מניין השטרות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
חזותיקוד ויקי
Davidnead (שיחה | תרומות)
11,141 עריכות
אין תקציר עריכה
←‏שמות נוספים: הוספת תוכן
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מניין השטרות''' היא שיטה ל[[מניין השנים בלוח העברי|מניית שנים בלוח העברי]] שהייתה נפוצה בעולם היהודי עד [[המאה ה-9]] למעט אצל [[יהדות מצרים]] שם נהגה השיטה עד [[המאה ה-16]] ו[[יהדות תימן]] שם נהגה השיטה עד [[המאה ה-20]]. המניין נקרא על שם השטרות משום תיארוך השטרות על פיו.
'''מניין השטרות''' הוא הכינוי היהודי ל"מניין [[בית סלאוקוס]]", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים ב[[הממלכה הסלאוקית|אימפריה הסלווקית]]. השנה הראשונה למניין, היא השנה ב[[הלוח המקדוני הקדום|לוח המקדוני הקדום]] {{אנ|Ancient Macedonian calendar}}, שהחלה בסתיו 312 לפני הספירה, ומקבילה ל[[מניין השנים בלוח העברי|שנה העברית]] [[שנים עבריות ג'ת' - ג'תצ"ט|ג'ת"ן]]. מניין בית סלאוקוס היה הראשון בעולם למנות שנים ברצף בלי תלות במאורעות חולפים{{הערה|Paul J. Kosmin, '''[https://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674976931 Time and Its Adversaries in the Seleucid Empire]'''.|כיוון=שמאל}} וגם לאחר נפילתה של האימפריה המשיך לשמש באזורים רבים במזרח התיכון ואף הגיע ל[[מזרח אסיה]] על ידי מיסיונרים מ[[הכנסייה האשורית]]{{הערה|כמתועד ב[[אסטלת שיאן]] {{אנ|:en:Xi'an Stele}} וב[https://web.archive.org/web/20010408191932/http://www.oxuscom.com/Graves.htm מצבות נסטוריאניות]}}. השימוש במניין התמעט בהדרגה עם אימוץ [[הלוח המוסלמי]] ומניין ה[[הג'רה]]. המניין המשיך לשמש את ה[[אשורים]] עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Leofranc Holford-Strevens|שם=The History of Time: A Very Short Introduction|מקום הוצאה=|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2005|עמ=119|קישור=https://books.google.com.fj/books?id=qHoRDAAAQBAJ}}|כיוון=שמאל}}, אז הוחלף במניין לבניית המקדש הראשון ב[[אשור]]{{הערה|Wilfred Alkhas, [http://www.nineveh.com/Assyrian%20Calendar.html Assyrian Calendar].|כיוון=שמאל}}. בעולם היהודי היה מניין השטרות נהוג ב[[יהדות בבל|בבל]] כבר ב[[תקופת בית שני]] והשימוש בו רווח ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] תחת [[האימפריה המוסלמית]], ב[[יהדות מצרים|מצרים]] נהגה השיטה עד ביטולה על ידי רבי [[דוד בן שלמה אבן זמרא]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]{{הערה|הרב [[משה בן חביב]], גט פשוט, סימן קכ"ז, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19319&pgnum=115 סעיף קטן ל'].}}, ואצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נהגה השיטה עד [[המאה ה-20]] (ובמידה מסוימת עודנה נהוגה). המניין נקרא על שם ה[[שטר (משפט עברי)|שטרות]] משום שהוא היה העיקרי בתיארוכם, לעומת [[לוח שנה (כלי)|לוחות שנה]] שהעדיפו להתחיל את החשבון מ[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=191 תשובת רב יוסף גאון] ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=195 תשובת רב האיי גאון]}}. השנה הנוכחית ([[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY}}]]) היא שנת {{עיצוב מספר:{{#חשב:{{תאריך עברי נוכחי|xjY}}-3449}}}} לשטרות.


==שמות נוספים==
==שמות נוספים==
במסורת היהודית ידוע מניין זה בשם "מניין למלכות יוון" או "למלכות יוונים". כינויים נוספים [אך בלתי נפוצים] הם "המניין לחתימת חזון", שאז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים [[חגי]] [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת ה[[תנאים]] וחכמי [[תקופת המשנה|המשנה]].
במסורת היהודית ידוע מניין זה בשם "מניין למלכות יוון" או "למלכות יוונים", כי אז {{ציטוטון|פשטה מלכותן בכל העולם כולו|{{בבלי|עבודה זרה|י|א}}}}. השם "לשטרות" נעשה נפוץ בתקופת ה[[גאונים]]{{הערה|[[חיים יחיאל בורנשטיין]], [https://www.daat.ac.il/daat/vl/borenshtein/borenshtein05.pdf תאריכי ישראל], [[התקופה]] ח', [https://archive.org/details/hatekufah08telauoft/page/226/mode/1up עמוד 291] הערה 1.}}, כאשר נשכח זכר היוונים תחת [[האימפריה המוסלמית]]. כינויים נוספים (אך לא נפוצים) הם "למניין יוונים" וכן "למספר יוונים" (מצוי בכתבי [[יהדות קראית|קראים]]) שמשמעותם דומה לקודמים, או "לחתימת חזון" כי אז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים - [[חגי]] [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת אנשי [[כנסת הגדולה]] ו[[חז"ל|חכמי המשנה]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רחמים שר שלום|שם=מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה|כתב עת=שמעתין|כרך=154|שנת הוצאה=תשס"ד|עמ=112|קישור=http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/sarshlom-luach.PDF}}}}.


