רפאל לב
רפאל לב (7 באפריל 1891 וינה, אוסטריה - 1 בינואר 1966 נהריה) קצין יהודי אוסטרי שלחם במלחמת העולם הראשונה בשורות הצבא האוסטרי. נפל בשבי הרוסי אך הצליח לברוח. שימש כמפקד גדוד בצבא האוסטרי ובמקביל היה ממנהיגי התנועה הפועלית סוציאליסטית "שוצבונד" בווינה. השתתף במלחמת האזרחים באוסטריה כנגד התנועה הפשיסטית ולאחר שתנועתו הוצאה מחוץ לחוק נאסר ונכלא. עלה לארץ ישראל בהזמנת אליהו גולומב והצטרף להנהגת ההגנה. ניהל את ארכיון צה"ל לאחר שחרורו מהצבא.
ביוגרפיה
השנים המוקדמות
רפאל לב נולד ב-1891 ברובע פלורידסדורף שבווינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית כרודולף לב. אביו, יצחק, היה עסקן הקהילה היהודית בווינה וקיים בית צנוע. רפאל למד בגימנסיה וסיים ב-1909 את לימודיו. ב-1910 התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי, שירת בשירות סדיר עד שנת 1911 והמשיך להתאמן במסגרת שירות מילואים. בתקופה זו הוענקה לו דרגת קצין ותפקיד של מפקד מחלקה.
מלחמת העולם הראשונה
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נשלח לב בראש מחלקתו (כחלק מהרגימנט ה-13) למערכה על נהר הסן בחזית המזרחית. ב-1915 נשלחה היחידה של לב לחזית המזרחית שם נפצע כשמחלקתו כותרה, בקרבת נהר הדונייץ, על ידי כוחות רוסיים והצליח לחמוק משבי. לאחר שהחלים מונה ב-1916 למפקד מחלקת מקלעי שוורצלוזה ונשלח לחזית בנהר הדנייסטר מול הצבא הרוסי. ביוני 1916 פתח הצבא הרוסי במתקפה גדולה, פרץ את קווי הכוחות האוסטרים ולב נפל בשבי. תחילה הובל, עם שאר השבויים מהקרב, למחנה מעבר בדארניצה ואחר כך נשלח ברכבת מזרחה למחנה שבויים בשם טוטסקוייה ליד העיר אורנבורג בקרבת נהר אורל שם חלה בקדחת. בינואר 1918, וללא שום הסבר, הועלו השבויים על רכבת והובלו מערבה עד פטרוגרד. כשהתברר שם שהייתה טעות במשלוח ויש צורך לחזור לסיביר החליט לב לברוח מהרכבת, קפץ מהקרון בו נסע ומצא מחסה בבית חולים לשבויים בעיר. לב שהה בעיר עד סיום המלחמה ב-1918 ואז חזר לווינה.
פעילותו ב"שוצבונד"
עם חזרתו של לב לוינה נענה לפניית מזכירות מפלגת הפועלים של וינה להקים גדוד חדש (הגדוד ה-21) של צבא עממי "פולקסוור"[1] שיתמוך בשלטון הרפובליקני. משימתו הראשונה של הגדוד של לב הייתה להיות חיל המשמר בטקס הכרזת הרפובליקה ב-12 בנובמבר 1918 אולם הסדר הופר כששני גדודי צבא, תומכי המפלגה הקומוניסטית, ניסו לבצע פוטש. בסופו של יום הושגו הסכמות והטקס הסתיים.
ב-1922 הוחלף צבא הפולקסוור העממי בצבא הבונדסוור האוסטרי הסדיר ולב קיבל דרגת קפטן (האופטמן) ומינוי להיות אחראי על מחסני הנשק בווינה. במקביל לתפקידו הצבאי המשיך לפעול, בחשאי, במסגרת תנועת הפועלים השוצבונד(אנ') והפך לספק הנשק הגדול של התנועה מתוך מאגרי הצבא. מצב זה לא נמשך זמן רב ולאחר שנחשד בהעלמת נשק הועבר לתפקידי מטה.
ב-1926 השתחרר לב מהצבא והתמסר כולו לתנועה הסוציאליסטית שם עסק בעיקר בתחום הצבאי של ארגון, ייצור וקניית נשק הגנתי ומטווחים ופעילות אנטי פשיסטית. בנוסף נסע מספר פעמים לגרמניה כדי למסד שם קשרים עם מפלגות פועלים סוציאליסטיות מקבילות[2].
