פריווילגיה (כתב זכות)

פריווילגיה (מלטינית: privilegia; נגזר מהמימרה הלטינית: priva lex, privus legus תרגום מילולי "חוק פרטי"; ומשמעו: זכות-יתר) הייתה מסמך משפטי באירופה בימי הביניים, אשר הסדיר את מערכת היחסים בין השלטון לקבוצות אתניות, סוחרים או מהגרים, או אדם פרטי ברשות השלטונית (קיסרות, ממלכה, נסיכות) אשר ניתנו להם זכויות מיוחדות בעיני החוק.

"כתבי זכויות" הוענקו ליהודים מפעם לפעם בשטחי הריבונות של מלכים ואצילים באירופה, כדי להסדיר את ישיבתם כמיעוט אתני ודתי, ואף לאפשר להם לעסוק במשלחי יד שנאסרו על כלל האוכלוסייה. כך למשל, בשנת 1244, קבלו היהודים "כתב זכויות" מפרידריך השני, שאפשר להם לעסוק בבנקאות, דהיינו, הלוואה בריבית וחלפנות כספים. הפריוילגיות שקיבלו הן שנתנו להם להמשיך ולקיים את אורח חייהם הדתי ולשמור על זהותם היהודית.