F4F ויילדקט
 | |||||||||
| F4F-4 ויילדקט באיי שלמה, 1943 | |||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס קרב | ||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||
| יצרן | גראמן | ||||||||
| טיסת בכורה | 2 בספטמבר 1937 | ||||||||
| תקופת שירות | דצמבר 1940 – 1945 (כ־4 שנים) | ||||||||
| צוות | 1 | ||||||||
| יחידות שיוצרו | 7,860 | ||||||||
| משתמש ראשי | הצי האמריקני | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
גראמן F4F ויילדקט היה מטוס קרב אמריקני שהמריא מנושאות מטוסים, והיה בשימוש הצי האמריקני והצי המלכותי הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. המטוס, שבריטים השתמשו בו לראשונה באירופה, היה מטוס הקרב היעיל ביותר של הצי האמריקני ושל חיל הנחתים האמריקני במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט בשנים 1941 ו-1942, אף על פי שיריבו, מטוס הקרב היפני A6M זירו, עלה עליו במהירות, ביכולת תמרון ובטווח טיסה. אך קשיחות מבנית וטקטיקות קרב הביאו ליחס הפלות גבוה בקרב הויילדקט. הלקחים שנלמדו מהשימוש בויילדקט יושמו בבניית F-6F הלקט, שהיה מהיר וחזק מקודמו. עם זאת, גראמן המשיכו לייצר מטוסי ויילדקט עד לסוף המלחמה.
היסטוריה מבצעית
הצי המלכותי הבריטי
הבריטים היו הראשונים שרכשו מטוסי ויילדקט (שנקראו בצי הבריטי מרטלט (Martlet)), והפעילו אותם לראשונה ביום חג המולד 1940. המרטלט המריאו מבסיס יבשתי כדי ליירט מפציץ גרמני מדגם יונקרס Ju 88 שטס מעל בסיס הצי בסקפה פלו. בספטמבר 1941 הצטרפו שישה מרטלט לנושאת המטוסים הקלה אה"מ "אודסיטי" (HMS Audacity) לליווי שיירות באוקיינוס האטלנטי, והפילו מספר מפציצי פוקה-וולף Fw 200 גרמנים.
ההתקפה האווירית האחרונה בה השתתפו הויילדקט באירופה נערכה ב-5 במאי 1945, כנגד בסיס צוללות בנורווגיה.
הצי האמריקני וחיל הנחתים
למרות נחיתותו לעומת יריבו היפני, ה-A6M זירו, הצליחו מטוסי הוויילדקט להחזיק מעמד בזכות המיגון הכבד ומכלי הדלק האטומים שלהם, שאיפשרו למטוס להמשיך לטוס גם לאחר שספג נזק רב. בנוסף, טייסים רבים נעזרו במכשיר הביות שהותקן על המטוס כדי לשוב לנושאות המטוסים שלהם בתנאי מזג אוויר קשים.
מטוסי ויילדקט של הצי ושל חיל הנחתים לקחו חלק בכל הקרבות החשובים של הצי האמריקני בשנה הראשונה של המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, כמו קרב ים האלמוגים וקרב מידוויי, במאי וביוני 1942, בהתאמה. רק בשנת 1943 החלו להגיע מטוסי קרב שהתעלו על הזירו, כגון F-6F הלקט ו-F4U קורסייר, והחלו לתפוס את מקומו של הוויילדקט. לפיכך, כבר בראשית 1943 הפסיקה גראמן את ייצור ה-F4F, אך ג'נרל מוטורס המשיכה לספק אותו לצי ולחיל הנחתים, תוך שהיא עורכת בו מספר שינויים שהתאימו אותו לשרות בנושאות מטוסים מלוות.
בסך הכל נבנו 7,860 מטוסי F4F ויילדקט.[1] מטוסים אלה השמידו 1,327 מטוסי אויב, במחיר של 191 ויילדקט, והשיגו יחס הפלה של 6.9:1.[2]
שירות
הוויילדקט היה בשרות המדינות הבאות:
קישורים חיצוניים
- Sherman, Stephen. Grumman F4F Wildcat, Acepilots.com
- World War Two: Naval Aviation Statistics
הערות שוליים
