רומה (עיר)
| |||
| מדינה |
 סרביה | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה | ||
| מחוז | סרם | ||
| ראש העיר | גוראן ווקוביץ' | ||
| תאריך ייסוד | 1746 | ||
| שטח | 67.5 קמ"ר | ||
| גובה | 169 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 30,076[1] (2011) | ||
| ‑ במטרופולין | 54,339 (2011) | ||
| ‑ צפיפות | 477 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.ruma.rs | |||
רוּמָה (בסרבית: Рума) היא עיר ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז סרם אשר בפרובינציית וויבודינה.
היסטוריה
תיעוד בכתובים לכפר בשם רומה קיים ממחצית המאה ה-16 עת נשלט האזור על ידי האימפריה העות'מאנית. מראשית המאה ה-17 נשלט היישוב על ידי ממלכת הבסבורג שהייתה חלק מהאימפריה הרומית ה"קדושה". ב-1746 הוחל בהקמתה של העיר המודרנית בסמוך לכפר והיא נשאה את השם רומה. מרבית התושבים היו ממוצא סרבי ומקצתם היו גרמנים, הונגרים וקרואטים. בהמשך, נכללה רומה בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה בשטחי ממלכת יוגוסלביה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה כשליש מאוכלוסיית רומה הייתה ממוצא גרמני ורבים מקרבה הצטרפו לפולקסדויטשה. באפריל נכבשה רומה על ידי הוורמאכט ואנשי הפולקסדויטשה ניהלו את השלטון המקומי במשך מספר חודשים, עד להתבססות מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. במהלך 1942 החלו באזור תקיפות של כוחות צבא השחרור העממי של יוגוסלביה. ב-1944, עם התקדמותו המהירה של הצבא האדום פינה הוורמאכט את מרבית התושבים ממוצא גרמני לאוסייק. מיעוטם נותר באזור והם נכלאו או הוצאו להורג בעוון שיתוף פעולה עם הנאצים על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו עם שחרורה של רומה בשלהי אוקטובר. לאחר המלחמה נכללה רומה בשטחי הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ולאחר התפרקותה בשטחי סרביה.
הקהילה היהודית
סוחרים ובעלי מלאכה יהודים התיישבו ברומה במהלך המאה ה-18, אך קהילה מאורגנת נוסדה במקום בשלהי המאה ה-19. לקהילה הוקצתה חלקת בית עלמין בפאתי העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה התגברה הפעילות הציונית בעיר וב-1929 נוסד רשמית סניף התנועה ברומה. ב-1931 מנתה הקהילה 261 נפשות. ב-1935 הוקם בית הכנסת של הקהילה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו ברומה 249 יהודים. באפריל 1941, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית השתלטו על העיר אנשי הפולקסדויטשה. כאמור, בתחילה זכה האזור זכה למעמד מינהלי מיוחד ונוהל על ידם, אך בהמשך נכלל בשטחי מדינת קרואטיה העצמאית בשלטון האוסטאשה. מייד הוחל ברדיפות יהודים. בני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה. בשלהי יולי 1942 נשלחו יהודי רומה ביחד עם יהודי אילוק, שיד וסרמסקה מיטרוביצה למחנה הריכוז בעיר וינקובצי אשר שכן באצטדיון הכדורגל המקומי. באוגוסט 1942 גורשו ממנו אל מותם במחנות ההשמדה יאסנובאץ ואושוויץ. ב-1943 הוחרב בית הכנסת על ידי הנאצים. ב-1947 התגוררו ברומה 10 יהודים.[2]
בפאתי רומה עדיין קיימים שרידיו של בית העלמין יהודי ובו עד 250 מצבות, שהקדומה מהן מתוארכת ל-1873. הכיתוב על המצבות הוא בגרמנית, בסרבית ובעברית.[3] במקום בו עמד בית הכנסת הוצב לוח זיכרון לקהילה.
ברומה נולד המשורר והסופר ויקטור רוזנצווייג(אנ') חבר המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה אשר ב-1941, בעת שהותו בזאגרב, נרצח על ידי שלטונות האוסטאשה.
אקלים
ברומה שורר אקלים יבשתי מתון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.3oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-0oc בינואר ועד 21.5oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 614 מילימטרים. החודש הגשום בשנה הוא יוני בו יורדים בממוצע 84 מילימטרים של משקעים והחודש השחון בשנה הוא פברואר, בו יורדים בממוצע 29 מילימטרים של משקעים.[4]
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- David Clay Large, And the World Closed Its Doors: The Story of One Family Abandoned to the Holocaust, Basic books, New York, United States, 2003, מסת"ב 0786748605
קישורים חיצוניים
- רשימת נרצחים בשואה מהעיר רומה, במאגר המידע של יד ושם
הערות שוליים
- ^ מפקד האוכלוסין, הדיור והשיכון של רפובליקת סרביה ב-2011: סקירה השוואתית של מספר האוכלוסייה לפי יישוב בשנים 1948, 1953, 1961, 1971, 1981, 1991, 2002 ו-2011, המשרד הסטטיסטי של רפובליקת סרביה.
- ^ הקהילה היהודית ברומה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 302-301, 314.
- ^ אתרי מורשת יהודית בוויבודינה, באתר jewish-heritage-europe.eu, אוחזר ב-5 בינואר 2015 (באנגלית).
- ^ האקלים בסרמסקה מיטרוביצה (הסמוכה לרומה), באתר hidmet.gov.rs, אוחזר ב-5 בינואר 2015 (בסרבית).
22416272רומה (עיר)