רבי מרדכי עטייא
 | |
| שער הספר מר דרור | |
| לידה |
1690 ה'ת"ן  דמנאת, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
1746 (בגיל 56 בערך) ה'תק"ו |
| מדינה |
מרוקו  טורקיה |
| מקום מגורים | דמנאת, מרקש, איזמיר |
| מקום פעילות | מרקש, איזמיר |
| תקופת הפעילות | תחילת המאה ה-18 – 1746 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | ריש מתיבתא |
| רבותיו | רבי יצחק דילויה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי |
| בני דורו | רבי חיים אבולעפיה (השני), רבי יצחק הכהן רפפורט, רבי דוד חזן (מחבר: חוזה דוד) |
| חיבוריו | מר דרור |
| אב | רבי יצחק |
רבי מרדכי עטייא (ה'ת"נ - 1690 - ה'תק"ו - 1746), מחבר הספר "מר דרור", היה ר"מ בעיר מרקש שבמרוקו ובעיר איזמיר שבטורקיה, בראש המאה ה-18.
ביוגרפיה
מרדכי עטייא נולד לכל המאוחר בשנת ה'ת"נ (1690) בעיר דמנאת שבמרוקו ושם הוא קיבל את ראשית חינוכו. בגיל בר מצווה שלח אותו אביו רבי יצחק לעיר מרקש, בה הוא למד בישיבה שבראשה עמדו שלושה מחכמי העיר: רבי יצחק דילויה, רבי שלמה עמאר ורבי אברהם אזולאי. על לימודו מחכמים אלה, עד ששימש כר"מ במרקש, הוא כותב: ”ואני כל ימי בניהם נתגדלתי, ולדבריהם הקשבתי, ואזני הטיתי וממצותיהם לא נטיתי, ובד' אמות של הלכה מנעורי עד היום הזה נתעסקתי, ומן השמים נתרוממתי במה שלא חשבתי, להגדיל ישבתי, ולהרביץ תורה זכיתי, בין גדולי מדינתי...”.
נדודיו וטלטוליו
בתקופתו הכביד אסמאעיל מלך מרוקו את עול המיסים מעת לעת.[1] היטלי המס פגעו קשות בשכבות החלשות מבחינה כלכלית שבתוכן בלטו תלמידי החכמים. את עיקר הביקורות מפנה הרב עטייא על גובי המס היהודים: ”ויהי אשר בוגדים בגדו, אשר ממש שחו לעפר נפשנו ותם לריק כוחינו בגלות המר הזה, וכיס כיס קריא [=מבקשים את הממון המצוי ב"כיס"][2]. ובפרט מניה וביה אבא ליזיל נרגא [=מן היער מייצרים את הגרזן שבו כורתים את היער][3], שחוצפא גברא [=שהחוצפה גוברת] ואמת נעדרת ועורבא שריא [=והעורב הותר][4] ורבו פריצים אשר ודאי לא מבני ישראל המה...”
בגלל המצב הוא נאלץ להגר ממרוקו,[5] כאשר פניו מועדות לארץ ישראל, אל העיר חברון. בהקדמתו הוא מספר שההגירה פתחה תקופה של סבל בחייו, בה נאלץ לנדוד "מעיר לעיר וממדינה למדינה". ואף קרה שבמהלך הנדודים נתקל בשודדים שגזלו את ממונו והותירו אותו חסר כל.
באיזמיר
לאחר תקופת הנדודים הוא השתקע בעיר איזמיר שבטורקיה ונבחר לכהן שם ר"מ: ”וה' ברחמיו הוליכני והושבני במשכנות הרועים שושנים ובשערים המצויינים בעיר גדולה של חכמים ונבונים ועזרנו להרביץ תורה כימים קדמונים”. בתפקיד ההוראה החדש הוא נתקל בקושי שמקורו בהבדלי השפה שהיו בינו לבין תלמידיו. את הקושי הזה הוא פתר בדרך מקורית, כאשר הוא כתב להם את עיוניו על התלמוד ומפרשיו בעברית רבנית במקביל להרצאת החומר על פה: ”ולפי שהתלמדים היו לועזים ובלשוני לא היו מכירים, וגם בלשון הקודש על פה לא היו כל כך רגילים, ודברי תורה צריכים להיות כחצים שנונים, הייתי כותב אליהם על הלוחות כל מה שצריכים מהדברים הנחמדים על הש"ס ופרש"י ורבותינו הצרפתים מדי יום ביומו...”
