סוככיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסוככיים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
שם מדעי
.Apiaceae Lindl

סוככיים (שם מדעי: .Apiaceae Lindl בעבר Umbelliferae) הם משפחת צמחים דו-פסיגיים, בעלי עלי כותרת מפורדים, שחלה תחתית ותפרחות דמויות סוכך, ומכאן שמם. זוהי משפחה גדולה למדי המונה כ-447 סוגים ולמעלה מ-3,933 מינים[1][2]. רובם נפוצים באזורים הממוזגים של המחצית הצפונית של כדור הארץ. בישראל משפחת הסוככים מיוצגת על ידי 102 מינים וישנם עוד 20 מינים אקראיים או מינים שנעלמו או שגדלים בסביבת ישראל[3][4].

מינים ממשפחה זו הם בעלי חשיבות כלכלית, בעיקר כצמחי תבלין, רובם בעלי ניחוח. במשפחה זו מצויים הגזר (גזר קיפח), אמיתה גדולה, הפטרוזיליה, שומר פשוט, והכמון, גד השדה (כוסברה), שבת ריחני שמכונה בטעות שמיר או שומר בפי העם) וכרפס ריחני ועשבי תיבול ותבלינים נוספים. במשפחה גם צמחים שימושיים כגון גזר קיפח (הגינה) ששורשיו נאכלים. לצמחים רבים במשפחה, כמו הגזר, ושומר פשוט מאפיינים אסטרוגניים, והם שימשו ברפואה העממית בעיקר במערכת המין הנקבית ובילודה ברפואה העממית.

במשפחת הסוככיים ישנם גם כמה צמחים רעילים ביותר, כגון רוש עקוד, שלפי המסורת היוונית, שימש להריגתו של סוקרטס וכן למשיחת ראשי חץ רעילים. במחקרים מודרניים נמצאו ברוש מספר אלקלואידים, והעיקר ביניהם הוא הרעל קונאין, אשר בודד בשנת 1831 והיה האלקלואיד הראשון שיוצר במעבדה בשנת 1886. מנה זעירה ממנו עלולה לגרום למוות כתוצאה משיתוק מערכת הנשימה. אם כי, קונאין משמש בעיקר להרגעה ולשיכוך כאבים, להרפיית שרירים ולמניעת עוויתות. הוא מצא יעל כרעל נגדי במקרי הרעלה מסטריכנין. השמוש ברוש ובמרכיביו הצטמצם בעקבות ייצורם של תחליפים סינטטיים[5].

מורפולוגיה

כלך מרוקני – סוכך שלא העלה פרי
פרי לא בשל של כלך מרוקני. הגב פחוס השוליים מנופחות מעט

זיהוים המדויק של הצמחים ממשפחת הסוככיים מצריך בדיקת צמחים נושאי פירות בשלים וידיעת צבע הפרחים. ברוב המינים הסוכך מורכב מכמה סוככים קטנים הקרויים סוככונים. עוקצי הסוככונים מכונים קרנות הסוכך. הפרחים הם מטיפוס חמישה חלקים: 5 עלי גביע זעירים מאוד או חסרים, 5 עלי כותרת כולם שווים או אלה שפונים כלפי חוץ גדולים מהשאר ו-5 אבקנים[6].

המינים במשפחת הסוככיים הם צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, לעיתים רחוקות בני שיח.

הגבעולים חלולים.

העלים מסורגים לעיתים רחוקות נגדיים או ערוכים בבסיס. לעיתים רחוקות העלים קוצניים (למשל מיני חרחבינה).

הפטוטרות גדולות, מורחבות בבסיסן ומהוות כעין נדנים פתוחים החובקים בחלקם את הגבעול[6]. הלוואים חסרים.

הטרפים שסועים-מנוצים, מחולקים-מנוצים או לפעמים גזורים-מנוצים או לעיתים רחוקות הם אינם מחולקים ואז הם ביציים, איזמליים או סרגלים ושפתם תמימה או משוננת או מאונה (למשל, צלע-שור).

התפרחת – סוכך מורכב או לעיתים רחוקות פשוט (למשל במין חרחבינה).

התפרחת חיקית (בחיק העלים), אמירית (בקצה העליון של הגבעול) או צידית (בצד של העלה, למשל בגזיר המפרקים).

הסוכך המורכב עשוי קרנות ספורות או רבות, שכל אחת נושאת סוכך משני (סוככון) שרק הקרנות שלו נושאות את הפרחים. קרנות הסוככון הן למעשה עוקצי הפרחים.

בבסיס הסוכך ישנה לעיתים קרובות מעטפת של חפים קטנים, עשבוניים או קרומיים, תמימים או משוננים או גזורים. לעיתים רחוקות המעטפת עשויה חפים נוקשים וקוצניים (למשל, חרחבינה, צנינה). לעיתים הסוכך חסר מעטפת (למשל מינים של גזיר). גם בבסיס הסוככון יש לעיתים קרובות מעטפית של חפיות קטנות, עשבוניים או קרומיים, תמימים או משוננים או גזורים.

