פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
ניסיון ההדחה של ראש השב"כ היא פרשה שהחלה ב-16 במרץ 2025 עם הודעתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי החליט לפטר את ראש השב"כ רונן בר, ולהביא את ההחלטה לאישור הממשלה.
השתלשלות הפרשה
רונן בר מונה לראשות השב"כ ב-13 באוקטובר 2021, וכיהן בתפקיד זה גם ערב טבח שבעה באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל.
ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ[1] בטענה ש"בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ, אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה... יש לי חוסר-אמון מתמשך בראש השב"כ שהלך וגבר עם הזמן".[2]בתגובה הודיעה היועצת המשפטית לממשלה לנתניהו כי אינו יכול לפטר באורח שרירותי את ראש השב"כ רונן בר. "זאת עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".[3] גם רונן בר הגיב להודעת נתניהו ואמר: "חובת האמון שחב ראש השב"כ היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה".[4] ב-20 במרץ 2025 אישרה הממשלה פה אחד כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל.[5][6]
העתירה והדיון בבג"ץ
בעקבות החלטת הממשלה הגישו מספר גופים עתירה לבג"ץ נגד פיטורי בר. עם גופים נמנים ארגונים אזרחיים ובהם התנועה למען איכות השלטון בישראל, פורום "חומת מגן לישראל", משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לטוהר המידות וכן מפלגות מהאופוזיציה: יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והדמוקרטים וגורמים פרטיים כגון נמרוד שפר ואורני פטרושקה. בעתירה נכתב ש"מדובר בהחלטה שהתקבלה בניגוד עניינים חריף של ראש הממשלה, על בסיס שיקולים זרים, הקשורים בחקירות שב"כ בלשכת ראש הממשלה, ובעמדת שב"כ שפורסמה לאחרונה לפיה לדרג המדיני ישנה אחריות לאסון השבעה באוקטובר"[6][7]
ב-21 במרץ הקפיאה שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ את הפיטורים והורתה לקיים דיון בהרכב מורחב "בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום 8.4.2025", דהיינו לפני תאריך הפיטורים שקבעה הממשלה, וזאת כדי למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך.[8] בתגובה לעתירה טענה הממשלה שהסוגיה אינה שפיטה.[9]
ב-8 באפריל 2025 דן בג"ץ בעתירות, בדיון ששודר בשידור חי,[10] וקבע שעל נתניהו נאסר להכריז על מחליף או ממלא מקום, אך מותר לו לראיין מועמדים.[11][12] השופטים הוסיפו כי אסור לממשלה להדיר את בר מהתייעצויות. ההחלטה מאפשרת לראש השב"כ להגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות וכך גם לראש הממשלה. במקביל, יכולות הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להגיע להסדר מוסכם עד 20 באפריל.[13][14]
תצהיר ראש השב"כ
ב-21 באפריל הגיש ראש השב"כ רונן בר תצהיר בשבועה לבית המשפט, רובו סודי וחלקו גלוי. בחלקו הגלוי של התצהיר העלה בר את הטענות הבאות[15]:
- נתניהו ביקש ממנו לתת חוות דעת ביטחונית לפיה נתניהו אינו יכול להעיד במשפטו.
- לשכת ראש הממשלה ביקשה ממנו לפעול כנגד מפגינים נגד הממשלה ולפקח על "מממני מחאות".
- נתניהו הורה לבר שאם יהיה משבר חוקתי, עליו לציית לנתניהו ולא לבג"ץ.
- שב"כ העיר את המערכת כולה בלילה שקדם לטבח שבעה באוקטובר. הטענות נגד בר ונגד שב"כ ל"הסתרה" מהוות "הסתה ממוסדת".
בתצהיר טוען בר כי מסקנתו מהשתלשלות האירועים היא שמקור הרצון להפסיק את כהונתו אינו ברובד המקצועי אלא בציפייה לנאמנות אישית מצידו לראש הממשלה, וכי עד נובמבר 2024 זכה השב"כ לתשבחות רבות מצד ראש הממשלה.
רונן בר ציין כי בין החודשים נובמבר 2024 עד פברואר 2025 הוא קיבל החלטות, במסגרת תפקידו, בכמה נושאים הקשורים לראש הממשלה. בהם:
- חקירת גניבת מסמכים סודיים מצה"ל.
- סירובו למתן חוות הדעת המונעת את העדות הרציפה של ראש הממשלה במשפטו.
- תחקיר השב"כ בו הוצגה המדיניות של הדרג המדיני מול רצועת עזה וההתרעות שהועברו לדרג המדיני על ידי השב"כ במהלך 2023 וזכו להתעלמות מצידו.
