בירקבק, אוניברסיטת לונדון
 | |
 | |
| מכללה המתמחה בלימודי ערב, חלק מאוניברסיטת לונדון | |
|---|---|
| מוטו | "In nocte consilium" (לימוד בלילה) |
| תקופת הפעילות |
1823 – מכון המכונאים של לונדון |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | אריק הובסבאום |
| רקטור | דייוויד לטצ'מן[1] |
| תלמידים | |
| 19,020 נתוני 2007 | |
| מיקום | |
| מיקום | לונדון, בריטניה |
| http://www.bbk.ac.uk | |
.svg){kind=spacer}
בירקבק, אוניברסיטת לונדון (באנגלית: Birkbeck, University of London), הקרויה לעיתים בשמה הקודם (שהוא עדיין חוקי) קולג' בירקבק (באנגלית: Birkbeck College) או בקיצור BBK, היא מכללה (במשמעות הבריטית של המונח) החברה באוניברסיטת לונדון. הלימודים לקראת תואר ראשון מיועדים למועסקים הרוצים ללמוד לתואר בשעות הערב (השכלה למבוגרים). ברמה שלאחר התואר הראשון, מציעה המכללה תוכניות לימודים רבות לתואר שני שניתן לבצע אותן בלימודים מלאים או חלקיים, אף על פי שכמעט כל הלימודים מתנהלים בערב. המכללה גם מקבלת סטודנטים ללימודי תואר שלישי גם כאן הלימודים יכולים להיות מלאים או חלקיים. לחברי סגל ההוראה יש מוניטין במחקר בתחומים מגוונים. המכללה מציעה גם מגוון קורסים בלימודי המשך המובילים לקבלת תעודות כדוגמת CertHE (אישור על השלמת חובות לימודים בשנה הראשונה לתואר ראשון), DipHE (אישור על השלמת חובות לימודים בשנתיים הראשונות לתואר ראשון) ולימודי תעודה כמו גם קורסים קצרים אחרים.
מיקום
המכללה מפוזרת במספר מבנים במרכז לונדון כאשר הבניין הראשי, שהיה ידוע בשם "המכון המדעי והספרותי על שם בירקבק", שוכן בין רחוב מאלֶט (Malet) וכיכר וובורן (Woburn Square) בבלומסברי, ובניינים נוספים שוכנים ברחובות הסמוכים. בית הספר להיסטוריה של אמנות, קולנוע ואמצעי תקשורת חזותיים שוכן במעונה לשעבר של וירג'יניה וולף בכיכר גורדון (Gordon Square) שבבלומסברי.
המכללה מעבירה הרצאות גם במקומות רבים אחרים בלונדון. הסיבה לכך היא השילוב בין האסטרטגיה של בירקבק להרחבת השתתפות בלימודים של אנשים הסובלים מלקות כלשהי או קבוצות של מיעוטים על מנת לאפשר הקניית השכלה גבוהה לקבוצות אלו, יחד עם העובדה שכמעט כל ההרצאות מועברות באותן שעות, ולכן יש תחרות על הכמות המוגבלת של חדרי ההרצאות.
בשנת 2006 הודיעה המכללה על התרחבות למזרח לונדון יחד עם האוניברסיטה של מזרח לונדון. בתחילה יעשה שימוש במבנים שכורים כמו גם, שימוש במבנים בקמפוס סטראטפורד (Stratford) של אוניברסיטת מזרח לונדון, אבל הכוונה היא לבנות קמפוס ייעודי בשכונת סטרטפורד שברובע ניוהאם. פרויקט זה מכונה "בירקבק סטרטפורד".[2]
היסטוריה
ב-1823 יסד ג'ורג' בירקבק (George Birkbeck; 1841-1776), פילנתרופ קוויקר בריטי שהיה בין הראשונים ליזום השכלה למבוגרים, את "מכון המכונאים של לונדון" במפגש בפונדק "הכתר והעוגן" (Crown and Anchor Tavern) בסטרנד של לונדון. במפגש נכחו יותר מאלפיים איש.[3] עם זאת, הרעיון לא התקבל בהתלהבות בכל מקום והיו שהאשימו את בירקבק כי הוא "מפזר את זרעי הרוע".[4]
שנתיים אחר כך נדד המכון לבנייני סאותהמפטון (Southampton Buildings) שברחוב צ'נסרי ליין (Chancery Lane). ב-1830 החלו לקבל נשים ללימודים במוסד. ב-1858 נעשו שינויים מבניים באוניברסיטת לונדון שאפשרו לגשת ישירות למבחנים לקבלת התואר. המכון הפך למקום העיקרי שבו ניתן היה לקבל השכלה אוניברסיטאית מבלי להיות סטודנט במשרה מלאה.
