שבלול הגינה
 שבלול הגינה
| |
|---|---|
שבלול גינה בישראל
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | רכיכות |
| מחלקה: | חלזונות |
| תת־מחלקה: | שבלולים |
| סדרה: | שבלולי יבשה |
| משפחה: | קדמומיים |
| סוג: | Cornu[1][2] |
| מין: | שבלול הגינה |
| שם מדעי | |
 Cornu aspersum
| |
| תחום תפוצה | |
| |
שבלול הגינה (שם מדעי: Cornu aspersum[1], בעבר Helix aspersa[2]), הידוע גם כחלזון הגינה[3], הוא חילזון ממשפחת הקדמומיים בסדרת שבלולי יבשה. זהו שבלול בינוני-גדול בעל קונכייה כדורית למדי. הוא ניזון מרקבובית וצמחים מתים, אך גם מצמחים ירוקים וטריים. שבלול זה נפוץ בעיקר במשכנות האדם ובגינות מושקות, ומשמש גם למאכל. מסיבות אלו זהו אחד החלזונות המוכרים ביותר לאדם.
שבלול זה נפוץ בטבע באגן הים התיכון ומערב אירופה, מצפון מערב אפריקה וחצי האי האיברי עד למזרח אסיה הקטנה וצפונית לאיים הבריטים, ובכלל זה גם בישראל. מין זה התפשט לאזורים אחרים בעולם ונהפך לנפוץ גם בהם.[4][5]
המין תואר לראשונה על ידי O.F. Müller ב-1774 באיטליה.
תיאור
שבלול הגינה הבוגר הוא בעל קונכייה דקה מסידן פחמתי בקוטר 25–40 מילימטר ובגובה 25–35 מילימטרים, עם 4–5 פיתולים, או דורים. צבע הקונכייה משתנה ונע בין חום בינוני עד כהה לערמוני ועליה פסים וכתמים בצבעי חום כהה מאוד עד שחור. הדגם הכהה עם הפסים והכתמים של הקונכייה מסייע להסוואה בגינות, בין צמחים, ברגבי עפר ובפינות מוצלות (כגון מאחורי אדניות).
גוף השבלול רך ורירי, בצבע אפור-חום. גוף החלזון יכול להתכנס כולו לתוך הקונכייה כאשר השבלול לא פעיל או מאוים. בזמן שמזג האוויר יבש או קר, פתח הקונכייה נאטם בקרום דק של ריר מיובש - שידוע בשם "חתם" (אפיפרגם, epiphragm) - העוזר לשבלול לשמור על לחות. בזמן שהשבלול פעיל, הראש והרגל יוצאים מהקונכייה. על ראש השבלול 4 משושים, כאשר הזוג העליון מצויד בעיניים והזוג התחתון קטן יותר ומכיל איברי מישוש וריח. שבלול הגינה יכול לכנס את המשושים שלו אל תוך ראשו. פה השבלול ממוקם מתחת לבחנינים ומכיל משננת (radula), מעין לשון שרירית שעליה שיניים רבות מכיטין שמשמשת לגירוד, פירוק ובליעת מזון.
כמו כל שבלולי היבשה, שבלול הגינה נושם באמצעות ריאות הנמצאות בחלל הגלימה.
התנהגות ואורח חיים
הרגל השרירית של שבלול הגינה מתכווצת כדי להניע את השבלול, ומפרישה ריר כדי להקל על התנועה בכך שהוא מפחית את החיכוך עם המצע עליו הולך השבלול. מהירותו המקסימלית של שבלול הגינה היא 1.3 סנטימטר לשנייה (כ-47 מטר לשעה או 0.047 קמ"ש) .[6]
לשבלול חוש התבייתות חזק, והוא חוזר מדי שנה לאותו אתר בו הוא נם את שנתו.[7]
שבלול הגינה צמחוני וניזון מחומר אורגני הנמצא באדמה, קליפות עצים וצמחייה. הוא יכול לאכול כמעט כל צמח או פרח.
השבלול פעיל בדרך כלל בלילה, כאשר מזג האוויר לח והטמפרטורה היא 5–21 מעלות צלזיוס[8] אך לעיתים ניתן לראות אותו גם ביום, בעיקר אחרי גשם. בגלל שחודשי הקיץ בישראל בדרך כלל חמים ויבשים, שבלול הגינה אינו פעיל בהם.