הערבים בימי הביניים קראו למניין השטרות בשם "המניין לבעל הקרניים". הם שיבשו את מוקדון ל"מקרון", כינו את [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] בספר [[הקוראן]]{{הערה|סורה י"ח, אות פ"ב}} "דו-אלקרנין" (בעל הקרניים), והיו מציירים אותו על מטבעות בדמות בעל-קרנים. ולפי אבו אל-פרג אל-איצפהאני (היסטוריון מימי הביניים של הספרות הערבית), כינוי זה ניתן לו מפני שהיו לו לנחלה שתי קרני השמש של מזרח ושל מערב.
הערבים בימי הביניים קראו למניין השטרות בשם "המניין לבעל הקרניים". הם שיבשו את מוקדון ל"מקרון", כינו את [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]] בספר [[הקוראן]]{{הערה|סורה 18 (המערה), פסוק 82 ואילך.}} "דו-אלקרנין" (בעל הקרניים), והיו מציירים אותו על מטבעות בדמות בעל-קרנים {{הערה|בהקבלה לספר דניאל פרק ח פסוק ו}}. לפי אבו אל-פרג אל-איצפהאני (היסטוריון מימי הביניים של הספרות הערבית), כינוי זה ניתן לו מפני שהיו לו לנחלה שתי קרני השמש של מזרח ושל מערב.


==סיבות לקביעת מניין השטרות==
==סיבות לקביעת מניין השטרות==
מניין השטרות נקבע כנראה בשנת ניצחונו של [[תלמי הראשון]] ב[[קרב עזה]], מה שאיפשר את שובו של [[סלאוקוס הראשון]] ל[[בבל]], על כן מניין השטרות נקרא גם "המניין הסלאוקי". שובו של סלואקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד [[הממלכה הסלאוקית]]. ישנם המזהים איזכור לייסוד מניין השטרות באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את [[מלחמות הדיאדוכים]]. ישנם אשר ציינו לגבי תאריך למניין השטרות, שהוא נספר '''למלכות יון''', מן הסתם בכוונם לאירוע זה, למשל בהגהות מיימוניות על הרמב"ם בהלכות גירושין פרק א'.
מניין השטרות מונה את השנים מתחילת שלטון בית סלאוקוס. תחילתו נקבעה כנראה על פי שנת ניצחונו של [[תלמי הראשון]] ב[[קרב עזה (312 לפנה"ס)|קרב עזה]], מה שאיפשר את שובו של [[סלאוקוס הראשון]] ל[[בבל]]. שובו של סלאוקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד [[הממלכה הסלאוקית]]. ישנם המזהים אזכור לייסוד מניין השטרות בסיוון 311 לפנה"ס באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את [[מלחמות הדיאדוכים]]{{הערה|[https://www.livius.org/sources/content/mesopotamian-chronicles-content/bchp-3-diadochi-chronicle כרונולוגית הדיאדוכים], עמוד 4, שורה 4.}}.


חז"ל מבארים{{הערה|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד א}} שמניין השטרות מיוחס לשנת כיבושו של אלכסנדר מוקדון את האימפריה הפרסית בשנת 3450 לבריאת העולם (312 לפנה"ס). וכך כתב גם הרמב"ם{{הערה|משנה תורה הלכות גירושין פרק א הלכה כז}} שמנין השטרות הוא "למלכות אלכסנדרוס מקדון". {{כתב מחוק זמנית|1=אולם, לטענת ההיסטוריונים אלכסנדר מוקדון מת כ - 12 שנים לפני התאריך המקובל לתחילת מניין השטרות.}}
ב{{בבלי|עבודה זרה|י|א}}, מובא שמניין השטרות מתחיל שש שנים אחרי כיבוש [[עילם]]. ב{{בבלי|עבודה זרה|ט|א|ללא=מסכת}}, מובאים דברי [[רבי יוסי]] ב[[סדר עולם]]{{הערה|[[s:סדר עולם רבא פרק ל|פרק ל']]}}, שאז נכבשה [[הממלכה האחמנית]] על ידי [[אלכסנדר הגדול]]. ברם, מותו של אלכסנדר מתוארך לשנת [[323 לפנה"ס]], יותר מ-11 שנים לפני תחילת מניין השטרות{{הערה|Depuydt, Leo. 1997. "[http://www.jstor.org/stable/25683643 The Time of Death of Alexander the Great: 11 June 323 B.C. (–322), ca. 4:00–5:00 PM]". ''Die Welt Des Orients'', ''28'', 117–135.}}. הרב [[שלמה יהודה רפפורט]] ואחרים טענו על פי הגמרא שם, שמניין השטרות מתחיל בשנת ג'תמ"ח ([[מניין השנים בלוח העברי#לשנים שלמות|למניין שנים שלמות לאדם הראשון]]), כי שנה זו היא אלף שנה לאחר [[יציאת מצרים]]{{הערה|ערך מלין [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34502&pgnum=82 עמוד 74]}}.


גם הערבים ייחסו את מניין השטרות לאלכסנדר. כמו כן, היו שקשרו את תחילת מניין השטרות למותו של [[אלכסנדר מוקדון]] או הגעתו לירושלים.
גם הערבים ייחסו את מניין השטרות לאלכסנדר וכך כתב גם ה[[רמב"ם]] {{ציטוטון|למלכות אלכסנדרוס מקדון שהוא מנין שטרות}}{{הערה|{{רמב"ם|גירושין|א|כז|ספר=נשים}}.}}. רבי [[אברהם בר חייא]]{{הערה|ספר העיבור, המאמר השלישי, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21292&pgnum=115 השער השמיני].}} ורבי [[אשתורי הפרחי]]{{הערה|[[כפתור ופרח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47648&pgnum=198 פרק ו']}} כתבו שהמניין מתחיל מתחילת מלכות אלכסנדר, רבי [[אברהם אבן דאוד]] ייחס את תחילת המניין לבואו של אלכסנדר לירושלים{{הערה|ספר הקבלה, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46767&pgnum=124 הדור השני].}}. רבי [[עזריה מן האדומים]] חלק עליהם וטען שמניין השטרות הוא למות אלכסנדר{{הערה|מאור עיניים, אמרי בינה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46745&pgnum=240 פרק כ"ג].}}. מניין ל[[פיליפוס השלישי, מלך מוקדון]] לאחר מות אחיו אלכסנדר, מופיע אצל [[תלמי (אסטרונום)|האסטרונום תלמי]]{{הערה|[https://wisdomhomeschooling.com/images/courses/content/ClassicAstronomy/Ptolemys_Almagest_Excerpts_-_Ptolemy_Claudius__Toomer_G_5114.pdf (עמוד 10 הערה 16)]}} ואחרים{{הערה|[https://www.jstor.org/stable/639075 Technical Chronology and Astrological History in Varro, Censorinus and Others]}}.


