תל סאקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תל סאקי
מידע כללי
סוג הר הר געש
גובה 490 מטר
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום דרום רמת הגולן בישראל
מספר הר געש -0300-03
קואורדינטות 32°51′59″N 35°49′50″E / 32.8664887°N 35.8305095°E / 32.8664887; 35.8305095
אנדרטת הזיכרון בתל סאקי

תל סאקיערבית: تل الساقي, תעתיק: תל אֶ-סַאקי), הוא תל געשי קטן בדרום רמת הגולן. למקור שמו, "התל המושקה", או "תל המשקה", שתי פרשנויות אפשריות. יש הסבורים כי מקור השם במי התהום שבאזור התל, שמותירים את הצמחייה בו ירוקה רוב ימות השנה. אפשרות אחרת היא כי בסביבות התל היו בעבר תעלות מים להשקיה.

היסטוריה

על ראש התל הייתה חורבה, ולמרגלותיו דולמנים וקירות של אבני בזלת. התל המתנשא לגובה של כ-490 מ' מעל לפני הים[1], נמצא כ-400 מטרים ממזרח לכביש האורך הראשי של רמת הגולן בקטע שבין חמת גדר לצומת רפיד, כ-3 ק"מ מצפון למושב רמת מגשימים. זהו תל שמורדותיו התלולים מכוסים סלעי בזלת וקוצים. התל המתנשא מעל לסביבתו לגובה יחסי של כ-30 מטרים, נמצא כ-1,300 מטרים ממערב לקו הפסקת האש עם סוריה שסומן לאחר מלחמת ששת הימים. לאורכו של קו הפסקת האש נסללה דרך פטרולים והוקמה גדר מערכת אלקטרונית.

בשל שליטתו של התל על השטח הטַרשי שבו מתרחק ערוצו הקניוני של נחל אֶ-רַקַד מקו הגבול, אזור זה נוצל על ידי מחבלים לחדירה לדרום רמת הגולן. לכן על פסגתו הוצב עד למלחמת יום הכיפורים מכ"ם יבשתי מסוג קשת כדי לאתר תנועות מחבלים. היות שהמקום לא שימש כמוצב קדמי, היו בצידו המזרחי רק שלוש מצדיות בטון בעלות חרך ירי הפונה מזרחה. לא נבנתה בו תעלת לחימה היקפית עם מחפי ראש כדי לקשר בין שלוש המצדיות לבונקר הלוחמים הקטן, שהונח ללא מיגון נוסף בתוך מחפורת על מדרונו המערבי של התל. יתר על כן, מסביב לתל לא הוקמו גִדרות תיל ולא הונח שדה מוקשים.

בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים נערך בתל ובסביבתו קרב תל סאקי.

בשנת 2016 הוקמה ליד מוצב תל סאקי מרפאה המהווה חלק מפרויקט "שכנות טובה" שבו העניק ארגון אמריקני טיפול רפואי לחולים מסוריה בחסות ישראלית[2].

ב-2019 שופץ הבונקר באתר ונוספה בו תאורה, כדי שיוכל לשמש לצורך צילומי סדרת הדרמה הטלוויזיונית "שעת נעילה". כך, המקום שימש כסט הצילומים המדמה את מוצב החרמון.

בפברואר 2023 גנבו מפגינים נגד הרפורמה המשפטית בישראל טנק מאתר ההנצחה[3].

הקרב בתל סאקי

ערך מורחב – קרב תל סאקי

בצהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, נשלח לתל כוח תצפית מגדוד הנח"ל המוצנח 50 של חטיבה 35. הכוח, בפיקוד סגן מנחם אנסבכר, מנה חמישה לוחמים (שלמה אביטל, שייקה לוי, רוני הרצנשטיין, לייזי אגסי) ונהג נגמ"ש. תפקיד הכוח היה לצפות מזרחה ולנסות לאתר ירי ארטילרי סורי במקרה שיתחיל "יום קרב". כאשר החלה המלחמה בשעה 14:00 נחתה על התל אש ארטילרית סורית כבדה. במהלך הלילה הגיעו לתל בנפרד שישה טנקים משתי פלוגות שונות של חטיבות השריון הסדירות: 7 ו-188. הצנחנים והשריונאים שהצטופפו על התל הותקפו וכותרו עם שחר 7 בחודש על ידי כוחות חי"ר ושריון מהחטיבה הממוכנת 132 של צבא סוריה. בקרב שכלל ניסיון היחלצות מהתל של חלק מכוח הטנקים ושני ניסיונות חילוץ של כוחות מגדוד 50 שכשלו, הצליחו 26 לוחמים לשרוד על התל עד צהרי 8 באוקטובר 1973, בעיקר הודות ליצחק נגרקר, עת הגיעו לתל לוחמי גדס"ר 288 של אוגדת השריון 146 בפיקודו של תת-אלוף מוסה פלד.

בקרבות על תל סאקי וסביבתו נפלו 32 לוחמים מגדוד 50 של חטיבה 35, מגדוד 82 של חטיבה 7 ומגדוד 74 של חטיבה 188.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נהרס הבונקר המקורי והוקם על ראש התל מוצב המיועד להיתפס בשעת חירום. מסביב לתל הוקמו גדרות תיל והונחו שדות מוקשים. תל סאקי והמוצב שעל פסגתו הפכו לאתר מורשת קרב תל סאקי. בתוך בונקר הלוחמים הוקמה פינת הנצחה ללוחמים שנפלו במלחמה על התל ועל סביבתו. באתר ההנצחה חדר זיכרון לנופלים וכן מוקרן בו סרט המספר את קורות המקום.

חלק מהבונקר המקורי הועבר, לאחר הריסתו, לרחבה בכניסה לאתר.

הנוף מתל סאקי לכיוון דרום

ב-2012 נחנכה בתל אנדרטת זיכרון לנופלים בקרבות על תל סאקי. באנדרטה - מתחת לכיתוב "רעי שלא שבו מהתל", הוצבו תמונות של 32 הלוחמים שנפלו בתל.

לקריאה נוספת

  • משה גבעתי, בודדים על התל: קרב תל א-סאקי במלחמת יום הכיפורים, ישראל: הוצאת 'רעות', התשס"ט-2009.
  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 77, 80, 84, 90-89.
  • מנחם אנסבכר, רסיס ממגש הכסף, ישראל: דניאלה די-נור- מוציאים לאור והוצאת 'ליברוס', 2003.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל סאקי בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36930305תל סאקי