רון לאודר
 | |
| רון לאודר | |
| לידה | 26 בפברואר 1944 (גיל: 80) |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
.jpg)
רונאלד (רון) סטיבן לאודר (באנגלית: Ronald Steven Lauder; נולד ב-26 בפברואר 1944) הוא נשיא הקונגרס היהודי העולמי, איש עסקים, פוליטיקאי, אספן אמנות ונדבן מפורסם, מבעלי ערוץ 10 וחברות תקשורת אחרות בעולם, יהודי-אמריקאי. בנה של אסתי לאודר, אחיו של לאונרד לאודר וחבר בדירקטוריון של קונצרן הקוסמטיקה "אסתי לאודר" ושל חברות הבת שלה. על פי המגזין פורבס לאודר הוא מעשירי תבל (מקום 435 בעולם) וסך כל הונו נטו נכון ל-2015 הוא כ-3.9 מיליארד דולר[1].
קורות חיים
לאודר נולד בניו יורק, בנם של ג'וזף ואסתי לאודר, השני בין האחים לבית לאודר, לאחר איש העסקים לאונרד לאודר, בעלה של אוולין לאודר. למד בתיכון ברונקס למדעים והוא בעל תואר ראשון מבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. אחר כך למד באוניברסיטת פריז וכן קיבל תעודה בלימודי עסקים בינלאומיים מאוניברסיטת בריסל. ב-1964 הצטרף לחברת אמו כראש האגף הבינלאומי.
ב-1967 נשא לאשה את ג'ו קרול קנופף והוא אביהן של אארין וג'יין. בעלה של בתו ג'יין, קווין וורש, היה יועץ בכיר לנגיד הבנק הפדרלי האמריקאי במשך כחמש שנים (מפברואר 2006 עד 31 במרץ 2011).
באפריל 1985 יצא לאור ספרו על המלחמה בפשיעה האלימה בארצות הברית[2].
קריירה פוליטית
ב-1984 עזב לאודר את חברת אמו לטובת תפקידים פוליטיים, כשמונה לסגן עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני מדיניות בנושאי אירופה ונאט"ו. ב-1986 מונה על ידי רונלד רייגן לשגריר ארצות הברית בווינה, תפקיד בו שימש עד 1987.
בספטמבר 1989 התמודד מול רודי ג'וליאני במרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לראשות עיריית ניו יורק והפסיד, אך בניגוד למקובל המשיך במירוץ, הפעם כמועמד המפלגה השמרנית וזכה בבחירות עצמן בפחות מ-0.5% מהקולות (ג'וליאני הפסיד בבחירות אלה לדייוויד דינקינס, מועמד המפלגה הדמוקרטית). הדעות שהשמיע במהלך מסע הבחירות הזה היו בדרך כלל ימינה מג'וליאני, כאשר בנוגע לישראל היו אלה בדרך כלל דעות המקבילות לדעות הליכוד.
בשנת 1993 ושוב ב-1996 היה לאודר מראשי התומכים בהגבלת משך הכהונה של חברי מועצת עיריית ניו יורק, בשני משאלי העם המוצלחים מבחינתו, שנערכו בעניין זה שם.
לאודר היה ועודנו תורם ופעיל פוליטית וציבורית בענייני איכות הסביבה.
בשנת 2003, הקים לאודר את בית הספר למנהל עסקים ע"ש לאודר בווינה, אוסטריה, במטרה להכשיר אנשי מקצוע ומנהיגים מובילים לתחומי העסקים והכלכלה, שיתמחו בשיווק וניהול ברמה הבינלאומית.
בראשית חודש פברואר 2013 העניק לו נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את אות קצין לגיון הכבוד.[3]
שותפות בערוץ 10
לאודר השתתף במספר עסקאות גדולות בתחום התקשורת בישראל, ובין השאר קנה חלק מערוץ 10. בספטמבר 2011 נטען כנגד לאודר כי הוא הפעיל לחצים כבדים על ראשי הערוץ לשדר התנצלות אישית כלפי איש העסקים שלדון אדלסון. מדובר בהתנצלות לאחר כתבת פרופיל על אדלסון, ששודרה בערוץ בינואר 2011. לפי נוסח ההתנצלות, "לאחר שידור הכתבה בדקנו את ההאשמות. בדיקותינו גילו שהאשמות אלה היו - והינן - כוזבות לחלוטין". "אנו מצטערים מאוד שלא בדקנו את ההאשמות האלה לפני ששידרנו אותן". כפיית צורת ההתנצלות הובילה להתפטרותם של מנכ"ל חברת החדשות ראודור בנזימן, עורכת התוכנית רותי יובל ומגישה גיא זהר (אשר ממשיך בתפקידים אחרים בערוץ 10), תוך התקפות על רון לאודר בשל לחצים אלה[4][5]. בשל התקפות שדרני ערוץ 10 על לאודר בפרשה זאת, החליט רון לאודר, שהיה עד אותה עת המממן האחרון שנותר לערוץ, לשקול מחדש את המשך הזרמת הכספים למימון הערוץ. נטען אז, שאם אמנם לאודר יממש אפשרות זו, יתקשה הערוץ להמשיך לפעול במתכונתו הנוכחית אחרי אוקטובר 2011[6].
