רבי שמשון רפאל וייס
הרב שמשון רפאל וייס (כ"ט באדר ב' ה'תר"ע, אפריל 1910 – י"א בשבט ה'תש"ן, 6 בפברואר 1990) היה רב אורתודוקסי גרמני-אמריקאי, ופרופסור למחשבת ישראל בטורו קולג'[1].
ביוגרפיה
באירופה
שמשון רפאל וייס נולד בעיר אֶמְדֶן שבגרמניה ב-1910, למשפחה שהשתייכה לזרם הנאו-אותודוקסי ביהדות גרמניה. ייתכן שנקרא על שם הרב שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש), ממייסדי זרם זה. ב-1929, בגיל 19, נסע למיר שבבלארוס, ולמד בישיבת מיר משך כשנתיים. תקופה זו זיכתה אותו בסמיכה לרבנות, וכן בקשר קרוב עם המשגיח המפורסם שכיהן אז בישיבה – הרב ירוחם ליבוביץ. בחזרתו לגרמניה למד באוניברסיטאות ברלין וברסלאו, וכן באוניברסיטת ציריך (שווייץ). קיבל את תואר דוקטור 'בכבוד רב ביותר' מאוניברסיטת טרטו (אסטוניה), ולאחר מכן עמד בראש המחלקה העברית בסמינר למורים יהודיים בווירצבורג[2]. ב-1936 נישא ללאה (הלנה) קרליבך, נכדת הרב שלמה קרליבך מליבק[3]. בשנותיו בגרמניה הניע כמה בחורים כישרוניים שפגש לנסוע למיר וללמוד בישיבת מיר, כפי שעשה הוא עצמו.
בארצות הברית
ב-1938, בצל רדיפות היהודים ההולכות ומחמירות בגרמניה הנאצית, היגר הרב שמשון רפאל וייס לארצות הברית. בתחילה לימד בישיבת נר ישראל בבולטימור,[4] וב-1941 עבר לדטרויט ולימד שם בישיבת 'בית יהודה' (אנ'). בדטרויט נולד בנו ישראל מאיר, לימים מייסד ישיבת נחלת הלויים וראש הישיבה. ב-1944 השתקע בניו יורק, והתמנה לרבה של קהילת 'אורח חיים'. הוא היה ממייסדי תורה ומסורה, ארגון חרדי אמריקאי שמטרתו הייתה הקמת מוסדות חינוך אורתודוקסיים לילדים יהודים ברחבי ארצות הברית. ב-1945 החל להיות מעורב בארגון ישראל הצעיר, ושנתיים לאחר מכן התמנה למנהל הארגון[5] – תפקיד שהחזיק בו עד 1956. ב-1956 מונה לסגן נשיא ה-OU (איגוד הקהילות היהודיות אורתודוקסיות בארצות הברית).
הרב שמשון רפאל וייס היה ממקורביו של הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר (שעברה בינתיים לירושלים, לאחר תקופת נדודים במזרח הרחוק בזמן מלחמת העולם השנייה). הקשר שלו לישיבת מיר התבטא גם בכך שהיה נשיא ישיבת מיר (כלומר, הוא סייע לישיבה בגיוס כספים). בנוסף, הוא היה מעורב ביותר בעבודתה של ועידת רבני אירופה בין השנים 1962–1972[6]. במקביל לקריירה הרבנית שלו, שפרסמה את שמו כנואם וכמנהיג ביהדות החרדית בארצות הברית, החזיק בכמה תפקידים בטורו קולג', שרשמית לא פרש מהם אף לאחר עלייתו לארץ. בשנים 1969–1972 היה דיקן המחלקה ללימודי היהדות בקולג'.[1] כשגדל בנו, ישראל מאיר, שלח אותו ללמוד בישיבת מיר בירושלים. ראש ישיבת מיר, הרב חיים שמואלביץ, השיא לישראל מאיר את בתו גיטל, והזוג השתקע בירושלים.
לרב שמשון רפאל וייס היה קשר הדוק עם כמה מהרבנים הבולטים בתקופתו, ובהם הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' והרב אהרן קוטלר בארצות הברית (שהיו שותפיו להקמת 'תורה ומסורה'), וכן הרב יחיאל יעקב וינברג (מחבר הספר 'שרידי אש'[7]).
בישראל
ב-1972 פרש הרב שמשון רפאל וייס מתפקידיו הרבניים בארצות הברית, ועלה לישראל. הוא התגורר בירושלים, ברחוב אבן האזל 13[8], סמוך למשפחת חתנו יונה דיסין, וחזר ללמוד בישיבת מיר. במהלך תקופת מגוריו בארץ נפטר מחותנו הרב חיים שמואלביץ (1979), והוא היה ממספידיו[9]. בי"א שבט ה'תש"ן (1990) נפטר הרב שמשון רפאל וייס בירושלים, וביקש שלא יספידו אותו.
משפחתו
- בנו - הרב ישראל מאיר וייס, חתנו של הרב חיים שמואלביץ וראש ישיבת 'נחלת הלויים' בחיפה ובעפולה.
- חתנו - הרב יונה יוסף דיסין, תלמיד חכם ובוחן בתלמודי תורה קמניץ ועץ חיים (רמות) בירושלים.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 וייס, שמשון רפאל, במאגר הנתונים הביוגרפיים של יהדות פרנקוניה התחתית, בשיתוף אוניברסיטת וירצבורג. (בגרמנית)
- ^ אנציקלופדיה יודאיקה מהדורת 2000, ערך Weiss, Samson
- ^ מאיר וונדר, עיניך רואות, עמ' 125, באתר אוצר החכמה, תשס"ט; הרב שלמה קרליבך אב"ד ליבעק ומשפחתו, בבלוג 'תולדות ושורשים'.
- ^ "Ner Israel College Appaels for Funds", The Detroit Jewish Chronicle and the Legal Chronicle, June 28, 1940, in the archives of University of Michigan.
- ^ ארגון "ישראל הצעיר" בארצות הברית נחלץ לעזרה למען ישראל, שערים, 2 ביולי 1952.
- ^ הועדה המתמדת של ועידת רבני אירופה, 'שרידים', בטאון רבני אירופה, גיליון כה, עמ' לא, באתר אוצר החכמה, כסלו תשע"ג
- ^ בשו"ת 'שרידי אש' מופיעה תשובה ששלח הרב וינברג לרש"ר וייס בעניינו של הרב ישראל ברודי, כפי שמצוין ב'שרידים' כה, עמ' פב (https://tablet.otzar.org/#/b/194524/p/79/t/1655236245332/fs/0/start/0/end/0/c/1655237046019)
- ^ י' סגל, השקדן - ג: הפוסק והמנהיג, עמ' 184, באתר אוצר החכמה
- ^ ספר הזיכרון לר' חיים שמואלביץ, עמ' קמח
34722089שמשון רפאל וייס