BT (סדרת טנקים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
BT
מידע כללי
סוג טנק קל
מדינה מייצרת ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יצרן מורוזוב
שנת ייצור 1932
דגם עוקב T-34
מערכה מרכזית מלחמת האזרחים בספרד
מלחמת החורף
קרב חלקין גול
מלחמת העולם השנייה
מידע טכני
אורך 5.58 מטר
רוחב 2.23 מטר
גובה 2.25 מטר
משקל 11.5 טון
מהירות 72 קמ"ש (כביש)
52.3 קמ"ש (שטח)
טווח פעולה 450 ק"מ
מנוע מנוע דיזל, 400 כ"ס
שריון 6-13 מילימטר
צוות 3
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח 45 מ"מ
חימוש משני מקלעי 7.62 מ"מ מסוג DT

ה-BT (ברוסית: Быстроходный танк (БТ), "בייסטרוחודני טנק", מילולית: "טנק מהיר"[1]) הייתה סדרה של טנקים קלים מתוצרת ברית המועצות, שיוצרו במספרים גדולים בין השנים 1932 ל-1941. לטנקים בסדרה זו היה מיגון קל, והם היו בעלי חימוש טוב וניידות גבוהה לעומת טנקים מקבילים מאותה תקופה.

היורש הישיר של סדרת ה-BT היה ה-T-34, שהוצג לראשונה ב-1940 ותפס את מקומם של כל הטנקים הסובייטיים המהירים, כמו גם טנקי חיל הרגלים והטנקים הבינוניים בשורות הצבא האדום.

תכנון

לדגמי טנקי ה-BT המוקדמים הייתה "יכולת המרה" לנסיעה על כבישים, פיתוח של המתכנן ג'יי. וולטר כריסטי(אנ') כדי להפחית את הבלאי הגבוה ממנו סבלו זחלי הטנקים בשנות ה-30: בתוך שלושים דקות, היה צוות הטנק מסוגל להסיר את הזחל ולהתאים את רצועת המנוע אל הגלגלים האחוריים ביותר בכל צד, מה שאיפשר נסיעה על כבישים במהירות גבוהה מאוד. בכיוון הנסיעה של הטנק ניתן היה לשלוט באמצעות זוג הגלגלים הקדמי. כוחות השריון הסובייטיים מצאו שליכולת ההמרה אין שימוש פרקטי במדינה בה יש כבישים סלולים מעטים כל כך, והיא גם הוסיפה לטנק סיבוכים ומשקל מיותר. יכולת ההמרה הוסרה מהדגמים המאוחרים יותר.

כריסטי, מכונאי מכוניות מרוץ מניו ג'רזי, ניסה ללא הצלחה לעניין את משרד החימוש של צבא ארצות הברית לאמץ את תכנון המזקו"ם שלו. סוכנים סובייטיים מנציגות הסחר Amtorg, עשו שימוש בקשריהם הפוליטיים בניו יורק כדי לשכנע אנשי צבא ואזרחים אמריקניים לספק תוכניות ומאפיינים של מזקו"ם הכריסטי לברית המועצות. לפחות שני דגמי טנקים בעלי מזקו"ם כריסטי מסוג M1931 נרכשו (ללא צריחים) בארצות הברית ונשלחו תחת מסמכים מזויפים שתיארו אותם כ"טרקטורים לעבודה חקלאית". הטנקים הועברו בהצלחה למפעל KhPZ בחרקוב. הדגם המקורי סומן בברית המועצות כ'טנק מהיר' ובקיצור BT (שנקרא מאוחר יותר BT-1). בהתבסס על דגמים אלה ועל תוכניות שהושגו, פותחו שלושה אבות טיפוס לא חמושים, ה-BT-2, שהושלמו באוקטובר 1931. ייצור המוני של הטנק החל ב-1932 ומרבית הכלים צוידו בתותח בקליבר 37 מ"מ ובזוג מקלעים. מחסור בתותח מסוג זה הוביל לכך שחלק מהכלים צוידו בשלושה מקלעים. עיצוב השריון המשופע בחזית הטנק, שהחל באב הטיפוס M1931, אומץ בהמשך בטנקים סובייטיים נוספים ומאוחר יותר נעשה בו שימוש גם בשריון הצד.