==תחילת הספירה==
==תחילת הספירה==
מניין השטרות התחיל אצל הסוריים והיהודים בשנת ג' ת"נ (3450) ל[[מניין השנים בלוח העברי|מניין בריאת העולם]] על פי [[הלוח העברי]], [[ספטמבר]] 312 לפנה"ס; ההבדל בין המניין לבריאת העולם הנהוג בימינו לבין מניין שטרות הוא 3449{{הערה|1=הסופר הערבי אבו אל-פרג כתב: "12 שנה אחר מיתת אלכסנדר מלך סילוקוס המכונה ניקטור על בבל, עיראק כולה ועל כורוסאן עד הודו. מראשית ממלכתו יחל התאריך הנושא עליו שם אלכסנדר, ואשר הסוריים והיהודים מונים לו את שנותיהם"}}. אצל הבבליים התחיל מניין זה מניסן של 311 לפנה"ס; הבדל זה לפעמים גרם לחוקרים לטעות בתחילת המניין בין תשרי לניסן{{הערה|1=כך מוכיח [[חיים יחיאל בורנשטיין]] במאמרו ב"התקופה" ט' עמוד 282}}.
לוח השנה המקדוני הקדום מתחיל בסתיו - בחודש דיוס{{הערה|הלוח המקדוני הקדום הוא [[לוח ירחי-שמשי]]. חודש דיוס  חל בסמוך לחודש [[אוקטובר]] ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] או בחודש [[תשרי]] או [[חשוון]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]].}}, לפיכך, מניין השטרות מתחיל אצל הסוריים המקדונים{{הערה|במסורת היהודית הם מכונים בדרך כלל יוונים}} בסתיו 312 לפנה"ס. לעומת זאת, בלוח הבבלי, שהיה בשימוש נפוץ במזרח התיכון, השנה החלה בחודש ניסן, היינו, השנה הראשונה למניין השטרות מתחילה באביב 311 לפנה"ס. הבדל זה, של מחצית השנה, גרם בעבר לשגיאות בתרגום התאריך ממניין השטרות לשיטות תיארוך אחרות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עורך: אוריאל רפפורט|שם=ספר מקבים א : מבוא, תרגום ופירוש|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן-צבי|שנת הוצאה=2004 - תשס"ד|פרק=[https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=24937940&nTocEntryID=25196301 המניינים הנקוטים בספר מקבים א]}}}}{{הערה|[[חיים יחיאל בורנשטיין]], [https://www.daat.ac.il/daat/vl/borenshtein/borenshtein05.pdf תאריכי ישראל], [[התקופה]] ח', עמוד 298 ואילך.}}.


הסימן שנתנו לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי {{תנ"ך|אסתר|א|ה}}) "'''גנת''' ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3,000 והאותיות נ' ת' - 450)ף "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות.
סימן לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי {{תנ"ך|אסתר|א|ה}}) "'''גנת''' ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3,000 והאותיות נ' ת' - 450); "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות{{הערה|רחמים שר-שלום, [https://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/sarshlom-luach.PDF מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה], הערה 1.}}.


יש הטוענים שמניין השטרות התחיל בשנת ג'תמ"ח ([[מניין השנים בלוח העברי#מניין לבריאת העולם#לשנים שלמות|למניין שנים שלמות לאדם הראשון]]), כי זה בדיוק אלף שנה לאחר [[יציאת מצרים]]{{הערה|1=הרב אברהם קורמן, [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jtrot.html מניין השטרות], בתוך "תכלת אברהם"}}.
==השימוש במניין השטרות==
מניין השטרות שימש לציון התאריך ב[[כתובה|כתובות]], [[גט|גיטין]], [[שטר (משפט עברי)|שטרות]], [[קולופון|קולופונים]], ולשאר עניינים, לפחות עד [[המאה ה-16]] בקרב היהודים ברחבי [[המזרח התיכון]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000110826/NLI#$FL26573863 קולופון משנת א'תתצ"ה] ([[ה'שמ"ד]] - [[1584]]) מ[[טרסוס]], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000126417/NLI#$FL52481224 כתב יד משנת א'תתק"א] ([[ה'ש"ן]] - [[1590]]) מ[[מארדין]] {{אנ|Mardin}}.}} ו[[מרכז אסיה]]{{הערה|[https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,Afghanistan%20Genizah%20Seleucid%20Era&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&lang=iw_IL&offset=0 מספר מסמכים] מ[[הגניזה האפגנית]] וכן [https://www.jstor.org/stable/29754922 מצבות רבות] מ[[אפגניסטן]]}} וכן [[יהדות קוצ'ין|יהודי קוצ'ין]]{{הערה|[[c:File:Chendamangalam_Synagogue_05.jpg|מצבה משנת א'תקפ"א]] (סוף [[כסלו]] [[ה'ל']] - נובמבר [[1269]])}} ואפילו חלק מיהודי [[חצי האי קרים]] השתמשו בו כמה מאות שנים{{הערה|למשל [https://archive.org/details/bub_gb_5wYVAAAAQAAJ/page/n273/mode/2up שטר מאלול א'תרמ"ג] ([[ה'צ"ב]] - [[1332]]), באותו קטלוג מופיעים עוד מסמכים קצת יותר קדומים.}}. לעיתים היו מציינים במקביל גם את [[מניין השנים בלוח העברי|התאריך לבריאת העולם]] ולפעמים גם את ה[[מניין לחורבן הבית|תאריך לחורבן הבית]].
 
