שלי אלקיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלי אלקיים
לידה ישראלישראל

שלי אלקיים (נולדה ב-1955) היא משוררת ישראלית וחוקרת קבלה ודתות, אשר שמשה כיועצת חינוכית ונציגת אגודת היועצים החינוכיים בישראל בוועדת החינוך של הכנסת. יו"ר האגודה הישראלית לטיפול קבוצתי אנליטי, חברה ב-European Group Analytic Training Institution Network) E.G.A.T.I.N), חברת הוועד המרכזי של אגודת הסופרים העברים בין השנים 1992–1993 ושל הנהלת אגודת היועצים החינוכיים בישראל. ממייסדות המועצה האזרחית (2015).

פעילותה הספרותית והמחקרית

ד"ר שלי אלקיים היא חוקרת בינתחומית, החוקרת קבלה במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן, דתות חדשות במכון למחקרים מיוחדים באוניברסיטת גטינגן בגרמניה, ופרקסיס ותאוריה פסיכואנליטית של הקבוצה הגדולה (Large group) במכון הישראלי לטיפול קבוצתי אנליטי, מזרח ופיוט במכון בן צבי, ובמכון ון ליר בירושלים. היא ניהלה בשנים 2010–2012 את מכון IMPACT לחקר השלום והסובלנות בחינוך והקימה בו קבוצות מחקר שבדקו לפי קריטריונים בינלאומיים את החינוך לשלום ואת היחס לאחר הדתי, הסוציולוגי, הלאומי, העדתי והמגדרי בבתי הספר במספר מדינות: ישראל, ברשות הפלסטינית, במצרים, בטורקיה, באיראן, וכן במזרח ירושלים.

אלקיים סיימה תואר דוקטור בשנת 2012 באוניברסיטת בר-אילן בנושא "אהבה, קבלה ומשיחיות בפואטיקה של רבי ישראל נג'ארה".

בעבודת הדוקטורט שלה, אלקיים המחישה את התפשטות יצירתו של המשורר רבי ישראל נג'ארה, ענק הרוח של השירה העברית במאות השש עשרה והשבע עשרה, במגוון גדול של סביבות גאוגרפיות, תרבותיות ולשוניות. היא הדגישה את ייחודו, והציעה את קבלת המזמור ככיוון חדש בחקר המיסטיקה היהודית. שופטי הדוקטורט כתבו כי זו "עבודה מרתקת ומאלפת", "עבודת דוקטור יצירתית, מורכבת וייחודית שאינה צועדת בתלם השמרני של המחקר האקדמי היום".

חיבור התיזה של אלקיים המוסמכת בייעוץ חינוכי זכה לציון הצטיינות יתרה מאוניברסיטת ליברפול בבריטניה. בחיבורה מפתחת אלקיים מודל לייעוץ קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בקריאה ובודקת האם אפשר להאריך באמצעותו את משך הקשב והריכוז אצל תלמידים שאובחנו בבעיות קשב וריכוז (ADHD).[1] המודל שהיא בנתה כולל יישום מקורי לטיפול בהסחות דעת על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית וטיפול להארכת משך הקשב בקריאה על פי הגישה ההתנהגותית. מחקרה משלב שני תחומים חיוניים לצמיחה וללמידה: קשב וקריאה. במבוא היא מתארת את ניסיונה המקצועי בשירות הפסיכולוגי ייעוצי ירושלים, שהוביל אותה למחקר, וסוקרת את ספרות המחקר מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וההתנהגותית, האוריינות והקריאה, הקשב והריכוז וליקויי הקשב בקריאה. הפרק השני מתאר את שיטת המחקר המשולב, מחקר כמותני, מבחינת אוכלוסיית 130 ניסיונות הקריאה, ומחקר איכותי בבקשו לתאר ולהבין את התהליך שעבר על הנבדקים. הפרק השלישי מציג את הממצאים בדבר הקשר החיובי בין הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בקריאה לבין שיפור הקשב והריכוז של קבוצת הניסוי ומתאר את התהליך מנקודת מבטם של הנבדקים ובית הספר: נמצא שההתערבות המוצעת יעילה. חל שיפור בפרמטרים של קשב וקריאה אצל קבוצת הניסוי. הטיפול השפיע לטובה על המוטיבציה האקדמית ועל היחסים הבינאישיים בכיתה, בבית ובעבודה. קבוצת הניסוי עלתה לכיתה י"ב ואצל 60% מתוכה חל שיפור ניכר. הם ניגשו לבחינות הבגרות והגמר. תלמיד אחד אף סיים בהצטיינות את לימודיו. עוצמת השיפור בקרב קבוצת הביקורת הייתה שונה. קבוצת הביקורת נשרה או סולקה מבית הספר בגין התנהגות עבריינית ואלימה וחוסר מוטיבציה אקדמית. הפרק הרביעי דן בממצאים ובפרק החמישי סוכמו מסקנות המחקר ומשמעותו לייעוץ החינוכי וליישום לקובעי מדיניות תוך פירוט מגבלותיו כמחקר חלוץ בגלל אופיו הטיפולי, האורייני והאתנוגרפי.