ה-BT-5 והדגמים שאחריו צוידו בתותח בקליבר 45 מ"מ.

היסטוריה מבצעית

BT-7 סובייטי שהושמד במהלך הפלישה הגרמנית

טנקים מסדרת BT שירתו במלחמת האזרחים בספרד, קרב חלקין גול, מלחמת החורף, הפלישה לפולין והשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.

טבילת האש של הטנקים מסדרת BT התרחשה במהלך מלחמת האזרחים בספרד: גדוד טנקי BT-5 נלחם בצד הרפובליקני ותותח ה-45 מ"מ שלו השמיד בקלות את הטנקים הקלים תוצרת איטליה וגרמניה שלחמו בצד הלאומני.

קרב חלקין גול

במהלך קרב חלקין גול שנערך בין מאי לספטמבר 1939, השתמשו כוחות הצבא האדום במספר רב של טנקים קלים מסדרת BT, שמילאו תפקיד חשוב בתבוסת הכוחות היפניים בקרב זה. מצד שני, הקרב חשף את המגרעות של הטנקים מסדרה זו. הם הושמדו בקלות על ידי חוליות "ציידי טנקים" חמושים במטעני חבלה. בשל הטמפרטורות הגבוהות (מעל 38 מעלות צלזיוס) בהם פעלו והחום שנפלט ממנועי הבנזין שלהם, נפגעו טנקי ה-BT-5 וה-BT-7 מבקבוקים מלאי בנזין (נודעו מאוחר יותר בכינוי "בקבוקי מולוטוב") שהביאו להתלקחות הטנק אף ללא שהוצתו לפני שהושלכו על מטרתם[2]. כאשר תדרך הגנרל גאורגי ז'וקוב את סטלין על הקרב הוא ציין עובדה זו באומרו ש"...טנקי ה-BT היו מעט דליקים...". לעומת זאת, זכה תותח ה-45 מ"מ להערכה רבה מצד צוותי הטנקים היפניים, בשל עוצמתו ודיוקו.

לאחר הקרב, נחלקו מפקדי הצבא האדום לשני מחנות: מחנה אחד יוצג על ידי ותיקי מלחמת האזרחים בספרד, כמו גנרל פאבל ריצ'אגוב מחיל האוויר הסובייטי, הגנרל דמיטרי פבלוב מחיל השריון ומרשל ברית המועצות גריגורי קוליק, ראש מנהל הארטילריה הסובייטית וחביבו של סטלין. המחנה השני יוצג על ידי ותיקי קרב חלקין גול, גיאורגי ז'וקוב וגריגורי קרבצ'נקו מחיל האוויר הסובייטי. תחת ענני המחלוקת, לא הופקו הלקחים מהמערכה הראשונה האמיתית של ברית המועצות בה שולבו יחד שריון, ארטילריה ומטוסים בחלקין גול. כתוצאה מכך, במלחמת החורף היו טנקי ה-BT מוצלחים פחות, ונדרשו לסובייטים שלושה וחצי חודשים ויותר ממיליון חיילים כדי לבצע את מה שהשיג ז'וקוב בחלקין גול בתוך עשרה ימים.

לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות, ירד קרנה של קבוצת ותיקי מלחמת האזרחים בספרד, כאשר המרשל קוליק הועמד למשפט צבאי והורד בדרגה. גנרל ז'וקוב ומרבית ותיקי קרב חלקין גול מונו לראשי פיקודים ברוסיה האירופית כדי להתמודד מול הארמיות הגרמניות.

