רבי שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי. התפרסם כסופרו של שבתאי צבי. נראה שבהמשך חזר בו מאמונותיו השבתאיות. בסוף ימיו נמנה עם חשובי רבני אדריאנופול ודבריו מצוטטים רבות בכתבי גדולי דורו והדורות הבאים.

ביוגרפיה

בצעירותו למד מפי רבי יהודה שרף. בשנת ה'תכ"ב (1662) נסע כשליח ירושלים לטורקיה וניהל באיזמיר את תביעת הכוללות הירושלמיות נגד יורשיו של שליח ירושלים הרב דוד חביליו. מאוחר יותר נסע שוב עם שבתי צבי לאיזמיר ולקושטא והיה לסופרו הרשמי. בשנת 1671, לאחר התאסלמותו של שבתי צבי, התגורר פרימו בסופיה עם נתן העזתי ולפי רשימתו של הרב דוד פיפאנו כיהן כרב העיר בין השנים ה'ת"ם-ה'תמ"ט.

לפי הספרות המשכילית (כגרץ, שלום ואחרים) הוא היה שבתאי קיצוני שהאמין בהאלהת שבתי צבי לאחר מותו, והשפיע בגישה זו על ר' חיים מלאך, אך שבתאים אחרים כמו אברהם מיכאל קרדוזו התנגדו לו והסתכסכו עמו על רקע אמונתו. לפי יצחק מלכו ואברהם אמארילייו, היה פרימו שבתאי נסתר ועובדת שבתאותו לא הייתה ידועה לבני קהילתו באדריאנופול שבעידודו גירשו את מתנגדו קרדוזו מן העיר בשל שבתאותו.

אך לפי מקורות אחרים חזר בו רבי שמואל פרימו משבתאותו וחזר לעסוק בתורת הנגלה, הוא שימש כמו"צ בבתי הכנסת פוליא וטולידו באדריאנופול, וכפוסק הלכה קיים קשרי שאלות ותשובות עם רבים מגדולי דורו. רוזאניס סבור, שר"ש פרימו חזר בו משבתאותו שנה אחרי התאסלמותו של שבתי צבי, בעקבות מאורעות שבעה עשר בתמוז בשנת ה'תכ"ז.

כך מתוארת תקופת חייו לאחר "חזרתו בתשובה" מן השבתאות:

בשבר רוח ותוהה על הראשונות היה דרכו להשכים ולהעריב בבית ההסגר אשר נוכח בית הכנסת פורטוגאל, ולעת ערב הלך יום יום אל בית התפילה טולידו לדרוש שמה את דרשתו. אך עוד לא נטש את שעשועיו מקדם, כי לעתות מרגוע יתעלֵס עם בתו בשחוק הקלפים; וזאת, לפי קצת אומרים, למען שכוח את תוגותיו או את מכאובי רגליו אשר הוכה בהן עקב תלאות מסעיו...

— אברהם דאנון, כת יהודית־מושלמנית בארץ תוגרמא.

זיהויו של שמואל פרימו, מזכירו האישי של שבתי צבי עם רבי שמואל פרימו מאדריאנופול מקובל על רוב ככל החוקרים, והראשון שעמד על זהותם היה צבי גרץ בספרו דברי ימי ישראל בפרק העוסק בתנועה השבתאית. אך יש הכופרים בזיהוי זה, ולדעתם מדובר בשני אישים נפרדים; הרב והחוקר אריה ליב פרומקין טען כי גרץ עצמו כתב במקום אחר שר"ש פרימו אינו אותו פרימו שהיה סופרו של שבתי צבי.

בשנותיו האחרונות חלה ונוסף לו השם יהודה. רבי יהודה שמואל פרימו נפטר באדריאנופול בט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708.

כתביו בהלכה ובאגדה

למרות דעותיו, ואולי בשל חזרתו מהן, הפנו אליו רבנים רבים שאלות בהלכה, ודבריו בהלכה ובאגדה מצוטטים רבות בספרות הרבנית. תשובות הלכתיות שלו נדפסו בספר השו"ת "כהונת עולם" של חתנו הרב משה הכהן (קושטנדינא ה'ת"ק). חתנו אסף רבים מרעיונותיו באגדה ובדרוש והם נדפסו לאחר פטירת החתן תחת השם "אמרי שפר" (קושטאנדינא ה'תק"ה). גם בספריו של רבי שלמה אמריליו רבה של סלוניקי הודפסו תשובות הלכתיות שלו ורעיונות באגדה. הוא מצוטט רבות גם בכתבי רבי יהודה רוזאניס והחיד"א.

לקריאה נוספת

• ז. רובשוב, סופרו של משיח, נדפס לראשונה בכתב העת הַשִׁלֹח, כרך כ"ט (תרע"ד), עמ' 36–47. מהדורה שנייה: הוצאה מיוחדת (בחמש מאות עותקים) למלאת 80 שנה לשז"ר, ירושלים: מוסד ביאליק, ה'תש"ל
• גרשם שלום, חדשות לידיעת אברהם קארדושו: ג) שמואל פרימו, חיים אלפאנדרי וחיים מלאך. בתוך: מאמרים לזיכרון ר' צבי פרץ חיות, וינה תרצ"ג. עמ' של-שלג
• שלמה אברהם רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, ח"ד, סופיה תרצ"ד, עמ' 234–238
• פרימו, ר' (יהודה) שמואל, בתוך: רפאל הלפרין (עורך), אנציקלופדיה לבית ישראל, מהדורת תש"ע, כרך יז, עמ' 205

קישורים חיצוניים

• משה דוד גאון, "יהודה שמואל פרימו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 669–670, באתר HebrewBooks

מספריו

• אמרי שפר, קושטאנדינא ה'ת"ק, באתר היברובוקס
• חיים אביגדור, פרי עץ חיים, "...עם הקדמות מהרש"ף זללה"ה", אמשטרדם ה'תק"ב, באתר היברובוקס
• 917, באתר "החכם היומי"
• יהודה שמואל פרימו (1634-1708), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36250053שמואל פרימו