אסמאעיל, מלך מרוקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מולאי אִסמאעיל בן שריף (ערבית: مولاي إسماعيل بن الشريف; תעתיק מדויק: מולאי אסמאעיל בן אלשריף; סביבות 164622 במרץ 1727) מלך מרוקו בשנים 1672-1727, היה המלך השני בשושלת העלאווית שמלכה במרוקו מאמצע המאה ה-17. נחשב אחד החשובים במלכי מרוקו.

שלטונו

אסמאעיל נולד סביבות 1646 לשריף אבן עלי מהשושלת העלאווית. ב-1672, בהיותו בן 26, הוכתר מולאי אסמאעיל למלך, לאחר שירש את כסאו של אחיו ראשיד. הוא הכיר היטב את העיר מקנס, שבה היה מושל בהמתינו לכס המלוכה, והחליט להפוך אותה לעיר הבירה. הוא נזקק לעשרים שנים נוספות בשלטון, כדי ליצב את ממלכתו ולאחד את השבטים מהם הייתה בנויה הממלכה. רק אז התפנה להגן על מרוקו מפני האויבים מבחוץ. ספרד, ששלטה בצפון מרוקו, פורטוגל ששלטה בעיר מוגדור (כיום אסואירה), אנגליה שהפציצה את טנג'יר בתותחים וצרפת שחייליה התיישבו לחוף הים התיכון.

צבא בסגנון הצבא העות'מאני

מולאי אסמאעיל הקים צבא מקצועי וחזק שמנה 150,000 לוחמים, לרשותם עמדו 12,000 סוסים. צבא זה הורכב משבטים בהם התקיימה נאמנות חזקה לראש השבט ונאמנות למלך, אך תמיד היה חשש ממרידה במלכות. כדי להבטיח את שלטונו, הקים, בנוסף לכך, גם צבא שהושפע מתפיסת צבא האימפריה העות'מאנית וכלל יחידות יניצ'רים שהיוו את יחידות העילית של הצבא. הגדודים הללו היו מורכבים מילדים בעלי עור כהה, בני 10-18 שנים, שנלקחו מהוריהם באזור טימבוקטו שבמאלי, או ילדים של שבויי מלחמה או עבדים מאזור הסהרה. ילדים אלו אוסלמו, עברו אימונים מפרכים על מנת לחשל את גופם וגויסו לצבא בגיל 20. הם חיו בנפרד מהאוכלוסייה ובתמורה לנאמנותם בלב ובנפש למלך קבלו טובות הנאה רבות. כאשר השתחררו מהצבא, זכו לפנסיה והשתלבו היטב באוכלוסייה המקומית. לצבא זה היו הצלחות רבות בשמירה על גבולות הממלכה.

קשרים טובים עם לואי ה-14 מלך צרפת

למולאי אסמעיל היו קשרים מצוינים עם מלך צרפת לואי ה-14 האויב הגדול של ספרד. שתי המדינות חתמו ב-29 בינואר 1682 על קשרים דפלומטים בארמון de Saint-Germain-en-Laye. הוא ביקש להתחתן עם נסיכה צרפתית אך המלך הצרפתי סירב. המלך הצרפתי שלח קצינים למרוקו לאמן את הצבא וכן להדריך את הבנאים בבניה ציבורית, בעזרתו של מלך צרפת מולאי אסמאעיל בנה בירה לתפארת לרשותו עמדו 25,000 עבדים שבנו את העיר כולל הארמון וההרמון שמנה 500 נשים. מולאי אסמאעיל נחשב כאיש בעל מספר הילדים הרב ביותר בהיסטוריה: 888 ילדים.[1][2]

אחרי מותו, המשיך בנו, שעלה לשלטון אחריו, את הבניה המואצת בעיר. ב-1755 חרב הארמון המפואר במקנס ברעידת אדמה. ב-1757 נכדו של מולאי אסמאעיל, מוחמד השלישי, העביר את עיר הבירה למרקש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסמאעיל, מלך מרוקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Genetics and strange biology
  2. ^ בסאטירה "קנדיד" מאת וולטר מוזכרים בניו הרבים של אסמעיל: "כל אחד מחמישים בניו... הקים סיעה משלו, וחמישים מלחמות אחים שונות התנהלו ביניהם במקביל."
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0