א. ברגע שאתה כותב במכלול שרבי מאיר היה מגדולי התנאים בדורו הרי אתה אומר.... שיש תנאים בדורו שהיו קטנים ממנו.
וכאן הבן [במקרה זה קוראים לו משך חכמה....] שואל מי הם ?? מי הם שיותר קטנים מרבי מאיר?? רבי יהודה [ראש המדברים בכל מקום]? או רבי יוסי [הלכה כמותו בכל מקום כי נימוקו עמו בכל מקום]? או רבי שמעון? [התנא האלוקי] וכו'.
האם שמענו באיזה מקום במפורש את הלשון שרבי מאיר יותר גדול מתנא אחר. ומי שרוצה להביא את המקורות הנ"ל צריך להביא אותם ולומר שכך פירש הרב היימן וכן פירש האדמו"ר מחב"ד.
בהחלט יתכן שזה גדול מזה אך צריך להביא מקור ברור ולא לכתוב דברים בסתמא.
ב. לא צריך ללכת למקורות הנ"ל הרי אפשר להביא את מה שהובא בערך את דברי הגמרא שלא היה בדורו של רבי מאיר כמותו [ בחריפות עוקר הרים כמבואר בגמרא ] ולא קבעו הלכה כמותו כי לא ירדו לסוף דעתו ע"כ הרי יש לך ראיה ואולי דברים מפורשים שרבי מאיר גדול התנאים בדורו.
אך שוב גם את זה אפשר לדחות שבענין חריפות והלכה היה גדול.
אמנם בודאי שאפשר לכתוב שרבי מאיר היה גדול החריפים בדורו כי לזה יש מקור ברור.
וכן אפשר לכתוב שרבי מאיר היה גדול בגובהו בדורו ורבי מגיע לכתיפו כמבואר בנדה כ"ד ב'
אך בדברים אחרים אפשר אחרים היו גדולים וכמו שרבי יוחנן במסכת אבות היה מונה שבחן של תלמידיו וכל אחד קיבל ממנו שבח אחר ורק על אחד אמר שם במפורש שהוא שוקל כנגד כולם.
ועוד יתכן שדווקא אותו תנא שלבסוף קבעו הלכה כמותו הוא היותר גדול מרבי מאיר כי סוף סוף לא יכלו לרדת לסוף דעתו של רבי מאיר והגדלות הכללית נקבעת לפי פסיקת ההלכה.
אפילו על משה ואהרן אמרו חז"ל שהם שקולים זה כזה. ובודאי יתכן שכל התנאים שקולים זה כזה,
אא"כ במקום שמצאנו מפורש שכתוב שזה גדול מזה כמו שהביאו מהגמרא בסוכה הנזכר לעיל.
לסיכום אני טוען דבר אחד שמקובל כאן במכלול הכלל דלהלן ואמר לי אותו העורך החשוב ספרא בכמה וכמה הזדמנויות שונות, שכאן כותבים רק דברים עם מקורות ולא כותבים כאן מחקר מקורי [כלשונו] וכפי הנראה כתוב דבר זה גם כן בכללי ההדרכה של כתיבת המכלול.
לכן מי שחושב שרבי מאיר היה יותר גדול בגדלות הכללית מתנאים אחרים שיביא ראיה וירשום אותה.
ועד אז מספיק לכתוב
רבי מאיר היה תנא בדור הרביעי.