על מנת להתמודד עם תנאי החום והיובש, ולצורך הקטנת אובדן הנוזלים, השבלול לרוב נשאר במהלך הקיץ במקומות מסתור חשוכים, קרירים ולחים, למשל: מתחת לסלע, בבור קטן באדמה או בין שיחים. במקומות אלו נשאר השבלול בתוך קונכייתו, שאת פתחה הוא אוטם באמצעות ריר מיוחד שגורם לבידוד מהסביבה ומצמיד את השבלול בחוזקה למשטח עליו הוא נמצא. בשהייה במהלך הקיץ במקום שבו הטמפרטורה נמוכה יחסית, השבלול מונע כמעט לחלוטין את אובדן הנוזלים. בנוסף, העובדה שהשבלול מחופר בתוך קונכייתו, מפחיתה אובדן נוזלים. כמו כן במהלך תקופה זו נכנס לרוב השבלול למעין "שנת קיץ": קצב הלב, הנשימה וחילוף החומרים שלו יורדים למינימום.
השבלול מבצע את פעולות האכילה וההתרבות רק כשהתנאים בחוץ מתאימים לכך, יותר בתקופת הגשמים בחוץ הטמפרטורה היא לרוב בטווח הרצוי (מתחת ל-28 מעלות צלזיוס), והלחות היחסית גבוהה מ-75 אחוז. בהינתן תנאים אלו, יכול השבלול לצאת ולחפש מזון. הגשם גם ממיס את החותם שעל פתח הקונכייה, וכך השבלול יודע שהוא יכול לצאת ולהיות פעיל שוב[9].
רבייה
כמו שבלולי יבשה אחרים, הוא הרמאפרודיט, ובעל תאי רבייה (גמטות) הן של זכר והן של נקבה. ההטלה מתרחשת כ-3 עד 6 ימים אחרי ההפריה. בכל הטלה מטיל השבלול בממוצע כ-86 ביצים כדוריות ולבנות בתוך גומה בעומק מספר סנטימטרים אותה הוא חופר באדמה.[8] הביצים מכוסות באדמה, ריר וצואה. כעבור שבועיים נולדים הצאצאים ותוך שנה-שנתיים מגיעים לבגרות.[5] תדירות ההטלות תלויה בתנאי מזג האוויר, טמפרטורה ולחות. במזג אוויר נעים ולח השבלול יכול להטיל ביצים פעם בחודש.[10]
-
ביצי שבלול הגינה בתוך חור באדמה
אקולוגיה
שבלול הגינה הוא צמחוני וחי על מגוון רחב של צמחים המשמשים לו למגורים ולמזון. הוא מזיק למספר סוגים של עצי פרי, ירקות, פרחי גינה ודגנים.
שבלול הגינה משמש כמזון למספר רב של בעלי חיים אחרים בהם יונקים קטנים, ציפורים, לטאות, צפרדעים, נדלים וחרקים טורפים.
ישנו מגוון של אמצעים לבקרה על כמות החלזונות, שנמצאים בשימוש בידי גננים וחקלאים כדי להפחית את הנזק שהוא גורם. קוטלי מזיקים מסורתיים עדיין נמצאים בשימוש, אך גם אמצעים פחות רעילים כגון תמיסות שום מרוכז או לענה (wormwood). הנחושת משמשת כדי לדחות חלזונות, על ידי התקנת רצועת נחושת סביב גזע של עץ ניתן למנוע מהחלזונות להגיע לעלווה ולפירות של העץ.
חלזונות מהמין רומינה ערופה (Rumina decollata) צדים ואוכלים שבלולי גינה, ולעיתים מופצים על ידי חקלאים וגננים כמדבירים ביולוגים.
שבלול הגינה והאדם
.jpg)
היחסים בין שבלול הגינה לאדם הם אמביוולנטיים: מצד אחד, שבלול הגינה נחשב למזיק לחקלאות ולגינה; אך מצד שני, בתרבויות מסוימות הוא נחשב כמעדן אכיל ולעיתים אף כחיית מחמד, והוא חביב מאוד על ילדים (המכנים אותו ברל'ה).
במטבח הצרפתי הוא ידוע כ-petit gris ומוגש כאסקרגו. שבלול אלה מורבים ומגודלים בחוות או מורבים בתור תחביב, ומוגשים עם חמאת שום או רוטב קרם. המרקם שלהם לעיס במקצת. המנהג של גידול חלזונות עבור מזון ידוע באנגלית כ-Heliciculture.
לאחרונה צבר שבלול הגינה פופולריות כמרכיב העיקרי בקרמים וג'לים לעור, הנמכרים בקרב הקהילה הלטינית ומשמשים לטיפול בקמטים, צלקות, עור יבש ואקנה.
שבלול הגינה התפשט לעבר מקומות רבים בעולם, בהם אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, אמריקה הצפונית ודרום אמריקה הדרומית.[11] השבלול הובא לקליפורניה כמאכל בשנות ה-50 של המאה ה-19 אך הפך שם למזיק לחקלאות, במיוחד להדרים. בתגובה לכך הוטל הסגר על אזורים רבים המונעים את ייבוא השבלול בתוך חומר צמחי.
שבלול הגינה הוא שם דבר לאיטיות.
