה'תשנ"ט באתר אוצר החכמה.
  3. ^ התוכנית היישומית - עדכון תוכנית לימודים בתרבות יהודית ישראלית, ממלכתי באתר משרד החינוך.
  4. ^ שרשי הים פרק לז 'ליל שמחת תורה והקפות' ביאורים אות ו.
  5. ^ פרק ד 'מנהגי ימי ספירת העומר' הלכה יד עמוד קלה ואילך.
  6. ^ אוחיל יום יום (טבריה) – מילים, פירושים וביצועים באתר הספריה הלאומית אתר הפיוט והתפילה.
  7. ^ אוחיל יום יום אשתאה, רבי אליהו חזן באתר הספריה הלאומית אתר הפיוט והתפילה.
  8. ^ קהלת משה, ערך ארץ ישראל, עמוד לח.
  9. ^ הלל אליהו ליברמן באתר המועצה האזורית שומרון.
  10. ^ שירת שכם – ר' הלל ליברמן הי"ד.
  11. ^ רבי צבי עידאן, ציון במשפט תפדה, מהדורת ירושלים ה'תשע"ו, סוף ספר האגודה.
  12. ^ הרב מרדכי שריקי, רבינו משה חיים לוצאטו, מהדורת ירושלים ה'תשע"ט, עמוד 13.