רבי יהודה גרינוולד

רבי יהודה גרינוולד

לידה	תר"ט ברזובה ((סלובקיה)
פטירה	י"ט באדר תר"פ (בגיל 71 בערך) סאטמר
מקום מגורים	סאבאטיש, באניהאד, שוראן, סאטמר
השכלה	רבי אברהם שמואל בנימין סופר
בת זוג	רייזל בת רבי יוזפא סופר, בנו של החתם סופר

רבי יהודה גרינוולד (בהונגרית: Grünwald Juda ברזוב, 1849 תר"ט – סאטמר, י"ט באדר תר"פ) היה רב הונגרי חסידי, הרב הראשי האורתודוקסי של סאטו מארה במשך 22 שנה.

ביוגרפיה

בית הכנסת הגדול האורתודוקסי בסאטו מארה

רבי יהודה נולד בשנת תר"ט בברזובה, לרבי יהושע פאלק ולחיה שרה גרינוולד, למשפחה אמידה. למד בברזוב אצל רב העיר ברזובה - רבי דוד משה פישר (מכונה: ר' דוד סערדאהעלי, על שם עירו מולדתו דונה-סרדהלי לימים רבה של פישטיאן), אצל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן לדוד" בבלשגיארמט (יארמאט), ובין השנים תרכ"ג-תרכ"ו אצל רבי דוד שיק בעל "אמרי דוד" בסצ'ן. לאחר מכן למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר, שהיה לרבו המובהק, שם למד בהתמדה עצומה, וגם הצטיין במעשי צדקה וגמ"ח, את כל הכספים שקיבל מאביו העשיר היה נוהג לחלק בין הבחורים העניים, והוא לעצמו הסתפק במועט, רבו זה חיבבו מאד, ושידכו עם רייזל בת אחיו הנגיד רבי יוזפא סופר. לאחר נישואיו למד תריסר שנים בסיוע חותנו. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה נסמך לרבנות.

בשנת תרמ"ב נבחר לרבה של סאבאטיש, ובא' בניסן תרמ"ט נבחר לרבה של באניהאד. שם שימש כרב 7 שנים. לאחר מכן שימש שנתיים וחצי ברבנות שוראן. בכל מקומות אלו הקים ישיבה והרביץ שם תורה. בל' בשבט תרנ"ח לאחר מותו של הרב הראשי רבי זאב (וולף) מנדלבאום הוזמן לסאטמר על ידי הקהילה שהייתה על סף קרע, ונבחר לרב העיר סאטמר, הוא הגיע לגור בעיר בחודש אלול. הישיבה שלו בסאטמר היתה מן הגדולות בכל האיזור. עשרות מתלמידיו שמשו כרבנים ודיינים בהונגריה. ביניהם רבי יואב אדלר רב הנשאוויץ שבסלובקיה

לפני שהתחיל לומר את השיעור היה לומד עם התלמידים מעט מוסר מספר פלא יועץ או חובות הלבבות.

בחירתו לרב ראשי בסאטמר והתפצלות הקהילה

בחירתו של רבי יהודה גרינוולד, שהיה ידוע כבעל קשרים עם תנועת החסידות ושדיבר הונגרית גרועה, חתמה לבסוף את הקרע (הקרע ביהדות הונגריה) בקהילת היהודית המקומית השברירית אז. קודמו, הרב זאב (וולף) מנדלבאום, היה גם הוא רב אורתודוקסי נוקשה שלא סבל שום חידוש, כולל אלה שכבר התאפשרו על ידי המסורת האורתודוקסית (למשל, אסר על מקהלת ילדים וגברים בבית הכנסת). אולם בגלל הכריזמה האישית, כוחו ותכונות המנהיגות שלו הצליח להחזיק את הקהילה ביחד. אפילו מתנגדיו החריפים ביותר קיבלו את מנהיגותו. יתרה מכך הם אף הסכימו להשתתף בהנהגת הקהילה. עם זאת, ניכר היה כי הם קיוו שלאחר מותו של הרב הזקן ימונה רב אורתודוכסי מקל יותר.

לאחר פטירת הרב מנלדבאום הוזמן הרב גרינוולד לכהן כרב על ידי הקהילה שהייתה על סף קרע. ב-22 בפברואר 1898 (תרנ"ח) נבחר לרב הראשי. בחירתו של הרב גרינוולד לרב הראשי הייתה מכה גדולה לחלק מהקהילה, בשל היותו רב חסידי בעל הונגרית גרועה, שהעדיף שימוש ביידיש על פני הונגרית. מינויו חתם את הקרע ביהדות הונגריה בקהילה המקומית.

הסכסוך על השימוש בשפה ההונגרית

באופן מסורתי במחנה האורתודוקסי בהונגריה התקיימו דרשות בהונגרית רק ביום השם של המלך והמלכה וביום השנה לפטירתו של פרנץ דיאק, ובשאר השנה ביידיש. אך עם השנים ננקטו יוזמות להחלפת השימוש ביידיש להונגרית. כזו הייתה הצעתו של הרב וייס מהעיר אסטרגום בשנת 1882 לשאת דרשה בהונגרית אחת לשבועיים.

אף על פי שהרב מנדלבאום התנגד לחידושים אלה, הוא ויתר רבות והנהיג שהספדים בלוויות נישאו בהונגרית על ידי דוברי הונגרית טובה. ויתור זה כובד גם על ידי הרב גרינוולד, אך בכל שאר התחומים הוא הטמיע את שפת היידיש והחסידות בחיי הקהילה (למרות שחסידיו הפכו רובם גם לדוברי הונגרית).