בתחילת שנות השמונים עברה אלקיים לירושלים ופתחה חוג ספרותי ברחביה בבית של מרים ודוב איתן.

החל משנות השמונים אלקיים נבחרה להופיע בפסטיבלי המשוררים הבינלאומיים ONE WORLD POETRY באמסטרדם בשנת 1983, ב-POETRY INTERNATIONAL ברוטרדם בשנים 1984, 1985, 1986, ובקונגרס הסופרים הבינלאומי בבלגרד ב-1985 כ-Keynote Speaker. הרצאתה - "WRITING: A DIALOGUE WITH THE WORLD The public and the Secret Language of Literature" - פתחה את הקונגרס בשנת 1985, ותורגמה למגוון שפות, ביניהן סינית, רוסית, רומנית, ערבית, צרפתית, ספרדית, סרבית ועברית.

בשנות השמונים התפרסמו מספר ספרי שירה פרי עטה, בהם "ניצת הלימון" שיצא בספרית פיוט לשירה עברית, בהוצאת איכות, בסדרה אחת עם הספר "אור פרא" של יונה וולך ועם הספר "מוזיקה אחרת" של גבריאלה אלישע. ועוד, מתוך שירת הארכיטקט, שמבשר שירה אמונית עברית חדשה, וספר הילדים "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה", שלאחר עשור נכנס לתוכנית הלימודים התשנ"ד בחינוך לשלום.[2]

בשנת 2007 פרסמה משפחתו של החייל השבוי גלעד שליט ספר בשם "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה", על פי טקסט שהביאה להם רותי שחף, מורתו של שליט שהיה תלמידה בכיתה ה', ושעיקרו תרגיל שביצע התלמיד על ספרה של המשוררת, שאותו למד בכיתה. אלקיים הודיעה לציבור, דרך מאמריה באתר התקשורת החופשית בישראל "MYSAY" (אתר התוכן מיסיי), בראיונות ברדיו ובטלוויזיה, ובמכתב לאקו"ם, כי היצירה כשהכריש והדג נפגשו לראשונה שייכת לה, ושפרסום יצירתה תחת שמו של החייל החטוף הוא מעשה פלגיאט המפר את זכויות היוצרים שלה בישראל ומחוצה לה.[3][4]

בשנות התשעים ערכה אלקיים את ספריית תרמיל המיועדת לחיילים, ואת "מועצת חיילים כותבים" שפעלה בביתה בירושלים. היא ערכה את "המאסף ירושלים", ביטאון אגודת הסופרים בירושלים, את "הבימה למשוררת" של אגודת הסופרים העבריים, וכן את פסטיבל המשוררות הראשון בירושלים, ושירתה נבחרה לייצג את ישראל בפרויקט מחקר של ספרות השוואתית, שמקיף ספרות מודרנית לא-מערבית, ושראה אור במהדורה לאוניברסיטאות של הספרModern Literatures of the Non-Western World: Where the Waters are Born, בהוצאת Harper Collins College Publication, New York, 1995.

בשנים 2010 פורסמה אלקיים מספר מסות קצרות פרי עטה באתר מיסיי (MYSAY). המסות "ההולילנד של הספרות", "בין פואטיקה לנרטיב", "מירי בן שמחון רצתה להשתגע", ו"כשדרור וצפור רבת יופי נפגשו לראשונה" זכו לכניסות מרובות במיוחד.

