מ"ג אסירי ההגנה
מ"ג אסירי ההגנה (או בקיצור המ"ג), היו 43 חברי ההגנה שנעצרו ונכלאו על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1939- (תרצ"ט) בפרשה שזעזעה בשעתו את היישוב היהודי בארץ ישראל.
רקע היסטורי
במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (המכונים גם המרד הערבי הגדול), היה שיתוף פעולה בין היישוב היהודי ושלטונות המנדט, בשל אינטרס משותף לדכא את הטרור הערבי. עם סיום המאורעות נפסק שיתוף הפעולה והשלטונות הבריטים החלו לראות את ארגון ההגנה, לא ככוח הגנתי, אלא כמחתרת שיש לדכאה כמו שאר המחתרות. החלה תקופה של מאסרים, חיפושי נשק ומשפטים.
ב-28 באוגוסט 1939 נפתח ביבנאל קורס מרכזי למפקדי מחלקות בפיקודם של רפאל לב ומשה כרמל. צוות המדריכים כלל את משה דיין ויגאל אלון. הקורס הוסווה כמחנה ספורט של הפועל ועמד לפני סיומו.
ב-3 באוקטובר 1939, באמצע שיעור של משה כרמל לפני חניכים סביב שולחן חול, הגיעו לפתע למקום קציני משטרה בריטים. הם נכנסו גם לאוהלים ומצאו שם רובים. לאחר עזיבתם הוחלט להעביר מיד את הקורס לג'וערה. המדריכים והחניכים פוצלו לשתי קבוצות. קבוצה אחת בפיקודו של יגאל אלון יצאה מיד בשיירת מכוניות שהעבירו את הציוד והנשק. קבוצה שנייה של 43 (מ"ג) חניכים ומדריכים חמושים בחלקם עשתה דרכה ברגל. בשל איחור ביציאה, לא הספיקו להגיע למקום המיועד ועם עלות השחר הם נתקלו בוואדי אל-בירה (נחל תבור) בשיירה ממונעת של חיל הספר העבר-ירדני. ניתנה פקודה להתפזר, אך היחידה הוקפה מיד. אחד החניכים - אבשלום טאו - כיוון רובה לעבר החיילים, אך נאלץ להיכנע כשאר חבריו. כל ה-43 הובלו לכלא עכו שם נחקרו תוך מכות ואיומים.
המשפט
ב-25 באוקטובר 1939 נפתח משפטם של המ"ג בבית דין צבאי בעכו. מטעם הסנגוריה הופיעו קציני צבא ומשטרה, שמסרו עדות על שירותם הנאמן של כמה מהנאשמים בתקופת המאורעות. לעומתם הדגיש הקטגור את אי החוקיות בפעולתם של הנאשמים, וטען כי "טיול הלילה שלהם בסביבה מאוכלסת ערבים, מזוינים זיון מלא ובסדר צבאי, יש בו משום כוונה לקדש מלחמה פוליטית ובלתי חוקית על הערבים, ולהטיל מורא על כל הסביבה."
גזר הדין ניתן ב-30 באוקטובר 1939. אבשלום טאו נידון למאסר עולם, וחבריו - לעשר שנות מאסר. לאחר אישור גזר הדין הכריזה הנהלת הוועד הלאומי על הפסקת עבודה לשעתיים ועל סגירת בתי השעשועים בכל הארץ, "כדי לתת ביטוי לסולידריות של היישוב עם 43 הנידונים". לאחר כארבעה שבועות אישר מפקד הצבא את גזר הדין, אך הפחית את העונש: טאו קיבל עשר שנות מאסר וחבריו - רק חמש.
המאסר וסיום הפרשה
במשך כל תקופת מאסרם של המ"ג לא הפסיקו מנהיגי היישוב ללחוץ לשחרורם. ב-22 בפברואר 1940 הם הועברו מכלא עכו למחנה המעצר מזרעה שמצפון לעכו, שהיה מקום פתוח והתנאים בו היו טובים יותר. עם השיפור ביחסים עם הבריטים, לאור התקרבות החזית במלחמת העולם השנייה לארץ ישראל, שוחררו כולם ב-17 בפברואר 1941.
עם חברי המ"ג נמנו משה דיין ומשה כרמל, שאף כתב ספר על תקופת מאסרו.
במספר ערים במדינת ישראל יש רחוב שמנציח את הפרשה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ספר תולדות ההגנה, כרך ג' ספר ראשון, 1973.
- משה כרמל, מבין החומות-מ"ג מכתבים מאת אסיר עברי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1965.
- רותי שלי: מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941 הקדמה ודברי קישור: רות דיין, זמורה, ביתן, 2001
- נח דגוני: דפים מן הכלא - יומנו של אסיר ההגנה בכלא עכו, הוצאת מערכות, 1976
קישורים חיצוניים
- משפט ה-43 החל אתמול בעכו וייגמר היום, דבר, 26 באוקטובר 1939, המשך
- נח דגוני (היה בין 43 האסירים), קורס המ"מים שתחילתו ביבנאל וסופו בכלא עכו, דבר, 9 באוקטובר 1959
- טוביה כרמל, ארבעים שנה לשחרור המ"ג, דבר, 18 בפברואר 1981
- יגאל לב, השחרור בא לפתע...., מעריב, 6 באוקטובר 1964
- משפט ה-43 החל בחיפה, הצופה, 26 באוקטובר 1939, המשך
