תמנונאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןתמנונאים
תמנון החוף
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: סילוניות
סדרה: תמנונאים
משפחות

ראו בערך

שם מדעי
Octopoda
תמנון עינוני במלדיביים

תמנונאים או תְּמָנוּנִיאים (שם מדעי: Octopoda) הם סדרה של רכיכות ימיות המשתייכות למחלקת הסילוניות. קיימים בסביבות 300 מינים של תמנונאים, המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים. הם נפוצים בכל רחבי האוקיינוסים, ובייחוד באזורי שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תְּמָנוּן בא לתאר את שמונה זרועותיו, הנקראות גם משושים, והוא הלחם בין שתי מילים בשפה הארמית - "תְּמַנְיָא": שמונה, ו"נון", כלומר: דג. שמו האנגלי, Octopus, מזכיר בצליליו את השם הערבי: "أُخْطُبُوط" (אֻחְ'טֻבּוּט). מקור השם ביוונית: oktōpod. תיבת oktō פירושה "שמונה", ו־pod (או pous) – "רֶגֶל".

מיון

בסדרת התמנונאים 11 משפחות:

אנטומיה

כמו שאר הסילוניות, גופם של התמנונאים מורכב מראש וגוף מרכזי דמוי שק שאליו מחוברות ישירות שמונה הזרועות (ומכאן מקור שמם). זרועות אלו מכוסות פעמים רבות בכריות הצמדה, שמסייעות לתמנון להיאחז באובייקטים שונים. ממחקר חדש עולה כי שתיים מהזרועות הן רגליים, כלומר משמשות לתנועה, בעוד 6 האחרות משמשות לאכילה ולאחיזת אובייקטים.[דרוש מקור] זרועותיו הארוכות והגמישות של התמנון יכולות להתכופף לכל כיוון, להתפתל עם כיוון השעון או נגדו ולשנות אורך בכל נקודה. נוסף על כך, על כל זרוע יש מאות כפתורי הצמדה, כל אחד יכול להיצמד לעצמים על ידי יצירת ריק (ואקום)[1]. בניגוד לשאר הרכיכות, למרבית התמנונאים (אלה המשתייכים לתת-הסדרה Incirrina) אין כלל שלד חיצוני, פנימי או קונכייה, וכמעט כל גופם רך; איבר-דמוי-מקור, הדומה בצורתו למקור העופות, הוא החלק הקשה היחיד בגופם. עובדת היותם נטולי-שלד הופכת אותם לגמישים מאוד, ומאפשרת להם להשתחל דרך חריצים קטנים ביותר. לתמנונאים שלושה לבבות: שניים מהם מזרימים דם מבעד לזימים, ואחד אחראי למערכת הדם של שאר הגוף. התמנונאים מתניידים על ידי זחילה או שחייה. בשחייה, הם מתקדמים על ידי הזרמת מים דרך מעין משפך בשם סיפּוֹן, המצוי בבסיס הזרועות. מין מצפון אוסטרליה המכונה תמנון מהלך, חי בבריכות סלעים ומסוגל לצאת מהמים ולהלך על היבשה כדי לעבור לבריכות אחרות.

מחקר מ-2009 שנעשה באוסטרליה ובדק מאות זנים של תמנונים ודיונונים, העלה את ההשערה כי כל המינים בסדרת התמנונאים ארסיים במידה כזו אחרת. יחד עם זאת, כיום ידוע רק על מין אחד של תמנון ארסי המסוכן לאדם: תמנון כחול-טבעות (blue-ringed octopus). תמנון זעיר זה, שגודלו נע בין 12 ל-21 ס"מ, חי בחופי הים של יבשת אוסטרליה[2].

מנגנוני הגנה

לתמנונאים שלושה מנגנוני הגנה עיקריים:

  1. הזרמת דיו — הזרמת דיו מתוך שק מיוחד בגוף התמנון. מרבית התמנונאים מסוגלים לפלוט בעת סכנה ענן של דיו שחור, שמסייע להם להיעלם מעין הטורפים. דיו זה מקהה ומעמעם ריח, מאפיין המסייע לתמנון כאשר הוא נמלט מטורף המסתייע בחוש הריח כדי למצוא את טרפו, כגון כריש.
  2. שינוי צבע (לצורכי הסוואה) — הסוואת התמנונאים מתאפשרת הודות לתאים מיוחדים המסוגלים לשנות את הצבע, מידת ההחזר והעמימות של העור. הכרומטופורים (תאים מכילי פיגמנטים) מכילים פיגמנטים צהובים, כתומים, אדומים, חומים ושחורים; אצל מרבית המינים הכרומטופורים מכילים שלושה מהפיגמנטים הללו, ואילו בחלק מהמינים שניים או ארבעה. תאי עור מסוגים אחרים יכולים להיראות כצבועים בצבעים זרחניים שונים, או לצבוע את העור בלבן. שינויי צבע אלו עשויים לשמש גם לתקשורת בין התמנונאים, או לאזהרת בעלי חיים אחרים.
  3. ניתוק איברים — פעולה המכונה "אוטוטומיה" (קטיעה עצמית של איבר פגוע; ביוונית: autos = עצמו, tomos = חיתוך) - כאשר הם מותקפים, תמנונאים מסוימים יכולים לנתק איברים מגופם, כדי שהטורף יתמקד בזרוע המנותקת ולא בתמנון עצמו.

