רון ברקאי
 | |
| רון ברקאי, דצמבר 2008 | |
| ענף מדעי | היסטוריה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר ההיסטוריה של ספרד בימי הביניים | |
רון ברקאי (נולד ב-31 באוקטובר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטת תל אביב.
חייו ופועלו
רון ברקאי נולד בירושלים. אימו עלתה לישראל כתינוקת מבגדאד שבעיראק ואביו הגיע כנער מקהיר. בהתחלה גרה המשפחה בירושלים, בדירה שהשתייכה לכנסייה האתיופית ברחוב החבשים (הקרוי כיום רחוב אתיופיה). ביתם הופגז במהלך מלחמת העצמאות ובאחת ההפוגות ב-1948 עברו לדירת חדר בתל אביב, ליד מסגד חסן בק. עד למלחמה גרו בדירה זו ערביי המקום. רון ברקאי למד בבית ספר דתי תחכמוני עד לכיתה גימל. בשנת 1953 עברה המשפחה לשכונת קריית שלום, שם למד בבית חינוך. בסיום הלימודים היסודיים הלך לבית הספר המקצועי על שם הולץ (רשת עמל), בו למד מכונאות מטוסים. במשך שנים ספורות עבד במקצוע ולאחריהן עשה בגרות אקסטרנית ובשנת 1967 התחיל ללמוד באוניברסיטת תל אביב. הוא השלים את לימודי התואר הראשון בחוגים להיסטוריה כללית ולהיסטוריה של המזרח התיכון. בשנת 1974 התקבל למסלול ישיר ללימודי התואר השלישי (ללא מ.א.) באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור בנושא "דימוי עצמי ודימוי אויב אצל מוסלמים בספרד של ימי הביניים" כתב בהנחייתו של פרופסור עמנואל סיוון.
בין השנים 1968 ל-1975 לימד ברקאי בגימנסיה שלווה שבתל אביב. בשנת 1973 החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, בה מונה בשנת 1996 לפרופסור מן המניין. כמו כן לימד באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1988 ל-1993 היה ראש בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נמנה עם המייסדים של כתב העת Mediterranean Historical Review שיוצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוא חבר במערכת כתב העת Social History of Medicine שרואה אור בלונדון, חבר מערכת כתב העת "ג'מאעה" הרואה אור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעבר היה עורך וחבר מערכת כתב העת זמנים. שהה בשבתונים והיה פרופסור אורח באוניברסיטת אוקספורד, בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, בסורבון בפריז 1, בפריז 8 סן-דני, באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד ובאוניברסיטת סלמנקה. באוקטובר 2010 יצא לגמלאות מן האוניברסיטה.
בנעוריו היה חבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית ופעיל בברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, עזב ב-1968 את המפלגה והמשמרת הצעירה שלה. לכל אורך השנים פעיל פוליטית בארגוני השמאל האוניברסיטאיים. לצד העבודה האקדמית, שולח ברקאי ידו גם בספרות. פרסם עד כה שלושה רומנים: בשנת 2001 "כמו סרט מצרי", בשנת 2004 "האישה שאהבה סיפורים" ובאוקטובר 2010 ראה אור הרומן החדש שלו "התחתית של תל אביב". שלושת הספרים ראו אור בהוצאת חרגול. כמו כן פרסם תרגומים של סיפורים קצרים מאת אוקטב מירבו וגי דה מופסאן.
באוגוסט 2010 ראה אור גיליון חדש, מס. 111 של כתב העת "זמנים", שאותו ערך ברקאי והוא מוקדש לשיער (שיער ראש, זקנים, שפמים ושיער חזה) והיסטוריה.
מחקריו
גישתו ההיסטורית
בתחילת דרכו האקדמית למד רון ברקאי לטינית, ערבית וספרדית של ימי הביניים. את מחקריו הראשונים הקדיש ליחסי נוצרים ומוסלמים בחצי האי האיברי. במסגרת זו פרסם בשנת 1984 את ספרו הראשון: "האויב בראי. מוסלמים ונוצרים בספרד בימי הביניים", שראה אור בספרדית. החל משנת 1982 החל לחקור את היחסים וההשפעות ההדדיות שבין נוצרים, מוסלמים ויהודים בספרד, ובעיקר העברות של ידע מדעי בין הקהיליות השונות בספרד. להשקפתו אין לראות את ההיסטוריה של יהודי ספרד כתופעה מבודדת אלא בקונטקסט רחב של היחסים עם המוסלמים והנוצרים. מכאן גם נטייתו להדגיש את החיים המשותפים במשך למעלה משבע-מאות שנים ואת היצירה הענפה של קהילות אלה, לצד תקופות של משבר וגירוש. במסגרת זו נמנה רון ברקאי גם על חוקרי המוריסקוס, האנוסים המוסלמיים של ספרד.