בתחילת 1934 הוצאה התנועה אל מחוץ לחוק[3] ובפברואר אותה שנה פשטה המשטרה על בתי הפעילים ועצרה רבים מהם וביניהם את לב (שנעצר ב-4 בפברואר)[4]. ב-18 באפריל 1935 נפתח משפטם של 21 ממנהיגי התנועה (ולב ביניהם) ולאחר משפט קצר גזר בית המשפט עונש של 15 שנות מאסר לכולם (בערעור קוצר העונש ל-12 שנים). הנאשמים נשלחו לרצות את עונשם בכלא שטיין שעל שפת הדנובה אולם בסיום שנת 1935 ולכבוד חג המולד שוחררו מהכלא[5].
עם שחרורו מהכלא חזר לב לפעילותו הפוליטית בתנועה שהפכה למחתרת והיה איש הקשר בין הארגון באוסטריה ובין מנהיגי הארגון בצ'כיה.
פעילותו בהגנה
בשנת 1937 פנה אליהו גולומב לראש תנועת השוצבונד, יוליוס דויטש, וביקש את המלצתו על אחד מוותיקי התנועה שיוכל לסייע לארגון ההגנה. דויטש המליץ על לב וזה קיבל במהרה הזמנת הצטרפות להגנה וב-1938 עלה בנמל טריאסט על האוניה גלילה, הגיע לארץ ישראל והצטרף להגנה. במשך שנתו הראשונה בארגון הוטלו על לב משימות כמו תכנון תוכניות הגנה לשכונות ירושלים, תחקיר על פרעות בטבריה ועוד.
באוגוסט 1939 פיקד על קורס ממ"מים של ההגנה שאנשיו נעצרו בידי הבריטים, והוא נכלל בין מ"ג אסירי ההגנה[6][7]. לאחר השחרור מהכלא פעל לב בתחום ההתיישבות (11 הנקודות בנגב, יחיעם, כפר סאלד ועוד). ב-1943 מונה לראש לשכת ההדרכה במטה ההגנה וב-1946 מונה למפקד גליל השומרון של ההגנה. השתחרר משירות זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העצמאות.
שירותו האזרחי
לאחר שיחרורו מצה"ל מונה לב כמנהל הראשון של ארכיון צה"ל אותו ניהל עד פרישתו לגמלאות ב-1953.
חייו הפרטיים
לב התחתן ב-1939. חי בנהריה ונפטר ב-1966.
לקריאה נוספת
- מנדל זינגר, ארבעה פרקי לקח מתנועת הפועלים באוסטריה, הוצאת מועצת פועלי חיפה, 1975
קישורים חיצוניים
- יהודי אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה - רפאל לב בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- מרדכי ברקאי, האיש מפלורידסדורף, דבר, 25 באוקטובר 1963, המשך, המשך, המשך
- בשולי הדברים - הוותיקים המתלוננים - יום השנה לרפאל לב, דבר, 19 באפריל 1967
- מרדכי ברקאי, רפאל לב ה"שוצבונדר", דבר, 3 בינואר 1966, המשך
- רפאל לב נפטר, דבר, 2 בינואר 1966
הערות שוליים
- ^ את כתב המינוי קיבל לב אישית משר המלחמה דאז יוליוס דויטש(אנ')
- ^ לב דווח עם חזרתו על חולשתן של המפלגות הסוציאליסטיות בגרמניה מה שהתברר כנכון עם עליית היטלר לשלטון
- ^ מהלך זה היה חלק ממלחמת האזרחים האוסטרית שהתנהלה בין התנועות הפשיסטיות לתנועות הסוציאליסטיות. המלחמה הסתיימה בניצחון הפשיזם ובשלטון האוסטרופשיסטי
- ^ שלושת מנהיגי הארגון, אוטו באואר, יוליוס דויטש וקארל היינץ, הצליחו להמלט לצ'כסלובקיה
- ^ החלטת ממשלת אוסטריה על השחרור באה כהתרסה נגד הלחצים שהפעילה גרמניה לספח את אוסטריה
- ^ משפט ה-43 החל אתמול בעכו וייגמר היום, דבר, 26 באוקטובר 1939
- ^ נח דגוני (אחד מה-43), קורס המ"מים שתחילתו ביבנאל וסופו בכלא עכו, דבר, 9 באוקטובר 1959
24137764רפאל לב