[[ספר מקבים ב']] עושה שימוש במניין זה באיגרת ליהודי מצרים המופיעה בפרק הראשון של הספר{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/The_Book_of_Maccabees_II.1.7 פסוק ז'] ו[https://www.sefaria.org.il/The_Book_of_Maccabees_II.1.11 פסוק י"א]}}.
 
ב[[בית הכנסת בדורה אירופוס]] נמצאה כתובת בארמית משנת 556 שהיא שנת 2 ל[[פיליפוס הערבי]] = [[245]]{{הערה|[https://chayacassano.commons.gc.cuny.edu/inscriptions/the-building-inscriptions/ The Synagogue of Dura Europos - The Building Inscriptions]}}.


בספר "[[אלמגסט]]" של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] נמצא עוד תאריך שהשתמש בו ה[[תוכן]] [[היפרכוס]] "אחרי מיתת אלכסנדר", תאריך זה נמצא לפעמים גם אצל התוכנים הערבים, ואחרים מכנים אותו - "תאריך פיליפוס", תאריך זה התחיל בשנת 323 לפנה"ס. לכן יש (רבי [[עזריה מן האדומים]] במאור עיניים פכ"ג) שעירבו את מניין השטרות עם תאריך פיליפוס, וסברו להקדים את התחלת מניין השטרות ל-323.
מניין השטרות שימש רבות ב[[תשובות הגאונים]]{{הערה|למשל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38277&pgnum=196 פה]}} וב[[אגרת רב שרירא גאון]] והוא הנפוץ במסמכי [[גניזת קהיר]].


==השימוש במניין השטרות==
ה[[רמב"ם]] משתמש במניין השטרות במספר מקומות ב[[משנה תורה]]: {{ציטוטון|ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), '''שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות''' (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה ([[ד'תתקל"ו|4936]]), היא [[שנת שמיטה]], והיא שנת אחת ועשרים מן ה[[שנת היובל|יובל]]|{{רמב"ם|שמיטה ויובל|י|ד|ספר=זרעים}}}}. {{ציטוטון|לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו [[ג' בניסן|יום שלישי לחודש ניסן]] משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה ([[ד'תתקל"ח|4938]]), '''שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות''' (1489), שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני (1109). וזו השנה, היא שאנו קוראים אותה שנת העיקר בחשבון זה|{{רמב"ם|קידוש החודש|יא|טז|ספר=זמנים}}}}.
מניין השטרות שימש לציון התאריך ב[[כתובה|כתובות]], ב[[גט|גיטין]], שטרות, [[קולופון|קולופונים]] שבסוף ספרים ולשאר עניינים, לפחות עד [[המאה ה-13]] בקרב היהודים. לעתים היו מציינים במקביל גם את התאריך לבריאת העולם או את ה[[מניין לחורבן הבית|תאריך לחורבן הבית]].


ספר מכבים ב עושה שימוש במניין זה באגרת ליהודי מצרים המופיעה בשני פרקיו הראשונים
על 8 מצבות בבית קברות יהודי ליד הכפר ארגיס שבדרום [[ארמניה]], נמצאו תאריכים לפי מניין השטרות. הקדום שבהם הוא [[י"ח בתשרי]] א'תקע"ח (=[[ה'כ"ז]]) המקביל ל-[[19 בספטמבר]] [[1266]] והמאוחר משנת א'תרנ"ח שהיא [[ה'ק"ז]] - [[1347]]{{הערה|[[דוד עמית]] ו[[מיכאל סטון]], "[https://www.jstor.org/stable/23431459 בית קברות יהודי מימי הביניים בארגיס שבדרום ארמניה]", '''[[פעמים]]''' 98-99, סתיו-חורף [[ה'תשס"ד]], עמ' 67-119}}.
של הספר (חשמונאים ב פרק א 9).


מניין השטרות שימש רבות בתשובות הגאונים ובאגרת רב [[שרירא גאון]].  
רבי [[יששכר בן מרדכי אבן סוסאן]] כתב בספרו תקון יששכר בשנת [[ה'רצ"ט]] ([[1539]]) {{ציטוטון|וכמה אנשים בארצות המזרח אמרו לי שעוד היום בכל ארצותיהם אין כותבים המנין בשטרותיהם כתובותיהן וגיטהן אלא לשטרות לא ליצירה}}{{הערה|{{היברובוקס|רבי יששכר בן סוסאן|תקון יששכר|21647|ונציה של"ט, עבור שנים ותקופות דף ו ע"א.|עמוד דיגיטלי=51}}}}. ב[[עיראק]] השתמשו במניין השטרות לפחות עד סוף [[המאה ה-16]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH003426417/NLI#$FL10238550 קולופון משנת א'תתפ"ח] ([[ה'של"ז]] - [[1577]])}}, ב[[בוכרה]] גם במהלך [[המאה ה-17]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000148772/NLI#$FL61094923 קולופון משנת א'תתקע"ד] ([[ה'תכ"ג]] - [[1663]])}}. ב[[איראן|פרס]] מניין השטרות היה בשימוש לבדו עד תחילת [[המאה ה-19]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000207549/NLI#$FL28275596 קולופון משנת ב'קי"ח] ([[ה'תקס"ז]] - [[1807]])}} והוזכר יחד עם המניין לבריאת העולם גם בסוף אותה מאה{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000180539/NLI#$FL77302526 ציון תאריך פטירה בשנת 2201] - [[כ"א באייר]] [[ה'תר"ן]] ([[1890]])}}.


