רבבה - 10,000 - היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.
המילה "רבבה" מופיעה כבר במקרא. בספר יונה ובספרי המקרא המאוחרים מופיעה גם הצורה ריבוא.
מספרים גדולים יותר מוצגים במכפלה של רבבה, למשל ”וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה” (ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס'). ביטויים כגון זה שכיחים בלשון חז"ל, כך למשל מופיע בפיוט "נשמת כל חי" הנאמר בפסוקי דזמרה של שבת - "ואלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקים להודות ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו". לעיתים חז"ל השתמשו בלשון זו בדרך גוזמא[דרוש מקור]. הביטוי "ריבוא רבבות" או "ריבוא ריבואות" (שהוא מאה מיליון) שכיח בקבלה, וכן להבדיל בספרות העברית של המאה התשע-עשרה (שלום עליכם כותב על גיבור סיפורו שימלה, שהוא "גביר אדיר בעל ריבוא רבבות").
הביטוי רבבה מופיע גם כאשר דוד מכה את פלשתים והנשים אומרות "הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו" (ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק ז').
ראו גם
קישורים חיצוניים
ערך מילוני בוויקימילון: רבבה