בישראל
בארץ ישראל קיים תת-המין megalostomum שהובא בעבר הרחוק לצורכי מאכל. בחפירות ארכאולוגיות נמצא גם תת-המין הנומינלי שגם הוא הובא בעת העתיקה למאכל אך לא שרד בארץ בגלל האקלים החם והיבש. תת-המין megalostomum הוא מין פולש ששורד רק במקומות שבהם יש אדם, כגון גינות ופרדסים, בזכות השקיה ולכן נקרא שבלול הגינה (בניגוד לשבלול השדה).
למרות היותו מין פולש הנחשב למזיק לגינה, הוא חביב על ילדים בשל קונכייתו הגדולה והיפה, והיותו נפוץ בגינות ובמשכנות האדם. בישראל לשבלול הגינה ישנו כינוי חיבה (שמקורו ביידיש): "ברל'ה" ביחיד ו"ברל'ך" ברבים. כינוי זה נפוץ בעיקר בקרב ילדים.
שם מדעי ומיון טקסונומי
במשך למעלה מ-200 שנה, שויך שבלול הגינה לסוג Helix. ברם, במספר מאמרים מדעים מ-1990 ואילך הוא שויך לסוגים אחרים, שבעבר נחשבו לתת-סוגים של Helix. הסוג המוביל מבחינת הקונצנזוס המדעי הוא הסוג Cornu, במיוחד אם שבלול הגינה שייך לאותו סוג כמו Helix aperta ("שבלול גינה ירוק"). במקרה זה שמו המדעי של שבלול הגינה יתוקן ל-Cornu aspersum (מטעמי דקדוק בלטינית). בעבר הייתה מחלוקת האם Cornu הוא שם סוג תקף, מאחר שהוא יושם לראשונה לגבי חלזונות חריגים בעלי מוטציות ואנמוליות, אך ב-2015 נפסק שהוא שם סוג תקף. עד אז, הוצעו גם מספר סוגים אחרים בהם Cantareus aspersus (על ידי חוקרים מאיטליה) ו-Cryptomphalus aspersus (על ידי צוות חוקרים מרוסיה ואוקראינה), אך הם לא התקבלו בקהילה המדעית. למרות שכיום השם המדעי המקובל הוא Cornu aspersum, כלומר שיוך לסוג Cornu, הסיווג הישן והקלאסי כ-Helix aspersa עדיין נפוץ ונחשב לעמדה לגיטימית.[12]
בעברית, הסוג Helix נקרא "שבלול" ולכן נקבע שם המין כ"שבלול הגינה", ושם זה עומד בעינו ללא תלות במעמד השם המדעי.
כאמור, שבלול הגינה שייך למשפחת הקדמומיים שבסדרת שבלולי יבשה במחלקת החלזונות.
ראו גם
-
הקונכייה של שבלול הגינה -
מגוון קונכיות של שבלולי גינה
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלזון הגינה |
- במאגרי מידע
- מידע כללי
- Florida Agriculture: Helix aspersa
- Snail control in Australia
- Canada Agriculture Fact Sheet
- BBC Info Page
- Pesticides Database - Chemical Toxicity Studies
- Keeping pet snails and slugs
- Cranshaw, Whitney. (2004). Garden Insects of North America. Princeton University Press מסת"ב 0-691-09561-2
- מדיה
צחי אבנור, שבלול הגינה בישראל, תמונות בפליקר
צחי אבנור, שבלול הגינה - Helix aspersa - Cornu aspersum, יוטיוב
Time lapse - speed eating snails!, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:10)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 לפי פרופ' הנק מיניס, מנהל ואוצר אוסף הרכיכות הלאומי של ישראל.
- ^ 2.0 2.1 יש מחלוקת על הסוג, ראו #מיון טקסונומי.
- ^ "חֶלְזוֹן" היא צורת הסמיכות של "חִלָּזוֹן", כתיב מלא: "חילזון".
- ^ Pfleger, V. & Chatfield, J. (1983). A guide to snails of Britain and Europe. Hamlyn, London.
- ^ 5.0 5.1 Arkive: Helix aspersa
- ^ Velocity Measurement Units Conversion
- ^ Attia, J. (2004). Behavioural Rhythms of Land Snails in the Field. Biological Rhythm Research 35: 35-41. Abstract.
- ^ 8.0 8.1 Capinera JL. 2001. Handbook of Vegetable Pests. Academic Press, San Diego. 729 pp.
- ^ לביא ביגמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מה עושים החלזונות בקיץ?, באתר davidson.weizmann.ac.il, 3 במרץ, 2018
- ^ חלזון הגינה, באתר ifas.ufl.edu
- ^ UF/IFAS Featured Creatures: Helix aspersa
- ^ "The Cornu problem". The Living World of Mollusks. אורכב מ-המקור (html) ב-2007-09-27. נבדק ב-2007-03-05.
שבלול הגינה30228264