טירוזין
| שם באנגלית | Tyrosine | ||
|---|---|---|---|
| סימון ארוך | Tyr | ||
| סימון קצר | Y | ||
| נוסחה כימית | C9H11NO3 | ||
| משקל מולקולרי | 181 גרם למול | ||
| נקודה איזואלקטרית | 5.66 | ||
| pKa קרבוקסיל | 2.2 | ||
| pKa אמין | 9.1 | ||
| pKa שייר | 10 | ||
| |||
טירוזין (Tyrosine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
מקור השם טירוזין ביוונית: טירוס פירושו "גבינה", וממנה אכן בודדה חומצת האמינו לראשונה.
חשיבות
הטירוזין חיונית לתהליכים שונים בגוף[1]. היא ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. כמו כן, היא משמשת כמולקולת הקדם ממנה מסונתזים המוליכים העצבים המונואמינים מסוג קטכולאמין, דופמין ונוראדרנלין[1]. למרות חשיבותה, אין זו חומצה חיונית לאדם, משום שגוף האדם מסוגל לייצרה מחומצת אמינו פנילאלנין בעזרת האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז.
מאפיינים
השייר של טירוזין מורכב מקבוצת מתילן (CH2) וקבוצת פנול (המורכבת מטבעת בנזן אליה קשורה קבוצת הידרוקסיל: C6H5OH) הנמצאת בקצה. קבוצת ההידרוקסיל היא בסיסית ומסוגלת ליצור קשרי מימן עם מולקולות מים. לעומת זאת, טבעת הבנזן הידרופובית ונוטה לדחות מולקולות מים; לפיכך להידרופוביות ולכושר המסיסות במים של טירוזין, יש ערכים אמצעיים בהשוואה לשאר חומצות האמינו.
מקורות תזונתיים
ניתן לצרוך טירוזין מהמזון[1]. מקורות תזונתיים שמכילים טירוזין הם המזונות עתירי החלבונים: מוצרי סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.
היבטים רפואיים
טירוזינמיה היא מחלה תורשתית בה הגוף לא מסוגל לייצר כמה אנזימים המשתתפים בפירוק טירוזין. חומצת האמינו מצטברת וגורמת לתופעות חמורות רבות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | ||
|---|---|---|
|