תוחלת חיים

תוחלת חייהם של התמנונאים קצרה יחסית, ומינים מסוימים לא מאריכים לחיות יותר משישה חודשים. מינים גדולים יותר, כמו Enteroctopus dofleini, יכולים להגיע לגיל חמש שנים, אם התנאים הסביבתיים מיטיבים איתם. הרבייה היא אחת מסיבות המוות העיקריות: הזכרים חיים רק חודשים מספר לאחר ההזדווגות, והנקבות מתות זמן קצר לאחר בקיעת הביצים. הנקבות כמעט ואינן אוכלות במשך התקופה שבין הטלת הביצים לבקיעתן, אך הרעב איננו סיבת המוות. הפרשות הורמונליות משתי בלוטות בגוף התמנון הן הסיבות למוות המתוכנן-גנטית. נקבת התמנון מטילה מספר רב של ביצים (שמשתנה בין המינים השונים), ובמינים מסוימים היא שומרת עליהן עד לבקיעתן.

בינה

התמנונאים הם בעלי חיים אינטליגנטיים - כנראה האינטליגנטים ביותר מבין חסרי החוליות. מידת האינטליגנציה של התמנונאים נתונה במחלוקת בקרב החוקרים[3][4], אך מבוכים וניסויי פתרון בעיות הראו שהם בעלי זיכרון לטווח הארוך והקצר. לפי חלק מהחוקרים, התמנונאים גם מפגינים יצירתיות, והם בעלי יכולת למידה. בתנאי מעבדה, ניתן לאמן בקלות יחסית תמנונאים לזיהוי צורות ודוגמאות שונות. נטען אף שהם בעלי יכולת למידה מתוך תצפית, אך טענה זו שנויה במחלוקת[5]. תמנונאים גם הפגינו התנהגות שנראית כמשחק: זריקה ותפיסה של בקבוקים או חפצים אחרים בזרמי האקווריום[6]. תמנונאים לעיתים עוברים מהאקווריום שלהם לאקווריומים אחרים בחיפוש אחר מזון, ולעיתים אף עולים על סירות-דיג בחיפוש אחר שאריות סרטנים. לתמנונאים מערכת עצבים מורכבת, שרק חלקה ממוקם במוח: שני שלישים מתאי העצב של התמנונאים מצויים בזרועותיהם. מינים מסוימים של תמנונאים, כגון Thaumoctopus mimicus, מזיזים את זרועותיהם באופן שמחקה את תנועותיהם של יצורים ימיים אחרים. באופן חריג נמצאו תמנונים שעשו שימוש בכלים[7].

במחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים הגיעו החוקרים למסקנה כי המערכת העצבית המיוחדת מאפשרת לתמנון לשלוט בכל זרוע בנפרד מבלי להפריע זו לזו. בזמן זחילה של התמנון, לכל כיוון קיימת זרוע שתדחוף, ללא צורך בסיבוב הגוף[8][9][10].

שימושיות אצל בני אדם

מינים רבים של תמנונאים נאכלים על ידי האדם, והם מפֵירות הים הנפוצים ביותר. את הזרועות, וכן חלקים אחרים של הגוף, מבשלים בדרכים שונות, בהתאם למתכון ולמין התמנון. התמנון הוא מרכיב הנמצא בשימוש במטבח הים-תיכוני ובמטבחים מזרח-אסייתים, ובפרט במטבח היפני. אף-על-פי שלא קל להחזיק את התמנונאים בשבייה, יש המגדלים אותם באקווריומים פרטיים. בזכות יכולת הניידות שלהם, האינטליגנציה והגוף הרך, תמנונאים יכולים לברוח לעיתים מהאקווריום, או לעבור לאקווריום שכן.

בשנות ה-60 היאבקות בתמנונים הייתה ענף ספורט פופולרי בארצות הברית.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טליה אלון,גלילאו,גיליון 190, יולי 2014, "ידיים של תמנון" עמוד 36-37
  2. ^ All Octopuses Are Venomous, Study Says מאתר נשיונל ג'יאוגרפיק
  3. ^ What is this octopus thinking?. By Garry Hamilton.
  4. ^ Is the octopus really the invertebrate intellect of the sea?. By Doug Stewart. In: National Wildlife. Feb/Mar 1997, vol.35 no.2.
  5. ^ Octopus intelligence: jar opening
  6. ^ What behavior can we expect of octopuses?.By Dr. Jennifer Mather, Department of Psychology and Neuroscience, University of Lethbridge and Roland C. Anderson, The Seattle Aquarium.
  7. ^ סוכנויות הידיעות, תמנונים צולמו כשהם בונים לעצמם מקלט בעזרת קליפות קוקוס, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
  8. ^ ynet, "בכוח הזרוע: חוקרים ישראלים פיצחו את סוד הזחילה של התמנון", 20.4.2015 מאת ארז ארליכמן ואלכסנדרה לוקש,(פרופ' בני הוכנר, ד"ר גיא לוי, האוניברסיטה העברית)
  9. ^ ערוץ 7, בריאות 24.5.2016 מאת אבי יוגב, "מחקר חדש מגלה איך מתנהלות זרועות התמנון זו לצד זו..." (פרופ' בני הוכנר, ד"ר גיא לוי, ד"ר ניר נשר, פרופ' פרנק גרסו)
  10. ^ ד"ר גיא לוי, ידיים של תמנון - מנגנון זיהוי עצמי שנמצא על עור התמנון מונע מזרועותיו להפריע זו לזו, באתר Time Out תל אביב, 15 ביולי 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0