ה[[רמב"ם]] משתמש במניין השטרות במספר מקומות ב[[משנה תורה]]. למשל בפרק י' הלכות שמיטה ויובל כותב הרמב"ם: "ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה (4936), היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל."
בכתב יד אחד מתחילת המאה ה-17 מ[[תבריז]] יש 3 קולופונים: הראשון מונה לשטרות בלבד{{הערה|חודש [[אדר]] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37766388 א'תתקכ"ד] ([[1613]])}}, השני לשטרות וליצירה{{הערה|[[כ' בסיוון]], [[ה'שע"ג]] ליצירה, [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37767096 א'תתקכ"ד לשטרות].}}, השלישי ליצירה בלבד{{הערה|[[יום שישי]], [[ט' בניסן]], שנת [[ה'שע"ז]] ([[14 באפריל]] [[1617]]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025699330205171/NLI#$FL37767280 צילום הקולופון]).}}.


בפרק יא מהלכות קידוש החודש כותב הרמב"ם: "לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני. וזו השנה היא שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה."
רבי [[יעקב ספיר]] ביקר ב[[תימן]] בשנת [[ה'תרי"ט]] ([[1859]]), וכתב כך על [[יהדות תימן|יהודי תימן]]: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"{{הערה|אבן ספיר חלק א' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22331&pgnum=139 דף סב ע"ב]}}, מלבד [[יהדות עדן]]{{הערה|אבן ספיר חלק ב' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22332&pgnum=18 עמוד ט']}} שכבר ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] חלקם עברו למנות ליצירה{{הערה|[[יצחק בן-צבי]], '''מצבות מבית הקברות מעדן''', בתוך [https://books.google.co.il/books?id=5r5WAAAAMAAJ מחקרים ומקורות], עמודים 411-418.}}. הרב [[יצחק רצאבי]] חיזק את השימוש במניין השטרות גם בישראל, ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות{{הערה|[https://maharitz.com/hordot/sprim/tufas/HTML5/index.html טופס כתובות] עמוד ט"ז ו[https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=345&ArticleID=511 עמוד רצ"ה]}}.


על תשע מצבות בבית קברות יהודי מן המאות הי"ג-הי"ד, ליד הכפר ארגיס שבדרום [[ארמניה]], נמצאו על ידי צוות מחקר של מכון [[יד בן צבי]] כתובות בעברית ובארמית עם תאריכים לפי מניין השטרות, המקבילים לשנים מ-1266 עד 1346{{הערה|[[דוד עמית]] ו[[מיכאל סטון]], "בית קברות יהודי מימי הביניים בארגיס שבדרום ארמניה", '''[[פעמים]]''' 98-99, סתיו-חורף תשס"ד, עמ' 67-119}}.  
ה[[יהדות קראית|קראים]] במצרים המשיכו להזכיר את מניין השטרות, שכונה אצלם "מספר יונים", עד המחצית השנייה של [[המאה ה-19]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001398240205171/NLI#$FL168266223 הכתובה האחרונה שהגיעה לידינו] נכתבה ב[[י"ב באדר]] [[ה'תרי"ב]] לבריאת העולם 2163 למספר יונים ([[3 במרץ]] [[1852]]), [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990003036940205171/NLI#$FL58193426 הכתובה הבאה שידועה לנו] נכתבה ב[[י"ד בתשרי]] [[ה'תרכ"ג]] ([[8 באוקטובר]] [[1862]]) ללא מספר יונים. יוצאות מן הכלל הן [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001590840205171/NLI#$FL50513487 כתובה קדומה] מ[[יום רביעי]] [[כ"ז בשבט]] [[ה'שמ"א]] ([[1 בפברואר]] [[1581]]) לבריאת העולם בלבד ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990003036930205171/NLI#$FL58251798 כתובה מאוחרת] מ[[יום שישי]] [[י"ג בשבט]] [[ה'תרכ"ח]] ([[7 בפברואר]] [[1868]]) שנכתב בה בטעות 2178 לשטרות (במקום 2179).}}. גם [[לוח שנה (כלי)|לוחות שנה]] ב[[קוצ'י]] ציינו עד אותה תקופה את מניין השטרות כהוגן{{הערה|1=[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001447350205171/NLI#$FL49466362 לוח קיר] שהוזכר באבן ספיר חלק א' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22331&pgnum=140 דף סג ע"א] ([[ה'תרי"ח]]=2169), [https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/239/lot/12709/לוח-שנה-לבית-הכנסת-כתב-יד-קוצ-ין?lang=he לוח קיר לבית הכנסת] שהועמד ל[[מכירה פומבית]] על ידי [[ווינרס מכירות פומביות]] ([[ה'תרי"ט]]=2170). בלוח לשנת [[ה'תרל"א]] ([https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/moreshet/source/search/auction/16400/lot/80056/נדיר-לוח-קביעת-המועדים-בכתב-יד?lang=he נמכר] באמצעות [https://www.moreshet-auctions.com מורשת]) ולוח לשנת [[ה'תרל"ב]] ([https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/search/auction/6953/lot/125458/לוח-קיר-גדול-בכתב-יד-הודו-1871-דף?lang=he נמכר] באמצעות [[קדם (בית מכירות פומביות)|קדם]]) נוספה שנה אחת בחשבון השטרות (2183 ו-2184 בהתאמה).}}, יותר ממאתיים שנה אחרי שהפסיקו להשתמש בו במסמכים ומצבות{{הערה|ראה [[דוד סלימאן ששון]], אהל דוד, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37056&pgnum=15 עמוד 578], שבמאה ה-16 עוד מנו לשטרות ובמאה ה-17 ואילך מנו ליצירה. כמו כן על מצבתו של [[נחמיה מוטא]] מופיע המניין ליצירה בלבד ([[ה'שפ"א]] - [[1620]])}}.


