רחל מכבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רחל מכבי (10 בנובמבר 1915 - 12 באוקטובר 2003) הייתה אשת פלמ"ח וסופרת ישראלית ילידת מצרים.

ביוגרפיה

רחל מכבי נולדה בשנת 1915 בשם מרי-לואיז גרין באלכסנדריה, מצרים למשפחה יהודית-ציונית מהמעמד הגבוה. אביה, פליקס גרין היה איש עסקים אמיד, בכיר בקהילה היהודית וממנהיגי התנועה הציונית המקומית. אמה, ג'נין, הייתה בתו של הברון פליקס דה מנשה.[1] בנעוריה למדה בגימנסיה צרפתית בעיר מולדתה אלכסנדריה, ולאחר סיום לימודי התיכון למדה משפטים. במקביל הייתה פעילה בסניף תנועת הנוער השומר הצעיר. משנת 1925 ערכה מספר ביקורים בארץ ישראל המנדטורית, נקשרה אליה רגשית וגיבשה את ההחלטה לעלות לארץ. לימים היא פרסמה את רשמיה מביקוריה הראשונים בארץ ישראל בספרה "מצרים שלי" (1968).

באחד מביקוריה בארץ ישראל פגשה את מכבי מוצרי-מני, בנם של הפעילים הציונים-מצרים אלברט ומתילדה (מזל) מוצרי, ובשנת 1935 בני הזוג התחתנו. היא שינתה את שמה לרחל, על שמה של רחל המשוררת, ועלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה. השניים חיו במושב תל צור וניהלו משק לגידול ורדים. בשנת 1937 נולד בנם הבכור עודד.

בשנות ה-40 שירת בעלה מכבי מוצרי-מני בתפקידים בכירים ב"הגנה" ובפלמ"ח, והמשפחה עברה בעקבותיו לחיפה ולאחר מכן לירושלים. רחל שירתה בתור מדריכת אלחוטאים בפלמ"ח ולאחר מכן בתור המזכירה של חיים הרצוג בתפקידו כראש אגף הביטחון של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1940 נולדה בתה אלונה. בשנת 1945 נרצח אביה פליקס גרין באלכסנדריה על ידי שודדים שפרצו לביתו.[2]

במהלך מלחמת העצמאות מונה בעלה מכבי לקצין מנהלה ואספקה בחטיבת הראל וליווה את שיירות האספקה בקו תל אביב–ירושלים. באפריל 1948 הוא נפצע אנושות במארב באזור דיר איוב, וכעבור יומיים מת מפצעיו. מותו של מכבי הכה קשות במשפחה. רחל שינתה את שם משפחתה למכבי על שמו של בעלה המנוח, והחליטה להמשיך בדרכו והתגייסה לצה"ל. היא שירתה כמזכירתו של יגאל אלון (מפקד חזית הדרום) ומאוחר יותר עברה קורס קצינים והמשיכה לשרת שירות קבע.

בשנת 1953 נישאה ללובקה (אריה) סטרנין, השתחררה מהצבא ועברה להתגורר עִמו בקיבוץ חצור. בשנת 1955 נולד בנם המשותף הראשון, יואש, ולאחר חמש שנים נולד בן נוסף, אבישי.

השכול המשיך לרדוף את רחל במהלך חייה. בשנת 1964 נפטר בנה עודד ממחלת הסרטן, בעת שהיה סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, זמן קצר בלבד לאחר שהתחתן. טרגדיה נוספת פקדה את חייה לאחר שבימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, נפל בקרב בחזית המצרית בנה יואש בן ה-18.

רחל המשיכה לחיות בקיבוץ חצור כל ימיה. היא עסקה בכתיבת זיכרונותיה ופרסמה חמישה ספרים המספרים את סיפור נעוריה באלכסנדריה, החיים בארץ ישראל המנדטורית, מאורעות מלחמת העצמאות, השירות בצה"ל בשנותיו הראשונות והחיים בקיבוץ.

ספריה

  • מצרים שלי, מרחביה: ספרית פועלים, 1968.
  • חול ואלונים, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, 1972.
  • לילות ירושלים, תל אביב: ספרית פועלים, 1978.
  • בחיוך ובדמע: סיפורים, תל אביב: ספרית פועלים, 1986.
  • אויר הרים, תל אביב: ספרית פועלים, 1992.

לקריאה נוספת

  • אילנה רוזן, 'בין שתי גברות: קריאה ספרותית-תרבותית ביצירת שתי יוצרות יוצאות מצרים, ז’קלין כהנוב ורחל מכבי, על ביקוריהן בארץ ישראל המנדטורית', בתוך: פולקלור ואידאולוגיה: קובץ מחקרים המוגש לפרופ’ עליזה שנהר (2014), עמ' 229–254.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך לפי החוקר עופר רגב. מקורות אחדים מציינים שסבה של רחל היה הברון אליהו דה מנשה, דודו של פליקס.[1]
  2. ^ פליכס גרין, דבר, 18 בספטמבר 1945; רוצח גרין - למות, המשקיף, 13 במאי 1946.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0