מלחמת העולם השנייה

טנקי ה-BT-5 וה-BT-7 נטלו חלק בפלישה הסובייטית לפולין ב-1939 ובמספרים גדולים במהלך הקרבות של 1941, כאשר אלפים מהם הושמדו או ננטשו. מעטים נותרו בשירות ב-1942 אך הפכו לנדירים לאחר מכן. הצבא האדום תכנן להחליף את טנקי סדרת ה-BT ב-T-34, והחל לבצע זאת כאשר החלה הפלישה הגרמנית לברית המועצות במבצע ברברוסה.

במהלך השבועות האחרונים של מלחמת העולם השנייה נטל מספר גדול של טנקי BT-7 חלק במבצע סערת אוגוסט, הפלישה הסובייטית למנצ'וריה, באוגוסט 1945. הייתה זו פעולתו המבצעית האחרונה של ה-BT.

מורשת טכנולוגית

סדרת טנקי ה-BT סיפקה לצבא האדום, לראשונה, כמויות גדולות של "טנקי פעולה רחוקה" (הגרסה הסובייטית לטנקי חיל פרשים) בשנות ה-30, וניידות עדיפה בהרבה על דגמי טנקים מתחרים. סיבות אלה הביאו לניסויים וליצירתן של גרסאות רבות של הדגם, שנערכו במפעל KhPZ בחרקוב.

מורשתו החשובה ביותר של ה-BT הייתה הטנק הבינוני T-34, שהיה ככל הנראה הטנק החשוב ביותר במלחמת העולם השנייה. ב-1937 הוחל בתכנון גרסה חדשה במפעל KhPZ של הדור הבא של טנקי ה-BT. ראש צוות התכנון היה בתחילה מיכאל קושקין, ולאחר מותו, אלכסנדר מורוזוב. הצוות בנה שני אבות טיפוס, כאשר הקל מביניהם סומן כ-A-20. הגרסה הכבדה והחמושה יותר סומנה A-32 ונועד לשמש כ"טנק אוניברסלי" שיחליף את ה-T-26, ה-BT והטנק הבינוני T-28. הייתה זו תוכנית שנויה במחלוקת, אך החששות לגבי ביצועי הטנק לנוכח איום הבליצקריג הגרמני אושרה בנייתו של גרסה חמושה וכבדה אף יותר, הטנק הבינוני T-34.

גרסאות הניסוי בשריון משופע, ה-BT-IS וה-BT-SW-2, הובילו ישירות לצורת המיגון בה נעשה שימוש ב-T-34.

תובת ה-BT שימשה בסיס לפיתוח כלים הנדסיים וכלים לבדיקת ניידות בשטח. פותחה גרסת טנק גישור בעלת צריח של T-38 וגשר למעבר על פני תעלות קטנות וגרסאות סטנדרטיות הותאמו לנשיאת צרורות בולי עץ לכיסוי תעלות. ל-RBT-5 הותאמו זוג משגרי רקטות משני צידי הצריח. למספר גרסאות ניסוי הותאמו זחלים רחבים מאוד, אף בצורת "נעלי שלג" עשויות עץ.

גרסה בשם KBT-7 נועדה לשמש כרכב פיקוד מודרני והגיעה לשלב אב הטיפוס, אך עקב פריצתה של מלחמת העולם השנייה לא נכנסה לייצור.

במהלך התמרונים הצבאיים שנערכו באזור קייב ב-1936, הוצגו למשקיפים צבאיים זרים מאות טנקי BT שהוסעו בסמוך לבמת התצפית. נציגי הצבא הבריטי שנכחו בקהל, חזרו לבריטניה ותמכו בלהט במעבר למזקו"ם כריסטי בטנקי השיוט של הצבא, אשר נכנסו לשימוש מטנק שיוט סימן 3 והלאה. כמו כן, הצורה המחודדת של קדמת התובה ב-BT השפיעה על גם על עיצוב התובה בטנק המטילדה.

