רבי מרדכי הופמן
| לידה |
28 בפברואר 1876 ג' באדר תרל"ו  סנטה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1973 (בגיל 96) י"ב בטבת תשל"ד  בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות שומרי שבת, בני ברק, ישראל |
| תאריך עלייה | 1948 |
| מקום פעילות |
האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| תחומי עיסוק | דיין ומורה הוראה |
| מעסיק | קהילת יהודי ברטיואויפאלו |
| רבותיו | רבי משה פולק, רבי זעקל פולק, רבי יהודה גרינוולד |
| חיבוריו | אמרי מרדכי |
| בת זוג | ליבא רוזנברג |
| אב | חיים לייב הופמן |
| צאצאים | אברהם הופמן |
| מספר צאצאים | 9 |
הרב מרדכי הופמן (28 בפברואר 1876, ג' באדר תרל"ו – 6 בינואר 1973, י"ב בטבת תשל"ד) היה פוסק ודיין של קהילת יהודי ברטיואויפאלו שבהונגריה. בתקופת השואה ניצל מהשמדה על ידי רכבת קסטנר, עלה לארץ ישראל ושימש כדיין בבני ברק שבישראל.
ביוגרפיה
נולד ב-28 בפברואר 1876 (ג' באדר תרל"ו)[1] בעיר סנטה שהייתה תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית לאביו חיים לייב תלמידו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב). לאחר שהגיע לגיל בר מצווה נשלח ללמוד בישיבתו של הרב משה פולק בבונהאד[2].אחרי פטירת רבו עבר ללמוד אצל הרב זעקל פולק תלמידו של החתם סופר[2][3] ולאחר מכן אצל הרב יהודה גרינוולד. בהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים במשך שש שנים[3]. כשרצה הופמן לעלות לארץ ישראל ביקש רשות מהאדמו"ר ונענה בסירוב ומשכך נשאר בהונגריה[4].
בשנת תר"ס התחתן עם ליבא רוזנברג בתו של הרב יצחק רוזנברג אב בית הדין בהיידוהדהאז ונינתו של רבי הלל ליכטנשטיין[1][3][5] שם קבע את מגוריו והחלו להתקהל סביבו תלמידים. בשנת תרע"ב מונה לדיין ומורה הוראה של קהילת יהודי ברטיואויפאלו. הוא מילא תפקיד זה במשך 36 שנה[3].
בתקופת השואה
ביוני 1994[6] שלחו הנאצים אותו אשתו ושתי בנותיו לאוראדיה[6][4], בעוד ששת בניו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ עם 21 נכדיו[7]. כעבור תשעה עשר ימים חילקו הנאצים את 3100 היהודים שקובצו באוראדיה לשתי קבוצות משום שהיו ביניהם חמש משפחות שהיו מיועדות לעלות על רכבת קסטנר. הפקיד הנאצי שהיה ממונה לחלוקת הקבוצות טעה וסבר כי על כל חמש המשפחות להיות משפחות רבנים, ומשום שארבע מתוך חמשת המשפחות שנכללו ברשימה לא היו משפחות רבנים הוא החליף אותם בשלושה משפחות רבנים אחרות, ביניהם משפחתו של הרב מרדכי הופמן שכללה את אשתו ושתי בנותיו[4][8][9][10]. משם הם נסעו ברכבת לבודפשט שם נאלצו הרב הופמן ואשתו להיפרד מבנותיהם שעלו על הרכבת למחנה הריכוז ברגן-בלזן ומשם לשוויץ הניטרלית[10][11][12].
לאחר השואה
לאחר סיום המלחמה חזרו הרב הופמן ואשתו לביתם[13][14] והתאחדו עם בניהם אברהם וחיים ששרדו את מחנה אושוויץ[13]. הם עלו לארץ ישראל בשנת 1948 והתיישבו בבני ברק[1][15] שם התיידד הרב הופמן עם החזון איש[16].
הוא נפטר בבני ברק ב-6 בינואר 1973 (י"ב בטבת תשל"ד), ונקבר בבית הקברות שומרי שבת שבעיר[1].
צאצאיו
- הרב יצחק ברנד - נכדו[17]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 יצחק ברנד, סיפורו של הסבא הרב מרדכי הופמן זצ"ל, באתר מכון בריתי יצחק, 23/06/14
- ^ 2.0 2.1 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קט"ז
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ז
- ^ 4.0 4.1 4.2 מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ז
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 3
- ^ 6.0 6.1 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, 2013, עמ' 7
- ↑ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' ק'
- ↑ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' צ"ח
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 8
- ^ 10.0 10.1 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 9
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 10
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 11
- ^ 13.0 13.1 יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 12
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 13
- ↑ יצחק ברנד, קונטרס היסטוריה של רחל ברנד, איך ניצלה מן השואה, עמ' 16
- ↑ מרדכי הופמן, אמרי מרדכי, עמ' קי"ח
- ↑ יצחק ברנד, מעלת נושא ונותן באמונה וקביעות עתים לתורה, באתר בריתי יצחק, 08/09/15
מרדכי הופמן40491635Q132187728