מנדל קפלן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מנדל קפלן (1936–2009) היה תעשיין, נדבן ופעיל ציוני יהודי דרום אפריקאי. שימש במשך שנים רבות כיושב ראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית ונשיא כבוד של קרן היסוד[1].
ביוגרפיה
מנדל קפלן נולד בדרום אפריקה. הוא קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת קייפטאון ב-1958 ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה ב-1960. סבו של קפלן, מנחם מנדל קפלן, היגר לדרום אפריקה מליטא ונכנס לענף המתכת, כשהקים בשנת 1904 מחסן גרוטאות ברזל במרתף בית ששכר בקייפטאון[2]. ב-1929 הקים, בשיתוף שתי משפחות מהגרים יהודים מליטא: קושליק ובלוך, את קונצרן הפלדה והמתכת "קייפ גייט". מנדל קפלן החל לעבוד בקונצרן בשנת 1961 והרחיב את פעילותו גם לארצות הברית, בריטניה וישראל. בהמשך ניהל את הקונצרן, יחד עם אחיו רוברט, לאחר שאביהם איזק קפלן פרש מהניהול שלו[2].
ב-1971 החל להשקיע בעסקים בישראל. ב-1974 ייסד קונצרן "קייפ גייט", בשותפות עם חברת השקעות דיסקונט, את חברת "יהודה רשתות פלדה"[3]. בהמשך נרכשה על ידי הקונצרן גם חברת "מסילת סיגמה" מבני ברק, מפעל פלדה וברזל לבניין שהוקם בשנות ה-30[4]. במקביל באותן השנים החל להיות פעיל במוסדות ציונים ושימש כיושב קרן היסוד ויושב ראש המגבית היהודית בדרום אפריקה[5].
בשנות ה-80 נכנס לעסקי התעופה שהקים את חברת "ג'אטאווי אינטרנשיונל" בדרום-אפריקה, חברה זו חכרה את אחד ממטוסיה לחברה לטיסות שכר הישראלית מעוף נתיבי אויר[6]. באותה עת הקים גם את חברת "די.בי.אי.סי אינטרנשיונל" להשקעות בישראל, בשיתוף השקעות דיסקונט, החברה השקיעה בעיקר במיזמי נדל"ן והייתה חברת האם של יהודה רשתות פלדה[7]. ב-2003 רכש את מלוא הבעלות בחברה[8].
באוקטובר 1987 נבחר לתפקיד יושב ראש חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית[9]. בינואר 1988 צעד בראש מצעד החיים הראשון בפולין[10]. בתוקף תפקידו יזם, ב-2 בנובמבר 1988, טיסה היסטורית משדה התעופה עטרות בירושלים למוסקבה, במטוסו הפרטי[11]. בעקבות אירוע זה היה פעיל בחידוש החיים היהודיים בברית המועצות[12], ובעידוד העלייה לישראל מברית המועצות[13].
ב-1992 הצטרף להשקעה בזכיינית ערוץ 2 טלעד[14]. ב-2004 רכש מניות נוספות של החברה והגיעה לאחזקה של 18% בה[15].
בעשור הראשון של המאה ה-21 רכש קפלן את מלוא הבעלות בחברת "יהודה רשתות פלדה", תחילה מחק אותה מהמסחר בבורסת תל אביב[16], אחר כך רכש את חלקה של חברת דיסקונט השקעות[17]. הוא הרחיב את פעילותה על ידי רכישה של מספר חברות בענף המתכת, בהם מפעל עיבוד הפלדה של חברת סולל בונה בחולון[18], ומפעל לנד לעיבוד פלדה לבניין בנתניה[19].
פילנתרופיה
קפלן היה ביחסי ידידות עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, והיה בין התורמים הראשונים לקרן לירושלים[2], ועמד בראש ועד ידידי הקרן בדרום אפריקה[20]. בין הפרויקטים בהם תמך היו: חפירות עיר דוד והקמת הגן הארכאולוגי במקום[21], פרויקט שיקום שכונות בשכונת הבוכרים[22], הקמת המרכז לטניס בקטמונים, הקמת מוזיאון חצר היישוב הישן שנקרא על שם אביו המנוח והקמת הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם[21]. על פעילותו הפילנתרופית בירושלים קיבל פרסים רבים, בהם: "נאמן ירושלים", פרס "טדי קולק", "פרס הקרן לירושלים ע"ש גולדשטיין".
ב-1980 ייסד את מרכז אייזק וג'סי קפלן ללימודי יהדות באוניברסיטת קייפטאון. בשנת 2000 הקים את המוזיאון היהודי בדרום אפריקה.
ב-2002 תרם להקמת קונסרבטוריון במרכז הקהילתי של שכונת גילה בירושלים, כחלק מהתנאים לתרומה ביקש שהקונסרבטוריון ישמש גם את ילדי השכונה הערבית הסמוכה בית צפפה[23].
חיים אישיים
החל משנות ה-80 התגורר קפלן חלק מהזמן בירושלים, בהמשך גם קיבל אזרחות ישראלית. הוא רכש תחילה בית בשכונת ימין משה ואחר כך הקים בית דירות על קו התפר, בשכונת אבו תור[24].