גרסאות

  • BT-1: אב הטיפוס שתכנן ג'יי. וולטר כריסטי - גרסה ראשונית ללא צריח.
  • BT-2: דגם 1932, בעל מנוע M-5-400 (העתק של מנוע הליברטי האמריקני) ושלוש גרסאות שונות של חימוש בצריח: תותח 37 מ"מ יחיד, כנה לנשיאת זוג מקלעים וכנה לנשיאת מקלע בודד. בסוף 1932 שודרגה הגרסה ל-BT-3 אך הסימון הקודם נשמר.
  • BT-3: זהה ל-BT-2 אך נבנה בשיטה המטרית (במקום בשיטה האימפריאלית בה נבנה ה-BT-2), במסמכים רשמיים מסומן כ-BT-2.
  • BT-4: בעל מעטפת מרותכת ושינויים קלים במזקו"ם. שלושה אבות טיפוס נבנו (עם שריון מרותך חלקית).
  • BT-5: צריח גלילי מוגדל בעל תותח בקוטר 45 מ"מ ומקלע במקביל לתותח.
    • BT-5 מודל 1933: צריח משופר עם זוג פתחים וחלק אחורי מוגדל.
    • BT-5PkH: גרסה המצוידת בשנורקל. מגרסה זו נבנו אבות טיפוס בלבד.
    • BT-5A: גרסת לסיוע ארטילרי המצוידת בהוביצר בקוטר 76.2 מ"מ (מעטים נבנו).
    • BT טנק להביור: אב טיפוס בלבד.
    • PT-1A: גרסה אמפיבית עם מעטפת חדשה (מעטים נבנו).
  • BT-7 דגם 1933: מעטפת מרותכת, חזית הטנק תוכננה מחדש, מנוע M-17T חדש תוצרת מיקולין (העתק ברישיון של מנוע BMW) ומפחית רעש מנוע סגור.
    • BT-7 דגם 1937: צריח חדש בעל שריון משופע.
    • BT-7TU: גרסת פיקוד, בעלת אנטנת "שוט" שהחליפה את אנטנת המסגרת המקורית.
    • BT-7A: גרסה לסיוע ארטילרי, בעלת הוביצר בקוטר 76.2 מ"מ.
    • OP-7: גרסת להביור בעלת מכלי דלק חיצוניים (אב טיפוס בלבד).
  • BT-7M: ‏ (1938, אב הטיפוס סומן כ-A-8 ולעיתים מכונה BT-8) מנוע דיזל V-2 חדש החליף את מנוע הבנזין, שלושה מקלעים: בהתקן נ"מ על גג הצריח ובכנה דמוית כדור בחלקו האחורי.
  • BT-IS: אב טיפוס/גרסה להוכחת טכנולוגיה, בעלת שריון משופע בחדות, הבסיס ליצירת שריון ה-T-34.
  • BT-SW-2 "צ'ראפאקחה" ("צב"): אב טיפוס נוסף, בעל שריון משופע בצורה קיצונית.
  • A-20: אב טיפוס לגרסה חדשה, בעלת שריון בעובי 20 מ"מ, תותח בקוטר 45 מ"מ, מנוע דיזל V-2 ויכולת המרה לנסיעה על גלגלים בלבד (8X6). הפסיד במבחנים ל-A-32 ששודרג בהמשך ל-T-34.
  • TTBT-5, TTBT-7: "טלטנק", טנקים המופעלים בשלט רחוק.