המכון שינה את שמו ל"המכון המדעי והספרותי על שם בירקבק" ב-1866, וב-1885 הוא עבר לבניין ברימס (Breams Building) ברחוב פטר (Fetter Lane), שם עתיד היה להישאר במשך 75 השנים הבאות.[3]
התפתחויות נוספות חלו בתחילת המאה ה-20. ב-1904 נוסד "איגוד הסטודנטים של בירקבק", וב-1907 שונה שם המוסד פעם נוספת ל"קולג' בירקבק" (Birkbeck College). בבחינה מחודשת שנערכה ב-1913 באוניברסיטת לונדון (שעברה שינוי מבני ב-1900) התקבלה ההצעה לצרף את בירקבק לאוניברסיטה כיחידה אקדמית (constituent college) אם כי פריצת מלחמת העולם הראשונה דחתה את ביצוע ההחלטה עד 1920. הצ'רטר המלכותי (זכות להעניק תארים אקדמיים) ניתן למכללה ב-1926.[3] ב-1921 החלה האישה הראשונה שקיבלה מינוי כפרופסור במכללה, הלן גווין ווהן (Helen Gwynne-Vaughan ), ללמד בוטניקה במכללה.[4]
במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה בירקבק המכללה היחידה של אוניברסיטת לונדון במרכז לונדון שלא העתיקה את משכנה מחוץ לבירה. ב-1941, בתקופת הבליץ, פגעה פצצה ישירות בספרייה, אבל הלימודים נמשכו. ב-1952 עקרה המכללה למשכנה הנוכחי ברחוב מאלֶט.[3]
ב-1988 השתלבה המחלקה ללימודי חוץ של אוניברסיטת לונדון בבירקבק.[3]
בשנת 2002 הושמטה המילה קולג' משם המכללה והיא קרויה רק "בירקבק, אוניברסיטת לונדון". עם זאת, נעשה עדיין שימוש בעל פה במונח "קולג' בירקבק" לעיתים קרובות והוא עדיין קיים על חזית הבניין הראשי. שנה אחר כך נפתח בניין ברחוב מאלט לאחר שעבר שיפוץ נרחב.
כאמור, ב-2006 קיבלה בירקבק מענק של 5 מיליון ליש"ט מהמועצה למימון השכלה גבוהה באנגליה (Higher Education Funding Council for England) על מנת לפתוח יחד עם אוניברסיטת מזרח לונדון קמפוס נוסף במזרח לונדון[2] שייקרא "בירקבק סטרטפורד".[5]
בשנת 2009 קיבלה המכללה מענק של 1.5 מיליון ליש"ט מקרן פירס (Pears Foundation) על מנת להקים את מכון פירס לחקר האנטישמיות (Pears Institute for the Study of Antisemitism). המוסד הראשון באנגליה לנושא זה והשני באירופה. המכון יוקם במסגרת בית הספר למדעי החברה, ההיסטוריה והפילוסופיה. באותה מסגרת תועתק ספריית ויינר (Wiener Library), המוסד הראשון בעולם לחקר השואה, לבניין המכללה שבו יוקם המכון לחקר האנטישמיות בכיכר ראסל.[6][7]
בית הספר ללימודי המשך
בית הספר הנוכחי ללימודי המשך, המתמחה בלימודי חוץ, לא היה חלק אינטגרלי מבירקבק עד 1988 ויש לו היסטוריה נפרדת.
ב-1876 נוסדה החברה הלונדונית להרחבת החינוך האוניברסיטאי (London Society for the Extension of University Education), כשמטרתה לעודד אנשים עובדים לרכוש השכלה גבוהה. ב-1903 היא הפכה למחלקה ללימודי חוץ של אוניברסיטת לונדון ושולבה בבירקבק ב-1988, כשבתחילה היא נקראה "המרכז ללימודי חוץ". אחר שונה שם המרכז ל"פקולטה ללימודי המשך", וב-2007 שונה שם המוסד שוב ל"הפקולטה ללימודים במשך כל החיים" (Faculty of LifeLong Learning).