הפרחים נכונים או לא נכונים, דו-מיניים על פי רוב או חד-מיניים, לפעמים מצויים פרחים דו-מיניים ופרחים זכריים על אותו סוכך, ולפעמים על סוככונים נפרדים, בשני המקרים הצמח הוא פוליגמי[7].

הגביע אינו נראה לעין, אונות הגביע חסרות או קטנות ומספרן 5, לפעמים הוא ניכר רק בשיניו (למשל, חרחבינה ששני הגביע גדולות למדי וחדות, נוצנית ששיני הגביע גדולות וגזורות-מנוצות).

הכותרת בת 5 עלים נפרדים, שצבעם בעיקר לבן או צהוב, לעיתים ירקרק, כחול או ארגמן.

עלי הכותרת שווים זה לזה או ההיקפיים גדולים והפנימיים קטנים, תמימים או מפורצים, האונה האמצעית על פי רוב גלולה פנימה.

האבקנים 5, בסירוגין לעלי הכותרת.

השחלה תחתית, בת 2 עלי שחלה ו-2 מגורות חד-זרעיות על פי רוב, לעיתים רחוקות הפרי מכיל פרודה אחת (נוצנית כדורית, מין יחיד בסוגו בעולם). בראש השחלה נמצא גופיף שטוח או חרוטי המחולק בדרך כלל לשניים ומכונה כנית שמפרישים. מן הכנית עולים 2 עמודי שחלה מפושקות ומורחבים בבסיסם לדיסקוס[8][9]. למעשה, הכנית היא הבסיס המעובה של שני עמודי השחלה. הצופן מתפתח בבסיס עמוד השחלה והוא משותף לבסיס עמוד השחלה ולכנית[10].

הפרי דו-זרעון, המורכב מ-2 פרודות חד-זרעיות. דו-זרעון מהווה טיפוס של מפרדת, אלא שבעצם הוא פרי מדומה, כיוון שהוא מתפתח משחלה תחתית[10]. שתי הפרודות מעורות זו בזו באמצעות עמוד ביניים, שהוא המשכה של מצעית הפרח ומתפצל לשניים ונראה כנושא הפרי בעת הפרדת הפרודות זו מזו לאורך שטח המגע שביניהם במהלך ההבשלה. עמוד זה מכונה בשם קַרְפּוֹפוֹר[6].

הפרודות עגולות או כולם  פחוסות מגבן (למשל, שפרירה, דרכמונית, דל-קרניים) או פחוסות מצדן (למשל, מורית גדולה, כלך מרוקני) או חצי עגולות (למשל, אמיתה גדולה). הפרודות קירחות (למשל, אמיתה גדולה) או שעירות או מכוסים קשקשים, בליטות, שלפוחיות, זיפים חלקים, זיפים מקורסים או קוצים.

כל פרודה בעלת 5 צלעות ראשוניות, מהן 2 בשפות הפרודה ו-3 בגבה. לעיתים קרובות, עוברות ברווחים שבין הצלעות הראשוניות האלה 4 צלעות שניוניות[6]. על פי רוב בולטות לעין דווקא הצלעות השניוניות. ברווחים שבין הצלעות הראשוניות עוברים בקליפת הפרודה ביבי שמן אחד או אחדים, הנראים בברור בחתך רוחב. הביבים של השמנים הם בעצם חללים בין תאיים מיוחדים מוארכים (לא כדוריים) שאוגרים את השמנים המופרשים. החללים נוצרים על ידי התרחקות של דפנות תאים זה מזה[10].

סלסלה מצויה בגבעת נשר עם הכתובת בגיר המציינת את שמה והאשטאג: יותר מעשבים שוטים.

פונולוגיה

האבקה נעשית על ידי חרקים רבים, ובעיקר זבובים הנמשכים לצוף המופרש מבסיס עמוד השחלה.

הפצת הזרעים נעשית באמצעות הרוח במינים בעלי פרודות קלות ובעלי מלל קרומי ויש שהן נעשות על ידי בעלי חיים שאליהם נדבקים הפרודות בעלי זיפים.

טקסונומיה

הסוככיים קרובים במידת מה למשפחת הקיסוסיים והגבולות בין המשפחות אינם חד משמעיים. יש מערכות הכוללות את הקיסוסיים בתוך הרחבה של הסוככיים.