סגנונה

אלקיים מוגדרת על ידי פילוסוף האסתטיקה פרופ' עדי צמח כ"משוררת הדור שאחרי רביקוביץ".[5] חוקר התרבות הישראלית פרופ' סמי שלום שטרית אמר בסוף המאה העשרים ששלי אלקיים היא משוררת "מופלאה. המבשרת את הדור החדש".[6] חוקר הספרות ההשוואתית פרופ' עמיאל אלקלעי כתב בסוף המאה העשרים שאלקיים מכשירה בתוך הספרות העברית החדשה "תחומים אדירים - הגותיים ולשוניים - להבעה ולביטוי של נשים."[7]

מאמריה

השושנה המיסטית: רבי ישראל נג'ארה, בתוך: הפיוט כצוהר תרבותי כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, מכון ון ליר בירושלים הוצאת הקיבוץ המאוחד תל אביב, תשע"ג, עמ' 151–180.

מאמר חלוץ בחקר התמות הקבליות בפואטיקה של המשורר רבי ישראל נג'ארה. המאמר מנתח את הסמל של השושנה המיסטית כסמל מיסטי בין-דתי בכלל, ובפואטיקה של המשורר רבי ישראל נג'ארה בפרט. המאמר מראה שזמירת ישראל "יערת דבש על לשונך" היא יצירה קבלית שסובבת על ציר הסמל רב הפנים והמראות של השושנה המיסטית, ומצביע על השושנה כמחברת את המיסטיקה של שלוש הדתות. המאמר מתמקד בארבעה מישורי משמעות: בעבודה הקבלית, בעבודת השיר הנג'ארי, במישור האקולוגי ובמישור ההיסטורי, מדגיש את ייחודו של רבי ישראל נג'ארה בפיתוח הקונספט הזוהרי, ומסביר את המלודיה כחלק מן הביצוע של היצירה, כמבטא את השאיפה להפיץ שירה קבלית בעולם, בהיותה בעלת מסר אוניברסלי.

<Religious Model in Action: Sun Myung Moon and the Middle East Peace Initiative, 2003-2005, Dialogue & Alliance, Vol. 26, No. 2, Issue Theme: Religion and peace in the Middle East, 2012, pp. 104-114

שלי אלקיים חקרה בקבוצת המחקר שחקנים דתיים באזורי סכסוך במכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית את ההיסטוריה והתאולוגיה של כומר סאן מיאנג מון ותנועת האיחוד ובמיוחד את יוזמת MEPI, בין השנים 2003–2005 בתקופת האינתיפאדה השנייה. במאמר היא מסבירה את עיקרי יוזמת השלום במזרח התיכון בתקופת האינתיפאדה השנייה ואת הרקע ההיסטורי והתאולוגי לפעולותיו של מון כשחקן דתי, ומעריכה את יוזמתו כמודל של בניית שלום בינדתית (Interfaith Peacebuilding).

חוקרת דת ותזונה בקרב קהילת הישראלים העבריים בדימונה: FOOD FOR PEACE" THE VEGA RELIGION OF THE HEBREWS OF JERUSALEM, IDEA, XXVI (2014) Pp. 317-340"

פעילותה להבנה בין-דתית

אלקיים היא ממייסדי תנועת "המזרח אל השלום" במאי 1983 והדוברת הראשונה של התנועה. ומחלוצות הפעילות להבנה בין-דתית בארץ ובמזרח התיכון.

נבחרת בשנת 1985 לחבר הנאמנים של World Conference for Religion and Peace - WCRP ומוזמנת בשנת 1986 לבייג'ינג, בתוקף תפקידה כראש ארגון צעירי הוועידה העולמית לדת ולשלום WCRP Youth International. יועצת בשנת 1985 לערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, בסדרה על שלוש הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. מוסמכת בשנת 1986 להקים בארץ את הוועידה הישראלית לדת ולשלום WCRP ISRAEL.

פעילה ב"דרך אברהם" לשלום ולחברות בין יהודים, מוסלמים ונוצרים בישראל. מכהנת כנשיאה הישראלית של התאחדות הנשים הבינלאומית Women Federation for World Peace - WFWP, בעלת מעמד מייעץ בקטגוריה מספר 1 במועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם בשנים 1996–2001. כעמיתת מחקר באוניברסיטה העברית במכון טרומן למחקר למען קידום השלום, חוקרת שחקנים ותנועות בין-דתיים גלובליים, וערכה ב-27 באוגוסט 2007 באוניברסיטה העברית בירושלים סימפוזיון מדעי בנושא "מימוש חלום השלום במזרח התיכון",[8] בהשתתפות מרטין לותר קינג ה-3, לצד עמיתים מקבוצת המחקר "שחקנים דתיים באזורי סכסוך".[9]