בתי ספר ומחלקות
מאוגוסט 2009 מחולקים תחומי הלימודים במכללה בין חמישה בתי-ספר הכוללים 19 מחלקות אקדמאיות.
- בית הספר לאמנות
- אנגלית ומדעי הרוח
- שפות ותרבות אירופאיות
- היסטוריה של האמנות וקולנוע
- לימודי תרבות ותקשורת המונים
- לימודי אמריקה הלטינית וחצי האי האיברי.
- יחידת השפות של בירקבק
- בית הספר לעסקים, כלכלה ואינפורמטיקה
- מדעי המחשב ומערכות מידע
- כלכלה, מתמטיקה וסטטיסטיקה
- מנהל
- פסיכולוגיה ארגונית
- בית הספר למשפטים
- בית ספר למדע
- מדעי הביולוגיה
- מדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת
- מדעי הפסיכולוגיה
- בית הספר למדעי החברה, היסטוריה ופילוסופיה
- בלשנות יישומית ותקשורת
- גאוגרפיה, סביבה ולימודי ההתפתחות
- היסטוריה, לימודים קלאסיים, וארכאולוגיה
- פילוסופיה
- פוליטיקה
- לימודי הפסיכולוגיה
- מדיניות חברתית וחינוך
מחקר
במקביל ללימודים שהם עיקר הפעילות במוסד וסיבת קיומו, נערכים במכללה מחקרים במגוון נושאים. למחקר המדעי בבירקבק יש מסורת מפוארת. בין החוקרים הידועים שפעלו במכללה היו:
- ג'ון דזמונד ברנל – קריסטלוגרף שעבר למכללה ממעבדת קוונדיש ב-1937 והקים את המחלקה לקריסטלוגרפיה, אותה ניהל עד פרישתו לגמלאות, ששימשה חממה לכמה מטובי הקריסטלוגרפים בבריטניה.
- רוזלינד פרנקלין – קריסטלוגרפית שהתפרסמה לאחר מותה כמי שתרמה משמעותית לגילוי המבנה המרחבי של ה-DNA. הצטרפה למכללה ב-1953 ועסקה בפענוח מבנה וירוס מוזאיקת הטבק, ואחר כך מבנה הנגיף של מחלת שיתוק ילדים. רוזלינד פרנקלין נפטרה ב-1958, בגיל 37, מסרטן השחלות כשהיא עוסקת עד מותה במחקר במכללה.
- אהרון קלוג - קריסטלוגרף שעבד עם פרנקלין על פענוח מבנה וירוס מוזאיקת הטבק ונגיף מחלת שיתוק ילדים.. קלוג המשיך לעסוק במחקר בקולג' בירקבק עד 1962, כאשר קיבל הצעה לעבור למעבדת המחקר החדשה לביולוגיה מולקולרית שנפתחה בקיימברידג'. בהמשך דרכו המדעית זכה ב-1982 בפרס נובל לכימיה ושימש כנשיא החברה המלכותית.
- אנדרו דונלנד בות' (Andrew Donald Booth) – מהנדס חשמל ופיזיקאי שפעל במחלקה לקריסטלוגרפיה של ברנל ועזר לפתח את התחום החדש של המחשב, שברנל זיהה כאחד התחומים שיעזרו למחקר החלבונים. בעזרתו של ברנל, שדאג גם לתמיכה כספית, היה בות' לאדם הראשון שפיתח תוף מגנטי, אחד מאמצעי האחסון שקדמו להמצאת הדיסק הקשיח. כמו כן הוא בנה את המחשב השלישי שנבנה בבריטניה ואחר כך הקים את המחלקה למדעי המחשב במכללה.
- דרק הארולד ריצ'רד ברטון – כימאי שלימד וחקר במכללה בתחילת שנות ה-50. ברטון זכה בפרס נובל לכימיה ב-1969.
