תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב. בשבתות אלה קוראים הפטרות הלקוחות מנבואות התוכחה והפורענות של ישעיהו וירמיהו, המנבאות את החורבן הקרב אם עם ישראל לא יחדל מחטאיו.

התיעוד הראשון למנהג מופיע בפסיקתא דרב כהנא והוא נפסק להלכה במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך. עם זאת, יהודי איטליה נוהגים לקרוא רק את הפטרת השבת שלפני תשעה באב, שבת חזון, ובשאר השבתות קוראים הפטרה המתקשרת לפרשת השבוע.

לעומת שלוש שבתות תלת דפורענות, בשבע השבתות שאחרי תשעה באב ועד ראש השנה מפטירים בענייני נחמה. שבע שבתות אלה נקראות "שבע דנחמתא".

כינויי השבתות

בלשון העממית שבתות אלו נקראת 'שלושת השבועות'. בכמה ספרים הן מכונות 'תלתא דטיבותא', "שלושת שבועות הטובה", ובספרי המנהגים 'שבתות דש"ח', כראשי התיבות של ההפטרות הנקראות בהן במרבית קהילות ישראל: "דברי ירמיהו (ספר ירמיהו, פרק א'), "שמעו" (ספר ירמיהו, פרק ב') ו"חזון ישעיהו" (ספר ישעיהו, פרק א'). כל אחת משבתות דש"ח מקבלת בהתאמה את שם ההפטרה הנקראת בה: 'שבת דברי', 'שבת שמעו' ו'שבת חזון'.

קריאה בתורה ובנביאים

בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע בנביאים מעניין פרשת השבוע, בשבתות אלה, החלות בימי בין המצרים, קוראים נבואות תוכחה של ירמיהו וישעיהו שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.

להלן קטעי הקריאה עבור כל שבת כפי שמקובל ברוב העדות:

שבת דברי ירמיהו

קוראים את פרשת פינחס או את פרשת מטות, מפטירים בנבואת ההקדשה שבפרק א' של ספר ירמיהו, "דברי ירמיהו" (ירמיהו, א', א' עד ב', ג'). חלק מן ההפטרה עוסק ישירות בתוכחה לישראל ובחורבן הקרב.

שבת שמעו דבר

קוראים את פרשת מסעי (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים האשכנזים והספרדים בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו") (ירמיהו, ב', ד'-כ"ח), ואילו התימנים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו (ישעיהו, א', א'-כ'). כאשר חלה שבת זו בראש חודש אב, בתלמוד נזכר שיש להפטיר "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" (ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ד), משום שזו נבואת חורבן המזכירה ראש חודש. בפועל, מנהג זה אינו נהוג באף נוסח. הראשונים דנו בשאלה האם להפטיר את הפטרת הפורענות של השבת או את הפטרת שבת ראש חודש, שאף היא נבואת זעם (ישעיה ס"ו) ויש בדבר מנהגים שונים.

שבת חזון ישעיהו

ערך מורחב – שבת חזון

בשבת שלפני תשעה באב קוראים את פרשת דברים. האשכנזים והספרדים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" (ישעיהו, א', א'-כ"ז). התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה" (ישעיהו, א', כ"א-ל"א).

ילדים ששבת בר המצווה שלהם חלה בשבתות אלו יכולים לעלות לתורה כרגיל ולחגוג את בר המצווה.

מנהגים נוספים

יש הנוהגים מנהגי אבלות מיוחדים בשבת חזון. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.

כמו כן, בכמה קהילות אשכנז נוהגים ללבוש בגדי חול בשבת חזון. יש הנמנעים משירת זמירות שבת בשבתות אלה.

אצל יהודי איטליה מנהג תלתא דפורענותא נהוג רק באופן חלקי. בשבתות הראשונה והשנייה הם נוהגים לקרוא הפטרות רגילות מעניין פרשיות השבוע, ורק בשבת חזון הם קוראים את ההפטרת "חזון" הנהוגה אצל האשכנזים והספרדים.

יהודי ג'רבא ויהודי לוב נוהגים בשבת חזון להפטיר "משא גיא חזיון" (ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוקים א'-י"ד).

פיוטים

בנוסח אשכנז המערבי, נוהגים לומר פיוטים המדברים על ענייני שיעבוד מלכיות, בשבתות אלה. בשבת הראשונה, אומרים זולת "אל אל חי ארנן" לשמעון בן יצחק. בשבת השנייה אומרים זולת "אריות הדיחו פזורה" ליוסף טוב עלם. בשבת חזון, אומרים אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי אפרים בן יצחק מרגנשבורג, וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת הראב"ן. בנוסף, ברוב קהילות אשכנז המערבי, נוהגים לומר אב הרחמים רק בשבת זו ובשבת שלפני שבועות, ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו.

ביהדות ספרד בתקופת הראשונים נהגו לומר בשבתות של תלתא דפורענותא פיוטים בפסוקי דזמרא ובברכות קריאת שמע, ביניהן קינות שכתבו רי"ץ גיאת (היכל ה' – רשות לקדיש לשבת איכה) וריה"ל (יונה נדאבה – רשות לאתה הראת). בתקופת ראשוני האחרונים, התנגדו הפוסקים, ובראשם הרדב"ז, למנהג זה, משום שפיוטים אלה הם למעשה קינות מצד תוכנם, ולכן אמירתם היא אבלות האסורה בשבת. ברם קינות אלו המשיכו להיות מודפסות בסדרי הקינות הספרדיים ובקהילות מסוימות נהוג לאומרן לפני תפילת ערבית של תשעה באב, בעיקר בקרב יוצאי מרוקו ובעוד כמה מקהילות צפון אפריקה והבלקן) או כחלק מהקינות של תפילת שחרית (בעיקר במערב אירופה).

לקריאה נוספת

• בנימין אליצור, "מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ובתשעה באב", דרך אגדה יב (תשע"ג), עמ' 267–282.

קישורים חיצוניים

• תעניות ציבור(הקישור אינו פעיל), באתר "חג שמח"
• הקלטה של הפטרות תלת דפורענותא במסורת הספרדים בלונדון
• מידע על תלת דפורענותא בקטלוג הספרייה הלאומית
• אסופת מאמרים בנושא תלת דפורענותא, באתר אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36706966תלת דפורענותא