פעילותה לבניית תרבות של שוויון

חוקר הספרות ההשוואתית, פרופ' עמיאל אלקלעי, מתאר בספרו "מפתחות לגן - כתיבה ישראלית חדשה" את המשוררת שלי אלקיים באופן הבא: "היא פעילה בלתי נלאית בנושאי שלום, נשים, חינוך וחברה. אלקיים מסמנת את הדרך לקראת מודל חדש של אינטלקטואל ישראלי מגויס [...] היא משקמת ומכשירה תחומים אדירים - קונספטואליים ולינגוויסטיים - להבעה ולביטוי של הנשים.".[10]

החל משנת 1984 עסקה אלקיים בישראל ובחו"ל בקידום מעמד האישה ובבניית תרבות של שוויון מגדרי. באוגוסט 1984 ארגנה, יחד עם פרופ' דיאנה הק מהחוג למדעי הדתות באוניברסיטת הארוורד, את הכינוס הראשון של נשים דתיות. הכינוס התקיים במסגרת הוועידה העולמית הרביעית לדת לשלום WCRP, במתחם האו"ם בניירובי בירת קניה. אלקיים נמנית עם מייסדות המועצה למעמד האשה ירושלים, שנרשמה לימים על ידי יו"ר המועצה ענת הופמן ועל ידי השגרירה יהודית היבנר כעמותת קמ"ה, מכהנת בהנהלתה בשנים 1992–2006, עומדת בראש ועדת האמנות, ובשיתוף עם עו"ד פליאה אלבק גם בראש הוועדה המשפטית.

בשנת 1993 (תשנ"ג–תשנ"ד) בהיותה חברת הוועד המרכזי של אגודת הסופרים העבריים, יזמה אלקיים בביתה בכל ראש חודש עברי את מפעל "הבימה למשוררת" של האגודה. במסגרת זו היא עורכת ומנחה בביתה ערבי שירה למשוררות, שהן חברות אגודת הסופרים, ומוציאות לאור ספר שירה חדש. בסלון הספרותי בביתה מופיעים המשורר מואיז בן הראש לראשונה בציבור, בשירו "קינת המהגר", אותו היא פרסמה בביטאון אגודת הסופרים בירושלים, שבעריכתה, בערב ראש השנה תשנ"ד, בתפוצה של 250,000 בתי אב בעיר. אל "הבימה למשוררת" בבית אלקיים בירושלים הגיעו בתחילת שנות התשעים מדי ראש חודש עשרות משוררים וסופרים מקצווי הארץ, ובהם המשוררים דוד אבידן, ארז ביטון, מירי בן שמחון, דפנה שחורי, בלפור והרצל חקק, גבריאלה אלישע, ריקי דסקל, אסתר אטינגר, מרים איתן, אמירה הס, ציפי שחרור, תמי ישראלי, וידידיה מחוג המשוררים הבינלאומי ברוטרדם, בהם המשורר הסיני מא גאו מינג.

בשנת 1999 היא ערכה, עם אגודת הסופרים העבריים, את פסטיבל המשוררות הראשון והוציאה אנתולוגיה בשם "שירה מתוך האשה בתוך ירושלים". בשיתוף עם יו"ר הוועדה למעמד האישה של הכנסת, ח"כ נעמי בלומנטל, והן יזמו כינוס על מעמד המשוררות בישראל. הן הוציאו חוברת הכוללת את שירת המשוררות לצד דברים שנושאים בכנסת על מצב המשוררות בישראל, ומזמינות לכינוס, בנוסף למשוררות ולחברות כנסת, גם נציגים של המוסד לביטוח לאומי.