- דייוויד בוהם – פיזיקאי יהודי-אמריקאי, שתרם רבות לתחומים שונים בפיזיקה תאורטית, פילוסופיה, נוירופסיכולוגיה ופילוסופיה. לקח חלק בפרויקט מנהטן. בוהם, שלימד קודם לכן בטכניון היה פרופסור לפיזיקה תאורטית בבירקבק בין השנים 1987-1961, אם כי את תגליותיו הגדולות, ובהם אפקט אהרונוב-בוהם אותו גילה יחד עם יקיר אהרונוב, הוא גילה קודם לכן.
המכון לביולוגיה מבנית מולקולרית הוא מיזם משותף לבירקבק ולקולג' אוניברסיטת לונדון שהוקם ב-2003 והוא מרכז אקדמי מוביל לתרגום רצפים של גנים וקביעת מבנה החלבונים ודרך פעולתם. המכון כולל את מרכז בלומסברי לביואינפורמטיקה (Bloomsbury Centre for Bioinformatics), אף הוא מיזם משותף לבירקבק ולקולג' אוניברסיטת לונדון המבצע מחקרים בביואינפורמטיקה, גנומיקה, ביולוגיה מערכתית, מחשוב סריגי וכריית מידע.
מחקרים והרצאות נערכים גם בתחומי מדעי הרוח. ב-2004 נוסד מכון בירקבק למדעי הרוח.[8] כמנהל הבינלאומי של המכון מונה הפילוסוף הסלובני הידוע והשנוי במחלוקת סלבוי ז'יז'ק. על פי אתר המכון מטרותיו הן, בין השאר, "לעסוק בנושאים ציבוריים חשובים של זמננו באמצעות סדרה של דיונים פתוחים, הרצאות וכנסים" ול"טפח ולקדם אווירה של מחקר אִינְטֶרְדִּיסְצִיפְּלִינָרִי ושיתוף פעולה בין אקדמאים וחוקרים". הקמת המכון הייתה שנויה במחלוקת וגרמה למאמר בשבועון האובזרבר שכותרתו "מה עשו אינטלקטואלים אי פעם למען העולם?",[9] שמתח ביקורת על חוסר הרלוונטיות לכאורה והאליטיזם של אינטלקטואלים נודעים בני זמננו.
מוסד נוסף המצוי בהשגחת בירקבק באמצעות מכון בירקבק למדעי הרוח הוא בית הספר הקונסורציום של לונדון (London Consortium). המוסד הפועל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 והמציע לימודים לתואר שני ושלישי בלימודים אִינְטֶרְדִּיסְצִיפְּלִינָרִיים של תרבות ומדעי הרוח. המוסד הוקם בשיתוף פעולה בין בירקבק לגלריית טייט, המכון לאמנות בת זמננו (Institute of Contemporary Arts), אגודת הארכיטקטים ועד 1999 המכון הבריטי לקולנוע. בשנת 2007 הצטרף לחסות על בית הספר מוזיאון המדע. כל המוסדות משתתפים במימון ובהדרכה.
סטטיסטיקה ודירוג
המכללה
בירקבק אינה מופיעה בדרך כלל בטבלאות ליגת האוניברסיטאות של העיתונות הבריטית, שכן אלו מתבססות על הסטטיסטיקות של סטודנטים במשרה מלאה (וכאלו לא היו בכלל בבירקבק בעונת 2006-2005[10]) אבל בירקבק דורגה במקום ה-13 בטבלת Research Assessment Exercise (RAE - תרגיל בהערכת המחקר) של הגארדיאן משנת 2001, ובמקום ה-26 בטבלה המקבילה של מוסף ההשכלה הגבוהה של הטיימס (Times Higher Education Supplement, כיום מגזין נפרד בשם "ההשכלה הגבוהה של הטיימס") מאותה שנה. בירקבק גם מופיעה בטבלת הדירוג של 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם שמפרסמת אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי. ב-2007 היא הוצבה בתחום שבין 403 ל-510 (אחרי 100 הראשונות מדורגות האוניברסיטאות ביחידות של 100).
המחלקות
טבלת Research Assessment Exercise (RAE - תרגיל בהערכת המחקר) של הגארדיאן משנת 2001 מציבה את בירקבק בעשירייה הראשונה במחקר בנושאים הבאים: אנגלית (ראשונה), היסטוריה (ראשונה), תולדות האמנות (שנייה), פילוסופיה (שישית), שפות איבריות ולטינו אמריקניות (ראשונה), מדעי כדור הארץ (רביעית), משפטים (תשיעית), כלכלה ואקונומטריקה (חמישית) ומדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (חמישית).