ספרי מחקר
האויב בראי. מוסלמים ונוצרים בספרד של ימי הביניים
ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטורט של רון ברקאי. הוא יצא לאור בארבע הדפסות במדריד שבספרד, בשפה הספרדית. הספר עוסק בהתגבשות תפישתן העצמית של הקהילה הנוצרית והקהילה המוסלמית בספרד בתהליך העימות בין השתיים. ברקאי משתמש בשורת מושגים מהפסיכולוגיה החברתית שעוסקים בגיבוש הדימוי העצמי. הוא עוסק בדימוי העצמי כחלק מדימוי האחר. מושג מרכזי הוא "דימוי הראי" משמעו: 'אני רואה את האויב כהיפוך מושלם לדרך שבה אני רואה את עצמי.' ברקאי ניסה להציג את מידת מורכבותם ופתיחותם הרבה של הדימויים הללו, דבר שקיים הן אצל המוסלמים והן אצל הנוצרים. זאת מכיוון שבדימויים בעלי אופי פתוח ניתן למצוא גם קרבה מנטלית אל האחר והאחר לא נתפש כאויב בלבד שצריך לחסלו פיזית. הדבר מסביר את אחת התופעות הבולטות בספרד לאורך מאות שנים –"החיים יחדיו", שאפשרו השפעות עמוקות בין שלוש התרבויות המוסלמית, היהודית והנוצרית לאורך זמן ארוך כל כך.
מדע, מאגיה ומיתולוגיה בימי הביניים
ספר זה יצא לאור בעברית ב-1986. הספר עוסק בשלוש התרבויות בספרד: יהודים, נוצרים ומוסלמים והוא כולל ארבעה פרקים. פרק אחד עוסק בהיבטים תאורטיים ופרקטיים של האסטרולוגיה, בעיקר בספרד. אחת השאלות המרכזיות למשל היא האם אפשר שאדם מאמין יעסוק באסטרולוגיה? שהרי אם הכוכבים קובעים גורלו של האדם, הוא אינו אחראי למעשיו ואין לו חופש בחירה, בשעה שרוב הדתות קובעות שיש חופש בחירה. האסטרולוגיה נחשבה בימי הביניים למדע מובהק, וכשקמו האוניברסיטאות הונהגו בהן לימודי האסטרולוגיה בעיקר במסגרת הפקולטות לרפואה. זאת מכיוון שהאסטרולוגיה נחשבה גם אמצעי עזר לדיאגנוזה וגם לטיפול רפואי.
הפרק השני עוסק בתפישות גניקולוגיות אצל יהודים, מוסלמים ונוצרים בימי הביניים ובעת החדשה ודן גם באיזו מידה הייתה לתפישות הגינקולוגיות השפעה על הדימויים של האישה והתכונות הנפשיות שיוחסו לה.
הפרק השלישי עניינו הוא רפואה עממית בקרבם של יהודים, נוצרים ומוסלמים בספרד בימי הביניים. הוא מראה קרבה ושוני באמצעים ובתפישות המאגיות בין שלוש התרבויות.
הפרק הרביעי דן במיתוסים היסטוריים, תוך כדי בחינה של מקומם בהיסטוריוגרפיה הספרדית, כיצד הם נוצרו ואיך הם משפיעים על ההיסטוריוגרפיה הספרדית. הוא עוסק במיתוסים כמו אל סיד, המערה המבורכת (קובאדונגה), סנטיאגו דה קומפוסטלה (יעקב הקדוש שניצר את ספרד) ועוד.
