חלתית: הבדלים בין גרסאות בדף
ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים |
איכא דאמרי (שיחה | תרומות) מ הסרת קטגוריה:צמחי המשנה; הוספת קטגוריה:צמחים המוזכרים במשנה באמצעות HotCat תגית: HotCat |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
'''חלתית''' (שם מדעי: ''Ferula assafoetida''), המוכרת גם | '''חלתית''' ([[שם מדעי]]: ''Ferula assafoetida''), המוכרת גם כ'''אספטידה''', הינג ושמות נוספים, היא צמח ממשפחת ה[[סוככיים]]. | ||
[[צמח]] [[תבלין]] ו[[רפואה]] הגדל באזור [[איראן]], [[אפגניסטן]] וכן ב[[קשמיר]] שבהודו. | [[צמח]] [[תבלין]] ו[[רפואה]] הגדל באזור [[איראן]], [[אפגניסטן]] וכן ב[[קשמיר]] שבהודו. | ||
בארץ נמצא קרוב משפחה הנקרא [[כלך הנגב]], וידוע השימוש בשרף שלו לצורכי רפואה עממית, מוזכר ב[[משנה]] [[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|{{משנה|עבודה זרה|ב|ו}}}}, | בארץ נמצא קרוב משפחה הנקרא [[כלך הנגב]], וידוע השימוש בשרף שלו לצורכי רפואה עממית, מוזכר ב[[משנה]] ב[[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|{{משנה|עבודה זרה|ב|ו}}}} כמין צמח [[חריף]], כמו כן מוזכר ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{משנה|שבת|כ|ג}}}} ועוד. גם ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות דעות פרק ד: {{ציטוטון|בימות הגשמים--אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל '''ומן החלתית'''.}}. [[רש"י]] כתב שחלתית זה "לזרא" (בצרפתית:" LASER"). | ||
ב[[מטבח הודי|מטבח ההודי]], הפקיסטני, האפגני ובמטבחים נוספים משתמשים ב[[שרף]] משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. לתבלין ניחוח חריף הדומה ל[[שום]], אך לאחר הבישול הוא מתעדן ותורם טעם הדומה מעט ל[[כרישה]]. | ב[[מטבח הודי|מטבח ההודי]], הפקיסטני, האפגני ובמטבחים נוספים משתמשים ב[[שרף]] משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. לתבלין ניחוח חריף הדומה ל[[שום]], אך לאחר הבישול הוא מתעדן ותורם טעם הדומה מעט ל[[כרישה]]. | ||
==שימוש רפואי== | ==שימוש רפואי== | ||
ב[[תרופת סבתא|רפואה העממית]] מאמינים שהתבלין מסייע ל[[עיכול]] ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות [[אסתמה]] ומהווה תרופה נגד דיכאון. ב[[תימן]] היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. | ב[[תרופת סבתא|רפואה העממית]] מאמינים שהתבלין מסייע ל[[עיכול]] ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות [[אסתמה]] ומהווה תרופה נגד [[דיכאון]]. ב[[תימן]] היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. | ||
ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום ל[[הרעלה|הרעלות]] כי במינון גבוה החומר הוא [[רעלן]]. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים. | ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום ל[[הרעלה|הרעלות]] כי במינון גבוה החומר הוא [[רעלן]]. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים. בגמרא במסכת חולין{{הערה|{{בבלי|חולין|נח|ב}}}} אם הלעיט בהמה בחלתית היא נחשבת [[טריפה (הלכה)|טריפה]] כי זה מנקב את המעיים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{ויקישיתוף בשורה}} | {{ויקישיתוף בשורה|Category:Ferula assa-foetida}} | ||
{{מידע טקסונומי}} | {{מידע טקסונומי|ITIS=505943|NCBI=52471|האנציקלופדיה של החיים=482107|Tropicos=1702726|GBIF=3034685|TPList=kew-2808328|IPNI=842190-1}} | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
{{הבהרה רפואית}} | {{הבהרה רפואית}} | ||
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1753]] | |||
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס לינאוס]] | |||
[[קטגוריה:צמחי מרפא]] | [[קטגוריה:צמחי מרפא]] | ||
[[קטגוריה:תבלינים]] | [[קטגוריה:תבלינים]] | ||
[[קטגוריה:סוככיים]] | [[קטגוריה:סוככיים]] | ||
[[קטגוריה:שרפים]] | [[קטגוריה:שרפים]] | ||
[[קטגוריה:צמחים המוזכרים במשנה]] | |||
{{וח}} | {{וח}} | ||
{{מיון ויקיפדיה|דף=חלתית|גרסה= | {{מיון ויקיפדיה|דף=חלתית|גרסה=32332553|פריט=Q111185}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:45, 2 במרץ 2025
 חלתית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | סוככיים |
| סוג: | כלך |
| מין: | חלתית |
| שם מדעי | |
 Ferula assafoetida
| |
_2.jpg)
חלתית (שם מדעי: Ferula assafoetida), המוכרת גם כאספטידה, הינג ושמות נוספים, היא צמח ממשפחת הסוככיים.
צמח תבלין ורפואה הגדל באזור איראן, אפגניסטן וכן בקשמיר שבהודו. בארץ נמצא קרוב משפחה הנקרא כלך הנגב, וידוע השימוש בשרף שלו לצורכי רפואה עממית, מוזכר במשנה במסכת עבודה זרה[1] כמין צמח חריף, כמו כן מוזכר במסכת שבת[2] ועוד. גם הרמב"ם כותב בהלכות דעות פרק ד: ”בימות הגשמים--אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית.”. רש"י כתב שחלתית זה "לזרא" (בצרפתית:" LASER").
במטבח ההודי, הפקיסטני, האפגני ובמטבחים נוספים משתמשים בשרף משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. לתבלין ניחוח חריף הדומה לשום, אך לאחר הבישול הוא מתעדן ותורם טעם הדומה מעט לכרישה.
שימוש רפואי
ברפואה העממית מאמינים שהתבלין מסייע לעיכול ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות אסתמה ומהווה תרופה נגד דיכאון. בתימן היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום להרעלות כי במינון גבוה החומר הוא רעלן. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים. בגמרא במסכת חולין[3] אם הלעיט בהמה בחלתית היא נחשבת טריפה כי זה מנקב את המעיים.
קישורים חיצוניים
- חלתית, באתר ITIS (באנגלית)
- חלתית, באתר NCBI (באנגלית)
- חלתית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חלתית, באתר Tropicos (באנגלית)
- חלתית, באתר GBIF (באנגלית)
- חלתית, באתר The Plant List (באנגלית)
- חלתית, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
חלתית32332553Q111185