ב-3 בנובמבר 2011 קיבלה מועצת הרשות השנייה החלטה בעניין זה ובה נקבע שההתנצלות ששידר ערוץ 10 בפני איש העסקים שלדון אדלסון הייתה במקומה וכי "לא הוצגו ראיות כי הייתה התערבות של בעלי המניות של ערוץ 10 בתוכני החדשות, או אפילו בנוסח ההתנצלות שהוסכם עליו בין חברת החדשות לבין הנפגע מהשידור"[7].
באוקטובר 2012 מכרה נטוויז'ן את חלקה באתר האינטרנט "נענע10" לחברת התקשורת JCS, תמורת כ-10 מיליון ש"ח[8]. JCS, הנמצאת בבעלותו של לאודר, אוחזת כעת ב-50% מהשליטה באתר כשבמחצית השנייה אוחז ערוץ 10, אשר לאודר מחזיק גם בחלק ממניותיו.
יהדות וישראל
ב-1987 הקים לאודר את "קרן לאודר לפיתוח קהילות יהודיות והשכלה יהודית בארצות מזרח אירופה". כיום יש לקרן 62 תוכניות ב-15 ארצות, הכוללות בין השאר בתי ספר וגנים[9]. הוא הקים, תומך, תורם ומשמש כנאמן בשורה ארוכה נוספת של גופים פילנתרופיים, יהודים ולא יהודים שונים ברחבי העולם. לאודר תרם לבניית בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, הנקרא כיום על שמו[10].
לאודר היה נשיא קונגרס ראשי הקהילות היהודיות, וראש מינהל הכספים של הקונגרס היהודי העולמי.
ב-10 ביוני 2007 נבחר לאודר לשמש כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, כשהוא מנצח בהפרש ניכר את שני מתחריו, עינת וילף מישראל ומנדל קפלן מדרום אפריקה[11].
בתוקף תפקידו כנשיא הקונגרס היהודי העולמי השמיע לאודר את דעותיו ברבים, בנושאים שונים שהיו שנויים במחלוקת. הוא ביקר בחריפות ביצוע עסקאות בין גופי אנרגיה אירופאים שונים לבין איראן, קרא לסנקציות רציניות יותר של האו"ם כנגד מדינה זו בשל איומיה על ישראל ובשל תוכניתה הגרעינית, התנגד להפיכתו של האפיפיור פיוס ה-12 ל"קדוש" נוצרי, עד לחשיפת ארכיוני הותיקן שיראו מה הייתה התנהגותו האמיתית בנוגע ליהודים בתקופת השואה, תמך בבנימין נתניהו בעימות מול ברק אובמה ועוד.
בעבר היה נחשב לאודר לידיד אישי של בנימין נתניהו. ב-1998, בתקופתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, דווח כי לאודר נשלח מטעמו לגבש הסכם שלום עם סוריה, שיכלול הסכם לגבי רמת הגולן. התיווך של לאודר בין ישראל לסוריה נמשך גם כשהחליף אהוד ברק את בנימין נתניהו בראשות ממשלת ישראל ועד ועידת שפרדסטאון שהתקיימה ב-3 עד 10 בינואר 2000 בין שתי המדינות, אך בסופו של דבר מאמצים אלו לא נשאו פרי. עם זאת, מאז נראה כי היחסים בין לאודר לנתניהו הצטננו[12]. במאי 2017 רון לאודר תדרך ואירח בביתו את נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לפני פגישתו של עבאס עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בלשכת נתניהו הביעו מורת רוח על מעשה זה[13].
במרץ 2018, במאמר שפורסם בניו יורק טיימס הזהיר כי "ישראל מסתכנת בכך שתהפוך ממדינה מודרנית וליברלית לסמי-תאוקרטיה" ומפני "מותו של פתרון שתי המדינות, כניעתה של ישראל לדתיים קיצוניים והניכור ההולך וגדל של יהודי התפוצות". לדבריו "אם המגמות הנוכחיות יימשכו ישראל תעמוד בפני בחירה קשה: להעניק לפלסטינים זכויות מלאות ולהפסיק להיות מדינה יהודית או לפגוע בזכויותיהם ולהפסיק להיות דמוקרטית. כדי להימנע מתוצאות אלה, הדרך היחידה קדימה היא פתרון שתי המדינות"[14][15].