רבי [[יעקב ספיר]] ביקר בתימן בשנת [[1864]], וכתב כך על [[יהדות תימן|יהודי תימן]]: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"{{הערה|אבן ספיר ח"א דף סב ע"ב}}. הרב [[יצחק רצאבי]] חיזק את השימוש במניין השטרות{{הערה|[http://www.temani.net/http/mamrim/225.htm מניין השנים לשטרות]}} גם בישראל, ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות.
ב[[אירופה]] וב[[מגרב]] לא השתמשו מעולם במניין זה מלבד מספר כתבי יד בודדים מ[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]{{הערה|למשל [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001785060205171/NLI#$FL56689975 קולופון משנת א'תרנ"ה] ([[ה'ק"ד]]-[[1344]])}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
* [[מניין לחורבן הבית]]
*[[מניין השנים בלוח העברי]]
*[[מניין השנים בלוח העברי]]
*[[ראש השנה למלכים ולרגלים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* חיים חפץ, [http://web.archive.org/20100812145353/www.herzog.ac.il/index.php?id=694&option=com_content&task=view מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש]
* [http://www.kby.org/english/kiddush-hachodesh/?id=316 על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים]
* [http://www.kby.org/english/kiddush-hachodesh/?id=316 על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים]
*[http://www.iranicaonline.org/articles/seleucid-era Encyclopædia Iranica - SELEUCID ERA]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
שורה 51: שורה 56:
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]
[[קטגוריה:יהדות בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:יהדות בתקופת בית שני]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=מניין השטרות|גרסה=38269187|פריט=Q1887711}}

גרסה אחרונה מ־03:07, 4 במרץ 2025

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית. השנה הראשונה למניין, היא השנה בלוח המקדוני הקדום (אנ'), שהחלה בסתיו 312 לפני הספירה, ומקבילה לשנה העברית ג'ת"ן. מניין בית סלאוקוס היה הראשון בעולם למנות שנים ברצף בלי תלות במאורעות חולפים[1] וגם לאחר נפילתה של האימפריה המשיך לשמש באזורים רבים במזרח התיכון ואף הגיע למזרח אסיה על ידי מיסיונרים מהכנסייה האשורית[2]. השימוש במניין התמעט בהדרגה עם אימוץ הלוח המוסלמי ומניין ההג'רה. המניין המשיך לשמש את האשורים עד שנות ה-50 של המאה ה-20[3], אז הוחלף במניין לבניית המקדש הראשון באשור[4]. בעולם היהודי היה מניין השטרות נהוג בבבל כבר בתקופת בית שני והשימוש בו רווח במזרח התיכון תחת האימפריה המוסלמית, במצרים נהגה השיטה עד ביטולה על ידי רבי דוד בן שלמה אבן זמרא במאה ה-16[5], ואצל יהודי תימן נהגה השיטה עד המאה ה-20 (ובמידה מסוימת עודנה נהוגה). המניין נקרא על שם השטרות משום שהוא היה העיקרי בתיארוכם, לעומת לוחות שנה שהעדיפו להתחיל את החשבון מבריאת העולם[6]. השנה הנוכחית (ה'תשפ"ה) היא שנת 2,336 לשטרות.

שמות נוספים

במסורת היהודית ידוע מניין זה בשם "מניין למלכות יוון" או "למלכות יוונים", כי אז ”פשטה מלכותן בכל העולם כולו” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י' עמוד א'). השם "לשטרות" נעשה נפוץ בתקופת הגאונים[7], כאשר נשכח זכר היוונים תחת האימפריה המוסלמית. כינויים נוספים (אך לא נפוצים) הם "למניין יוונים" וכן "למספר יוונים" (מצוי בכתבי קראים) שמשמעותם דומה לקודמים, או "לחתימת חזון" כי אז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים - חגי זכריה ומלאכי. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת אנשי כנסת הגדולה וחכמי המשנה[8].

הערבים בימי הביניים קראו למניין השטרות בשם "המניין לבעל הקרניים". הם שיבשו את מוקדון ל"מקרון", כינו את אלכסנדר מוקדון בספר הקוראן[9] "דו-אלקרנין" (בעל הקרניים), והיו מציירים אותו על מטבעות בדמות בעל-קרנים [10]. לפי אבו אל-פרג אל-איצפהאני (היסטוריון מימי הביניים של הספרות הערבית), כינוי זה ניתן לו מפני שהיו לו לנחלה שתי קרני השמש של מזרח ושל מערב.

סיבות לקביעת מניין השטרות

מניין השטרות מונה את השנים מתחילת שלטון בית סלאוקוס. תחילתו נקבעה כנראה על פי שנת ניצחונו של תלמי הראשון בקרב עזה, מה שאיפשר את שובו של סלאוקוס הראשון לבבל. שובו של סלאוקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד הממלכה הסלאוקית. ישנם המזהים אזכור לייסוד מניין השטרות בסיוון 311 לפנה"ס באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את מלחמות הדיאדוכים[11].

בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י' עמוד א', מובא שמניין השטרות מתחיל שש שנים אחרי כיבוש עילם. בדף ט' עמוד א', מובאים דברי רבי יוסי בסדר עולם[12], שאז נכבשה הממלכה האחמנית על ידי אלכסנדר הגדול. ברם, מותו של אלכסנדר מתוארך לשנת 323 לפנה"ס, יותר מ-11 שנים לפני תחילת מניין השטרות[13]. הרב שלמה יהודה רפפורט ואחרים טענו על פי הגמרא שם, שמניין השטרות מתחיל בשנת ג'תמ"ח (למניין שנים שלמות לאדם הראשון), כי שנה זו היא אלף שנה לאחר יציאת מצרים[14].