אלקיים כיהנה משנת 1996, במשך חמש שנים, בתפקיד הנשיאה הישראלית של התאחדות הנשים לשלום עולמי WFWP. היא זוכה לשיתוף פעולה עם נשים מנהיגות בארצות הברית, ניגריה, טנזניה, יפן, קוריאה הדרומית, גרמניה, הולנד, נורווגיה וצרפת, ומקבלת עם חברותיה בארגון הנשים הבינלאומי מעמד יועץ במועצה החברתית-כלכלית של האו"ם ECOSOC, בקטגוריה 1. משתתפת בכנס הבינלאומי הראשון של נשים במזרח התיכון שהתקיים בטורקיה, ובזה שלאחריו, בניקוסיה בירת קפריסין. מוזמנת כיועצת חינוכית לאתונה בירת יוון להרצות בכנס נשים לשלום במזרח התיכון במסגרת פנל על הפסיכולוגיה של האשה, ומרצה שם על מחקרה ב"חינוך מיני – ההיבט הנשי". בשובה מאתונה היא מפרסמת את מחקרה בביטאון המורים העל יסודיים[11] המאמר משפיע על השיח המקצועי בתחום החינוך המיני והוא עדיין מהווה המאמר העיקרי בשפה העברית, בנושא של החינוך המיני הנשי.

היא ערכה בשנת 1999 את עיתון הנשים "אחת", שזכה לתפוצה רחבה של 10,000 עותקים למן הגיליון הראשון. בעקבות ההצלחה היא מוזמנת בינואר 2000 לז'נבה כמשקיפה בכנס ההכנה של הוועידה החמש שנתית של האו"ם על מעמד האישה.

בינואר 2000 אלקיים ויוספה שטיינר, יועצת ראש הממשלה למעמד האשה, הוזמנו לז'נבה כנציגות הישראליות בוועידה האירופאית למעמד האישה. הן נחשפו שם למידע רב אודות היקף הסחר בנשים בישראל, ונרתמו לפעול יחדיו, עם שובן לארץ, למיגור התופעה.[12]

בשנת 2011 אלקיים הרצתה באוניברסיטת היידלברג שבגרמניה, בכנס הבינלאומי של החוגים למדעי הדתות, על נשים ומגדר בתנועת האיחוד ודווחה על ממצאיה, במסגרת מחקרה באוניברסיטת גטינגן בתחום הדתות החדשות, המנבאים תופעה של שינוי מגדרי מובהק ועמוק בהנהגה הגלובלית של תנועת האיחוד.

בשנת 2015 ייסדה אלקיים את המועצה האזרחית יחד עם חברותיה, קבוצה של אינטלקטואליות פמיניסטיות מזרחיות חדשות. המהלך תואר כמהפכני על ידי אבישי בן חיים בסדרת הטלוויזיה "השד העדתי הולך לקלפי" ששודרה בערוץ 10 בתקופת בחירות 2015.

משפחתה

אלקיים היא אמו של הכדורסלן [[אלקי שנדור][. הוא בוגר האקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט.

ארכיון

ארכיונה נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים, תל אביב.

ספריה: שירה

מתרגומיה

חיבורים בעריכתה

לקריאה נוספת

  • שלי אלקיים, כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 537–543, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Cognitive behavioural treatment in reading sessions for students diagnosed with attention deficit problems. Dissertation submitted in part fulfillment of the degree of Masters of Education of the [University of Liverpool.
  2. ^ (1994), בדרך לשלום - חינוך על הפרק 14, לכיתות א'-י"ב לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, למגזר היהודי ולמגזר הערבי" (עמודים 76-77).
  3. ^ "משפחת שליט וההולילנד של הספרות", מתוך אתר התוכן מייסיי, 5 במאי 2010
  4. ^ "שליט העתיק את ספרי", מתוך שידורי גלי צה"ל, 6 במאי 2010
  5. ^ בערב שירה משותף לאלקיים ולדליה רביקוביץ במועדון צוותא בירושלים. הקלטה, המחלקה לספרות, קול ישראל, 1982
  6. ^ סמי שלום שטרית, מאה שנים - מאה יוצרים, אסופת יצירות עבריות במזרח במאה העשרים, שירה, בימת קדם לספרות, 1999:6.
  7. ^ Alcalay, 1996. p. 314
  8. ^ http://english.ohmynews.com/articleview/article_view.asp?menu=c10400&
  9. ^ Realizing the Dream in the Middle East - Neve Shalom - Wahat al-Salam
  10. ^ 314 Alcalay
  11. ^ חינוך מיני מקדם בריאות: ההיבט הנשי, קשר עין - ירחון ארגון המורים העל-יסודיים, גיליון 111, ספטמבר 2001. עמ' 21–22.
  12. ^ מקור: פייסבוק 1.12.2013, בתגובה לפוסט של רותי רכטר ווייס. ALCALAY 1996
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30823326שלי אלקיים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שלי_אלקיים&oldid=1605530"