אמנות
לאודר הוא התורם העיקרי של נויה גאלרי ניו יורק (Neue Galerie New York; פירוש השם בגרמנית הוא "הגלריה החדשה"), וכן בבעלותו אוספי אמנות פרטיים שונים[16]. האוסף שלו של כלי מלחמה מימי הביניים והרנסאנס, נחשב לאוסף הפרטי הגדול מסוגו בעולם. לאודר היה הגורם המסייע המכריע, במספר מקרים בהם הושבו לבעליהם, בדרך כלל יהודים, אוצרות אמנות שהנאצים בזזו בתקופת השואה.
ביוני 2006, קנה לאודר את ציורו של גוסטב קלימט, "דיוקנה של אדלה בלוך-באואר", תמורת 135 מיליון דולר; זהו המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור ציור עד אז[17].
מוזיאון תל אביב לאמנות בחר בלאודר בנובמבר 2009 לעמית כבוד[18].
קישורים חיצוניים
- "Our President" - על לאודר באתר "קרן רונאלד לאודר(הקישור אינו פעיל)" (באנגלית)
- אייל אברהמי, רון לאודר בראיון בלעדי ל-G: "חד-משמעית - אם הממשלה לא תפתור את המשבר, ערוץ 10 ייסגר", באתר גלובס, 16 בספטמבר 2012
- לי-אור אברבך, "לא פגשתי את לפיד, אבל הוא אדם מבריק שיכול להיות ראש ממשלה", באתר גלובס, 10 במאי 2013
אמיר טייג, הקזינו ההונגרי והשותף הרומני: ההשקעות הכושלות של רון לאודר במזרח אירופה נחשפות, באתר TheMarker, 7 באוגוסט 2015- מיכאל טוכפלד, רון לאודר מודאג: "אנחנו מאבדים את צעירי התפוצות", באתר מקור ראשון, ט״ו באייר תשע״ח
הערות שוליים
- ^ פורבס
- ^ NCJRS Abstract
- ^ JTA, Ronald Lauder Wins France's Highest Honor: President Hollande Cites World Jewish Congress Leader, The Jewish Daily Forward, February 7, 2013; Hollande: France will 'study evidence' of Burgas, The Jerusalem Post, February 7, 2013.(הקישור אינו פעיל, 2.05.2018)
- ^ לי-אור אברבך ורועי ברק, התפטרות בנזימן: מה באמת קרה מאחורי הקלעים של חדשות 10?, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2011
- ^ שלי פריצקר, הזעזועים בערוץ 10 נמשכים: התפטרה רותי יובל, עורכת מהדורת שישי "השבוע", באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2011
- ^ יואב יצחק, לערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בספטמבר 2011
- ^ "ישראל היום", 4 בנובמבר 2011
- ^ לי-אור אברבך, סופית: נענע10 נמכרה לרון לאודר, באתר וואלה!, 11 באוקטובר 2012
- ^ אתר הקרן
- ^ רונלד ס. לאודר, באתר בית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ עמירם ברקת, רון לאודר נבחר לנשיא הקונגרס היהודי העולמי, באתר הארץ, 11 ביוני 2007
- ^ ברק רביד, Top Jewish leader and close Netanyahu ally blasts PM for lack of diplomatic plan, באתר "הארץ" באנגלית, 29 ביוני 2011 (באנגלית)
- ^ בן כספית, זעם בלשכת רה"מ: רונלד לאודר הכין את אבו מאזן לפגישה עם טראמפ, באתר מעריב אונליין, 8 במאי 2017
- ^ Israel’s Self-Inflicted Wounds By RONALD S. LAUDER - MARCH 18, 2018
- ^ טל שלו, יו"ר הקונגרס היהודי: ישראל תצטרך לבחור בין יהודית לדמוקרטית, באתר וואלה!, 19 במרץ 2018.
- ^ יוסי דהאן, המקלט הבטוח של ההון, באתר "העוקץ", 28 בנובמבר 2011
- ^ כתבה מאתר הניו יורק טיימס, 19 ביוני 2006
- ^ חגית פלג-רותם, רון לאודר, רות שטרית ומאיר ויזלטיר - עמיתי כבוד של מוזיאון ת"א, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009
35477743רון לאודר
- ניו יורק: אישים
- אנשי עסקים יהודים אמריקאים
- אספני אמנות אמריקאים
- אספני אמנות יהודים
- נדבנים יהודים אמריקאים
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- משפחת לאודר
- מיליארדרים יהודים אמריקאים
- זוכי פרס אמי הבין-לאומי: ניהול
- בוגרי בית הספר וורטון
- שגרירי ארצות הברית
- שגרירים באוסטריה
- קבוצת הירש מדיה
- בוגרי אוניברסיטת פריז
- אמריקאים שנולדו ב-1944