רבי שלמה צבי שיק
הרב שלמה צבי בן נתן שיק (Schück)[1] (נפ' כ' בתמוז ה'תרע"ו, 1844–1916) היה רב הונגרי ופוסק הלכה, אשר שימש כרבה של קהילת קרצג. פירסם ספרים ומאמרים תורניים רבים. בין ספריו: "סדור רשב"ן" ו"שו"ת רשב"ן". נחשב לרב אורתודוקסי מתון, פתוח, בעל דעות עצמאיות ודמות חריגה בנוף ההונגרי.[2] מכונה: הרשב"ן.
ביוגרפיה
נולד ב-1844 בברזובה (אנ'), סמוך לניטרה[דרושה הבהרה] לרבי נתן. שושלת היוחסין של משפחתו מגיעה עד הבעל התוספות יום טוב.[1] למד אצל דודו הרב דוד שיק מחבר "אמרי דוד", הרב חיים צבי מנהיימר והמהר"ם שיק (אף הוא קרובו),[3] ונסמך להוראה על ידם. היה חתנו של הרב אנשיל רוזנפלד[4].
החל משבט ה'תרכ"ט (1869) ועד לפטירתו, קרוב לחמישים שנה, שימש כרבה של הקהילה היהודית בקרצג.[5]
בשנת 1905 ביקר בארץ ישראל עם משלחת רבנים, והיה שותף לגיוס הכספים ולהקמת בית הכנסת במוצא, הפעיל עד היום.[6] עמד בקשרים עם רבנים רבים מבני דורו, ביניהם: רבי מאיר פערלס, המהר"ם שיק, רבי דוד שיק (דודו), רבי מרדכי הלוי הורוביץ, רבי שמחה בונם סופר, רבי צבי הלר, רבי יהודה סופר, רבי יהודה לייב מרמורשטיין, רבי פנחס שטיין, רבי משה שבתאי וייס (חתנו), ועוד.
פרסם ספרים תורניים רבים, ומאמרים בכתבי עת בעברית, בגרמנית וביידיש. הרבה לפרסם מאמרים בעיתונות, בפרט בשבועון הגרמני-חרדי "די יידישע פרעססע" הנדפס בברלין. כן פירסם את דרשותיו בהונגרית ובגרמנית.
הרב שיק נפטר ביום כ' בתמוז ה'תרע"ו (1916). נטמן באחוזת הקבר של משפחת שיק בעיר.
משפחתו
לרב שיק ולאשתו רחל (לבית רוזנפלד) נולדו חמישה ילדים. שניים משלושת בניו, למדו תורה אצל אביהם ולאחר מכן רכשו השכלה גבוהה בפרנקפורט, עניין חריג בין רבני תקופתו.[5]
- בנו הרב ברכיה שיק שימש משנת ה'תרנ"ה כרבה של קהילה אורתודוכסית קטנה בעיר בסקשפהרוואר (שטולווייסנבורג), ומשנת ה'תרס"א כאב"ד בטימישוארה (טמשוואר). מחבר דת ודין על קבורת גוי שנולד מנישואי תערובת בבית עלמין יהודי,[7] ו"ולהצדיק צדיק" – הגנה על מתקפות שספג אביו – בעיקר מטעמו של הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר בשו"ת "לבושי מרדכי" – עם פירסום הספר שו"ת רשב"ן. נפ' בכ"ג בתשרי ה'תש"ב, 1941.[8]
- הרב משה אהרן שיק, שימש אחריו כרב העיר קרצג. נפל קורבן לעלילת דם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באשמת ריגול, ונפטר במהלך המשפט.[9]
- בנו השלישי היה אברהם יעקב (אדולף) שהתפרנס ממסחר (נפ' בשנת ה'תרפ"ה).[10]
- חתנו הוא הרב מאיר שטיין[11], ששימש ברבנות בטרנבה (טירנא), מחבר הספר אבן המאיר, בנו של הרב פנחס שטיין מחבר קנאת פנחס[12].
- חתן נוסף הוא הרב משה שבתי וייס, ששימש ברבנות בסמיקלוש (אנ'). הוא בנו של הרב קלונימוס קלמן וייס, רבן של מספר ערים ומחבר הספר פי שניים.
הגותו
הרב שיק ראה בעין חיובית את פעילותה של התנועה הציונית לישוב ארץ ישראל, עודד להצטרף אליה וראה בהקמת המושבות החקלאיות מסימני הגאולה. אמנם, הוא עצמו לא הצטרף אליה מעולם. יש טוענים שאג'נדות פוליטיות אנטי-דתיות ששררו בחלק מזרמי הציונות הניעו אותו להסתייג ממנה מעט.[13]
שני מאורעות כלל יהודיים השפיעו על הרב שיק ועל פועלו – האמנציפאציה בשנת 1867, והקרע ביהדות הונגריה בשנת 1871, בו התפלגה בין הנאולוגים, קהילות הסטטוס קוו אנטה והאורתודוקסים.[5] שינויים אלה עודדו יהודים להשתלב בפריחה התרבותית והכלכלית ולשלוח את ילדיהם לבתי ספר תיכוניים וגבוהים. הרב שיק היה מודע לשינוי הצפוי באורח החיים היהודי, אך בה בעת היה כמעט היחיד במדינתו בין הרבנים החרדיים שעודד קשר חיובי עם קהילות הסטטוס קוו השומרות על ההלכה וכן רכישת השכלה כללית.
