תוספת שביעית
 | |
| חרישה בטרקטור. בזמן תוספת שביעית חרישה בשדה לבן ובשדה אילן אסורה מהתורה | |
| משנה | משנה, מסכת שביעית, פרק ב' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ג' |
| תלמוד ירושלמי | תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק א' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ג' |
תוספת שביעית היא מצוה מן התורה שהונהגה בזמן בית המקדש, והיא איסור חרישת חריש מועיל במשך 30 יום קודם ראש השנה של שנת שמיטה וחכמים הקדימו את האיסור החל מפסח בשנת ערב שביעית. להלכה בזמן שאין ניסוך המים, אין איסור לעשות מלאכה בערב שביעית[1].
הגדרת האיסור
מן התורה אסור לחרוש שלושים יום קודם ראש השנה של שנת השמיטה (בערך בראש חודש אלול, בשנה השישית לשמיטה, ערב השנה השביעית), והאיסור חל הן על חרישת שדה לבן[2], והן חרישת שדה אילן[3] וחכמים הרחיבו[4] את זמן תוספת שביעית מהפסקת הגשמים בשנה השישית, אז אסרו לחרוש בשדה לבן החל מפסח ובשדה אילן החל משבועות. בתוספת שביעית לא נכלל מלאכות דרבנן, ובמלאכות דאורייתא הותרו בה כאשר הן נעשות לצורך פירות שישית ולתועלתם, משום שבתאריך זה החרישה אינה מועילה לפירות אלא מנבלם[5] והמלאכה מתפרשת כמלאכה לצורך שביעית[6] כיון שהיא מועילה לפירות שביעית[6]. המשנה במסכת שביעית מחלקת בין חרישה האסורה בתוספת שביעית לבין זיבול, עידור, סיקול, כירסום ושאר המלאכות הדומות להן שמותרות עד ראש השנה. רבינו תם[7] סובר שחרישה בלבד אסורה בתוספת שביעית מהתורה, אך הר"ש[8] חולק עליו וסובר שכל מלאכה האסורה מהתורה בשנת השמיטה, אסורה בתוספת שביעית.
התלמוד בבלי[9] דן אודות זמן איסור החרישה, ומביא מחלוקת בין בית שמאי הסוברים שהאיסור חל החל מכל זמן שחרישה יפה לפירות שגדלו בששית[10], לבית הלל, הסוברים שהאיסור חל עד העצרת. לדעת רבי שמשון משאנץ[11] והתוספות[12], אסור לעשות במוצאי שביעית מלאכות שדה וכרם לצורך פירות שביעית מדין תוספת שביעית.
תוספת שביעית בחרישה לנטיעות
בהלכה התירו לחרוש נטיעות רכות עד ראש השנה כדי שהם לא ימותו[13], הרא"ש פסק שהדין תקף רק לגבי נטיעה שהיא בשנתה הראשונה[14], בעוד הר"ש פסק שגם אילנות הצריכים לחרישה כלולים בהיתר[15]. עשרה נטיעות שהיו נטועות בבית סאה חורשים את כל הבית סאה בשבילם, לדעת רש"י הדין תקף רק אם הם מפוזרות שווה בשווה בעוד הראשונים חלקו עליו וסברו שמספיק שכל נטיעה תהיה לבדה בעשירית בית סאה ולאו דווקא שווה בשווה[16]. אם הם היו מסודרים בשורה[א] או מוקפים בעטרה[ב] אז חורשים רק לצורכם[20], על פי דעה אחרת ההיתר הוא רק עד לראש השנה[21].
בזמן הגלות
לאחר חורבן בית המקדש השני, המשיכו העם לנהוג בדיני תוספת שביעית, ורק לאחר כ-150 שנה, בית דינו של רבן גמליאל ביטל את תוספת שביעית, ומשום כך מותרות כיום כל המלאכות חוץ מהנטיעה[1].
כמו כן, המנחת חינוך[22] מסתפק בנוגע לקיום האיסור בימינו, וכתב שייתכן שאפשר לזרוע מן התורה עד ראש השנה אף שתשרש בשביעית, ומשווה לשבת ויום טוב, שבהם מותר לעשות מלאכה עד חשיכה, אף שהמלאכה נעשית בשבת. וכן החזון איש[23] מסתפק בכך, וכותב שבזמן אין נוטעים, ומשום שמונים לשביעית, אך ייתכן וזורעים עד ראש השנה, משום שלא שייך בו מנין ובמקום אחר הכריע החזון איש[24], פוסק שכיון שלא נזכר בגמרא ובפוסקים לאסור, אין לחדש איסורים.
מצווה להוסיף גם לאחר חורבן
לדעת תוספות אף שבטל דין תוספת של שלושים יום עדיין מצווה להוסיף כל שהוא לשנת השביעית, כשם שיש מצווה להוסיף זמן קטן לתוספת שבת[25].
אמנם לדעת הריטב"א אין מצוות תוספת בשביעית כלל, היות שמצוות שביעית היא על הקרקע ולא על האדם[26].
יש שהורו שראוי לכל אדם לפני שנת השביעית לקבל תוספת שנת השמיטה בפיו ולומר "אני מקבל עלי מצות שמיטה שציוני הבורא[27].
| שמיטה ויובל | ||
|---|---|---|
| מצוות השביעית | שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה | 
|
| פירות שביעית | חנטה ולקיטה • איסור שמור • איסור נעבד • איסור סחורה • איסור ספיחין • דמי שביעית • ביעור שביעית • שלש ארצות לשביעית | |
| מצוות היובל | ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה | |
| פתרונות הלכתיים | יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה | |
| ארגונים | קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית | |
| מקורות | מסכת שביעית • ספרות על שנת השמיטה | |
ביאורים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ג', הלכה א'.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ב', משנה א'.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק א', משנה א', וכן ריטב"א, ראש השנה, ט, ב.
- ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ג', משנה ח'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק א', הלכה א'.
- ^ 6.0 6.1 ריטב"א, ראש השנה, ט,ב.
- ^ שביעית, פ"א מ"א, ד"ה עוד ירושלמי.
- ^ פ"ב מ"ב, ד"ה 'מעדרין'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ג' עמוד ב'.
- ^ פירוש רש"י, גמרא שם, ד"ה "יפה לפרי".
- ^ פרק ב', ה.
- ^ ראש השנה, י"ב ע"ב, ד"ה 'מנהג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, שמו"י, ג', ז'.
- ^ דרך אמונה, שמו"י, ג', מ"ז.
- ^ שביעית, א, ו.
- ^ במסכת סוכה, ל"ד, ב'.
- ^ הרא"פ בירושלמי, שביעית, א, ב.
- ^ שביעית, א, ב.
- ^ הר"ש והרא"ש בירושלמי שם, והרמב"ם והראב"ד בשמו"י, ג, ו.
- ^ ריבמ"ץ, שביעית, א, ב.
- ^ קרית ספר, שמו"י, פ"ג.
- ^ סוף מצוה שכ"ו.
- ^ שביעית, סימן י"ז, ס"ק כ"ה.
- ^ שם סימן כ"ב ס"ק ה'.
- ^ תוספות, מסכת מועד קטן, דף ד' , ד"ה מה להלן
- ^ ריטב"א שם, בפירושו השני.
- ^ שו"ת תשובות והנהגות כרך ה סימן שה