גם הערבים ייחסו את מניין השטרות לאלכסנדר וכך כתב גם הרמב"ם ”למלכות אלכסנדרוס מקדון שהוא מנין שטרות”[15]. רבי אברהם בר חייא[16] ורבי אשתורי הפרחי[17] כתבו שהמניין מתחיל מתחילת מלכות אלכסנדר, רבי אברהם אבן דאוד ייחס את תחילת המניין לבואו של אלכסנדר לירושלים[18]. רבי עזריה מן האדומים חלק עליהם וטען שמניין השטרות הוא למות אלכסנדר[19]. מניין לפיליפוס השלישי, מלך מוקדון לאחר מות אחיו אלכסנדר, מופיע אצל האסטרונום תלמי[20] ואחרים[21].

תחילת הספירה

לוח השנה המקדוני הקדום מתחיל בסתיו - בחודש דיוס[22], לפיכך, מניין השטרות מתחיל אצל הסוריים המקדונים[23] בסתיו 312 לפנה"ס. לעומת זאת, בלוח הבבלי, שהיה בשימוש נפוץ במזרח התיכון, השנה החלה בחודש ניסן, היינו, השנה הראשונה למניין השטרות מתחילה באביב 311 לפנה"ס. הבדל זה, של מחצית השנה, גרם בעבר לשגיאות בתרגום התאריך ממניין השטרות לשיטות תיארוך אחרות[24][25].

סימן לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי מגילת אסתר, פרק א', פסוק ה') "גנת ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3,000 והאותיות נ' ת' - 450); "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות[26].

השימוש במניין השטרות

מניין השטרות שימש לציון התאריך בכתובות, גיטין, שטרות, קולופונים, ולשאר עניינים, לפחות עד המאה ה-16 בקרב היהודים ברחבי המזרח התיכון[27] ומרכז אסיה[28] וכן יהודי קוצ'ין[29] ואפילו חלק מיהודי חצי האי קרים השתמשו בו כמה מאות שנים[30]. לעיתים היו מציינים במקביל גם את התאריך לבריאת העולם ולפעמים גם את התאריך לחורבן הבית.

ספר מקבים ב' עושה שימוש במניין זה באיגרת ליהודי מצרים המופיעה בפרק הראשון של הספר[31].

בבית הכנסת בדורה אירופוס נמצאה כתובת בארמית משנת 556 שהיא שנת 2 לפיליפוס הערבי = 245[32].

מניין השטרות שימש רבות בתשובות הגאונים[33] ובאגרת רב שרירא גאון והוא הנפוץ במסמכי גניזת קהיר.

הרמב"ם משתמש במניין השטרות במספר מקומות במשנה תורה: ”ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה (4936), היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל” (משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י', הלכה ד'). ”לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה (4938), שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות (1489), שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני (1109). וזו השנה, היא שאנו קוראים אותה שנת העיקר בחשבון זה” (משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק י"א, הלכה ט"ז).

על 8 מצבות בבית קברות יהודי ליד הכפר ארגיס שבדרום ארמניה, נמצאו תאריכים לפי מניין השטרות. הקדום שבהם הוא י"ח בתשרי א'תקע"ח (=ה'כ"ז) המקביל ל-19 בספטמבר 1266 והמאוחר משנת א'תרנ"ח שהיא ה'ק"ז - 1347[34].

רבי יששכר בן מרדכי אבן סוסאן כתב בספרו תקון יששכר בשנת ה'רצ"ט (1539) ”וכמה אנשים בארצות המזרח אמרו לי שעוד היום בכל ארצותיהם אין כותבים המנין בשטרותיהם כתובותיהן וגיטהן אלא לשטרות לא ליצירה”[35]. בעיראק השתמשו במניין השטרות לפחות עד סוף המאה ה-16[36], בבוכרה גם במהלך המאה ה-17[37]. בפרס מניין השטרות היה בשימוש לבדו עד תחילת המאה ה-19[38] והוזכר יחד עם המניין לבריאת העולם גם בסוף אותה מאה[39].

בכתב יד אחד מתחילת המאה ה-17 מתבריז יש 3 קולופונים: הראשון מונה לשטרות בלבד[40], השני לשטרות וליצירה[41], השלישי ליצירה בלבד[42].

רבי יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת ה'תרי"ט (1859), וכתב כך על יהודי תימן: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"[43], מלבד יהדות עדן[44] שכבר במאה ה-18 חלקם עברו למנות ליצירה[45]. הרב יצחק רצאבי חיזק את השימוש במניין השטרות גם בישראל, ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות[46].

הקראים במצרים המשיכו להזכיר את מניין השטרות, שכונה אצלם "מספר יונים", עד המחצית השנייה של המאה ה-19[47]. גם לוחות שנה בקוצ'י ציינו עד אותה תקופה את מניין השטרות כהוגן[48], יותר ממאתיים שנה אחרי שהפסיקו להשתמש בו במסמכים ומצבות[49].