ב-1986 פרסם את הספר "השורשים היהודיים בכלכלה הדרום אפריקאית", בה תיעד את ההיסטוריה של מעורבת היהודים בכלכלת דרום־אפריקה[25].
קפלן היה אוהד נלהב של רוגבי.
קפלן נפטר משבץ מוחי ב-19 בנובמבר 2009. הותיר אחריו אישה ואח, ארבעה ילדים ונכדים. הובא למנוחות בקייפטאון שבדרום אפריקה[26].
הערות שוליים
- ^ מירב אנקורי, הלך לעולמו מנדל קפלן, יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית והבעלים של קבוצת יהודה, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2009
- ^ 2.0 2.1 2.2 אריה בנדר, מנדל קפלן: 60 אחוז פלדה, 40 אחוז ציונות, מעריב, 1 בינואר 1988
- ^ שימוש נרחב לרשתות יהודה, דבר, 23 בפברואר 1977
- ^ כ. שלמה, שיטת המיכון בקונסטרוקציות *פלדת־סיגמה"- לבניה לגובה, על המשמר, 4 במאי 1965
- ^ אמנון אטד, מיליונרים לעזרת המדינה, חדשות, 22 בפברואר 1985
- ^ אלעזר לוין, תודה שטסתם מעוף, כותרת ראשית, 14 בנובמבר 1984
יעקב בן מאיר, מעוף שלחה בואינג לסווזילנד, חדשות, 3 בספטמבר 1984 - ^ קרן צוריאל, די.בי.אי.סי מעוניינת לרכוש יתרת המניות ביהודה רשתות ולמחוק אותה מהמסחר בבורסה, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2000
- ^ אלי דניאל, דיסקונט השקעות מוכרת את החזקותיה בדי.בי.אי.סי אינטרנשיונל למשפחת קפלן ב-30 מיליון שקל, באתר TheMarker, 12 במאי 2003
- ^ אריה בנדר, מנדל קפלן מדרא"פ נבחר ליו"ד חבר הנאמנים של המכנות, מעריב, 26 באוקטובר 1987
- ^ זאב אופרי, 45 לגטו ורשה: 2,000 נערים יהודים יצעדו למחנה אושוויץ, חדשות, 26 בינואר 1988
- ^ רונית אנטלר, ויקטור לוי, יצביע, וייצא למוסקבה בטיסה היסטורית משדה התעופה בעטרות, חדשות, 1 בנובמבר 1988
עתי"ם, דיניץ וקפלן יצאו בטיסה ישירה מישראל למוסקבה, חדשות, 2 בנובמבר 1988 - ^ שלמה סלוצקי' סמדר רלזון, ייתכן שסניף השומר הצעיר יחזור למוסקבה, חדשות, 18 במאי 1989
- ^ סמדר אלזון, עוד 60 אלף מקומות לקליטה במלונות, אכסניות, קיבוצים, חדשות, 18 בינואר 1990
- ^ הגר רם, רותי זוטא, 3 קבוצות הגישו הצעות למכרז ערוץ 2, חדשות, 15 במאי 1992
הגר רם, קב׳ טלעד החתימה את רפי רשף ואילנה דיין, חדשות, 11 במרץ 1993 - ^ רוני קורן-דינר, דורית ענבר תמונה למנכ"לית טלעד, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2004
- ^ ניר גולדברג, יהודה רשתות - הצלחה להצעת רכש, באתר גלובס, 23 בינואר 2001
אלי דניאל, יהודה רשתות: הציבור נענה להצעת הרכש שפירסמה דיסקונט השקעות, באתר TheMarker, 22 בינואר 2001 - ^ שי שלו, דסק"ש מכרה את חלקה ביהודה רשתות למנדל קפלן בכ-3 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2002
אלי דניאל, דרור שטרום אישר מיזוג די.בי.אי.סי אינטרנשיונל עם Cape Gate Holdings ו-Miriam, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2002 - ^ הדס מנור, יהודה רשתות רכשה את מפעל הפלדה של סולל בונה בחולון ב-3 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 באפריל 2006
- ^ הדס מנור, יהודה רשתות פלדה רכשה את מפעל לנד; העיסקה מוערכת ב-3–4 מיליון ש', באתר גלובס, 2 במרץ 2004
- ^ עונת החפירות הראשונה בעיר דוד תתחיל בקיץ, דבר, 6 ביוני 1978
- ^ 21.0 21.1 שחר אילן, המיליונר הדרום-אפריקאי יוכל להשקיף על עיד־דוד, כל העיר, 16 בינואר 1987
- ^ קפלן אמר כן לחילונים, כל העיר, 18 בספטמבר 1981
- ^ יהונתן ליס, במקום טקס לחנוכת מרכז המוסיקה ערכו בגילה טקס אזכרה, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
- ^ מיכל פלג, ירושלים - מוצב קדמי על שפת התהום, באתר מסע אחר, 5 באפריל 2013
- ^ דן סגיר, על יהודים בכלכלת דרום־אפריקה, כותרת ראשית, 3 בספטמבר 1986
- ^ אורה קורן, הלך לעולמו מנדל קפלן, בעלי עשרה מפעלי פלדה בישראל, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2009