בית הספר לאנגלית ומדעי החברה דורג במקום החמישי ב-Research Assessment Exercise של 2001, כמו גם בית הספר להיסטוריה, לימודים קלאסיים, שפות ותרבות – והעמיד בכך מחלקות אלו באותה רמה, ובחלק מהמקרים ברמה מעל המוסדות המקבילים בקיימברידג' ובאוקספורד.
חיים סטודנטיאליים
מכיוון שבירקבק מציעה בעיקר לימודים במשרה חלקית, בעיקר בערב, הסטודנטים מאוגדים פחות מאשר באוניברסיטאות אחרות. כך למשל אין בבירקבק מעונות, אם כי סטודנטים בבירקבק יכולים להשתמש בשירותי המעונות הבין-מכללתיים של לונדון.
אגודת הסטודנטים של בירקבק מציעה לסטודנטים מספר חוגי חברים, כמו גם מועדון כדורגל המתחרה בליגה של אוניברסיטת לונדון. האגודה גם מספקת ייצוג לסטודנטים ונותנת להם תמיכה, מוציאה לאור עיתון, ומנהלת חנות לסטודנטים ופאב. לסטודנטים של בירקבק יש גישה גם לחוגי החברים והמועדונים של אוניברסיטת לונדון (שהבניין שלה גובל בבניין של בירקבק בבלומסברי). בהתאמה מחולק גם London Student (סטודנט לונדוני), עיתונה של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת לונדון, באגודת הסטודנטים של בירקבק.
שמות כתבי העת שיוצאים במסגרת האוניברסיטה קשורים בסמליה ובעברה. כך למשל שלט האצולה של האוניברסיטה כולל מנורת שמן וינשוף, כשהם מסמלים את המוטו של האוניברסיטה In nocte consilium (לימוד בלילה). זה המקור לשמו של עיתונה של אגודת הסטודנטים של בירקבק - "מנורת השמן והינשוף" (Lamp and Owl). באופן דומה, שמה המקורי של המכללה היה "מכון המכונאים של לונדון". זו הסיבה שהמגזין הספרותי השנתי היוצא לאור אחת לשנה במסגרת תוכנית הכתיבה היוצרת לתואר שני קרוי "סקירה של מכון המכונאים" (The Mechanics' Institute Review).
המכללה שיגרה במהלך השנים צוותים של נציגים להשתתף בחידון הקרוי "אתגר אוניברסיטאי" (University Challenge) ואלו השיגו תוצאות משתנות. ב-1997 השיג הצוות של בירקבק 40 נקודות בלבד – זו הייתה, באותה נקודת זמן, התוצאה הנמוכה ביותר מאז חידוש החידון. שנה אחר-כך התהפכו היוצרות ובירקבק הגיעה לגמר והפסידה לקולג' מגדלן מאוניברסיטת אוקספורד. ב-2003 הגיעה בירקבק לגמר שוב והפעם ניצחה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תפקיד הרקטור בבירקבק קרוי מסטר (Master)
- ^ 2.0 2.1 "Birkbeck projects win £8.7m HEFCE funding for innovative higher education provision in London". Birkbeck, University of London. נבדק ב-2006-11-26.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "The History of Birkbeck". Birkbeck, University of London. נבדק ב-2006-11-26.
- ^ 4.0 4.1 Birkbeck, University of London Continuing Education Courses 2002 Entry. Birkbeck External Relations Department. 2002. p. 5.
- ^ "Birkbeck/UEL Partnership at Stratford launched". Birkbeck, University of London. נבדק ב-2006-11-26.
- ^ רוב המוצגים בספרייה נתרמו לאוניברסיטת תל אביב ומוצגים כיום כאוסף ויינר
- ^ ]הידיעה באתר המכללה
- ^ "Birkbeck Institute for the Humanities". נבדק ב-2006-11-26.
- ^ "What have intellectuals ever done for the world?". The Observer November 28, 2004. נבדק ב-2006-11-18.
- ^ "Table 0a - All students by institution, mode of study, level of study, gender and domicile 2005/06". Higher Education Statistics Agency online statistics. נבדק ב-2007-03-31.
26756731בירקבק, אוניברסיטת לונדון