שיד
_-_%C5%A0id_(main_street).JPG) | |
| הרחוב המרכזי בשיד | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | סרם |
| ראש העיר | ניקולה ואסיץ' |
| שטח | 47.4 קמ"ר |
| גובה | 113 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 14,893[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 34,188 (2011) |
| ‑ צפיפות | 344 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°07′N 19°14′E / 45.117°N 19.233°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.sid.rs | |
שִיד (בסרבית בכתב קירילי: Шид, בכתב לטיני: Šid) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז סרם אשר בפרובינציית וויבודינה, 104 קילומטרים מהבירה בלגרד.
היסטוריה
תיעוד לקיומו של היישוב מצוי בכתובים החל מראשית המאה ה-18 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הבסבורג שהייתה חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה". בהמשך, הייתה שיד חלק מממלכת הונגריה ומאוחר יותר האימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה העיירה לחזרת ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית ואזור סרם נכלל בשטח מדינת קרואטיה העצמאית בשליטת האוסטאשה. במהלך 1942 החלו באזור תקיפות של כוחות צבא השחרור העממי של יוגוסלביה ובשלהי אוקטובר 1944 עלה בידם לשחרר את העיירה.
לאחר המלחמה נכללה שיד בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ולאחר התפרקותה בשטחי סרביה. בנובמבר 1991, במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה הופגזה העיירה ו-4 מתושביה נהרגו ו-12 נפצעו.
הקהילה היהודית
קהילה יהודית התקיימה בעיירה ככל הנראה מסוף המאה ה-19.[2] בני הקהילה היו סוחרי חיטה ועורות. ב-1921 נמנו בשיד 78 יהודים. בית הכנסת שכן בתוך ביתה של אחת ממשפחות הקהילה וכן הוקמה חלקת בית עלמין יהודי.[3][4] בשיד נרשמה פעילות ציונית מסוימת. בראש הקהילה עמד יוליאן לֶבֶּל ובנו קורנל שהיה משפטן, עמד בראש סניף התנועה הציונית. לקהילת שיד השתייך מספר מצומצם של משפחות שהתגוררו בכפרי הסביבה:קוּקוּיֶבְצִי(אנ'), אָדָאשֶבְצִי(אנ') וטוֹבָארְנִיק(אנ') המצוי בשטחי קרואטיה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 95 נפשות. באפריל 1941, עם כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית והקמת מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה, הוחל ברדיפת יהודים. ביולי 1942 נעצרו בני הקהילה והועברו ביחד עם יהודי אילוק, רומה וסרמסקה מיטרוביצה למחנה ריכוז בעיר וינקובצי, אשר מוקם באצטדיון הכדורגל המקומי. באוגוסט גורשו אל מותם במחנות ההשמדה יאסנובאץ ואושוויץ. ב-1947 התגוררו בשיד 17 יהודים וכולם עלו לישראל לאחר הקמתה.[5]
ב-2013 יזם הארכאולוג ראדובן סרמאץ (בסרבית: Radovan Sremac) בן העיירה, את הקמתו של גלעד לזכר תושביה היהודים של שיד שנרצחו בשואה. הגלעד הוקם בסמוך למרכז החינוך והתרבות של שיד, במקום בו שכן עד למלחמת העולם השנייה ביתה של אחת ממשפחות הקהילה היהודית. הקמת הגלעד מומנה על ידי התאחדות עולי יוגוסלביה בישראל. בדצמבר 2014 נערך טקס הסרת הלוט מעל הגלעד בראשות ד"ר ראובן פוקס נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות בסרביה והרב הראשי לסרביה, הרב יצחק אסיאל.[6]
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- Aleksandar Necak, President of the Fjc Serbia, Ljubica Dajc, Member of the FJC Serbia Restitution Task Force, Restitution In Serbia, A never-ending story, Belgrade, July, 2009.
קישורים חיצוניים
- "שיד", באתר JewishGen (באנגלית)
- רשימת נרצחים בשואה מהעיירה שיד, במאגר המידע של יד ושם
גלריית תמונות
|
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ Heritage & Heritage Sites, באתר jewish-heritage, אוחזר ב-7 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ צילום המבנה בו שכן בית הכנסת (2001), באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ בית העלמין היהודי בשיד, באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ הקהילה היהודית בשיד, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 309, 312.
- ^ Monument to Jewish Victims of Holocaust Unveiled in Šid, באתר .jimbeograd.org, אוחזר ב-7 בינואר 2015 (באנגלית).
23526058שיד