אסונותיה של דינה, או הגינקולוגיה היהודית בימי הביניים
ספרו זה של ברקאי ראה אור בפריז בשפה הצרפתית, בשנת 1991. דינה המקראית, בתו של יעקב, הופכת לקול הדובר בחיבורים גניקולוגיים עבריים של ימי הביניים. בחלקו הראשון של הספר עומד המחבר על תפישות היהדות את האישה וגופה והשינויים שחלו בתפישות אלו בעקבות המגע עם התרבות המדעית היוונית והערבית. בחלק השני הוא מביא הוצאה ביקורתית ותרגום לצרפתית של "ספר התולדת". במקורו היה זה חיבור גינקולוגי חשוב ביותר, שנכתב ביוונית במאה ה-2 לספירה על ידי סורנוס מאפסוס(אנ'). החיבור תורגם ללטינית במאה השישית ולבסוף עובד לעברית בשנת 1197, כדו-שיח בין דינה ליעקב.
נוצרים, מוסלמים ויהודים בספרד בימי הביניים. בין השפעה הדדית לגירוש
זוהי אסופת מאמרים בצרפתית של רון ברקאי עצמו ושל אחרים, שהוא אסף, כתב הקדמה והוציא לאור לציון חמש מאות שנים לכיבוש גרנדה המוסלמית וגירוש היהודים מספרד. הספר ראה אור בפריז בשנת 1993.
היסטוריה של טקסטים גינקולוגיים יהודיים בימי הביניים
ספר זה ראה אור בשפה האנגלית בהוצאת בריל בליידן בשנת 1998. בספר זה מנתח ברקאי את דרך התפתחות ענף רפואת הנשים בתרבות היהודית של ימי הביניים, תוך הדגשת ההשפעות שספג מחיבורים ערביים, לטיניים, ספרדיים וצרפתים. בחלק השני של הספר הוא מביא הוצאה ביקורתית של רוב החיבורים שהתגלו עד כה (בעיקר בעברית ובערבית יהודית, בליווי תרגום אנגלי).
המיתולוגיה הספרדית
ספר זה ראה אור בסדרת "המיתולוגיות" של הוצאת מפה בשנת 2005, שם הוא עוסק במיתולוגיות נוצריות, מוסלמיות ויהודיות, שהתפתחו בספרד. הספר מביא את הרקע ההיסטורי להתפתחות הסיפורים המיתולוגיים, כמו גם תרגום של סיפורים כאלה מערבית, לטינית וספרדית של ימי הביניים.
חלק חשוב של מחקרו של רון ברקאי הוקדש לתולדות האנוסים המוסלמיים בספרד (מוריסקוס) ולתרבותם. במסגרת זו פרסם מספר מאמרים בצרפתית, אנגלית ועברית. בקרוב יראה אור ספרו באנגלית: "רפואה עממית של המוריסקוס במאה השש-עשרה" בהוצאת בריל שבליידן. ספר זה מביא כתב יד נדיר שגילה ברקאי בספריה הלאומית של מדריד וממנו ניתן ללמוד כי הערבית הייתה בשימוש אצל חלק מהמוריסקוס, אף על פי שהדבר נאסר על ידי האינקוויזיציה. כמו כן ניתן למצוא השפעות ספרדיות על המונחים ועל מבנה הלשון של אנוסים אלה.
מחקרו העכשווי
בשנים האחרונות עוסק מחקרו של רון ברקאי בהיסטוריה של המגפה השחורה. הוא מנסה לעשות מחקר השוואתי בין חיבורים רפואיים שנכתבו על ידי מוסלמים, נוצרים ויהודים בספרד בין המאה הארבע-עשרה למאה החמש-עשרה.
ספרי פרוזה
כמו סרט מצרי
זהו ספר הפרוזה הראשון של רון ברקאי, שראה אור ב-2001 בהוצאת חרגול ותורגם לאיטלקית ולצרפתית. גיבור הספר הוא יוסף אלפנדרי, יהודי ספרדי מצרי שעלה לישראל ממצרים. הוא מתאפיין במספר דברים: ראשית ברצונו העז להשתלב בחברה הישראלית האשכנזית המתהווה, להיות חלק ממנה והוא נכשל כישלון חרוץ. הוא תוצר של התרבות הערבית—מצרית העשירה אליה הוא קשור בכל נימי נפשו ומצד שני הוא מתעב ערבים. הוא צופה נלהב בקולנוע הערבי-מצרי, במשך שנים רבות הוא שומע את 'קול קהיר' רק כדי לשמוע את הערבית-מצרית ושירה מצרית כמו אום כולתום, ועבד אל-חלים חאפז, אסמאהן ולילה מוראד. בספר גם מתוארים הקונפליקטים שלו עם משפחתו. בספר שזורים אלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו של ברקאי, אולם הוא בעיקרו רומן בדוי.