- עמדת השב"כ וראש השב"כ שהועברה לראש הממשלה ולמזכירות הממשלה ביחס לצורך והחשיבות הביטחונית בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לדרך שהובילה ל-7 באוקטובר.
- חקירת הקשר בין מי שהועסקו בלשכת ראש הממשלה לממשלת קטר, שהוגדרה על ידי ראש הממשלה כמדינה תומכת טרור.
בר מתייחס בתצהיר לשתי החקירות הפליליות: פרשת גניבת המסמכים ופרשת קטרגייט ומציין שתפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות כאלו הוא חיוני וכי פיטורי ראש השב"כ כשהן בעיצומן טומן בחובו מסר מצנן קשה הן לארגון והן לגורמי החקירה הנוספים. מסע ההסתה שליווה ומלווה את שתי החקירות הרגישות הללו ממחיש את הקשר בין עיתוי פתיחת החקירות לבין הפיטורים ושמטעמים מובנים יפרט את הדברים בחלק החסוי של התצהיר. עוד נכתב בתצהיר כי "מתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השנייה (קטרגייט) – על פגיעה במשא ומתן לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים".
שעה קלה אחרי הגשת התצהיר, הכחיש נתניהו את הדברים וטען שזהו תצהיר שקר שיופרך בזמן הקרוב.[16][17][18]
לקריאה נוספת
- משה גורלי, מבחן פיטורי רונן בר: בדמוקרטיה צריך גם סיבה, לא רק סמכות, באתר כלכליסט, 25 במרץ 2025
הערות שוליים
- ↑ יואב זיתון, לשכת רה"מ: נתניהו הודיע לרונן בר כי יביא לממשלה הצעה לסיום תפקידו, באתר ynet, 16 במרץ 2025
- ↑ יובל קרני, נתניהו על פיטורי רונן בר: בשל חוסר אמון מתמשך החלטתי להביא הצעה לסיום תפקידו, באתר ynet, 16 במרץ 2025
- ↑ טובה צימוקי, מורן אזולאי, היועמ"שית לנתניהו: אינך יכול לפטר את ראש השב"כ, באתר ynet, 17 במרץ 2025
- ↑ אמיר בוחבוט, "הציפייה של נתניהו לחובת אמון אישית פסולה מעיקרה": רונן בר פרסם תגובה חריפה להדחתו, באתר וואלה!, 16 במרץ 2025
- ↑ מורן אזולאי, הממשלה אישרה את הדחת ראש השב"כ, שלא הגיע לדיון: "אין בו אמון מאז 7/10", באתר ynet, 21 במרץ 2025
- ^ 6.0 6.1 צבי זרחיה, הממשלה אישרה פה אחד את הדחת ראש השב"כ רונן בר, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2025
- ↑ המכון הישראלי לדמוקרטיה, הדיון בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8 באפריל 2025
- ↑ יום אחרי ההחלטה: בג"ץ הקפיא את פיטורי רונן בר, באתר "סרוגים", 21 במרץ 2025
- ↑ תומר גנון, "סוגיית פיטורי ראש השב"כ אינה שפיטה": הממשלה מגיבה לעתירות לבג"ץ, באתר כלכליסט, 24 במרץ 2025
- ↑
דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה להפסיק את כהונתו של ראש השב"כ, סרטון בערוץ "דוברות הרשות השופטת", באתר יוטיוב
- ↑ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־8 באפריל 2025
- ↑ פרופ' סוזי נבות, פיטורי רונן בר: רוחו של הכאוס ריחפה מעל הדיון בבג"ץ, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 באפריל 2025
- ↑ נטעאל בנדל, איתמר אייכנר, הצו המאפשר של בג"ץ: פיטורי רונן בר יוקפאו, אך נתניהו יראיין מועמדים להחלפתו "כבר ממחר", באתר ynet, 25 במרץ 2025
- ↑ בג"ץ הוציא צו ביניים והקפיא את הדחת ראש השב"כ - עד החלטה אחרת, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2025
- ↑ החלק הגלוי של תצהיר ראש השב"כ, באתר ynet, 21 באפריל 2025
- ↑ נטעאל בנדל, ראש השב"כ: "נתניהו אמר שאציית לו ולא לבג"ץ, וביקש פרטים על פעילי מחאה", באתר ynet, 21 באפריל 2025
- ↑ אלינור שירקני-קופמן, רונן בר: הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2025
- ↑ ניר דבורי, ראש השב"כ הגיש את התצהיר לבג"ץ: "הובהר לי שעליי לציית לרה"מ ולא לבג"ץ", באתר מאקו, 21 באפריל 2025
פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר40909582Q134029201