סוגים ומיני הבר בישראל

מיון משפחת הסוככיים לסוגים ולמינים:

  1. אגורה מדברית – מין יחיד בסוגו בישראל
  2. אחיגזר ההרים – מין יחיד בסוגו בישראל
  3. אחישבת ענף – מין יחיד בסוגו בישראל
  4. אסתום מצוי – מין יחיד בסוגו בישראל
  5. גבשונית השדה – מין יחיד בסוגו בישראל
  6. גד השדה (כוסברה) – מין יחיד בסוגו בישראל
  7. גָּזִיר (.Torilis Adans) – ראו הרחבה בערך.
  8. גזר הגינה (גזר) -
    1. גזר החוף
    2. גזר זהוב
    3. גזר מצוי
    4. גזר עדין
    5. גזר קיפח
    6. גזר לבן
  9. גיזרונית החוף – מין יחיד בסוגו בישראל
  10. דרכמונית (.Tordylium Tourn. ex L) – המינים למטה אוחדו תחת סוג אחד בשנת 1982
    1. דל-קרניים כרמלי (Tordylium carmeli (Labill.) Al-Eisawi & Juri)
    2. דרכמונית מצרית (Tordylium aegyptiacum)
    3. דרכמונית סורית (Tordylium syriacum)
    4. סלסילה מצויה (Tordylium trachycarpum)
    5. סלסילת הכרמל (Tordylium cordatum).
  11. הרקלאון נמוך – מין יחיד בסוגו בישראל זוזימה מדברית – מין יחיד בסוגו בישראל
  12. חרחבינה
    1. חרחבינה חופית
    2. חרחבינה חרמונית
    3. חרחבינה חרמשית
    4. חרחבינה טובענית
    5. חרחבינה ירוקה
    6. חרחבינה מגובבת
    7. חרחבינה מכחילה
  13. חריריים מצויים – מין יחיד בסוגו בישראל
  14. חרמשית השדות – מין יחיד בסוגו בישראל
  15. טורגניה
    • טורגניה רחבת-עלים
    • טורגנית שומרית
  16. יורניה דו-קרנית
  17. יינית
    • יינית בינונית
    • יינית חרוזה
    • יינית כמנונית
  18. כלך -
    • כלך דו-דורי
    • כלך דנין
    • כלך חרמוני
    • כלך מירוני
    • כלך מצוי
    • כלך מרוקני
    • כלך נגבי
    • כלך סיני
    • כלך שומרוני
    • חלתית
  19. כלכלך
    • כלכלך סורי
    • כלכלך שעיר פרי
  20. כמנון
  21. כנפה חרוקה – מין יחיד בסוגו בישראל
  22. כרפס
    • כרפס הביצות
    • כרפס ריחני
  23. כרפסית עדינה – מין יחיד בסוגו בישראל
  24. ליסאה סורית – מין יחיד בסוגו בישראל
  25. לקוקיה כרתית – מין יחיד בסוגו בישראל
  26. מורית
    • מורית גדולה
    • מורית קלוטה
  27. מסרק
  28. מפריק נפוח – מין יחיד בסוגו בישראל
  29. נדיד סורי – מין יחיד בסוגו בישראל
  30. נוצית כדורית – מין יחיד בסוגו בישראל
  31. נירית הקמה – מין יחיד בסוגו בישראל
  32. סייגית מבריקה – מין יחיד בסוגו בישראל
  33. סיסון קיפח – מין יחיד בסוגו בישראל
  34. ספלילה –
    • ספלילה טבורית
    • ספלילה מצויה
  35. סקליגריה
    • סקליגריה חרמונית
    • סקליגריה כרתית
  36. פקעון
    • פקעון נאה
    • פקעון פסטלוצי
  37. צלע-שור
    • צלע-שור אשונה
    • צלע-שור בואסייה
    • צלע-שור דקיקה
    • צלע-שור הזקופה
    • צלע-שור חרוזה
    • צלע-שור לבנונית
    • צלע-שור מעורקת
    • צלע-שור ערבתי
    • צלע-שור קטנה
  38. צנינה קוצנית – מין יחיד בסוגו בישראל
  39. קזוח –
    • קזוח עקום
    • קזוח תלת-קרני
  40. קריתמון ימי – מין יחיד בסוגו בישראל
  41. רוש עקוד – מין יחיד בסוגו בישראל
  42. שבת רחני (שמיר) – מין יחיד בסוגו בישראל
  43. שומר פשוט – מין יחיד בסוגו בישראל
  44. שערור שעיר – מין יחיד בסוגו בישראל
  45. שפרירה קשקשנית – מין יחיד בסוגו בישראל

תמונות

הערות שוליים

  1. ^ Apiaceae Lindl., WFO: World Flora Online. Published on the Internet
  2. ^ .Apiaceae Lindl, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ סוככיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ משפחת הסוככיים Apiaceae, באתר צמח השדה
  5. ^ דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 298-300
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 319-
  7. ^ קלרה חן, עזריה אלון (ע), כרך 10, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 246
  8. ^ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 318,336
  9. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 458-464
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 167, 530, 562

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוככיים בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36699494סוככיים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוככיים&oldid=2344366"