האישה שאהבה סיפורים
זהו ספר הפרוזה השני של רון ברקאי שיצא לאור ב-2003 בהוצאת חרגול. הספר מגולל את קורותיו של היסטוריון ישראלי שעורך מחקר על מלחמת האזרחים בספרד. הוא עובד בארכיון המרכזי של מלחמת האזרחים שנמצא בעיר סלמנקה ובמהלך העבודה הוא גונב מהארכיון שני מכתבים שכתב חייל רפובליקני ערב מותו לאימו ולאהובתו. מטרת ההיסטוריון היא לנסות ולהביא את המכתבים ליעדם. הוא עורך מסע גם לגילויה של ספרד וגם לגילוי עצמו ושבסוף מביא אותו לבית משוגעים. הספר רווי בתיאורים פלסטיים גם של סלמנקה וגם של בית המשוגעים שנמצא בסמוך לתל אביב.
התחתית של תל אביב
זהו ספר הפרוזה השלישי של רון ברקאי שיצא לאור בדצמבר 2010 בהוצאת חרגול-עם עובד. גיבורו הוא מאיר הולצמן, ארכאולוג המתמחה בתקופה הצלבנית וחופר בעיקר בשטחי יהודה ושומרון. סיוט אחד מביא אותו לבחינה מעמיקה, גם היא מסוייטת מאד, של חייו הפרטיים ושל עבודתו המקצועית.
ספרי מחקר
- Cristianos y musulmanes en la España medieval : el enemigo en el espejo (Madrid : Rialp, 1984)
- מדע, מגיה ומיתולוגיה בימי הביניים (ירושלים : מכון ון ליר, תשמ"ז 1987)
- Les infortunes de Dinah : le livre de la génération : la gynécologie juive au Moyen Age (Paris : Cerf, 1991)
- Chrétiens, musulmans et juifs dans l’Espagne médiévale : de la convergence à l’expulsion (Paris : Cerf, 1994)
- A history of Jewish gynaecological texts in the Middle Ages (Leiden : Boston : Brill, 1998)
- המיתולוגיה הספרדית (תל אביב : הוצאת מפה, תשס"ג 2003)
ספרי פרוזה
- כמו סרט מצרי (תל אביב : הוצאת חרגול, תשס"א 2001)
- Come in un film egiziano / traduzione di Daria Merlo (Firenze : Giuntina, 2005)
- Comme un film égyptien : roman / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 2006)
- האשה שאהבה סיפורים (תל אביב : הוצאת חרגול, תשס"ד 2003)
- התחתית של תל אביב (תל אביב : הוצאת חרגול-עם עובד, 2010)
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של רון ברקאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רון ברקאי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רון ברקאי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הספרים של רון ברקאי, באתר "סימניה"
- רון ברקאי: הפצת מחשבה וידע באגן הים התיכון – הרפואה בראשית ימי הביניים, זמנים 34–35 (1990)
- פרק מתוך ספרו של רון ברקאי, "התחתית של תל אביב", באתר "טקסט"
- רון ברקאי, האישה שאהבה סיפורים, באתר ynet, 12 בינואר 2004
- דן לחמן במאמר באימגו על ספרו של רון ברקאי "האישה שאהבה סיפורים"
- חדשות המדע, פרופ' רון ברקאי, ההיסטוריה של רפואת הלב, ynet , 6 ביולי 2004
- רון ברקאי, לתלוש שערה מזקנו של אל-סיד, זמנים 111, קיץ 2010
- יוסי רן, התחתית של תל אביב רון ברקאי, באתר תרבות הפנאי, 9 ביוני 2012
- רוית הכט, "התחתית של תל אביב" מאת רון ברקאי, מלחמת חפירות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011
רון ברקאי, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- דורית שילה, על ספרות, פוליטיקה ובתי קברות, שיחה עם רון ברקאי, הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות, אפריך 2019
27960488רון ברקאי