גרסאות זרות

מאפיינים טכניים

השוואה בין גרסאות ה-BT-7A, BT-7, BT-5, BT-2 וה-BT-8‏[3]
BT-2 BT-5 BT-7 BT-7A (BT-7M (BT-8
מס' יחידות שנבנו 620 2,108[4]

או 5000[5]

4,965[6]
או 2000[5] 		154 790[7]
מספר אנשי צוות 3 3 3 3 3
משקל (טון) 10.2 11.5 14 14.5 14.7
אורך (מטר) 5.58 5.58 5.66 5.66 5.66
רוחב (מטר) 2.23 2.23 2.29 2.29 2.29
גובה (מטר) 2.20 2.25 2.42 2.52 2.42
עובי שריון (מילימטר) 6–13 6–13 6–13 6–13 6–22
קוטר תותח
מודל 		37 מ"מ
מודל 30 		45 מ"מ
מודל 32 		45 מ"מ
מודל 35 		76.2 מ"מ
מודל 27/32 		45 מ"מ
מודל 38
תחמושת
לתותח (מס' פגזים) 		96 115 146 50 146
מקלעים DT DT DT 2×DT 3×DT
כוח מנוע
מודל 		400 כ"ס
ליברטי 		400 כ"ס
M-5 		500 כ"ס
M-17T 		500 כ"ס
M-17T 		450 כ"ס
V-2
דלק 400 ליטר
בנזין 		360 ליטר
בנזין 		620 ליטר
בנזין 		620 ליטר
בנזין 		620+170 ליטר
סולר
מהירות כביש (קמ"ש) 100 72 86 86 86
יחס כוח/משקל 39 כ"ס/טון 35 כ"ס/טון 36 כ"ס/טון 34 כ"ס/טון 31 כ"ס/טון
טווח פעולה על כביש (ק"מ) 300 ק"מ 200 ק"מ 250 ק"מ 250 ק"מ 700 ק"מ
טווח פעולה טקטי 100 ק"מ 90 ק"מ 120 ק"מ 120 ק"מ 400 ק"מ

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BT בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Coox, עמוד 641, הערה מספר 23
  2. ^ Coox, עמודים 309–311, 318
  3. ^ Zaloga & Grandsen, Soviet Tanks and Combat Vehicles of World War Two‏
  4. ^ "BT-5 Light Wheeled/ Tracked Tank". Kharkiv Morozov Machine Building Design Bureau. אורכב מ-המקור ב-2007-11-07. נבדק ב-2011-08-20.
  5. ^ 5.0 5.1 Soviet Union's BT-7 Fast Tanks - World War II Vehicles, Tanks, and Airplanes
  6. ^ BT-7 Light Wheeled/ Tracked Tank at KMDB
  7. ^ BT-7M Light Wheeled/ Tracked Tank at KMDB


רק"מ סובייטי במלחמת העולם השנייה
טנקים קלים T-50 • T-60 • T-70 • T-80
טנקים מהירים BT-8 • ‏ BT-7 ‏ • BT-5
טנקים אמפיביים T-37 • T-38 • T-40
טנקים קטנים T-27
טנקים בינוניים T-28 • T-34 • T-34/85 • T-44
טנקים כבדים T-35 • KV-1 • KV-2 • IS-2 • IS-3
תותחים מתנייעים ZiS-30 • SU-5 • SU-76 • SU-85 • SU-100 • SU-122 • SU-152 • ISU-122 • ISU-152
נ"מ משוריין T-60Z • T-70Z • T-90 • ZSU-37
טרקטורים משוריינים T-26T • קומסומוליץ
רק"מ מאולתר חרקוב • IZ • NI
רק"מ ניסיוני PPG • SU-100Y • SU-100Y • טנק מעופף A-40
מכוניות משוריינות D-8 • D-12 • D-13 • FAI • BA-10 • BA-11 • BA-20 • BA-21 • BA-3 • BA-6 • BA-27 • BA-64 • BA-I • LB-62 • LB-23
רכבים משוריינים אמפיביים PB-4 • PB-7 • BAD-2
זחל"מים משוריינים BA-30
מזחלות שלג ממונעות עם מדחף ANT-IV • NKL-16 • NKL-26 • RF-8 • ASD-400
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38514688BT (סדרת טנקים)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=BT_(סדרת_טנקים)&oldid=2638366"