שיחין
שִׁיחִין (נקראה גם אסוכיס) היה יישוב עתיק יהודי מימי בית שני המשנה והתלמוד שישבו בו תנאים ואמוראים. מקומו של היישוב זוהה עם האתר ארכאולוגי השוכן מצפון ליישוב העתיק ציפורי ומדרום לכביש 77 ליד הושעיה. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן בתל חנתון. משמעות השם "שיחין" היא מאגר מים לא מקורה, ארוך וצר.[1]
במקורות
בתלמוד מוזכר שמהמצודה של ציפורי ראו שריפה שפרצה בחצרו של רבי יוסף בן סימאי שגר בשיחין.[2]
ביישוב ישבה משמרת הכהנים ממשפחת יֶשֶׁבְאָב. שיחין נודעה גם ביצירת כלי החרס שלה, שהתפרסמו באיכותם הגבוהה, תודות לאדמת הטין המשובחת המהווה חומר גלם ליצירתם, שהייתה בשפע באזור. בתוספתא, מתייחס רבי יוסי אל תעשיית הקדרות ביישוב ואומר ”העושין בעפר שחור, כגון כפר חנניה וחברותיה כפר שיחין וחברותיה”[3] ובתלמוד הבבלי נכתב ”אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”.[4] בתלמוד נאמר גם, שעסקו בה גם בייצור נרות.[5]
בתלמוד מסופר ”מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא, שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת, ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום, למחרת משכימין ובאין” [6]
לאחר כיבוש הגליל על ידי אנטיגונוס הראשון ועלייתו לשלטון של אחיו, אלכסנדר ינאי, וניסיונו לכבוש את עכו, פלש בשנת 103 לפנה"ס לגליל התחתון תלמי התשיעי לתירוס, מלך קיפרוס. בין היישובים החשובים שנתקל בהם היו שיחין וציפורי. בשנת 102 לפנה"ס הוא הצליח לכבוש את שיחין, לאחר שהפתיע את תושביה היהודים כשהתקיף אותם בשבת. תושבי ציפורי הספיקו להתכונן להתקפה, והצליחו להדוף את ניסיון כבוש העיר.[7]
יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים מציין את שיחין כאחד היישובים היהודיים הראשונים בגליל בימי הבית השני. בזמן המרד הגדול, הוא עצמו חנה בו בזמן שנודע לו על הכוונה להעבירו מתפקידו כמפקד הגליל ומספר שתושביו יצאו נגד המשלחת שהגיעה מירושלים כדי להוציא לפועל את פיטוריו.[8]
חפירות ארכאולוגיות
האתר נסקר לראשונה בשנת 1988 על ידי משלחת מהאוניברסיטה של דרום פלורידה שחפרה בציפורי. סקר נוסף נערך במאי 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת סמפורד.
האתר הארכאולוגי של שיחין נחפר על ידי משלחת חפירות שיחין, משלחת משותפת ישראלית־אמריקאית בראשותם של ד״ר ג׳יימס סטריינג׳ מאוניברסיטת סמפורד (Samford University) מבירמינגהאם אלבמה, ד"ר מרדכי אביעם מהמכון לארכאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת וד״ר דייוויד פינסי מהאוניברסיטה הנוצרית של קנטאקי (Kentucky Christian University). החפירות באתר החלו בקיץ 2012 ומתוכננות להימשך מספר שנים.
במהלך החפירות נחשפו ממצאים המעידים על קיומו של בית כנסת מפואר. נמצאו שבע תבניות להכנת נרות שמן ועדויות נוספות לקיום תעשיית כלי חרס. החופרים משערים שהאתר נעזב במאה ה-4 לספירה, ייתכן בעקבות רעש אדמה שהתרחש בשנת 363, או בעקבות מרד גאלוס שהתרחש בשנת 351 ומרכזו היה בעיר ציפורי הסמוכה.
קישורים חיצוניים
- התגלו שרידי כפר יהודי ובית כנסת ליד ציפורי באתר מכללת כנרת
- זיו ריינשטיין, נמצא כפר יהודי קדום ובית כנסת ליד ציפורי באתר ynet תיירות ב-4 באוגוסט 2013
- ג'יימס ר' סטריינג', שיחין, סקר דוח ראשוני, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 124, 31 בדצמבר 2012
- אתר האינטרנט של חפירות שיחין באוניברסיטת סמפורד אלבמה
- אלי אשכנזי, נחשף כבשן לצריפת נרות שמן מהתקופה הרומית בגליל, וואלה, 4 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"א עמוד א'.
- ^ תוספתא, בבא מציעא, פרק ו, הלכה ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"כ עמוד ב'.
- ^ ההיסטוריה של ארץ-ישראל תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי (70 - 640), הוצאת יד בן צבי עמ' 130
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"א עמוד ב'.
- ^ יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד 1993 יד יצחק בן צבי, עמ' 11, 28
- ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרקים 41, 45.
