שגרירות ישראל באנקרה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | מהטמה גנדי 85 |
| עיר | אנקרה |
| תאריך פתיחה | 1950 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי טורקיה–ישראל |
| ממונה על היחסים | אירית ליליאן |
| שטח האמנה |
 טורקיה |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
| https://embassies.gov.il/ankara | |
שגרירות ישראל באנקרה היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ישראל בטורקיה. השגרירות מספקת שירותים קונסולריים למרבית טורקיה, פרט לאזור המערבי של טורקיה שנמצא בטיפול הקונסוליה הישראלית באיסטנבול.
היסטוריה
טורקיה הכירה בישראל לאחר חתימת הסכמי רודוס ב-1949, ובתחילת 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים והחליפו ביניהן נציגים בדרגת ציר[1]. טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה להכיר בישראל ולפתוח בה נציגות.
בתחילת שנות החמישים, שגרירות ישראל באנקרה הייתה אחת מארבע השגרירויות בהן הוצב נספח צבאי ישראלי (לצד וושינגטון, פריז ולונדון). ב-1953 החל משא ומתן בין המדינות להעלאת דרג הנציגויות בתל אביב ובאנקרה מצירות לשגרירות.
בעקבות מלחמת סיני ב-1956 הורידה טורקיה את דרג נציגותה בישראל למדרגת ממונה על היחסים, אך ב-1960 הועלתה חזרה למדרגת צירות[2].
בעקבות העברת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הודיעה ב-26 בנובמבר 1980 ממשלת טורקיה, שהחזיקה בקונסוליה בירושלים, לממשלת ישראל על כוונתה להוריד את דרג היחסים בין המדינות, וסגל השגרירות בישראל פונה עד לדרג של מזכיר שני, במקביל נתבקש הסגל הדיפלומטי של ישראל באנקרה, למעט המזכיר השני, לעזוב את טורקיה תוך שלושה חודשים.
בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ והצהרת ועידת השלום במדריד, השתפרו היחסים בין המדינות, ובנובמבר אותה שנה החליפו שתי המדינות שגרירים.
במרץ 1992 נהרג אהוד סרן, קצין הביטחון של השגרירות, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו[3]. ארגון קש, שנודע ככיסוי לחזבאללה, קיבל עליו את האחריות לפיגוע, כנקמה על חיסול עבאס מוסאווי[3].
באוגוסט 1997 מונה אהוד טולידאנו לשגריר ישראל בטורקיה, אולם בעקבות ידיעה שמסרה סוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית שב-1981 האשים טולידאנו את טורקיה בביצוע טבח בארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ומינויו סוכל, ובפברואר 1998 מונה לשגריר בטורקיה אורי בר-נר[4].
היחסים בין טורקיה וישראל הידרדרו בעקבות המשט לעזה ב-2010, שבמהלך עצירתו על ידי כוחות צה"ל נהרגו עשרה טורקים. לאחר פרסום דו"ח פאלמר של ועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט לעזה בספטמבר 2011 הודיעה טורקיה על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים למזכיר שני בלבד, ועל גירוש שגריר ישראל בטורקיה. ב-6 בספטמבר 2011, הודיע ראש ממשלת טורקיה רג'פ ארדואן על ניתוק כלל קשרי המסחר והקשרים הצבאיים עם ישראל[5].
ב-27 ביוני 2016 כינסו בנפרד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים מסיבות עיתונאים, והכריזו כי הושג הסכם פיוס בין המדינות ועל החזרת השגרירים לתל אביב ולאנקרה[6].
על רקע המהומות בגבול עזה במאי 2018, גירשה טורקיה את שגריר ישראל[7]. השגריר עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות בנמל התעופה באנקרה. בתגובה לגירוש השגריר, גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים.
ב-17 באוגוסט 2021, הודיעו שתי המדינות על החזרת השגרירים וחידוש היחסים הדיפלומטיים במלואם[8].
ראשי הנציגות
ראשי הנציגות הישראלית באנקרה:[9]
| נציג | מעמד | מינוי | סיום |
|---|---|---|---|
| אליהו ששון | ציר | 1950 | 1952 |
| מוריס פישר | 1953 | 1957 | |
| משה אלון | ממונה על היחסים | 1957 | 1960 |
| משה ששון | ציר | 1960 | 1966 |
| דניאל לאור | ממונה על היחסים | 1966 | 1971 |
| שאול בר חיים | 1971 | 1975 | |
| שמואל דיבון | 1975 | 1977 | |
| שמעון אמיר | 1978 | 1980 | |
| אלון ליאל | 1981 | 1983 | |
| אלי שקד | 1983 | 1985 | |
| יהודה מילוא | 1985 | 1990 | |
| אורי מרדכי גורדון | שגריר | 1990 | 1993 |
| דוד גרנית | 1993 | 1995 | |
| צבי אל-פלג | 1995 | 1997 | |
| אורי בר-נר | 1998 | 2001 | |
| דוד סולטן | 2001 | 2003 | |
| פנחס אביבי | 2003 | 2007 | |
| גבי לוי | 2007 | 2011 | |
| יוסף לוי ספרי | ממונה על היחסים | 2011 | 2015 |
| אמירה אורון | 2015 | 2016 | |
| איתן נאה | שגריר | 2016 | 2018 |
| אירית ליליאן | ממונה על היחסים | 2021 | מכהנת |
נספחים צבאיים בשגרירות
בשגרירות הוצב הנספח הצבאי הרביעי מטעם צה"ל (לאחר וושינגטון, לונדון ופריז), והראשון שהוצב במדינה מוסלמית. חלק מהנספחים שימשו במקביל כנספחים צבאיים ליוגוסלביה.
- מיכאל מיכאל (1956–1959)
- פול קדר
- ברוך גלבוע (1964–ספטמבר 1967)
- אהוד אפרת (1967–1971)
- טוביה רביב (1975–1978)
- מרסל אביב
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל באנקרה (בעברית ובטורקית)
הערות שוליים
- ^ ישראל תפתח צירות באנקרה, חרות, 5 בספטמבר 1949
- ^ נציג ישראל בטורקיה הועלה לדרגת ציר, הצופה, 6 בדצמבר 1960
- ^ 3.0 3.1 סדן סיים את הקניות בשוק, נכנס למכונית – ואז אירע הפיצוץ, חדשות, 8 במרץ 1992
- ^ יאיר אורון, הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני, עמ' 215–216.
- ^ אטילה שומפלבי, "טורקיה מקפיאה הסחר? כבר שנה וחצי אין כזה", באתר ynet, 6 בספטמבר 2011
- ^ שלמה צזנה, 6 שנים אחרי פרשת המרמרה: ישראל וטורקיה חתמו על הסכם פיוס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2016
- ^ איתמר אייכנר, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, באתר ynet, 15 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, השגרירים יוחזרו: ישראל וטורקיה הכריזו על נרמול יחסים מלא, באתר ynet, 17 באוגוסט 2022
- ^ ראש נציגות אנקרה, משרד החוץ
| נציגויות דיפלומטיות של ישראל
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | 
|
| אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
| מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||
35755502שגרירות ישראל באנקרה