התפצלות הקהילה

כבר כחודש לאחר בחירתו של גרינוולד לרב ראשי, החלו ראשי הקהילה לעזוב. הרמן טייטלבאום, שהיה ידוע כמחזיק ברעיונות הנאולוגים, היה הראשון שפרש ב-24 במרץ, אחריו מאיר קארוי צ'נגרי וגם בנה מרקוביץ'. הקהילה החדשה שהוקמה לא הייתה ניאולוגית, אלא הגדירה את עצמה כקהילת הסטטוס קוו אנטה.

בחירתו של יהודה גרינוולד לרב הראשי יחד עם עזיבת הנאולוגים היוו תפנית בקהילה והיא הפכה לשמרנית וחסידית עוד יותר מבעבר. שינוי זה התקבע בתקופתו של הרב יואל טייטלבוים, כאשר החסידות המחמירה ביותר במארמורש עברה לסאטו מארה.

פעילותו כרב הראשי של סאטו מארה

תקופת כהונתו של הרב יהודה גרינוולד הייתה עידן של התחדשות הקהילה האורתודוקסית בעיר. אחד הצעדים הראשונים שנעשו היה שיפוץ המקווה. בנוסף הוא חיזק את תלמודי התורה ושם דגש מיוחד על חיזוק ישיבת סאטו מארה, שהפכה לראשונה לישיבה בולטת ברמתה. בשני העשורים שלו כרב של סאטו מארה, הוא לימד אלפי תלמידים. הוא גם דאג להקמתם של שלושה בתי כנסת: חברה משניות, מחזיקי תורה ובית כנסת ברחוב סנטוור.

הרב גרינוולד כתב מספר חיבורים, שחלקם שרדו בכתב יד בלבד.

נסתלק ביום י"ט אדר שנת תר"פ, ונקבר באוהל בבית הקברות בסאטמר, ולא השאיר אחריו ילדים.

הנצחה

חסידי סאטמר משמרים את זכרו. קברו בבית הקברות היהודי האורתודוקסי בעיר משמש מקום עלייה לרגל עבור החסידים, ששוטחים את תפילותיהם על הקבר.

עמדותיו

כרוב תלמידי החתם סופר והכתב סופר היה קנאי, ולחם נגד הציונות ואגודת ישראל, בשנת תרע"ג נודע לו כי חברו מהישיבה - רבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים, מונה ל"רבה של אגודת ישראל הירושלמית", וכתב אליו מכתב חריף, שנדפסה בספרו שו"ת זכרון יהודה, ועל אף זאת, להדפסת החלק השני של הספר שלח רבי יוסף חיים מכתב הסכמה, וכתב בו: כל מחשבותיו ומעשיו ותנועותיו לא היו כי אם שלשלת ארוכה של אהבת ויראת ה', בכל אשר פנה לא הסיח דעתו מתוה"ק ומצוותיה לקיימן בקדושה וטהרה וגלות השכינה תמיד היה עמוק בלבו... וגם בדבר המכתב אשר נדפס מוסר תוכחה אלי שם יראה צדקתו ותמימותו.

ספריו

• שבט מיהודה, סעאיני, תרפ"ב
• שאלות ותשובות - זכרון יהודה, בודאפעשט - ש. א. אוהעלי תרפ"ג-תרפ"ח
• צוואת רבינו, סעאיני, ס. ווארהל תר"פ
• ספר תהלים - עוללות יהודה, סאטומארע ‬תרפ"ז
• חסדי אבות, סעאיני תרפ"ה
• שארית יהודה, מונקאטש תרצ"ח
• שבט מיהודה החדש, ברוקלין תשס"ה
• הגדה של פסח - עוללות יהודה בני ברק תשנ"ה

תלמידיו

• הרב יוסף נחמיה קורניצר
• הרב זאב וולף הלוי טירנואר
• הרב משה בונם קרויס

משפחתו

נפטר ללא ילדים.

• אחיו התאום רבי יוסף צבי גרינוולד, נפטר ביום השנה הראשון לפטירת אחיו, בי"ט באדר תרפ"א.
  • חתנו רבי אברהם חנוך פרידמן, דומ"ץ בסאטמר, סידר ספרי דודו לדפוס.
• אחותו טויבא, אשת הרב מרדכי יהודה הרצוג, נינה היה רבי שמואל הלוי וואזנר.

לקריאה נוספת

• אברהם חנוך פרידמן (חתן אחיו), שבט מיהודה, כרך א, סאיני תרפ"ח, הקדמה – תולדות חיי המחבר
• אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 350–254
• צ'אבה צ'יראק (עורך), זיכרונות יהודיים מסאטו מארה סאטו מארה, 2001
• יאנוס קופקה, זיכרונות יהודיים באזור הטיסה העילית, נירג'האזה 2004
• פטר אויווארי (עורך), לקסיקון יהודי הונגרי, 1929. יהודה גרינוולד

• הרב יהודה גרינוולד, פרופיל ב-Geni

קישורים חיצוניים

• יהודה בן יהושע פלק גרינוואלד (1849-1920), דף שער בספרייה הלאומית
• רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר זצ"ל באתר אייוועלט.
• רבי יהודה גרינוולד . פרופיל ב-Geni.
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. רבי יהודה גרינוולד.
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. סאטמר.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36901778יהודה גרינוולד