חמאם אל-באשה
חמאם אל-באשה הוא חמאם היסטורי השוכן מדרום למצודת עכו, בצפונה של עכו העתיקה.
היסטוריה
החמאם הוקם על ידי מושל צפון הארץ, אחמד אל-ג'זאר, בשנת 1795 והוא קרוי על שמו. לפי הסברה הוא הוקם על שרידיו של בית מרחץ צלבני, וחזיתותיו המזרחית והצפונית חופפות למבנה הקדום. בדומה לחמאמים אחרים ברחבי האימפריה העות'מאנית, הוא שימש גם כמקום מפגש חברתי. עד קום המדינה תפקד המבנה כחמאם, ומ-1954 ועד שנות ה-90 כמוזיאון עירוני.
בין השנים 2000–2003 שופץ המבנה על ידי רשות העתיקות והחברה לפיתוח עכו העתיקה, וכיום מוצגת בו מצגת אור-קולית קבועה בשם "הבלן האחרון". המופע מתחקה אחר תולדות העיר באמצעות סיפורה של שושלת בלנים דמיונית, ועושה שימוש באלמנטים הוויזואלים של המבנה.
המבנה
חדרי החמאם ערוכים סביב חצר פנימית (3 בתרשים) המובילה אל מלתחה שבמרכזה מזרקת שיש ולאורך קירותיה ספסלי שיש (4 בתרשים). משם עברו הרוחצים דרך חדרי שירות לחדר פושר (7 בתרשים) שבשני צדדיו ארבעה חדרים פרטיים, ולאחריו לחדר חם (8 בתרשים) שאליו צמודים תנור הסקה ומאגר מים. החדר החם בנוי בצורת מתומן ובארבע פינותיו חמישה חדרים קטנים לשימוש אישי (בפינה הצפון-מזרחית יש שני חדרים). החדר החם וכל חדרי המשנה עטורים בכיפות. כיפת החדר החם נחה על ארבעה עמודי שיש מסיביים, והיא מחוררת בפתחים עגולים קטנים רבים, המחדירים את אור קרני השמש דרך חלונות זכוכית צבעונית. קרני אור אלה יצרו אפקט ייחודי בשילוב אדי המים שעלו מרצפת החדר. מבנה בית המרחץ מעוטר ברצפות שיש, בעמודי גרניט ופורפיר ובאריחי קרמיקה צבעוניים שהובאו מדמשק ומאנטוליה.
החמאם הקטן
בדרומה של העיר שוכן חמאם נוסף הידוע בשם "החמאם הקטן" או חמאם אל-שעבי. חמאם זה, שנבנה בידי דאהר אל-עומר, קטן בהרבה מחמאם אל-באשה. הוא נזכר לראשונה בשנת 1704 כחלק ממסגד אל-רַמל, והיה בשימוש עד שנות ה-40 של המאה ה-20. כיום הוא הרוס חלקית.
קישורים חיצוניים
- חמאם אל באשה ותערוכת "הבלן האחרון", באתר האינטרנט של החברה לפיתוח עכו העתיקה
- חמאם אל-פאשה: שימור מזרקה, באתר האינטרנט של מינהל שימור, רשות העתיקות, 2009
- החמאם, באתר "ArchNet"