באירופה ובמגרב לא השתמשו מעולם במניין זה מלבד מספר כתבי יד בודדים מגרנדה[50].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ Paul J. Kosmin, Time and Its Adversaries in the Seleucid Empire.
  2. ↑ כמתועד באסטלת שיאן (אנ') ובמצבות נסטוריאניות
  3. ↑ Leofranc Holford-Strevens, The History of Time: A Very Short Introduction, Oxford University Press, 2005, עמ' 119
  4. ↑ Wilfred Alkhas, Assyrian Calendar.
  5. ↑ הרב משה בן חביב, גט פשוט, סימן קכ"ז, סעיף קטן ל'.
  6. ↑ תשובת רב יוסף גאון ותשובת רב האיי גאון
  7. ↑ חיים יחיאל בורנשטיין, תאריכי ישראל, התקופה ח', עמוד 291 הערה 1.
  8. ↑ רחמים שר שלום, מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה, שמעתין 154, תשס"ד, עמ' 112
  9. ↑ סורה 18 (המערה), פסוק 82 ואילך.
  10. ↑ בהקבלה לספר דניאל פרק ח פסוק ו
  11. ↑ כרונולוגית הדיאדוכים, עמוד 4, שורה 4.
  12. ↑ פרק ל'
  13. ↑ Depuydt, Leo. 1997. "The Time of Death of Alexander the Great: 11 June 323 B.C. (–322), ca. 4:00–5:00 PM". Die Welt Des Orients, 28, 117–135.
  14. ↑ ערך מלין עמוד 74
  15. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות גירושין, פרק א', הלכה כ"ז.
  16. ↑ ספר העיבור, המאמר השלישי, השער השמיני.
  17. ↑ כפתור ופרח פרק ו'
  18. ↑ ספר הקבלה, הדור השני.
  19. ↑ מאור עיניים, אמרי בינה פרק כ"ג.
  20. ↑ (עמוד 10 הערה 16)
  21. ↑ Technical Chronology and Astrological History in Varro, Censorinus and Others
  22. ↑ הלוח המקדוני הקדום הוא לוח ירחי-שמשי. חודש דיוס חל בסמוך לחודש אוקטובר בלוח הגרגוריאני או בחודש תשרי או חשוון בלוח העברי.
  23. ↑ במסורת היהודית הם מכונים בדרך כלל יוונים
  24. ↑ עורך: אוריאל רפפורט, המניינים הנקוטים בספר מקבים א, ספר מקבים א : מבוא, תרגום ופירוש, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2004 - תשס"ד
  25. ↑ חיים יחיאל בורנשטיין, תאריכי ישראל, התקופה ח', עמוד 298 ואילך.
  26. ↑ רחמים שר-שלום, מנין השנים בעם ישראל בעבר ובהווה, הערה 1.
  27. ↑ קולופון משנת א'תתצ"ה (ה'שמ"ד - 1584) מטרסוס, כתב יד משנת א'תתק"א (ה'ש"ן - 1590) ממארדין (אנ').
  28. ↑ מספר מסמכים מהגניזה האפגנית וכן מצבות רבות מאפגניסטן
  29. ↑ מצבה משנת א'תקפ"א (סוף כסלו ה'ל' - נובמבר 1269)
  30. ↑ למשל שטר מאלול א'תרמ"ג (ה'צ"ב - 1332), באותו קטלוג מופיעים עוד מסמכים קצת יותר קדומים.
  31. ↑ פסוק ז' ופסוק י"א
  32. ↑ The Synagogue of Dura Europos - The Building Inscriptions
  33. ↑ למשל פה
  34. ↑ דוד עמית ומיכאל סטון, "בית קברות יהודי מימי הביניים בארגיס שבדרום ארמניה", פעמים 98-99, סתיו-חורף ה'תשס"ד, עמ' 67-119
  35. ↑ רבי יששכר בן סוסאן, תקון יששכר, ונציה של"ט, עבור שנים ותקופות דף ו ע"א., באתר היברובוקס
  36. ↑ קולופון משנת א'תתפ"ח (ה'של"ז - 1577)
  37. ↑ קולופון משנת א'תתקע"ד (ה'תכ"ג - 1663)
  38. ↑ קולופון משנת ב'קי"ח (ה'תקס"ז - 1807)
  39. ↑ ציון תאריך פטירה בשנת 2201 - כ"א באייר ה'תר"ן (1890)
  40. ↑ חודש אדר א'תתקכ"ד (1613)
  41. ↑ כ' בסיוון, ה'שע"ג ליצירה, א'תתקכ"ד לשטרות.
  42. ↑ יום שישי, ט' בניסן, שנת ה'שע"ז (14 באפריל 1617; צילום הקולופון).
  43. ↑ אבן ספיר חלק א' דף סב ע"ב
  44. ↑ אבן ספיר חלק ב' עמוד ט'
  45. ↑ יצחק בן-צבי, מצבות מבית הקברות מעדן, בתוך מחקרים ומקורות, עמודים 411-418.
  46. ↑ טופס כתובות עמוד ט"ז ועמוד רצ"ה
  47. ↑ הכתובה האחרונה שהגיעה לידינו נכתבה בי"ב באדר ה'תרי"ב לבריאת העולם 2163 למספר יונים (3 במרץ 1852), הכתובה הבאה שידועה לנו נכתבה בי"ד בתשרי ה'תרכ"ג (8 באוקטובר 1862) ללא מספר יונים. יוצאות מן הכלל הן כתובה קדומה מיום רביעי כ"ז בשבט ה'שמ"א (1 בפברואר 1581) לבריאת העולם בלבד וכתובה מאוחרת מיום שישי י"ג בשבט ה'תרכ"ח (7 בפברואר 1868) שנכתב בה בטעות 2178 לשטרות (במקום 2179).
  48. ↑ לוח קיר שהוזכר באבן ספיר חלק א' דף סג ע"א (ה'תרי"ח=2169), לוח קיר לבית הכנסת שהועמד למכירה פומבית על ידי ווינרס מכירות פומביות (ה'תרי"ט=2170). בלוח לשנת ה'תרל"א (נמכר באמצעות מורשת) ולוח לשנת ה'תרל"ב (נמכר באמצעות קדם) נוספה שנה אחת בחשבון השטרות (2183 ו-2184 בהתאמה).
  49. ↑ ראה דוד סלימאן ששון, אהל דוד, עמוד 578, שבמאה ה-16 עוד מנו לשטרות ובמאה ה-17 ואילך מנו ליצירה. כמו כן על מצבתו של נחמיה מוטא מופיע המניין ליצירה בלבד (ה'שפ"א - 1620)
  50. ↑ למשל קולופון משנת א'תרנ"ה (ה'ק"ד-1344)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מניין השטרות38269187Q1887711

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מניין_השטרות&oldid=2910131"