SU-122
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תותח מתנייע |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| שנת ייצור | 1942 |
| דגם עוקב | SU-152 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.95 מטר[1] |
| רוחב | 3.00 מטר |
| גובה | 2.32 מטר |
| משקל | 30.9 טון |
| מהירות | 55 קמ"ש |
| טווח פעולה | 300 ק"מ |
| מנוע | מנוע דיזל, 500 כוחות סוס |
| שריון | 45-10 מ"מ |
| צוות | 5 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 122 מ"מ |
| חימוש משני | ללא |
ה-SU-122 (ר"ת של: Samokhodnaya Ustanovka-122) הוא תותח מתנייע שפותח ושירת בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. ה-SU-122 שייך למשפחת ה-SU הסובייטית יחד עם דגמים כמו ה-SU-100 וה-SU-85, ל-SU-122 תותח הוביצר בעל קוטר 122 מ"מ. ה-SU-122 יוצר בין השנים 1942-1944 בהן יוצרו סך הכל כ-1,148 כלים[2].
פיתוח
במהלך מלחמת העולם השנייה, כדי להתמודד עם איומים שונים בשדה הקרב, היה צורך בפיתוח סדרה של תותחי סער שחלקם היו קלים ומהירים יותר ושירתו כמשחיתי טנקים (לדוגמה ה-SU-100) וחלקם היו כבדים ובעלי תותח בעל עוצמה רבה יותר אשר שימשו כתותחים מתנייעים, הסדרה הושתתה על טנקי השטוג הגרמניים (כמו השטוג סימן 3) אך הייתה פחות מוצלחת[3]. ה-SU-122 נפל לקטגוריה השנייה ושירת כתותח ארטילרי מתנייע.
פיתוח הכלי החל באפריל 1942 לאחר בקשה של הדירקטוריון הארטילרי המרכזי (GAU) של צבא ברית המועצות לעצב כלי בעל תותח הוביצר 122 מ"מ לשימוש כתותח מתנייע. הכלי פותח תחת השם SU-35 והתבסס על תובה של T-34, הכלי נכנס לשירות לבסוף בשם SU-122. הכנסת הכלי לשלב היצור החל בדצמבר 1942 כאשר יצור הכלי פסק לקראת סוף 1944. כבר בשלבי נסוי הכלי התגלו בו בעיות כגון אוורור לקוי בתא הלחימה, הגבלת הגבהה לתותח והצורך במפקד לתפעולו, עם זאת הכלי נכנס לייצור כדי לעמוד בדרישות הצבא בשטח, עד שבמהלך שנת 1943 החל ייצור הכלי לדעוך לטובת ה-SU-152.
במהלך שירותו של הכלי, פותחו מספר שדרוגים לכלי שלעולם לא צלחו את שלב אב הטיפוס ולא נכנסו ליצור המוני. אחד השדרוגים שהוצעו היה ה-SU-122P שהיה אמור לשרת בתור משחית טנקים, כמו גם ה-SU-122M שהיה גרסה פשוטה וזולה יותר ליצור של ה-SU-122.
היסטוריה קרבית
מיקום התותחים המתנייעים בשדה הקרב לפי הדוקטרינה הסובייטית במהלך מלחמת העולם השנייה היה בגדודי תותחי סער מעורבים בתפקיד ארטילרי דינמי, כתמיכה בכוחות תוקפים. באופן קלאסי, תפקדו התותחים המתנייעים במחלקות של שלושה. במהלך המלחמה גובשו רגימנטים של תותחי סער שכללו 17 כלים מסוג SU-76 ו-8 כלים מסוג SU-122, כאשר ה-SU-76 תפקד כמשחית טנקים וה-SU-122 כתותח מתנייע ארטילרי[2]. רגימנט כזה פעל בתפקיד תומך לכוחות חי"ר וכנגד מטרות שריון. ה-SU-122 שירת בצבא באדום החל מ-1942 ועד סוף המלחמה בקרבות בחזית המזרחית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| רק"מ סובייטי במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים קלים | T-50 • T-60 • T-70 • T-80 | |
| טנקים מהירים | BT-8 • BT-7 • BT-5 | |
| טנקים אמפיביים | T-37 • T-38 • T-40 | |
| טנקים קטנים | T-27 | |
| טנקים בינוניים | T-28 • T-34 • T-34/85 • T-44 | |
| טנקים כבדים | T-35 • KV-1 • KV-2 • IS-2 • IS-3 | |
| תותחים מתנייעים | ZiS-30 • SU-5 • SU-76 • SU-85 • SU-100 • SU-122 • SU-152 • ISU-122 • ISU-152 | |
| נ"מ משוריין | T-60Z • T-70Z • T-90 • ZSU-37 | |
| טרקטורים משוריינים | T-26T • קומסומוליץ | |
| רק"מ מאולתר | חרקוב • IZ • NI | |
| רק"מ ניסיוני | PPG • SU-100Y • SU-100Y • טנק מעופף A-40 | |
| מכוניות משוריינות | D-8 • D-12 • D-13 • FAI • BA-10 • BA-11 • BA-20 • BA-21 • BA-3 • BA-6 • BA-27 • BA-64 • BA-I • LB-62 • LB-23 | |
| רכבים משוריינים אמפיביים | PB-4 • PB-7 • BAD-2 | |
| זחל"מים משוריינים | BA-30 | |
| מזחלות שלג ממונעות עם מדחף | ANT-IV • NKL-16 • NKL-26 • RF-8 • ASD-400 | |
