מוריס פישר
 | |||
| מוריס פישר | |||
| |||
| |||
|
מוריס (משה) פישר (Maurice Fischer; 23 בינואר 1903 – 19 באוגוסט 1965) היה פעיל במוסד לעליה ב', קצין מודיעין בצבא צרפת החופשית בלבנון וסוריה, איש הקשר של הנהגת היישוב עם המודיעין הצרפתי, דיפלומט ישראלי, ציר (ושגריר) ישראל הראשון בצרפת, ציר באנקרה, סמנכ"ל משרד החוץ ושגריר באיטליה.
חייו
מוריס פישר נולד באנטוורפן, בלגיה, בשנת 1903. בן לסופי לבית לנדי ולז'אן (יונה) פישר, יהלומן בעיסוקו ופעיל ציוני. הוא למד בבלגיה במכללת בריסל ועלה לארץ ישראל בשנת 1930. בתחילה התגורר עם משפחתו בתל אביב. בשנת 1933 עבר לוילה, הממוקמת כיום ברחוב מעלה הצופים 19, רמת גן. את המבנה בן שתי הקומות תכנן האדריכל קרל רובין בסגון באוהאוס והיא נמצאת כיום במעמד של מבנה לשימור.
התיישבות
פישר עסק בהתיישבות וחקלאות, ויחד עם דודו יהושע (אוסקר) פישר, ייסד את היישוב כפר יונה, על שם אביו. היה, ביחד עם יצחק רוקח ושלמה גוטהילף,[1] ממקמי חברה בשם "מטעי השרון", שפעלה בשנות ה-30 ועסקה בגידול חקלאי בעזרת פועלים שכירים על קרקעות שרכשו יהודים מחו"ל בכפר יונה. בשנת 1940 נקלעה החברה לחובות, וכנראה נסגרה.
שיתוף פעולה עם המודיעין הצרפתי
ב-15 במרץ 1942 הצטרף פישר לצבא צרפת החופשית. הוא עבר עם משפחתו להתגורר בצידון ואחר"כ בביירות. שירת כקצין במודיעין הצרפתי בסוריה ולבנון עד יולי 1946 תחת השם Edouard Lavergne. בנוסף, שימש פישר כאיש קשר בין תנועתו של דה גול ובין ראשי היישוב בארץ-ישראל. פישר עמד מאחורי פגישת בן-גוריון עם גנרל פול ביינה, ראש הנציגות הצרפתית בסוריה ולבנון. בפגישה, שנערכה באוקטובר 1944 בביירות, נקבע שיתוף פעולה חשאי ציוני-צרפתי, שהעניק לאליהו ששון, ראש האגף הערבי בסוכנות היהודית ולקבוצה קטנה במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, גישה למקורות מידע צרפתיים - כולל מסמכים חשאיים סוריים ובריטים. שיתוף הפעולה עם המודיעין הצרפתי היה מרכיב מרכזי ביכולתו של בן-גוריון להוליך את היישוב ומדינת ישראל לניצחון אל מול מלחמת המודיעין הבריטי החשאית, 'תוכנית קלייטון', למנוע את יישומה של תוכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית.[2] על שירותו קיבל אותות הצטיינות מממשלת צרפת והיה לקצין לגיון הכבוד הצרפתי.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה שימש כמזכיר מדיני של הסוכנות היהודית בפריז תחת משה סנה. בשנת 1948, עם קום המדינה מונה כנציג הממשלה הזמנית בבירת צרפת. באותה עת ייצג את ישראל בדיוני עצרת האו"ם בפריז. במאי 1949 הועלה לדרגת שגריר ישראל בצרפת, עקב הכרתה בישראל.[3] בין פעולותיו באותה עת היו הסדרת מעמדם העצמאי של מוסדות צרפתיים בארץ-ישראל, במסגרת הסכם פישר-שובל (Fischer-Chauvel), מסירת דו"ח ממשלת ישראל בעניין רצח פולקה ברנדוט לממשלת שוודיה (1949), שימש כראש המשלחת הישראלית ל"ועדת הפיוס לארץ ישראל" (1951), היה מעורב במגעים הראשונים של הדיונים עם קונראד אדנאואר בעניין "הסכם השילומים", היה חבר במשלחת הישראלית לאונסק"ו ועוד.
במאי 1953 עבר פישר לכהן כציר ישראל באנקרה, בירת טורקיה. הוא שימש בתפקיד עד שנת 1957. לאחר מכן שירת במשרד החוץ בירושלים כמנהל מחלקת אמריקה הלטינית. בהמשך מונה כסגן המנהל הכללי וכמנהל מחלקת מערב-אירופה. בשנת 1960 התמנה לשגריר ישראל ברומא.[4] הוא עסק במקביל גם בקשר עם קריית הוותיקן.[5] בנוסף, היה מעורב בארגון ביקורו של פאולוס השישי בישראל. (1964). מוריס פישר נפטר בשנת 1965 בשווייץ, במהלך כהונתו כשגריר, לאחר מחלה קשה. הוא הובא לקבורה בירושלים.[6]
פישר נישא פעמיים. מרעייתו הראשונה, דינה לבית ריזקין, נולדו לו שני ילדים - אוצר האמנות יונה פישר, ואחיו יוסף, פעיל חברתי במסגרת הקרן לירושלים. מרעייתו השנייה, חיה לבית ריזקין, נולדה לו בת - דפנה.
בשנת 1964 נחנך לכבודו יער, בקרבת כפר יהושע, מטעם הקק"ל. על שמו רחובות בירושלים ובכפר יונה.
לקריאה נוספת
- מוריס פישר: כד טבת תרס"ג – כא אב תשכ"ה... דברים שנועדו למפגש הים התיכוני בפירנצה, 30.9.1958, [תל אביב?: חמו"ל, תשכ"ו]. (חוברת)
- מאיר זמיר, מוריס פישר הקשר הכורדי והאיום העיראקי, מבט למל"ם, גיליון 80, פברואר 2018
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "משה (מוריס) פישר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3750
- גיא נרדי, אחוזת הבאוהאוס בר"ג הפכה לווילה ועוד 12 דירות, באתר גלובס, 31 במאי 2018
הערות שוליים
- ^ שלמה גוטהילף (1987-1898) היה פרדסן, חבר מועצת נתניה וחבר בהציונים הכלליים. ראו: שלמה גוטהילף באתר אלבום המשפחות - ראשון לציון.
- ^ מאיר זמיר, מוריס פישר הקשר הכורדי והאיום העיראקי, מבט למל"ם, גיליון 80, פברואר 2018, עמ' 42
- ^ ראו: צירי ישראל הגישו כתבי אמנה בלונדון ובפאריס, דבר, 6 ביולי 1949
- ^ ראו: עמוס בן-ורד, מ. פישר - השגריר באיטליה, הארץ, 14 בנובמבר 1960
- ^ יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל והוותיקן כוננו באופן רשמי בשנת 1993.
- ^ מוריס פישר מת בשווייץ, מעריב, 20 באוגוסט 1965
שגרירי ישראל בצרפת  
| |
|---|---|
|