בספרו הזכיר דברי תורה ששמע משניים מהחכמים באיזמיר: רבי דוד חזן, מחבר הספר "חוזה דוד" ושותף בבית הדפוס באיזמיר, ו"החכם השלם הגביר" רבי יהודה מורסייא.
ספרו: מר דרור
עם שנות ההוראה נאספו תחת ידיו כתבים המבארים מסכתות רבות מן והוא החליט להדפיסם. בסיוע גיסו האמיד שלמה הכהן, תושב העיירה יזיל היסאר הסמוכה לאיזמיר, הוא הדפיס את ספרו על התלמוד, תחת השם "מר דרור" הרומז לשמו "מרדכי".[6] הספר יצא בשנת ה'ת"ץ (1730) בבית הדפוס באיזמיר, בצירוף הסכמותיהם של חכמי העיר: רבי חיים אבולעפיה ורבי יצחק הכהן רפפורט, שהביעו את הערכתם על צניעותו ועל פעילותו החינוכית. בהקדמה הוא מספר כי נותרו בידיו כתבים למסכתות נוספות ומספר דרשות, הוא מביע את תקוותו להדפיסם אך לא זכה שהיא תתממש.
ספרו המבאר כ-12 מסכתות זכה לתפוצה רחבה ביהדות ארצות האסלאם, עליה יעידו האזכורים הרבים שלהם הוא זכה. כמו כן הוא זכה לחיבה יתירה בין חלק מן החכמים, אשר חלקו לו שבחים מופלגים. על ראש ישיבת פורת יוסף, רבי עזרא עטייה העידו שחיבב מאוד את חידושיו, ואף טען כי ייתכן שיש ביניהם קשר משפחתי.[7]
פטירתו
עת פטירתו בלתי ידועה, אך מאזכורים המצרפים לשמו את ברכות החיים או המתים ניתן לשער כי הוא נפטר בשנת ה'תק"ו (1746).
ראו גם
לקריאה נוספת
- "מבוא" ל-מר דרור, מהדורה חדשה ומוערת, אור המערב, ה'תשע"ח
קישורים חיצוניים
- רבי מרדכי עטייא, ספר מר דרור על מסכתות התלמוד, מהדורת איזמיר ה'ת"ץ, באתר היברובוקס
- רבי שלמה חזן (אלכסנדריה), המעלות לשלמה, ערך: "מר דרור", באתר היברובוקס
- שלמה אברהם רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה ובארצות הקדם, חלק ה, עמוד 63, באתר היברובוקס
- יעקב משה טולידאנו, נר המערב עמוד 161, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של רבי מרדכי עטייא, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מרדכי עטייא, ספר מר דרור : חידושים על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, עבודה זרה, שבת, מגילה, גיטין, כתובות, קידושין, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ על תקופת מולאי איסמעיל ועל הכבדתו במסים, ראו עוד: דברי הימים של פאס עמ' 104 והלאה (ת"א תשנ"ג); שו"ת משפט וצדקה ביעקב א סימנים עח צב; כרם חמר ב ס' קמז - קסה; שו"ת רבי יהודה בן עטר קלד - קמח; נר המערב בפרקים יא יב יג; הירשברג תולדות היהודים באפריקה הצפונית ב 260 - 277.
- ^ על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ט עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק' עמוד א'.
- ^ תופעה זו, של נדודים בשל לחצי המסים, חזרה על עצמה אצל רבי שלום בוזגלו, מחכמי מרקש, וכפי שהוא מדווח בהקדמה לספרו כסא מלך (אמסטרדם תקכ"ט).
- ^ הרמז במילים "מר דרור", שתרגמם אונקלוס "מירא דכייא", אל השם מרדכי נאמר בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ט עמוד ב'.
- ^ הרב עזרא בצרי "מבוא" ל-מר דרור מהדורת צילום, "מכון הכתב", ה'תשנ"ו. לסקירה מפורטת על האזכורים של הספר מר דרור, השפעתו וההערכה כלפיו, ניתן לקרוא ב"מבוא" לספר מר דרור, פרק ט, מהדורה חדשה ומוערת, אור המערב, ה'תשע"ח.
| תקופת חייו של רבי מרדכי עטייא על ציר הזמן |
|---|
 |
32230494מרדכי עטייא