שוורצלוזה

שוורצלוזה (Schwarzlose MG M.07/12) הוא מקלע בינוני מתוצרת אוסטרו-הונגריה הקרוי על שם מתכננו ואשר שימש במלחמת העולם הראשונה, וכן במלחמת העולם השנייה. מספר מקלעי שוורצלוזה הגיעו לארץ ישראל ושימשו את כוחות ההגנה כמקלע כבד מרכזי. שמו המחתרתי של המקלע היה 'שחורקה' (או - "השחורה").

המקלע תוכנן על ידי הגרמני אנדראס וילהלם שוורצלוזה, והתאפיין בהזנה על ידי שרשיר תחמושת, קירור מים ומנגנון מבוסס רתע מושהה בעל קפיץ יחיד הכולל שימון לתרמילים הנפלטים להקלת חליצתם. הדגמים הראשונים השיגו קצב אש של כ-400 כדורים לדקה, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה, קצב זה הועלה על ידי התקנת קפיץ חזק יותר ל-580 כדורים לדקה. המקלע היה חסון ואמין בתפקידו המתוכנן כנשק לחי"ר, אך שימוש למטרות שונות מאלו להן נועד הקנה לו שם טוב פחות ממקלע המקסים הנפוץ.

המקלע תוכנן במקורו כנשק בינוני מסייע לחיל רגלים. הוא הופעל מעל חצובה בצוות של שלושה אנשים. מפקד הצוות היה לרוב סמל, המקלען היה אחראי לנשיאת המקלע, והחייל השלישי היה מזין את התחמושת ונושא אותה ואת החצובה. בפועל צורף על פי רוב חייל רביעי על מנת לשאת תחמושת רבה יותר. במהלך מלחמת העולם הראשונה, השתמשו בשוורצלוזה גם כנשק ימי, נשק נגד מטוסים, מקלע המותקן במטוסים וכמקלע כבד להגנת יעדים מבוצרים במלחמת החפירות.

במלחמת העולם השנייה עשו בו שימוש צבאות הולנד, יוון והונגריה.

ארגון ההגנה וצה"ל

שימש את יחידות הפלמ"ח בשנות הארבעים, בעיקר כאשר ירדו לנגב לבצע אימונים במסגרות של פלוגה ומעלה. באותם תרגילים היה המקלע הנשק הכבד ביותר שבידי פלוגות הפלמ"ח.