עמד תחת ביקורות רבות, הן מצד המחנה החרדי והן מצד המחנה הניאולוגי. חלק מהביקורת עליו עסקה בנושאים אישיים – לימודי בניו בגימנסיה ובאוניברסיטאות, ואפילו כלפי לבושו שדמה ללבוש רבני מערב אירופה.[5].
הרב שיק תמך בגיור של נשים שנשואות בנישואים אזרחיים ליהודים. לדבריו, הגיור במצב זה מציל את היהודי מהתבוללות שהיא עבירה חמורה ביותר, והגם שיש לחשוש שהגיור לא יהיה לשם שמים, במקרים שבהם שנראה שהנוכרית לא אדוקה בעבודה זרה והיא לא תשוב אליה – יש לגייר, משום שהכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה (על פי חולין ה, א).[14]
חיבוריו
- סדור המנהגים – ספר המנהגים לרב יצחק אייזיק מטירנא, עם פירוש, בארבעה חלקים, נדפס במונקאטש תר"ם, תרמ"ב, ושניים בתרמ"ח
- תקנות ותפילות – מקור התקנות, התפילות והמנהגים מאז ימי משה ועד ה'תר"ל, מונקאטש תר"ן
- סידור רשב"ן – מקור לכל תפילה ותפילה מהתלמודים, המדרשים וספרי ראשונים ואחרונים, ווינה 1894
- שו"ת רשב"ן – שני כרכים בני כ-600 תשובות, אורח חיים (מונקאטש תר"ס) ואבן העזר (סאטמר תרס"ה) חלק א וחלק ב, באתר היברובוקס
- ממשה עד דמשה – ספר היחוסין המשפחתי עד בעל התוספות יום טוב, מונקאטש תרס"ג
- תורה שלמה – ביסוס למסורת התורה היהודית, שלושה חלקים, סאטמר תרס"ט[15] חלק א, חלק ב, חלק ג
- שולחן ערוך באידיש - אורח חיים, אבן העזר, יורה דעה, חשן המשפט.
לקריאה נוספת
- 'הרב ר' שלמה צבי במוהר"ר נתן שיק', בתוך: שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 282
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 155–158
- ADAM S. FERZIGER, "The Hungarian Orthodox Rabbinate and Zionism: The Case of R. Salamon Zvi Schück", Proceedings of the Eleventh World Congress of Jewish Studies 11, IIIC (1994), 273-80
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרב שלמה צבי בן נתן שיק, ממשה עד משה, קאהן עט פריעד, 1903
- ^ Adam Ferziger, The Responsa of R. Solomon Zvi Schick, moderate in a sea of extremes
- ^ ראו: אגרות מהר"ם שיק, כרך א, ירושלים תש"ע, עמ' קמג
- ^ ראו: הרב מו"ה משה סופר, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד 90, אות קנז.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 משה הרשקו, תולדות קהילת קרצאג וקהילות מחוז נאדקונשאג, ועדת ההכנה של יוצאי קרצאג, 1977
- ^ ראו: שמואל הכהן וינגרטן, 'השיירה הגדולה בשנת תרס"ה', בתוך: יהודי הונגריה, תל אביב תש"מ; וכן בהרחבה: שו"ת רשב"ן, סאטמר תרס"ה, דפים קצד-רלו; שמעון וויינשטיין, אורחת תיירים ישראלית, חבצלת, 26 במרץ 1905
- ^ ראו: צחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' רכב-רכג
- ^ על אודותיו ראו: צחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 255
- ^ שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 359–360
- ^ ש. י. שפיצר 'לקט ידיעות מהעתונות בשנת תרפ"ה', בתוך: עלי זכרון כה, י"ח אלול תשע"ו, עמ' נג
- ^ ראו: הרב מו"ה מאיר שטיין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת מ, עמוד טז, אות רכב/1.
- ^ ראו: הרב מו"ה פנחס שטיין, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת פ, עמוד כט, אות ל.
- ^ Adam_S_Ferziger_The_Hungarian_Orthodox_R.pdf, Google Docs
- ^ שו"ת הרשב"ן, אבן העזר, סימן לז
- ^ עיון בספרים חדשים: תורה שלמה, המצפה, 1 ביולי 1910
שלמה צבי שיק34353873Q30527293